מוסר ומדע

מוסר ומדע עוסק בקשר בין התנהגות מוסרית וחקר התנהגות מוסרית לבין מדע. קיימים מספר קשרים בין מדע לבין מוסר. קשר אחר הוא חקר המוסר באמצעות מדע . קשר אחר הוא השאלה האם מדע משפיע על העולם וכיצד השפעה זו עשויה לדרוש מאיתנו להנתהג בצורה אחרת. כמו כן המדע עשוי לשנות את בני האדם - מבחינה ביולוגית, ופסיכולגית ואת החברה שבה הם חיים בצורה שגורמת להשפעות שונות על המוסר הנדרש או על הדרך בה מוסר נלמד ומועבר הלאה לדורות הבאים.

לכאורה אין קשר בין מוסר ומדע שכן מדע קיים בצורה ברורה רק כ-500 שנה, ואילו התנהגות מוסרית היא תכונה שקיימת אצל רוב האנשים ואולי גם אצל בעלי חיים אחרים, על ידי שילוב של תכונות מולדות עם תרבות עוד הרבה לפני קיום המדע. המדע יכול לסייע לבני האדם להבין טוב יותר את חוקי הטבע- מה הקשר בין תופעה א' לבין תופעה ב' , מה הקשר בין התנהגות א' לבין תוצאה ב' ולכן הוא יכול לסייע לבני אדם להמנע מפגיעה לא מכוונת בבני אדם אחרים. ככל שהמדע מתקדם יותר הוא מאפשר גם יותר טכנולוגיה ומעניק למין האנושי כולו יותר כוח, בהתאם לאמרה "ידע הוא כוח". העובדה שלאנושות כולה יש יותר כוח מול העולם פרושה שהיא יכולה לשנות אותו בצורה חזקה יותר. אבל עם התפתחות רעיונות כמו אקולוגיה מדענים מועדים יותר לכך שבני האדם לא רק גורמים השפעות סביבתיות אלא גם תלויים בסביבה הטבעית להמשך קיומם - קל יותר להווכח בכך באמצעות האצת ציר הזמן והקטנת המודל האקולוגי בדומה לניסויים כמו ביוספרה 2. מכאן שהתנהגות אנושית לא זהירה עלולה לגרום לסיכון חיי אדם בצורה גדולה. מכאן גם שככל שיש לנו יותר טכנולוגיה ויותר בני אדם בספינת החלל כדור הארץ כך הקשר בין מוסר לבין מדע הופך חשוב יותר.

התיבה המוזרה

דוגמה אפשרית למדע ומוסד היא הסיפור האמיתי הבא. אדם מוצא תיבה מוזרה, שיש בה חומר נפלא. הוא מזמין את בני משפחתו לצפות בחומר הנהדר זה. הוא חושב שאולי מדובר בסימן כלשהו מאלוהים. שכנים וחברים באים לראות את הפלא. החומר הוא אבקה דקיקה ולכן הוא מתפשט בבית, בבגדים ואפילו יכול להכנס למערכת העיכול או הנשימה של מי שבא איתה במגע. לאחר שכמה אלפי אנשים נחשפו לתיבה ולחומר מגיעים השלטונות. בשלב זה של הסיפור כדאי לגלות כי התיבה המוזרה הכילה בעצם חומר רדיואקטיבי מסוכן. האדם העני בברזיל שמצא אותה התרשם בגלל שהחומר , שהכיל צסיום-137, זרח באור כחול מסתורי, והוא אולי גם לא ידע מה זה חומר רדיואקטיבי. הפרשה גרמה בסופו של דבר למוות של ארבע אנשים, לתחלואה של כמה מאות אנשים וחשש לחיי אלפי אנשים.

באופן דומה - עם ההתפתחות של המדע והטכנולוגיה אנחנו מגלים כי השאלה "האם מותר לכרות עץ" או "האם מוסרי לפתוח דלת" תלויה בהקשר. באי עם מיליוני עצים ומעט אנשים זה בסדר לכרות עץ אבל כאשר מתקרבים לסף התחדשות של היער (כמו באי הפסחא) זה לא מוסרי לכרות עצים. בדרך כלל אין בעיה לפתוח דלת - אלא אם אנחנו חיים בחללית (כמו בספר יתומי השמיים) ופתיחת דלת עלולה להוביל להתרוקנות כל האוויר מהחללית. כדי להבחין בין סוגי הדברים האלה נדרש לפעמים מדע.

הדברים הם יותר מסובכים כאשר יש מערכות אקולוגיות, תהליכים ארוכי טווח או גלובליזציה וכן תהליכים חברתיים או שינויים טכנולוגיים שעלולים לגרום לכך שאנו פוגעים באנשים אחרים או פוגעים בעצמנו או בילדים שלנו בעתיד בלי להיות מודעים לכך - בדומה לאותו ברזילאי עני שלא היה מודע לכך שהוא מסכן את משפתחו בגלל אותו חומר רדיואקטיבי. לדגומה אנו קונים מוצר שיוצר במדינה אחרת ויוצר זיהום שגורם לפגיעה באנשים מרוחקים. דוגמה אחרת היא הצטברות ביולוגיות שעלולה לגרום לכך שזיהום מצטבר במשך שנים וגורר פגיעה באנשים בעוד עשרות שנים.

ראו גם

• חקר המוסר באמצעות מדע
• ספינת החלל כדור הארץ
• אמת וצדק
• הכחשת אלימות, קללת קסנדרה, פסיכולוגיה חברתית
• ידע הוא כוח

קישורים חיצוניים

• המדע יכול לענות על שאלות מוסריות, הרצאת טד של סם האריס. (20 דקות), מרץ 2010
• מי אומר שלמדע אין שום דבר להגיד על מוסר? ראיון בין סם האריס לבין ריצ'רד דוקינס, שעה ו-17 דקות, 2011