עליונות האדם על הטבע
עליונות האדם על הטבע היא תפיסה רווחת לפיה האדם נמצא מעל או מחוץ למערכות טבעיות (ולפעמים גם חוקי הטבע), ותפקידו הוא לשלוט בטבע ולעצב אותו כרצונו, ועיצוב כזה הוא טבעי ורצוי למען הרווחה החברתית. תפיסה זו מקובלת בזרמים אידאולוגיים שונים כמו קפיטליזם, סוציאליזם, מודרניזם וכן בדתות נפוצות רבות כמו יהדות, נצרות ואיסלאם (במיוחד בפרשנויות פחות עתיקות). יש התאמה בין תפיסה זו לבין התפתחות של המהפכה החקלאית, המהפכה התעשייתית שמאופיינות בתהליכים ארוכי טווח של נתק מהסביבה הטבעית מחד, ועיצוב הולך וגובר של הסביבה הזו כדי שתתאים לצרכי האדם או לפחות לצרכי התרבות או האליטה השלטת באותה תקופה.
היסטוריה
בספר לטובת הכלל מראים המחברים הרמן דיילי קוב עוקבים אחר היחס של האדם לטבע, לאורך ההיסטוריה ובתרבויות שונות, וכיצד נוצר ניתוק גדל והולך בין האדם לטבע. בספרות הכלכלית, המונח המציין טבע הוא בדרך כלל "אדמה" ולכן התחום הכלכלי בתוך הכלכלה הנאו-קלאסית שעוסק בטבע נקרא בדרך כלל "כלכלת אדמה".
בקרב ציידים לקטים, בתרבויות שבטיות היחס לטבע היה של שייכות האדם למערכת טבעית חובקת כל גדולה ממנו.[1] כחלק מדתות אנימסטיות האדם היה חלק ממארג שלם של יצורים חיים, רוחות, סלעים, מקומות כוחות שארוגים יחד במכלול הוליסטי.
מאוחר יותר, בתרבות העברית-יהודית של תקופת התנ"ך, יש יחס של שילוש בין ארץ (ארץ ישראל, ובמובן הכללי יותר הטבע), האל (אלוהים ביהדות), ועם (ישראל). אם העם מתנהג לפי הכללים שנותן לו האל הוא מקבל פרס - "גן עדן" בדמות אדמה טובה ומניבה. אין מדובר בגמול לאחר המוות, אלא גמול מיידי כמו "איש תחת גפנו ותחת תאנתו". בהתאם לכך יש מצוות רבות ביהדות שיש להן היגיון סביבתי - ראו לדוגמה את הערך שנת שמיטה וקיימות.
דיילי וקוב כי הקשר בין האדם לטבע הלך והתנתק בתרבות הנוצרית. הנוצרים הם בעלי אל-אוניברסלי וללא עם וארץ ספציפית, ולכן היה קשה להכין מערכת תאולוגית כמו זו היהודית. הקשר בין האדם לטבע ניתק עוד יותר וגן-העדן עבר להיות בעולם הבא, ואין מצוות הקשורות בארץ או במקום. בהמשך הדרך, התאולוגיה הפרוטסטנטית מקדשת את החומרנות וטוענת כי הסימן לכך שהאל רואה בעין יפה את פועלם של אנשים מסויימים הוא הצלחה כלכלית שלהם.
לאחר מכן צומח הקפיטליזם שמתעלם מהטבע כמערכת עוטפת, טוען לבעלות האדם על הטבע, ומתייחס אליו כאל "אדמה" חסרת תפקוד או כאל חומר גלם או "משאבי טבע" פסיביים.
פרק 10 מציע חלופה לראייה זו - ובו ניתוח של המחברים על הקשרים בין הכלכלה לטבע. הפרק מתמקד בנושאים של אנרגיה ושל אנטרופיה בתוך מערכת ביוספרית.
היררכיה בחברה האנושית ומחוץ לה
בחברות חקלאיות רבות, כמו בדתות שהיו במזרח התיכון לפני היהדות, וכן ביהדות, בנצרות, באיסלם, ובדתות אחרות מופיעה תפיסה היררכית של החברה ושל הטבע:
- האל נמצא מעל בני האדם ושולט בכל - גם בבני האדם, בכוחות הטבע וכו' (בדומה למלך שנמצא מעל בני האדם), האל הוא יודע-כל ונמצא בכל, וכל מה שנעשה, נעשה לפי רצונו, במין תכנית-על מרחיקת ראות. דבר זה מייצר לעיתים קונפליקטים ושאלות כמו מה מקור הרע בעולם, האם קיים רצון חופשי לאנשים, מה מקורם של אסונות טבע, מדוע נענשים או נהרגים תינוקות תמימים וכו', ומערכות שונות מנסות למצוא הצדקות לדברים אלה.
- לעיתים קרובות מתחת לאל יש מלאכים, או בדתות אחרות יש אלים רבים - כל אחד לתפקיד שונה ולפעמים גם אל-רע (שטן) שמקל לפעמים על הסברת קיומם של דברים רעים בעולם. בדתות של אל אחד התפתחו בהמשך קדושים \ צדיקים וכו' שתפקידם הפסיכולוגי הוא האנשת האלוהות ומתן מענה לצרכים "קטנים" כמו בעיות פריון , מציאת בן זוג, קשיי פרנסה, מחלות וכו'.
- מתחת למערכת זו יש לעיתים קרובות מלך ואו כהן גדול שיש להם קשר לאל (לפעמים מדובר לכאורה בקשר דם - לדוגמה המלך המצרי שהוא כביכול בנו של האל, ובהמשך חשוב למלכים לבסס קשר דתי ולטעון כי הם מולכים תודות ל"חסדי האל" - או "אלוהים נצור את המלכה")
- מתחת למלך יש מעמד של "אנשים עליונים" - כהנים, אצילים מתחתם ממשיך מדרג היררכי שתלוי בהיבטים כמו ירושה ורכוש, מעמד חברתי וחוקי, ומגדר.
- גברים בעלי הרכוש הם בעלי אדמות ואו צאן או הון - כמו אוניות - ומתפרנסים מכך,
- מתחתם יש מעמד של שכירים שלפעמים יש להם קצת רכוש (אך לא במידה שהם יכולים להתפרנס מרכוש זה), ומתחת לזה יש מעמדות נמוכים יותר.
- הגברים הם בעלי רוב הזכויות בחברה (זכויות לכהונה, זכויות למלוכה, לירושה, לכהונות פוליטיות וציבוריות) ונשים הן במעמד נמוך יותר במגוון דרכים. בחלק מהחברות ניתן לקנות ולמכור נשים.
- הורים נמצאים מעל לילדים ואלו נתפסים לפעמים כרכוש - מותר להורים למכור בת למשפחה אחרת או להעניש ילדים ואפילו להוציאם להורג (בדרך כלל מסיבות דתיות). כמו כן יש היררכיה גם במשפחה - ראש המשפחה - בדרך כלל הגבר הזקן - הוא בעל המאה והדעה ומתחתיו יש גברים, גם בקרב נשים אמהות וחמות נמצאות מעל לחותנות וילדות וקובעות מה יהיו המעמדות והזכויות לנשים בתוך המתחם של החמולה.
- מתחת לזה יש מעמד של עבדים ושפחות. כמו לפעמים מתחת למעמד העבדים יש מעמד של סריסים, שבויי מלחמה וכו' שזוכים ליחס גרוע יותר או שיש להם עוד פחות זכויות מלעבד.
- מתחת לבני האדם נמצאים בעלי החיים, המבוייתים והלא מבוייתים וכמובן שאר הטבע.
תפיסה זו של החברה האנושית ושל הטבע, קיימת עד היום (אם השמטות של חלק מההירכיות לפעמים - לדוגמה ללא מעמד של מלך), במיוחד בחברות שמרניות יותר, במסגרת מודל האב המחמיר - במודל זה האל \המלך \ האב הם שומרי המוסר ויודעים את הטוב ואת האמת והם אחראים להשלטת סדר היררכי והענשת מי שחורג ממנו.
מערכת זו יוצרת במשך הזמן חברה מעמדית - חברה שבה אנשים נולדים לתוך "תפקיד" מסויים (לדוגמה עבד, או מעמד אצולה) וקשה להם לצאת ממעמד זה, ללא תלות בכשרונם, מעשיהם וכו'. הדבר יוצר גם אי שוויון כלכלי חזק ואי שוויון פוליטי. לדוגמה עבדים , נשים ולעיתים גם אנשים חסרי רכוש הם חסרי כוח פוליטי. הכוח הפוליטי הפורמלי מתרכז בעיקר אצל המלך ולפעמים גם אצל בני אצולה, שרים וראשי שבטים \ חמולות וכו'.
ראו גם
- ^ ראו גם קיצור תולדות האנושות