שינויים

===התנגדות למודל לפיו כדור הארץ מקיף את השמש===

===התנגדות למודל לפיו כדור הארץ מקיף את השמש===

[[המהפכה הקופרניקאית]] הייתה הפיתוח והפופלריזציה של הרעיון לפיו כדור הארץ אינו נייח, אלא סובב סביב צירו וסביב השמש. למרות שהיו פילוסופים של הטבע שחשבו על מודל זה לפני כ-2000 שנה,{{הערה|ראו [[ציר זמן של המהפכה המדעית]]}} בעת המודרנית, הדבר פורסם על ידי שלושה מדענים - ניקולאוס קופרניקוס, יוהאן קפלר, וגלילאו גליליי. הדבר הוביל לעימות עם הכנסייה הנוצרית שתמכה בתאוריה של תלמי, לפיה כדור הארץ נמצא במרכז היקום, והשמש וכל גרמי השמיים האחרים סובבים סביבו. הספר של קופרניקוס, "על תנועת גרמי השמיים" התפרסם בשנת מותו 1543, אף שהוא פיתח אותה כמה עשורים מוקדם יותר. כנראה שהדבר נבע בגלל חשש מפני תגובת הכנסייה. הספר נשלח לאפיפיור פאולוס השלישי והוחרם על ידי הכנסייה. אך במהלך מאה השנים שחלפו זכה הספר לתהודת מה בעולם האסטרונומי. יוהאן קפלר הגרמני פרסם את ספרו "אסטרונומיה נובה" בשנת 1609. עבודתו של קפלר מבוססת על תצפיות שערך טיכו ברהה. קפלר היה מאמין אדוק, ולא ביצע את מחקרו כדי לסתור את דעת הכנסייה, אלא כמשרת את אלוהים בהביאו לכדי דיוק רב יותר את הידע על העולם שנברא. קפלר ניסח את חוקי קפלר לתנועה (שבהמשך התבסס עליהם ניוטון לניסוח התורה שלו למכניקה), ותאר כיצד הכוכבים סובבים את השמש באליפסות.

[[המהפכה הקופרניקאית]] הייתה הפיתוח והפופולריזציה של הרעיון לפיו כדור הארץ אינו נייח, אלא סובב סביב צירו וסביב השמש. למרות שהיו פילוסופים של הטבע שחשבו על מודל זה לפני כ-2000 שנה,{{הערה|ראו [[ציר זמן של המהפכה המדעית]]}} בעת המודרנית, הדבר פורסם על ידי שלושה מדענים - ניקולאוס קופרניקוס, יוהאן קפלר, וגלילאו גליליי. הדבר הוביל לעימות עם הכנסייה הנוצרית שתמכה בתאוריה של תלמי, לפיה כדור הארץ נמצא במרכז היקום, והשמש וכל גרמי השמיים האחרים סובבים סביבו. הספר של קופרניקוס, "על תנועת גרמי השמיים" התפרסם בשנת מותו 1543, אף שהוא פיתח אותה כמה עשורים מוקדם יותר. כנראה שהדבר נבע בגלל חשש מפני תגובת הכנסייה. הספר נשלח לאפיפיור פאולוס השלישי והוחרם על ידי הכנסייה. אך במהלך מאה השנים שחלפו זכה הספר לתהודת מה בעולם האסטרונומי. יוהאן קפלר הגרמני פרסם את ספרו "אסטרונומיה נובה" בשנת 1609. עבודתו של קפלר מבוססת על תצפיות שערך טיכו ברהה. קפלר היה מאמין אדוק, ולא ביצע את מחקרו כדי לסתור את דעת הכנסייה, אלא כמשרת את אלוהים בהביאו לכדי דיוק רב יותר את הידע על העולם שנברא. קפלר ניסח את חוקי קפלר לתנועה (שבהמשך התבסס עליהם ניוטון לניסוח התורה שלו למכניקה), ותאר כיצד הכוכבים סובבים את השמש באליפסות.

גלילאו פעל בתקופת קפלר, ומצא אישושים לתאוריה של קופרניקוס באמצעות הטלסקופ שבנה. בשנת 1610 גילה גלילאו גליליי ארבעה ירחים המקיפים את כוכב הלכת צדק, בעזרת הטלסקופ. גילוי זה נתן משנה תוקף למודל ההליוצנטרי והיווה הוכחה שתנועה שאינה סביב כדור הארץ היא בגדר האפשר. גלילאו ביקש את דעתו של קפלר, שנחשב באותה תקופה לאסטרונום הבכיר באירופה. קפלר הגן על גילוייו של גלילאו ואף הציע מספר השערות על המשמעות של גילויים אלו, במאמר שפרסם.

גלילאו פעל בתקופת קפלר, ומצא אישושים לתאוריה של קופרניקוס באמצעות הטלסקופ שבנה. בשנת 1610 גילה גלילאו גליליי ארבעה ירחים המקיפים את כוכב הלכת צדק, בעזרת הטלסקופ. גילוי זה נתן משנה תוקף למודל ההליוצנטרי והיווה הוכחה שתנועה שאינה סביב כדור הארץ היא בגדר האפשר. גלילאו ביקש את דעתו של קפלר, שנחשב באותה תקופה לאסטרונום הבכיר באירופה. קפלר הגן על גילוייו של גלילאו ואף הציע מספר השערות על המשמעות של גילויים אלו, במאמר שפרסם.

אולם ספאלאנצאני הוכיח לאחר מכן בניסויים כי הבעיה הייתה בכך שהסגירה של הבקבוק בפקק לא הייתה הרמטית - וכי חיידקים יכולים להגיע למצע גידול דרך הפקק עצמו או דרך אבק באוויר. ספאלאנצאני חתם את צוואר בקבוקי הזכוכית שלו בהתכת הזכוכית (במקום בפקק) והרתיח חלק מהם במשך דקות וחלק במשך שעה, ובכך הראה שתאוריית הבריאה הספונטנית אינה נכונה. נידהם גייס לעזרתו את דה-בופון ויחד עם כתבו על תאוריית "הכוח המצמיח" ("vegetative force") שזכתה לפופולריות רבה הן בקרב הציבור הרחב והאליטה החברתית, והן בקרב המדענים. לשם כך הם לא נעזרו בניסויים אלא בכך שדה-בופון ידע לכתוב יפה, היה לו מוניטין והיה מקושר היטב. לאט לאט הצליח ספאלאנצאני להראות שתאוריה זו אינה נכונה.{{הערה|שם=קריף}} ההוכחות הסופיות לכך שהתאוריה של בריאה ספונטנית אינה נכונה ניתנה לבסוף על ידי ניסויים של פסטר. הוויכוח הזה הראה פעם נוספת מדוע ניסויים רבים ומדוקדקים חשובים יותר מאשר טיעונים לוגיים מתוחכמים. כך גם החלו להתגלות עקרונות הפיסטור בתהליכי מזון ותהליכי עיקור וחיטוי של מכשירים רפואיים לצורכי ניתוחים כמו גם רעיונות ראשונים לגבי היגיינה.

אולם ספאלאנצאני הוכיח לאחר מכן בניסויים כי הבעיה הייתה בכך שהסגירה של הבקבוק בפקק לא הייתה הרמטית - וכי חיידקים יכולים להגיע למצע גידול דרך הפקק עצמו או דרך אבק באוויר. ספאלאנצאני חתם את צוואר בקבוקי הזכוכית שלו בהתכת הזכוכית (במקום בפקק) והרתיח חלק מהם במשך דקות וחלק במשך שעה, ובכך הראה שתאוריית הבריאה הספונטנית אינה נכונה. נידהם גייס לעזרתו את דה-בופון ויחד עם כתבו על תאוריית "הכוח המצמיח" ("vegetative force") שזכתה לפופולריות רבה הן בקרב הציבור הרחב והאליטה החברתית, והן בקרב המדענים. לשם כך הם לא נעזרו בניסויים אלא בכך שדה-בופון ידע לכתוב יפה, היה לו מוניטין והיה מקושר היטב. לאט לאט הצליח ספאלאנצאני להראות שתאוריה זו אינה נכונה.{{הערה|שם=קריף}} ההוכחות הסופיות לכך שהתאוריה של בריאה ספונטנית אינה נכונה ניתנה לבסוף על ידי ניסויים של פסטר. הוויכוח הזה הראה פעם נוספת מדוע ניסויים רבים ומדוקדקים חשובים יותר מאשר טיעונים לוגיים מתוחכמים. כך גם החלו להתגלות עקרונות הפיסטור בתהליכי מזון ותהליכי עיקור וחיטוי של מכשירים רפואיים לצורכי ניתוחים כמו גם רעיונות ראשונים לגבי היגיינה.

הוויכוח על "הבריאה הספונטנית" קשור גם לעמדות דתיות. פסטר זכה לחיזוק מצד גורמים קתוליים שרצו להראות שרעיון בריאה ספונטנית אינו נכון ובכך לחזק לכאורה את הרעיון של בריאתנות. {{הערה|[https://www.hayadan.org.il/luis-pasteur-part-d-0402081 לואי פסטר – האיש ואגדת ההיווצרות הספונטנית חלק ד' ואחרון], רועי צזנה, הידען, פבוראר 2008}}

הוויכוח על "הבריאה הספונטנית" קשור גם לעמדות דתיות. פסטר זכה לחיזוק מצד גורמים קתוליים שרצו להראות שרעיון בריאה ספונטנית אינו נכון ובכך לחזק לכאורה את הרעיון של בריאתנות. {{הערה|[https://www.hayadan.org.il/luis-pasteur-part-d-0402081 לואי פסטר – האיש ואגדת ההיווצרות הספונטנית חלק ד' ואחרון], [[רועי צזנה]], הידען, פברואר 2008}}

===תאוריית ארבע הליחות והקזת דם===

===תאוריית ארבע הליחות והקזת דם===

בשנת 1798 פרסם [[תומס מלתוס]] את ספרו [[מסה על עיקרון האוכלוסייה]] זהו אחד הספרים המפורסמים על [[אוכלוסיית העולם|האוכלוסייה האנושית]] והוא נחשב כאחת העבודות המשפיעות ביותר של תקופתו. חלקו העיקרי של הספר הוקדש למה שמכונה כיום "עקרון הברזל של מלתוס על אוכלוסייה", אם כי שם זה ניתן בדיעבד. התאוריה טוענת ש[[גידול אוכלוסין]] יוביל להגדלת היצע העובדים, דבר שיוביל להקטנת ה[[שכר]]. מלתוס חשש ש[[גידול אוכלוסין]] מתמשך יוביל ל[[עוני]] ו/או ל[[רעב]] או לבעיות חברתיות אחרות.

בשנת 1798 פרסם [[תומס מלתוס]] את ספרו [[מסה על עיקרון האוכלוסייה]] זהו אחד הספרים המפורסמים על [[אוכלוסיית העולם|האוכלוסייה האנושית]] והוא נחשב כאחת העבודות המשפיעות ביותר של תקופתו. חלקו העיקרי של הספר הוקדש למה שמכונה כיום "עקרון הברזל של מלתוס על אוכלוסייה", אם כי שם זה ניתן בדיעבד. התאוריה טוענת ש[[גידול אוכלוסין]] יוביל להגדלת היצע העובדים, דבר שיוביל להקטנת ה[[שכר]]. מלתוס חשש ש[[גידול אוכלוסין]] מתמשך יוביל ל[[עוני]] ו/או ל[[רעב]] או לבעיות חברתיות אחרות.

[[צ'ארלס דארווין]] ו[[אלפרד וואלאס]], הם שני הביולוגים שגילו, כל אחד בנפרד, את עקרונות ה[[אבולוציה]] ו[[הברירה הטבעית]]. שניהם העידו כי למהדורה השישית של הספר היתה השפעה מכרעת על עבודתם. מה שמלתוס תאר ככוחות שפועלים על אנשים [[עניים]], גרם לבחינה של השפעת כוחות אלה והדינמיקה שהם יוצרים על יצורים חיים אחרים.

[[צ'ארלס דארווין]] ו[[אלפרד וואלאס]], הם שני הביולוגים שגילו, כל אחד בנפרד, את עקרונות ה[[אבולוציה]] ו[[הברירה הטבעית]]. שניהם העידו כי למהדורה השישית של הספר הייתה השפעה מכרעת על עבודתם. מה שמלתוס תאר ככוחות שפועלים על אנשים [[עניים]], גרם לבחינה של השפעת כוחות אלה והדינמיקה שהם יוצרים על יצורים חיים אחרים.

בין אם מקבלים או דוחים את התזות בספר, הוא נחשב כנקודת ההתחלה של דיון מודרני ומדעי על הדינמיקה של אוכלוסיות,[http://press.princeton.edu/chapters/s8904.pdf] על מחקרים בתחומים של [[דמוגרפיה]], [[פריון חקלאי]], [[פריון ילודה]], הקשרים בין חקלאות לאוכלוסין, בין [[גידול אוכלוסין]] לעוני ועוד. חלק מהוויכוחים סביב הספר נמשך עד היום. בעקבות הוצאת הספר החלה אנגליה לבצע מפקד אוכלוסין בשנת 1801. בדומה לאנגליה גם מדינות רבות אחרות, לרבות ישראל, אוספות באופן שנתי מידע על לידות, פטירות, הגירה וכו' כחלק בסיסי של נתונים על המדינה שמאפשר להבין הן היבטים כמו [[גידול אוכלוסין]] והן היבטים אחרים כמו מעבר בין תוצר מקומי גולמי לתוצר מקומי גולמי לנפש, נתונים על רמת התחלואה באוכלוסיה, [[תוחלת חיים]] ועוד. כמו כן היבטים אלה נחשבים כנתונים בסיסיים לצורך [[תכנון ארוך טווח]] לסוגיו - לדוגמה תכנון תשתיות תחבורה, צפי של בניית דירות ועוד.

בין אם מקבלים או דוחים את התזות בספר, הוא נחשב כנקודת ההתחלה של דיון מודרני ומדעי על הדינמיקה של אוכלוסיות,[http://press.princeton.edu/chapters/s8904.pdf] על מחקרים בתחומים של [[דמוגרפיה]], [[פריון חקלאי]], [[פריון ילודה]], הקשרים בין חקלאות לאוכלוסין, בין [[גידול אוכלוסין]] לעוני ועוד. חלק מהוויכוחים סביב הספר נמשך עד היום. בעקבות הוצאת הספר החלה אנגליה לבצע מפקד אוכלוסין בשנת 1801. בדומה לאנגליה גם מדינות רבות אחרות, לרבות ישראל, אוספות באופן שנתי מידע על לידות, פטירות, הגירה וכו' כחלק בסיסי של נתונים על המדינה שמאפשר להבין הן היבטים כמו [[גידול אוכלוסין]] והן היבטים אחרים כמו מעבר בין תוצר מקומי גולמי לתוצר מקומי גולמי לנפש, נתונים על רמת התחלואה באוכלוסיה, [[תוחלת חיים]] ועוד. כמו כן היבטים אלה נחשבים כנתונים בסיסיים לצורך [[תכנון ארוך טווח]] לסוגיו - לדוגמה תכנון תשתיות תחבורה, צפי של בניית דירות ועוד.

===הכחשת נזקי העישון===

===הכחשת נזקי העישון===

{{הפניה לערך מורחב|הכחשת נזקי העישון}}

{{הפניה לערך מורחב|הכחשת נזקי העישון}}

[[קובץ:A Frank Statement.png|ממוזער|300px|המודעה '''"הצהרה כנה למעשני הסיגריות"''' שפורסמה בשנת 1954 על ידי [[חברות הטבק|חברות סיגריות]]. המודעה מכחישה את הקשר בין סרטן לבין עישון ומסמנת את קו ההסברה של [[חברות טבק]] במשך עשרות שנים- יצירת בלבול ו[[נטיעת ספק]], בקרב הציבור ביחס לנזקי העישון וסוגיות נוספות. חברות הסיגריות הצהירו גם כי בריאות הציבור חשובה להן יותר מאשר מכירת טבק. המודעה יוצרת את הרושם כי אין ממש בחששות הבריאותיים, וכי החברות עצמן צריכות להיות מעורבות במחקר המדעי באשר לבטיחות המוצרים שהן משווקות, וכי [[רגולציה עצמית]] ומדע אובייקטיבי יפתרו כל בעיה שעלולה להתקיים]]

[[קובץ:A Frank Statement.png|ממוזער|300px|המודעה '''"הצהרה כנה למעשני הסיגריות"''' שפורסמה בשנת 1954 על ידי [[חברות הטבק|חברות סיגריות]]. המודעה מכחישה את הקשר בין סרטן לבין עישון ומסמנת את קו ההסברה של [[חברות טבק]] במשך עשרות שנים- יצירת בלבול ו[[נטיעת ספק]], בקרב הציבור ביחס לנזקי העישון וסוגיות נוספות. חברות הסיגריות הצהירו גם כי בריאות הציבור חשובה להן יותר מאשר מכירת טבק. המודעה יוצרת את הרושם כי אין ממש בחששות הבריאותיים, וכי החברות עצמן צריכות להיות מעורבות במחקר המדעי באשר לבטיחות המוצרים שהן משווקות, וכי [[רגולציה עצמית]] ומדע אובייקטיבי יפתרו כל בעיה שעלולה להתקיים.]]

[[הכחשת נזקי העישון]] - מחקרים על [[עישון ובריאות|נזקי הטבק]] החלו להופיע בתחילת המאה ה-20 בהקשר של בריאות כלי דם. בשנות ה-30 של המאה ה-20 התפרסמו המחקרים הראשונים שקשרו בין [[סרטן]] לבין [[עישון טבק]]. מחקרים נרחבים ורבים על הקשר בין טבק לבין [[סרטן]] החלו להופיע בשנות ה-50 של המאה ה-20 והם כללו מחקרי מעקב על מיליוני אנשים, ניסויי מעבדה בחיות, ניסויים ברקמות, תאים ועוד. בשנת 1964 הכיר המנתח הכללי בארצות הברית, בנזקי העישון ובעקבות כך החלה הכרה מצד גופי בריאות שונים. [[חברות הטבק]] עסקו, החל משנות ה-30 של המאה ה-20 וביתר שאת מאז שנת 1954 בהכחשת הנזקים, על ידי מגוון אמצעים שכלל גיוס מומחים שיקיימו "מחקרי זבל",  על ידי פרסומים בעיתונות, לובי פוליטי, מודעות ועוד. המטרה הייתה לא בהכרח לשכנע את הציבור בצורה לוגית שהעישון בטוח אלא בעיקר ליצור רושם שיש ספק בקרב המומחים, דבר המכונה [[נטיעת ספק]]. נטיעת ספק מונעת מהאדם להתחייב מבחינה נפשית לצד מסויים של הויכוח. דבר זה נועד לאפשר לאנשים להמשיך לעשן ולא לפנות לאפיקים של [[גמילה מעישון]] וכן לא לתמוך בצעדים פוליטיים כמו [[מניעת עישון|מניעת עישון בקרב בני נוער]]. בשנת 1998 הגיעו חברות הטבק לפשרה עם התובעים של מספר מדינות בארצות הברית, דבר זה אילץ את החברות לפרסם  מיליוני מסמכים פנימיים. בתחילת המאה ה-20 החלו להופיע ספרים ופרסומים, (כמו הספר [[שואה מוזהבת]]), על שיטות הפעולה של חברות הטבק והפער הגדול שהיה בין העמדה הציבורית של חברות הטבק בסוגיות שונות לבין מה שהחברות ידעו בפועל. מתוך מסכמים פנימיים של חברות הטבק מתברר כי התעשייה עצמה הבינה כי הסיגריות הן [[גורם מסרטן]] כבר בשנות ה-50 של המאה ה-20. לטענת [[ארגון הבריאות העולמי]] עמדת החברות על עישון ובריאות נקבעת בעקבות שיקולים של [[יחסי ציבור]] והיבטים משפטיים (כדי להגן על עצמן מתביעות). <ref name="TobaccoExplained">[http://www.who.int/tobacco/media/en/TobaccoExplained.pdf Tobacco Explained] האמת על תעשיית הטבק, במילים שלה עצמה, ארגון הבריאות העולמי </ref>

[[הכחשת נזקי העישון]] - מחקרים על [[עישון ובריאות|נזקי הטבק]] החלו להופיע בתחילת המאה ה-20 בהקשר של בריאות כלי דם. בשנות ה-30 של המאה ה-20 התפרסמו המחקרים הראשונים שקשרו בין [[סרטן]] לבין [[עישון טבק]]. מחקרים נרחבים ורבים על הקשר בין טבק לבין [[סרטן]] החלו להופיע בשנות ה-50 של המאה ה-20 והם כללו מחקרי מעקב על מיליוני אנשים, ניסויי מעבדה בחיות, ניסויים ברקמות, תאים ועוד. בשנת 1964 הכיר המנתח הכללי בארצות הברית, בנזקי העישון ובעקבות כך החלה הכרה מצד גופי בריאות שונים. [[חברות הטבק]] עסקו, החל משנות ה-30 של המאה ה-20 וביתר שאת מאז שנת 1954 בהכחשת הנזקים, על ידי מגוון אמצעים שכלל גיוס מומחים שיקיימו "מחקרי זבל",  על ידי פרסומים בעיתונות, לובי פוליטי, מודעות ועוד. המטרה הייתה לא בהכרח לשכנע את הציבור בצורה לוגית שהעישון בטוח אלא בעיקר ליצור רושם שיש ספק בקרב המומחים, דבר המכונה [[נטיעת ספק]]. נטיעת ספק מונעת מהאדם להתחייב מבחינה נפשית לצד מסויים של הוויכוח. דבר זה נועד לאפשר לאנשים להמשיך לעשן ולא לפנות לאפיקים של [[גמילה מעישון]] וכן לא לתמוך בצעדים פוליטיים כמו [[מניעת עישון|מניעת עישון בקרב בני נוער]]. בשנת 1998 הגיעו חברות הטבק לפשרה עם התובעים של מספר מדינות בארצות הברית, דבר זה אילץ את החברות לפרסם  מיליוני מסמכים פנימיים. בתחילת המאה ה-20 החלו להופיע ספרים ופרסומים, (כמו הספר [[שואה מוזהבת]]), על שיטות הפעולה של חברות הטבק והפער הגדול שהיה בין העמדה הציבורית של חברות הטבק בסוגיות שונות לבין מה שהחברות ידעו בפועל. מתוך מסכמים פנימיים של חברות הטבק מתברר כי התעשייה עצמה הבינה כי הסיגריות הן [[גורם מסרטן]] כבר בשנות ה-50 של המאה ה-20. לטענת [[ארגון הבריאות העולמי]] עמדת החברות על עישון ובריאות נקבעת בעקבות שיקולים של [[יחסי ציבור]] והיבטים משפטיים (כדי להגן על עצמן מתביעות). <ref name="TobaccoExplained">[http://www.who.int/tobacco/media/en/TobaccoExplained.pdf Tobacco Explained] האמת על תעשיית הטבק, במילים שלה עצמה, ארגון הבריאות העולמי </ref>

מניפולציות על דעת הקהל ביחס לטבק לא נוגעות רק לשאלה "האם עישון מסוכן לבריאות" אלא גם לסוגיות נוספות כמו מה הנזק הבריאותי מ[[עישון כפוי]] , עד כמה [[התמכרות לניקוטין|סיגריות ממכרות]] והאם חברות טבק מבצעות במכוון [[שיווק טבק לילדים ולנוער]]. החברות וכן גורמים בימין הכלכלי מנסות לצייר את העישון כסוגיה שנוגעת לבחירה של הפרט (הבוגר) של מוצר ככל מוצר אחר, בעוד שחלק חיוני בתחום העישון הוא יצירת [[התמכרות]] (בין היתר על ידי [[מניפולציה בניקוטין]]) בקרב קטינים.

מניפולציות על דעת הקהל ביחס לטבק לא נוגעות רק לשאלה "האם עישון מסוכן לבריאות" אלא גם לסוגיות נוספות כמו מה הנזק הבריאותי מ[[עישון כפוי]], עד כמה [[התמכרות לניקוטין|סיגריות ממכרות]] והאם חברות טבק מבצעות במכוון [[שיווק טבק לילדים ולנוער]]. החברות וכן גורמים בימין הכלכלי מנסות לצייר את העישון כסוגיה שנוגעת לבחירה של הפרט (הבוגר) של מוצר ככל מוצר אחר, בעוד שחלק חיוני בתחום העישון הוא יצירת [[התמכרות]] (בין היתר על ידי [[מניפולציה בניקוטין]]) בקרב קטינים.

===התנגדות למדע ורצח מדענים בברית המועצות===

===התנגדות למדע ורצח מדענים בברית המועצות===

בברית המועצות המדע היה תחת השפעה פוליטית חמורה. מספר תחומי מחקר הוגדרו כ "פסאודו-מדע בורגני" ונאסרו , דבר זה גרם לנסיגה משמעותית של המדע הסובייטי, במיוחד בתחום הביולוגי עקב חרם על תחום הגנטיקה ומדעי המחשב. דבר זה גרר פגיעה משמעותית בכלכלה ובטכנולוגיה של ברית המועצות.  

בברית המועצות המדע היה תחת השפעה פוליטית חמורה. מספר תחומי מחקר הוגדרו כ-"פסאודו-מדע בורגני" ונאסרו, דבר זה גרם לנסיגה משמעותית של המדע הסובייטי, במיוחד בתחום הביולוגי עקב חרם על תחום הגנטיקה ומדעי המחשב. דבר זה גרר פגיעה משמעותית בכלכלה ובטכנולוגיה של ברית המועצות.  

אחד האנשים הבולטים שהשפיעו לרעה על המדע בברית המועצות היה טרופים ליסנקו. כמדען לא היו לו הישגים - במקרים המועטים בהם ניסח תאוריות ברורות, הן היו עירוב של למארקיזם ודרוויניזם מבולבל. הוא ניסה את כוחו ביישומים מעשיים שונים בחקלאות, וכאשר אלה נכשלו השתמש בתעמולה וצנזורה כדי לכסות על כך. ליסנקו פרסם בעיתון פראבדה "שיטה מהפכנית" לדישון שדות ללא דשן או מינרלים, וכן על גידול אפונה בחורף באזרבייג'ן. שיטות אלה נכשלו אבל הדבר לא מנע מהעיתונות בברית המועצות לפאר את לינסקו. מה שקסם לתקשורת הסובייטית אף יותר היה המיתוס של ליסנקו כ"מדען יחף", התגשמות האידיאל הקומוניסטי של "גאון כפרי".

אחד האנשים הבולטים שהשפיעו לרעה על המדע בברית המועצות היה טרופים ליסנקו. כמדען לא היו לו הישגים - במקרים המועטים בהם ניסח תאוריות ברורות, הן היו עירוב של למארקיזם ודרוויניזם מבולבל. הוא ניסה את כוחו ביישומים מעשיים שונים בחקלאות, וכאשר אלה נכשלו השתמש בתעמולה וצנזורה כדי לכסות על כך. ליסנקו פרסם בעיתון פראבדה "שיטה מהפכנית" לדישון שדות ללא דשן או מינרלים, וכן על גידול אפונה בחורף באזרבייג'ן. שיטות אלה נכשלו אבל הדבר לא מנע מהעיתונות בברית המועצות לפאר את לינסקו. מה שקסם לתקשורת הסובייטית אף יותר היה המיתוס של ליסנקו כ"מדען יחף", התגשמות האידאל הקומוניסטי של "גאון כפרי".

ליסנקו הצליח ביצירת מוטיבציה בקרב האיכרים. אלו חשו אי אהדה כלפי המשטר בעקבות הקולקטיביזציה הכפויה של תחילת שנות השלושים, וחלקם אף השמידו או הסתירו את יבוליהם מפני המשטר. ליסנקו נתן להם את התחושה של חלק משמעותי בניסוי המהפכני הסובייטי הגדול, ותחושת אדנות לגורלם. בסוף שנות ה-20 כבר זכה ליסנקו לגיבוי פוליטי נרחב מבכירי המפלגה הקומוניסטית, דבר שאפשר לו לגנות בפומבי מדענים וגנטיקאים אחרים, בטוענו כי עבודת המעבדה שלהם לא תועיל לאיכר הסובייטי. ליסנקו כתב עת החל משנת 1935 להצגת הצלחותיו המפוקפקות.

ליסנקו הצליח ביצירת מוטיבציה בקרב האיכרים. אלו חשו אי אהדה כלפי המשטר בעקבות הקולקטיביזציה הכפויה של תחילת שנות השלושים, וחלקם אף השמידו או הסתירו את יבוליהם מפני המשטר. ליסנקו נתן להם את התחושה של חלק משמעותי בניסוי המהפכני הסובייטי הגדול, ותחושת אדנות לגורלם. בסוף שנות ה-20 כבר זכה ליסנקו לגיבוי פוליטי נרחב מבכירי המפלגה הקומוניסטית, דבר שאפשר לו לגנות בפומבי מדענים וגנטיקאים אחרים, בטוענו כי עבודת המעבדה שלהם לא תועיל לאיכר הסובייטי. ליסנקו כתב עת החל משנת 1935 להצגת הצלחותיו המפוקפקות.

=== אלימות כלפי צוותי רפואה באפריקה===

=== אלימות כלפי צוותי רפואה באפריקה===

במקומות לא מערביים, הרפואה והמדע קשורים למסורת של [[קולוניאליזם]] מצד מדינות מערביות. המדע הוא חלק מהתרבות המערבית שהיא זרה לתרבות המקומית וקשורה לדיכוי פוליטי כלכלי וחברתי. בחלק ממדינות אלה יש בשנים האחרונות התנגדות לאנשי רפואה ואף אלימות נגדם. בשנת 2018 התרחשה התפרצות של מגיפת אבולה בקונגו באפריקה.  חלק מהבעיה של טיפול במחלה הוא אלימות נגד רופאים והכחשת המחלה. חוקרי מחלות מציינים כי אמון במוסדות הרפואה ומניעה ברמת הקהילה הן חיוניות לעצירת המחלות, מחקר שפורסם בירחון לאנסט בקרב 961 אנשים בוגרים מצא כי יש אמונה רבה ב[[דיסאינפורמציה]], 25% מהנשאלים האמינו כי התפרצות האבולה אינה אמיתית. [[אמון במוסדות|אמון נמוך במוסדות]] ואמונה בדיס-אינפרומציה קשורים בצורה סטטיסית בסיכוי נמוך יותר של אימוץ צעדי מניעה כמו קבלה של חיסון נגד אבולה, וביקוש לקבלת שירותי רפואה. {{הערה|[https://www.thelancet.com/journals/laninf/article/PIIS1473-3099(19)30063-5/fulltext Institutional trust and misinformation in the response to the 2018–19 Ebola outbreak in North Kivu, DR Congo: a population-based survey], the lancet, VOLUME 19, ISSUE 5, P529-536, MAY 01, 2019}}במאי 2019 האפידמיולוג Richard Mouzoko נרצח בידי ארגונים חמושים שנלחמים באיזורי המחלה. המנהל של ארגון הבריאות העולמי, ד"ר, Tedros Adhanom  אמר כי האלימות באיזור מקשה על טיפול במחלה. גם ארגון "רופאים ללא גבולות" הותקף, דבר שגרם לארגון להודיע על השעיית הפעילות במקום.  [https://edition.cnn.com/2019/05/01/health/ebola-case-record-africa-intl/index.html]

במקומות לא מערביים, הרפואה והמדע קשורים למסורת של [[קולוניאליזם]] מצד מדינות מערביות. המדע הוא חלק מהתרבות המערבית שהיא זרה לתרבות המקומית וקשורה לדיכוי פוליטי כלכלי וחברתי. בחלק ממדינות אלה יש בשנים האחרונות התנגדות לאנשי רפואה ואף אלימות נגדם. בשנת 2018 התרחשה התפרצות של מגיפת אבולה בקונגו באפריקה.  חלק מהבעיה של טיפול במחלה הוא אלימות נגד רופאים והכחשת המחלה. חוקרי מחלות מציינים כי אמון במוסדות הרפואה ומניעה ברמת הקהילה הן חיוניות לעצירת המחלות, מחקר שפורסם בירחון לאנסט בקרב 961 אנשים בוגרים מצא כי יש אמונה רבה ב[[דיסאינפורמציה]], 25% מהנשאלים האמינו כי התפרצות האבולה אינה אמיתית. [[אמון במוסדות|אמון נמוך במוסדות]] ואמונה בדיס-אינפורמציה קשורים בצורה סטטיסטית בסיכוי נמוך יותר של אימוץ צעדי מניעה כמו קבלה של חיסון נגד אבולה, וביקוש לקבלת שירותי רפואה. {{הערה|[https://www.thelancet.com/journals/laninf/article/PIIS1473-3099(19)30063-5/fulltext Institutional trust and misinformation in the response to the 2018–19 Ebola outbreak in North Kivu, DR Congo: a population-based survey], the lancet, VOLUME 19, ISSUE 5, P529-536, MAY 01, 2019}}במאי 2019 האפידמיולוג Richard Mouzoko נרצח בידי ארגונים חמושים שנלחמים באיזורי המחלה. המנהל של ארגון הבריאות העולמי, ד"ר, Tedros Adhanom  אמר כי האלימות באיזור מקשה על טיפול במחלה. גם ארגון "רופאים ללא גבולות" הותקף, דבר שגרם לארגון להודיע על השעיית הפעילות במקום.  [https://edition.cnn.com/2019/05/01/health/ebola-case-record-africa-intl/index.html]

===מודל הארץ השטוחה===

===מודל הארץ השטוחה===

[[קובץ:Flat Earth.png|ממוזער|לפי מודל העולם השטוח, מרכז העולם הוא הקוטב הצפוני, אנטארקטיקה היא קיר קרח סביב הקצוות, והקוטב הדרומי כלל לא קיים]]

[[קובץ:Flat Earth.png|ממוזער|לפי מודל העולם השטוח, מרכז העולם הוא הקוטב הצפוני, אנטארקטיקה היא קיר קרח סביב הקצוות, והקוטב הדרומי כלל לא קיים]]

תומכי "הארץ השטוחה" הם תומכים בהמונה כי כדור הארץ שטוח ולא כדורי, וכי מרכזו בקוטב הצפוני. הדבר מבוצע במסגרת [[תאוריית קונספירציה]] רחבה, ותוך הכחשה מסיבית של ממצאים שונים כמו צילומים, ניסויים פיזיקליים תורתו של ניוטון ועוד.  הראשון להעלות התנגדויות לכך שכדור הארץ הוא כמעט עגול, בעת המודרנית היה הממציא האנגלי סמואל רובת'אם (1816–1884). רובת'אם כתב חוברת בת 16 עמודים בשם "הארץ אינה כדור" שלימים הורחבה לספר בן 430 עמודים. בחוברת זו, המתבססת על פירושים של פסוקים אחדים בתנ"ך, שטח את רעיונותיו. לשיטתו, המכונה בפיו "אסטרונומיה זטטקית" ("Zetetic Astronomy") כדור הארץ הוא דיסקה שטוחה שמרכזה בקוטב הצפוני וחסומה בגבולה הדרומי על ידי חומת קרח (היא אנטארקטיקה), כאשר השמש והכוכבים חגים כמה אלפי קילומטרים מעל כדור הארץ (בניגוד למדידות המדעיות לפיהן המרחק מהשמש הוא כ-150 מיליון ק"מ, ורדיוס היקום הנצפה הוא מיליארדי שנות אור). בשנת 1956 נוסדה "אגודת האדץ השטוחה" בקליפורניה. במאה ה-21 , חלה עליה בתמיכה ברעיון זה על ידי אנשים ברחבי העולם. בעיקר תודות ליכולת של רשתות חברתיות כמו פייסבוק להפיץ רעיונות נדירים ולאפשר לאנשים ממקומות שונים בעולם להתאגד סביב רעיונות אלה ולחזק את האמונה בהם על ידי מנגנון של חשיבת יחד.  לא מדובר במהתלה הומוריסטית אלא באנשים שמשוכנעים בכך כולל הסברים לפיהם הפיזיקה אינה נכונה, ליוונים אינם אמתיים ועוד.

תומכי "הארץ השטוחה" הם תומכים בהמונה כי כדור הארץ שטוח ולא כדורי, וכי מרכזו בקוטב הצפוני. הדבר מבוצע במסגרת [[תאוריית קונספירציה]] רחבה, ותוך הכחשה מסיבית של ממצאים שונים כמו צילומים, ניסויים פיזיקליים תורתו של ניוטון ועוד.  הראשון להעלות התנגדויות לכך שכדור הארץ הוא כמעט עגול, בעת המודרנית היה הממציא האנגלי סמואל רובת'אם (1816–1884). רובת'אם כתב חוברת בת 16 עמודים בשם "הארץ אינה כדור" שלימים הורחבה לספר בן 430 עמודים. בחוברת זו, המתבססת על פירושים של פסוקים אחדים בתנ"ך, שטח את רעיונותיו. לשיטתו, המכונה בפיו "אסטרונומיה זטטקית" ("Zetetic Astronomy") כדור הארץ הוא דיסקה שטוחה שמרכזה בקוטב הצפוני וחסומה בגבולה הדרומי על ידי חומת קרח (היא אנטארקטיקה), כאשר השמש והכוכבים חגים כמה אלפי קילומטרים מעל כדור הארץ (בניגוד למדידות המדעיות לפיהן המרחק מהשמש הוא כ-150 מיליון ק"מ, ורדיוס היקום הנצפה הוא מיליארדי שנות אור). בשנת 1956 נוסדה "אגודת הארץ השטוחה" בקליפורניה. במאה ה-21, חלה עליה בתמיכה ברעיון זה על ידי אנשים ברחבי העולם. בעיקר תודות ליכולת של רשתות חברתיות כמו פייסבוק להפיץ רעיונות נדירים ולאפשר לאנשים ממקומות שונים בעולם להתאגד סביב רעיונות אלה ולחזק את האמונה בהם על ידי מנגנון של חשיבת יחד.  לא מדובר במהתלה הומוריסטית אלא באנשים שמשוכנעים בכך כולל הסברים לפיהם הפיזיקה אינה נכונה, ליוונים אינם אמתיים ועוד.

בעוד שתומכים במודל הארץ השטוחה הם נדירים למדי, הם ממחישים בצורה טובה את הקשר בין הכחשת רעיונות מדעיים לבין [[תאוריית קונספירציה]]  - כל רעיון או אדם שסותר את התאוריה מקורו במין תאוריית קונספירציה חובקת כל, שכלל לא ברור מה המטרה שלה. אין שום ממצא שיכול להפריח את המודל - שכן הוא מיד מוכרז כזיוף, פרי שקר של כוחות עלומים ששולטים בעולם. תומכי התאוריה גם לא מנסים לבצע בכוחות עצמם ניסויים שיכולים לאשש או להפריך את ה"תאוריה" שלהם, כמו ניסויים שבוצעו לפני אלפי שנים על ידי מדעים יוונים בסיוע מדידות של צל ומתמטיקה, או חישוב מרחקים לעצמים בסיוע טריגונומטריה. דבר זה ממחיש בצורה חזקה כיצד כוחות סוציולוגים ופסיכולוגיים שונים יכולים לגרום לאנשים להעדיף [[מיתוס]] מסויים, מופרך ככל שיהיה.

בעוד שתומכים במודל הארץ השטוחה הם נדירים למדי, הם ממחישים בצורה טובה את הקשר בין הכחשת רעיונות מדעיים לבין [[תאוריית קונספירציה]]  - כל רעיון או אדם שסותר את התאוריה מקורו במין תאוריית קונספירציה חובקת כל, שכלל לא ברור מה המטרה שלה. אין שום ממצא שיכול להפריח את המודל - שכן הוא מיד מוכרז כזיוף, פרי שקר של כוחות עלומים ששולטים בעולם. תומכי התאוריה גם לא מנסים לבצע בכוחות עצמם ניסויים שיכולים לאשש או להפריך את ה"תאוריה" שלהם, כמו ניסויים שבוצעו לפני אלפי שנים על ידי מדעים יוונים בסיוע מדידות של צל ומתמטיקה, או חישוב מרחקים לעצמים בסיוע טריגונומטריה. דבר זה ממחיש בצורה חזקה כיצד כוחות סוציולוגים ופסיכולוגיים שונים יכולים לגרום לאנשים להעדיף [[מיתוס]] מסויים, מופרך ככל שיהיה.

===הכחשה והדחקה של זיהום===

===הכחשה והדחקה של זיהום===

[[הכחשת זיהום]] מקודמת לעיתים קרובות על ידי גורמי תעשייה שונים כמו [[מפעלים מזהמים]]. אלו מנסים הן להסתיר את עצם הזיהום, והן לטשטש את הקשר בין זיהום זה לבין השלכות על אנשים אחרים ועל הטבע. לדוגמה נסינות להטות מחקרים על ריכוזי הזיהום באזור, לנסות לטשטש ממצאים על עליה בתחלואה בקרבת הזיהום או נסיונות לטעון כי אין קשר בין זיהום מסוג מסויים לבין תחלואה במחלות כמו סרטן , מחלות לב וכלי דם או מחלות נשימה או במערכת הפוריות. דבר זה נתמך לעיתים קרובות על ידי [[הדחקת זיהום]] - נטיה של אנשים שחשופים לזיהום להכחיש את הנזק שעלול להגרם להם, עקב תחושה של חוסר אונים או תחושה ש"אין ברירה" אלא להסכין עם הזיהום. דבר זה נכון במיוחד כאשר מדובר בעובדים במפעלים מזהמים וחשופים לזיהום בין כהיותם עובדים ואו כהיותם שכנים של המפעל, או כאשר אנשים תורמים בכוחות עצמם לזיהום - לדוגמה חשיפה ל[[זיהום מתחבורה]]. במאה ה-21 לעיתים קרובות קשה להבחין בקיומו של הזיהום בגלל שלא תמיד יש לו ריח או שניתן להבחין בו בעין - בניגוד לזיהום הכבד והמרוכז שקיים ליד תעשיות כבדות. דבר זה מסייע להכחשת זיהום. למרות שבשנים האחרונות גורמי בריאות הכירו ב[[זיהום אוויר]] מסוגים שונים כ[[גורם מסרטן וודאי בבני אדם]] אנשים רבים לא ערים לנקודה זו וממשיכים להתעלם מהסיכון להם ולמשפחתם.

[[הכחשת זיהום]] מקודמת לעיתים קרובות על ידי גורמי תעשייה שונים כמו [[מפעלים מזהמים]]. אלו מנסים הן להסתיר את עצם הזיהום, והן לטשטש את הקשר בין זיהום זה לבין השלכות על אנשים אחרים ועל הטבע. לדוגמה ניסיונות להטות מחקרים על ריכוזי הזיהום באזור, לנסות לטשטש ממצאים על עליה בתחלואה בקרבת הזיהום או ניסיונות לטעון כי אין קשר בין זיהום מסוג מסויים לבין תחלואה במחלות כמו סרטן, מחלות לב וכלי דם או מחלות נשימה או במערכת הפוריות. דבר זה נתמך לעיתים קרובות על ידי [[הדחקת זיהום]] - נטייה של אנשים שחשופים לזיהום להכחיש את הנזק שעלול להיגרם להם, עקב תחושה של חוסר אונים או תחושה ש"אין ברירה" אלא להסכין עם הזיהום. דבר זה נכון במיוחד כאשר מדובר בעובדים במפעלים מזהמים וחשופים לזיהום בין כהיותם עובדים ו/או כהיותם שכנים של המפעל, או כאשר אנשים תורמים בכוחות עצמם לזיהום - לדוגמה חשיפה ל[[זיהום מתחבורה]]. במאה ה-21 לעיתים קרובות קשה להבחין בקיומו של הזיהום בגלל שלא תמיד יש לו ריח או שניתן להבחין בו בעין - בניגוד לזיהום הכבד והמרוכז שקיים ליד תעשיות כבדות. דבר זה מסייע להכחשת זיהום. למרות שבשנים האחרונות גורמי בריאות הכירו ב[[זיהום אוויר]] מסוגים שונים כ[[גורם מסרטן וודאי בבני אדם]] אנשים רבים לא ערים לנקודה זו וממשיכים להתעלם מהסיכון להם ולמשפחתם.

==גורמים מסייעים להכחשת מדע==

==גורמים מסייעים להכחשת מדע==