שינויים

דרך אחת היא '''חובת רישום של מחקר ברשם מחקרים''' דבר זה נועד למנוע הטיות של "אפקט מגרה" בהן תוצאה "לא מעניינת" או לא נוחה מבחינה פוליטית מצד עורך המחקר מושלכת למגרה ורק מחקרים מסויימים מתפרסמים. יש חשיבות לכך שהניסוי ירשם לפני תחילת איסוף הנתונים, במאגר נתונים פומבי. ברפואה יש כמה רשמי מחקרים כאלו, הידוע ביותר שבהם הוא ClinicalTrials.gov בארצות הברית. חוקרי מדע מכל התחומים יכולים לרשום בחינם את ההנתונים Open Science Framework. הרשם הזה לא מציע רק שירותי רישום, אלא יכולת לשתף נתונים גולמיים וממשק אינטרנטי שעוזר לארגן ולנהל פרויקט מחקר ארוך-זמן. {{הערה|1=[https://athologica.com/?p=4512 כמה מוטה המדע שלנו? המקרה המעצבן של המגירה הסגורה], בלוג "אתולוגיקה",  25/06/2017}} האתר הוא חלק מאג'נדה רחבה יותר שמכונה [[מדע פתוח]] ונועדה לאפשר שקיפות רחבה יותר במדע ולעודד שיתופי פעולה ומניעת בזבוז משאבים. הקושי בפורייקטים אלה הוא שיש צורך בלחץ ציבורי ואולי גם [[רגולציה]] שתקשה על קיום מחקרים ללא רישום כזה.  

דרך אחת היא '''חובת רישום של מחקר ברשם מחקרים''' דבר זה נועד למנוע הטיות של "אפקט מגרה" בהן תוצאה "לא מעניינת" או לא נוחה מבחינה פוליטית מצד עורך המחקר מושלכת למגרה ורק מחקרים מסויימים מתפרסמים. יש חשיבות לכך שהניסוי ירשם לפני תחילת איסוף הנתונים, במאגר נתונים פומבי. ברפואה יש כמה רשמי מחקרים כאלו, הידוע ביותר שבהם הוא ClinicalTrials.gov בארצות הברית. חוקרי מדע מכל התחומים יכולים לרשום בחינם את ההנתונים Open Science Framework. הרשם הזה לא מציע רק שירותי רישום, אלא יכולת לשתף נתונים גולמיים וממשק אינטרנטי שעוזר לארגן ולנהל פרויקט מחקר ארוך-זמן. {{הערה|1=[https://athologica.com/?p=4512 כמה מוטה המדע שלנו? המקרה המעצבן של המגירה הסגורה], בלוג "אתולוגיקה",  25/06/2017}} האתר הוא חלק מאג'נדה רחבה יותר שמכונה [[מדע פתוח]] ונועדה לאפשר שקיפות רחבה יותר במדע ולעודד שיתופי פעולה ומניעת בזבוז משאבים. הקושי בפורייקטים אלה הוא שיש צורך בלחץ ציבורי ואולי גם [[רגולציה]] שתקשה על קיום מחקרים ללא רישום כזה.  

דרך נוספת למניעת הטיות במחקרים היא התנגדות למימון מחקרים על ידי תעשייה, במיוחד בתחומים שבהם מימון מחקר כזה נוגע ל[[בריאות הציבור]], [[קיימות]], בטיחות או [[מוצר ציבורי]] אחר וכאשר תוצאה מסויימת של המחקר עלולה לגרום לנזק כספי ניכר לחברה שיזמה או מימנה את המחקר. דוגמה קלאסית להגיון נגד מחקרים במימון תעשייה קיימים בתחום של [[הכחשת נזקי העישון]] וההיסטוריה המפוקפקת של [[מכון הטבק]]. התנגדות כזו היא יותר בעייתית כאשר מדובר במחקרים מטעם גורמים שלא מייצרים רק נזק אלא גם תורמים לחברה כמו חברות תרופות. עם זאת קיימות הצעות כיצד להרחיק את חברות התרופות ממימון המחקרים או למנוע מצב שהן משפיעות על תוצאת המחקר. הצעות דומות הן להגביר את הפיקוח הממשלתי על מימון מחקרים.  

דרך נוספת למניעת הטיות במחקרים היא התנגדות למימון מחקרים על ידי תעשייה, במיוחד בתחומים שבהם מימון מחקר כזה נוגע ל[[בריאות הציבור]], [[קיימות]], בטיחות או [[מוצר ציבורי]] אחר וכאשר תוצאה מסויימת של המחקר עלולה לגרום לנזק כספי ניכר לחברה שיזמה או מימנה את המחקר. דוגמה קלאסית להגיון נגד מחקרים במימון תעשייה קיימים בתחום של [[הכחשת נזקי העישון]] וההיסטוריה המפוקפקת של [[מכון הטבק]]. התנגדות כזו היא יותר בעייתית כאשר מדובר במחקרים מטעם גורמים שלא מייצרים רק נזק אלא גם תורמים לחברה כמו חברות תרופות.  

היבט נוסף הוא חובת גילוי נאות מצד חוקרים - כאשר בחלק מכתבי העת דורשים מהחוקרים להצהיר על אפשרות של ניגוד אינטרסים בקיום המחקר. דבר זה מקובל כיום בירחונים ביולוגים מובילים. יש טענה כי כדאי להכיל חובת רישום של ניגוד אינטרסים גם לגופים ממשלתיים שמציגים ניירות עמדה ומחקרים, במיוחד ביחס לגורמים מסחריים שמגישים מחקרים ודו"חות לגופים  אלה. {{הערה|David Michaels, Wendy Wagner [https://science.sciencemag.org/content/302/5653/2073 Disclosure in Regulatory Science] , Science  19 Dec 2003}}

הכלכלן דין בייקר בספרו [[סופו של הליברליזם המפסידני]] טוען שבמצב הקיים הנזק גדול מהתועלת. הוא מציע דרכים אחרות למימון מחקרי תרופות.  דרך אחת היא מחקר ציבורי (המימון לכך הוא על ידי כסף שיחסך על תשלום לתרופות מצד המדינה) ודרך אחרת היא תשלום למחקרים של חברות תרופות (קניית המחקר על ידי המדינה והפיכתו לפאבליק דומיין במכרז ליצרנים). דרך אמצע היא לחסוך 60% מהעלויות של הפיתוח - החלק של הבדיקות שהוא היקר ביותר - יבוצע על ידי המדינה, כך שהמחקר עדיין יבוצע על ידי חברות התרופות.

יש טיעונים משמעותיים מדוע יש לעודד יוזמות למניעת הטיות במחקרים, כמו חובת רישום במאגרים פומבים, בין אם על ידי נורמות ובין עם על ידי רגולציה. סיבה אחת היא זה שלעיתים קרובות כסף ציבורי מעורב במימון המחקרים, כסף ציבורי שקונה תרופות על סמך המחקרים האלה וכן היבט של [[זהירות מונעת]] וחובה של הממשלה להגן על חיי התושבים שלה ושמירה על [[מוצרים ציבוריים]]. לעיתים קרובות נזק הכלכלי שנגרם ממחקרים מוטים גדול בהרבה מסכום הפיצויים שנפסקים בדיבד, וכן פיצוי כלכלי אינו יכול לחפר על נזק בחיי אדם.  

הצעה מרכזית היא להגביר את הפיקוח הממשלתי על מימון מחקרים. במיוחד מחקרים בתחום התרופות. בספר [[תורת ההונאה]] מציעים המחברים, זוכי פרס הנובל לכלכלה מספר הצעות להחלשת הקשר בין חברות התרופות לבין המחקר והגדלת הכוח של ה-FDA כדי לקבל מחקר עצמאי יותר.  

==ראו גם==

==ראו גם==