שינויים

גידול האוכלוסייה וצפיפותה משפיעים על היבטים ביולוגיים, פסיכולוגיים, חברתיים, כלכלים ואקולוגיים רבים. לדוגמה נחקר הקשר בין צפיפות אוכלוסין לבין אלימות. דוגמה אחרת היא הקשר בין צפיפות אוכלוסין לבין דפוסי דיור ותכנון ערים. כאשר צפיפות האוכלוסין גבוהה יש פחות שטח פנוי להקמת דירות או שדבר זה בא על חשבון [[שימושי קרקע]] אחרים. הדבר מעודד בניית [[מגדלי מגורים]] או [[בנייה מרקמית]]. כמו כן בסביבה עם [[תכנון מוטה רכב פרטי]] הדבר מעודד [[פקקי תנועה]] בעוד שבתכנון אחר צפיפות כזו מעודדת דווקא יעילות גבוהה יותר של [[תחבורה ציבורית]] ו[[הליכתיות]]. גידול האוכלוסייה אינו מתקיים בצורה לינארית (ראו [[מעבר דמוגרפי]]) ואינו משפיע בצורה לינארית על היבטים אחרים. לדוגמה כל עוד צפיפות האוכלוסייה נמוכה, גידול אוכלוסין לא משפיע כמעט על שטחי [[חקלאות]] או על מצאי ה[[מים]] של המדינה - כך המצב לדוגמה ב[[ארצות הברית]], לעומת זאת במדינות צפופות יותר ו/או עם פחות מים [[גידול אוכלוסיית ישראל|גידול אוכלוסין]] משפיע על החקלאות במספר היבטים - אחד הוא צמצום שטחי חקלאות, שני הוא הגברת הביקוש למים והתייקרות שימוש או הגבלה שלהם לחקלאות, ושלישי הוא היבטים כמו [[זיהום מים בישראל|זיהום מים]] ואיטום הקרקע שעלולים לגרור ירידה בהיצע המים הטבעי. גידול האוכלוסייה יכול להשפיע בצורות שונות בהתאם לדפוסים אחרים - לדוגמה דפוסים של [[עירוניות מתחדשת|עירוניות]] ישפיעו בצורה שונה על שטחי חקלאות לעומת דפוסים של [[פרבור|פרבור משרתע]]. היבטים של השפעות גידול האוכלוסייה על משתנים אקולוגיים ודרכם על תופעות שונות - כמו [[התחממות עולמית]] לדוגמה באים לידי ביטוי במשוואת הזהות [[I=PAT]].

גידול האוכלוסייה וצפיפותה משפיעים על היבטים ביולוגיים, פסיכולוגיים, חברתיים, כלכלים ואקולוגיים רבים. לדוגמה נחקר הקשר בין צפיפות אוכלוסין לבין אלימות. דוגמה אחרת היא הקשר בין צפיפות אוכלוסין לבין דפוסי דיור ותכנון ערים. כאשר צפיפות האוכלוסין גבוהה יש פחות שטח פנוי להקמת דירות או שדבר זה בא על חשבון [[שימושי קרקע]] אחרים. הדבר מעודד בניית [[מגדלי מגורים]] או [[בנייה מרקמית]]. כמו כן בסביבה עם [[תכנון מוטה רכב פרטי]] הדבר מעודד [[פקקי תנועה]] בעוד שבתכנון אחר צפיפות כזו מעודדת דווקא יעילות גבוהה יותר של [[תחבורה ציבורית]] ו[[הליכתיות]]. גידול האוכלוסייה אינו מתקיים בצורה לינארית (ראו [[מעבר דמוגרפי]]) ואינו משפיע בצורה לינארית על היבטים אחרים. לדוגמה כל עוד צפיפות האוכלוסייה נמוכה, גידול אוכלוסין לא משפיע כמעט על שטחי [[חקלאות]] או על מצאי ה[[מים]] של המדינה - כך המצב לדוגמה ב[[ארצות הברית]], לעומת זאת במדינות צפופות יותר ו/או עם פחות מים [[גידול אוכלוסיית ישראל|גידול אוכלוסין]] משפיע על החקלאות במספר היבטים - אחד הוא צמצום שטחי חקלאות, שני הוא הגברת הביקוש למים והתייקרות שימוש או הגבלה שלהם לחקלאות, ושלישי הוא היבטים כמו [[זיהום מים בישראל|זיהום מים]] ואיטום הקרקע שעלולים לגרור ירידה בהיצע המים הטבעי. גידול האוכלוסייה יכול להשפיע בצורות שונות בהתאם לדפוסים אחרים - לדוגמה דפוסים של [[עירוניות מתחדשת|עירוניות]] ישפיעו בצורה שונה על שטחי חקלאות לעומת דפוסים של [[פרבור|פרבור משרתע]]. היבטים של השפעות גידול האוכלוסייה על משתנים אקולוגיים ודרכם על תופעות שונות - כמו [[התחממות עולמית]] לדוגמה באים לידי ביטוי במשוואת הזהות [[I=PAT]].

בשנת 2019 יצא [[דו"ח מצב הטבע העולמי]] - דו"ח של מאות מדענים על מצב הטבע ו[[מערכות אקולוגיות]], [[הכחדה המונית בימינו|ההכחדה ההמונית כיום]] וההשפעה של היבטים אלה הדוח פורסם על ידי [[IPBES]] - סוכנות מיוחדת של [[ארגון האומות המאוחדות]]. בכתיבת הדו"ח השתתפו 150 מדענים בכירים, ממדעי הטבע ומדעי החברה, מ-50 מדינות, שנעזרו ב-250 מומחים נוספים. מומחים אלה סקרו 15 אלף מאמרים מדעיים ודו"חות ממשלתיים במשך שלוש שנים. שבסופן הובא הדו"ח לאישור המדינות החברות באו"ם. זהו הדו"ח העולמי הראשון שהובא לאישור 132 מדינות, ובכך הוא אמור להוות [[קונצנזוס]] ובסיס לקביעת המדיניות הבינלאומית בנושאי שמירת המערכות האקולוגיות וקביעת מדיניות הפיתוח הבינלאומית. לפי הדו"ח פעילות האדם כבר השפיע בצורה משמעותית על 75% מהשטח היבשתי של כדור הארץ, ועל 40% משטחי הים. כ-87% מבתי הגידול הלחים (ביצות ואזורים דומים כמו אגם החולה) הושמדו. עקב פעילות האדם קצב [[הכחדת מינים בימינו|הכחדת המינים]] הוא הגבוה ביותר ב-10 מיליון השנים האחרונות, והוא גבוה עשרות עד מאות מונים יותר מקצב ההכחדה הטבעי. הדו"ח מצביע על גורמים ישירים שגורמים לבעיות אלה - כמו הרס שטחי טבע לטובת שטחי חקלאות וערים, והוא גם מצביע גם על הגורמים העקיפים, מעשה ידי אדם, שעומדים בבסיס השינויים – [[גידול אוכלוסין|עליה באוכלוסיה]] שהכפילה את עצמה מאז 1970 ל-7.6 מיליארד בני אדם, ועליה בצריכה לנפש ושימוש שאינו בר-קיימא במשאבי טבע, כלכלה המעודדת שימוש לא מקיים במשאבים (כולל סובסידיות ממשלתיות הפוגעות במצב הטבע). {{הערה|שם=טרכטנברוט|ד"ר אנה טרכטנברוט, [https://www.gov.il/he/departments/news/the_state_of_nature_deteriorating_ipbes מצב הטבע העולמי ממשיך להידרדר במהירות ולאיים על רווחת האדם. רק שינוי התנהגות ומדיניות משמעותי יוביל לשיפור!], [[המשרד להגנת הסביבה]], 07.05.2019}}

בשנת 2019 יצא [[דו"ח מצב הטבע העולמי]] - דו"ח של מאות מדענים על מצב הטבע ו[[מערכות אקולוגיות]], [[הכחדה המונית בימינו|ההכחדה ההמונית כיום]] וההשפעה של היבטים אלה הדוח פורסם על ידי [[IPBES]] - סוכנות מיוחדת של [[ארגון האומות המאוחדות]]. בכתיבת הדו"ח השתתפו 150 מדענים בכירים, ממדעי הטבע ומדעי החברה, מ-50 מדינות, שנעזרו ב-250 מומחים נוספים. מומחים אלה סקרו 15 אלף מאמרים מדעיים ודו"חות ממשלתיים במשך שלוש שנים. שבסופן הובא הדו"ח לאישור המדינות החברות באו"ם. זהו הדו"ח העולמי הראשון שהובא לאישור 132 מדינות, ובכך הוא אמור להוות [[קונצנזוס]] ובסיס לקביעת המדיניות הבינלאומית בנושאי שמירת המערכות האקולוגיות וקביעת מדיניות הפיתוח הבינלאומית. לפי הדו"ח פעילות האדם כבר השפיע בצורה משמעותית על 75% מהשטח היבשתי של כדור הארץ, ועל 40% משטחי הים. כ-87% מבתי הגידול הלחים (ביצות ואזורים דומים כמו אגם החולה) הושמדו. עקב פעילות האדם קצב [[הכחדת מינים בימינו|הכחדת המינים]] הוא הגבוה ביותר ב-10 מיליון השנים האחרונות, והוא גבוה עשרות עד מאות מונים יותר מקצב ההכחדה הטבעי. הדו"ח מצביע על גורמים ישירים שגורמים לבעיות אלה - כמו הרס שטחי טבע לטובת שטחי חקלאות וערים, והוא גם מצביע גם על הגורמים העקיפים, מעשה ידי אדם, שעומדים בבסיס השינויים – [[גידול אוכלוסין|עליה באוכלוסיה]] שהכפילה את עצמה מאז 1970 ל-7.6 מיליארד בני אדם, ועליה בצריכה לנפש ושימוש שאינו בר-קיימא במשאבי טבע, כלכלה המעודדת שימוש לא מקיים במשאבים (כולל סובסידיות ממשלתיות הפוגעות במצב הטבע). {{הערה|שם=טרכטנברוט|ד"ר אנה טרכטנברוט, [https://www.gov.il/he/departments/news/the_state_of_nature_deteriorating_ipbes מצב הטבע העולמי ממשיך להידרדר במהירות ולאיים על רווחת האדם. רק שינוי התנהגות ומדיניות משמעותי יוביל לשיפור!], [[המשרד להגנת הסביבה]], 07.05.2019}}

 

למרות זאת, הדיון על גידול אוכלוסין והקשר בין צפיפות אוכלוסין לתופעות חברתיות או כלכליות נעדר מ[[כלכלה נאו-קלאסית]] כפי שהיא נלמדת ב[[חקר הכלכלה|בתי הספר לכלכלה]]. השאלה של צפיפות אוכלוסין והשפעתה על היחס בין מספר האנשים לבין זרמים מאגרים או מערכות טבעיות לא עולה בדרך כלל. גם לא עולה הקשר בין דברים אלה לבין יוקר המחייה. מנגד יש כלכלנים שטענו כי גידול אוכלוסין גבוה יכול להמשך במשך אלפי שנים בלי להשפיע כלל על המערכת הכלכלית, טענה זו הופרכה בדוגמאות מספריות על ידי ביולוגים ו[[כלכלה אקולוגית|כלכלנים אקולוגיים]]. בדומה להתעלמות משאלות גידול האוכלוסין מזרמי רבים ב[[חקר הכלכלה]], יש התעלמות מדבר זה גם בזרמים מודרניים רבים בפוליטיקה כמו [[שמרנות]] או [[ליברליזם]]. דבר זה מתקיים גם נוכח השפעות של גידול אוכלוסין על היבטים כמו [[הסיבות לעליית מחירי הדיור בישראל|משבר הדיור בישראל]] או [[המאבק על החופים בישראל]], [[פקקי תנועה בישראל]], או באופן רחב יותר [[רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה]] או [[פליטים סביבתיים]].

למרות זאת, הדיון על גידול אוכלוסין והקשר בין צפיפות אוכלוסין לתופעות חברתיות או כלכליות נעדר מ[[כלכלה נאו-קלאסית]] כפי שהיא נלמדת ב[[חקר הכלכלה|בתי הספר לכלכלה]]. השאלה של צפיפות אוכלוסין והשפעתה על היחס בין מספר האנשים לבין זרמים מאגרים או מערכות טבעיות לא עולה בדרך כלל. גם לא עולה הקשר בין דברים אלה לבין יוקר המחייה. מנגד יש כלכלנים שטענו כי גידול אוכלוסין גבוה יכול להמשך במשך אלפי שנים בלי להשפיע כלל על המערכת הכלכלית, טענה זו הופרכה בדוגמאות מספריות על ידי ביולוגים ו[[כלכלה אקולוגית|כלכלנים אקולוגיים]]. בדומה להתעלמות משאלות גידול האוכלוסין מזרמי רבים ב[[חקר הכלכלה]], יש התעלמות מדבר זה גם בזרמים מודרניים רבים בפוליטיקה כמו [[שמרנות]] או [[ליברליזם]]. דבר זה מתקיים גם נוכח השפעות של גידול אוכלוסין על היבטים כמו [[הסיבות לעליית מחירי הדיור בישראל|משבר הדיור בישראל]] או [[המאבק על החופים בישראל]], [[פקקי תנועה בישראל]], או באופן רחב יותר [[רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה]] או [[פליטים סביבתיים]].

בשנת 1935 מונה  ליסנקו לראש האקדמיה למדעי החקלאות של ברית המועצות, והיה אחראי גם למניעת חלחול "רעיונות מזיקים" אל המדענים הסובייטיים בתחום. ליסנקו מילא תפקיד זה נאמנה והיה אחראי לכליאה, הגליה והוצאה להורג של מאות מדענים, ביניהם גדול הביולוגים הסובייטיים ניקולאי ואווילוב, ולדעיכתו של המחקר הגנטי (קודם לכן שדה משגשג) בברית המועצות. תקופה זו נודעה גם בשם "ליסנקואיזם" (Lysenkoism).

בשנת 1935 מונה  ליסנקו לראש האקדמיה למדעי החקלאות של ברית המועצות, והיה אחראי גם למניעת חלחול "רעיונות מזיקים" אל המדענים הסובייטיים בתחום. ליסנקו מילא תפקיד זה נאמנה והיה אחראי לכליאה, הגליה והוצאה להורג של מאות מדענים, ביניהם גדול הביולוגים הסובייטיים ניקולאי ואווילוב, ולדעיכתו של המחקר הגנטי (קודם לכן שדה משגשג) בברית המועצות. תקופה זו נודעה גם בשם "ליסנקואיזם" (Lysenkoism).

 

באוגוסט 1948 הציג ליסנקו "הוכחות" לכך שהסביבה משפיעה על התורשה, וייחס עמדה זאת לקלימנט ארקדייביץ' טימיריאזב ואיוואן מיצ'ורין. ליסנקו טען שהשיטה הכופרת ביכולת לשנות את החומר התורשתי היא שיטה עקרה המונעת ממניעים קפיטליסטיים של שימור הקיים, בעוד השיטה של מיצ'ורין מבקשת להשתלט על הטבע לצורכי האדם.

באוגוסט 1948 הציג ליסנקו "הוכחות" לכך שהסביבה משפיעה על התורשה, וייחס עמדה זאת לקלימנט ארקדייביץ' טימיריאזב ואיוואן מיצ'ורין. ליסנקו טען שהשיטה הכופרת ביכולת לשנות את החומר התורשתי היא שיטה עקרה המונעת ממניעים קפיטליסטיים של שימור הקיים, בעוד השיטה של מיצ'ורין מבקשת להשתלט על הטבע לצורכי האדם.

=== אלימות כלפי צוותי רפואה באפריקה===

=== אלימות כלפי צוותי רפואה באפריקה===

במקומות לא מערביים, הרפואה והמדע קשורים למסורת של [[קולוניאליזם]] מצד מדינות מערביות. המדע הוא חלק מהתרבות המערבית שהיא זרה לתרבות המקומית וקשורה לדיכוי פוליטי כלכלי וחברתי. בחלק ממדינות אלה יש בשנים האחרונות התנגדות לאנשי רפואה ואף אלימות נגדם. בשנת 2018 התרחשה התפרצות של מגיפת אבולה בקונגו באפריקה. חלק מהבעיה של טיפול במחלה הוא אלימות נגד רופאים והכחשת המחלה. חוקרי מחלות מציינים כי אמון במוסדות הרפואה ומניעה ברמת הקהילה הן חיוניות לעצירת המחלות, מחקר שפורסם בירחון לאנסט בקרב 961 אנשים בוגרים מצא כי יש אמונה רבה ב[[דיסאינפורמציה]], 25% מהנשאלים האמינו כי התפרצות האבולה אינה אמיתית. [[אמון במוסדות|אמון נמוך במוסדות]] ואמונה בדיס-אינפורמציה קשורים בצורה סטטיסטית בסיכוי נמוך יותר של אימוץ צעדי מניעה כמו קבלה של חיסון נגד אבולה, וביקוש לקבלת שירותי רפואה. {{הערה|[https://www.thelancet.com/journals/laninf/article/PIIS1473-3099(19)30063-5/fulltext Institutional trust and misinformation in the response to the 2018–19 Ebola outbreak in North Kivu, DR Congo: a population-based survey], the lancet, VOLUME 19, ISSUE 5, P529-536, MAY 01, 2019}}במאי 2019 האפידמיולוג Richard Mouzoko נרצח בידי ארגונים חמושים שנלחמים באיזורי המחלה. המנהל של ארגון הבריאות העולמי, ד"ר, Tedros Adhanom  אמר כי האלימות באיזור מקשה על טיפול במחלה. גם ארגון "רופאים ללא גבולות" הותקף, דבר שגרם לארגון להודיע על השעיית הפעילות במקום.  [https://edition.cnn.com/2019/05/01/health/ebola-case-record-africa-intl/index.html]

במקומות לא מערביים, הרפואה והמדע קשורים למסורת של [[קולוניאליזם]] מצד מדינות מערביות. המדע הוא חלק מהתרבות המערבית שהיא זרה לתרבות המקומית וקשורה לדיכוי פוליטי כלכלי וחברתי. בחלק ממדינות אלה יש בשנים האחרונות התנגדות לאנשי רפואה ואף אלימות נגדם. בשנת 2018 התרחשה התפרצות של מגיפת אבולה בקונגו באפריקה. חלק מהבעיה של טיפול במחלה הוא אלימות נגד רופאים והכחשת המחלה. חוקרי מחלות מציינים כי אמון במוסדות הרפואה ומניעה ברמת הקהילה הן חיוניות לעצירת המחלות, מחקר שפורסם בירחון לאנסט בקרב 961 אנשים בוגרים מצא כי יש אמונה רבה ב[[דיסאינפורמציה]], 25% מהנשאלים האמינו כי התפרצות האבולה אינה אמיתית. [[אמון במוסדות|אמון נמוך במוסדות]] ואמונה בדיס-אינפורמציה קשורים בצורה סטטיסטית בסיכוי נמוך יותר של אימוץ צעדי מניעה כמו קבלה של חיסון נגד אבולה, וביקוש לקבלת שירותי רפואה. {{הערה|[https://www.thelancet.com/journals/laninf/article/PIIS1473-3099(19)30063-5/fulltext Institutional trust and misinformation in the response to the 2018–19 Ebola outbreak in North Kivu, DR Congo: a population-based survey], the lancet, VOLUME 19, ISSUE 5, P529-536, MAY 01, 2019}}במאי 2019 האפידמיולוג Richard Mouzoko נרצח בידי ארגונים חמושים שנלחמים באיזורי המחלה. המנהל של ארגון הבריאות העולמי, ד"ר, Tedros Adhanom  אמר כי האלימות באיזור מקשה על טיפול במחלה. גם ארגון "רופאים ללא גבולות" הותקף, דבר שגרם לארגון להודיע על השעיית הפעילות במקום.  [https://edition.cnn.com/2019/05/01/health/ebola-case-record-africa-intl/index.html]

 

===מודל הארץ השטוחה===

===מודל הארץ השטוחה===