שינויים

'''הטיית מחקרים על ידי חברות''' היא מימון, פרסום, קידום ציבורי של מחקרים מדעיים והצגה מעוותת של מחקרים מדעיים בעיתונות המקצועית ובעיתונות הפופולרית על ידי חברות מסחריות ובמיוחד על ידי [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]]. הדבר נוגע לתחומי מחקר שעלולים להשפיע לרעה על דעת הקהל, המדענים, עיתונאים ורגולטורים ולגרום לשינוי [[נורמה חברתית|נורמות חברתיות]] ושל [[מוסד חברתי|מוסדות החברה]] לכיוון שיגרום לשינוי לרעת החברות.  

'''הטיית מחקרים על ידי חברות''' היא מימון, פרסום, קידום ציבורי של [[השיטה המדעית|מחקרים מדעיים]] והצגה מעוותת של מחקרים מדעיים בעיתונות המקצועית ובתקשורת הפופולרית על ידי חברות מסחריות ובמיוחד על ידי [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]]. הדבר נוגע לתחומי מחקר שעלולים להשפיע לרעה על דעת הקהל, המדענים, עיתונאים ורגולטורים ולגרום לשינוי [[נורמה חברתית|נורמות חברתיות]] ושל [[מוסד חברתי|מוסדות החברה]] לכיוון שיגרום לשינוי לרעת החברות. קיום של הטיות כאלה בולט במיוחד בתחומים של [[בריאות הציבור]] שבהן הטיית המחקרים מועילה לרווחי החברות אבל עלולה לגרום לתחלואה עודפת, סבל, נכות ומוות של אנשים.  

דוגמאות לניסיונות להטיית המחקר המדעי על ידי חברות גדולות כוללות תחומים של [[עישון]], [[זיהום]], [[התחממות עולמית]], [[תעשיית התרופות]], [[תזונה]], [[זכויות בעלי חיים]], [[אקולוגיה]], [[סרטן]] ועוד.  

דוגמאות להטיית המחקר המדעי על ידי חברות גדולות כוללות תחומים של [[עישון]], [[זיהום]], [[התחממות עולמית]], [[תעשיית התרופות]], [[תזונה]], [[זכויות בעלי חיים]], [[אקולוגיה]],  [[נשק]], [[סרטן]] ועוד. הפצת [[דיסאינפורמציה]] ו[[תעמולה]] זו על ידי חברות עלו גרמו לפעמים להמשך צריכת חומרים מזיקים במשך עשרות שנים ועלו בחייהם של כמה עשרות מיליוני בני אדם. דוגמאות בולטות לכך [[הכחשת נזקי העישון]] (בעיקר בין שנות ה-30 של המאה ה-20 ועד שנות ה-90), שיווק של [[סיגריות קלות]], והסתרת הקשר בין [[סוכר]] לבין מחלות-לב משנות ה-1960.

 

מבחינה כלכלית הטיות כאלה ממחישות את חשיבותם של [[מוצרים ציבוריים]] כמו [[אמון]] ו[[אמת כמוצר ציבורי]] - כסף במיליוני דולרים ספורים שניתן לחוקרים, אנשי [[יחסי ציבור]] ו[[עיתונאים]] הצליח לייצר לחברות רווח עצום - בישראל בלבד מדובר ברווח שנתי של כמה מיליארדי שקלים, ונזק ציבורי שנתי של עשרות מיליארדי שקלים. דבר זה הוא גם המחשה לנזקים אפשריים של [[הפרטת המחקר]] ושל [[משבר המוצרים הציבוריים]].  

==הכחשת נזקי העישון==

==הכחשת נזקי העישון==

{{הפניה לערך מורחב|הכחשת נזקי העישון}}

{{הפניה לערך מורחב|הכחשת נזקי העישון}}

הכחשת נזקי העישון וסוגיות בריאותיות וחברתיות הקשורות בעישון - כמו התמכרות לעישון או עישון פסיבי ממחישות כיצד חברות גדולות יכולות לעוות מחקרים מדעיים, במיוחד את ההצגה של מחקרים כאלה בתקשורת הפופולרית.  

[[הכחשת נזקי העישון]] וסוגיות בריאותיות וחברתיות הקשורות בעישון - כמו התמכרות לעישון או עישון פסיבי ממחישות כיצד חברות גדולות יכולות לעוות מחקרים מדעיים, במיוחד את ההצגה של מחקרים כאלה בתקשורת הפופולרית.  

הרופא וחוקר הסרטן הארגנטינאי אנחל רופו (Angel Honorio Roffo)[https://en.wikipedia.org/wiki/%C3%81ngel_Roffo] היה אחד המדענים הראשונים שהצביעו על הקשר בין עישון טבק לבין [[סרטן]]. עד סוף שנות ה-20 של המאה ה-20 הוא היה משוכנע כי קיים קשר בין עישון לבין סרטן עקב הניסיון שלו עם מספר רב של חולי סרטן. בשנות ה-30 וה-40 רופו פרסם מספר מחקרים על הנושא, בעיקר בגרמנית ובספרדית ועד סוף הקריירה שלו הוא פרסם מאות מחקרים בנושא. הוא השתמש בטיעונים קליניים, סטטיסטיים וניסויים להדגים את הקשר של סרטן לעטרן שנוצר בזמן העישון. אחד הטיעונים שהציג רופו היה שעישון הדבר הסביר בצורה טובה את ההבדלים בין תחלואה של גברים ונשים לגבי סוגי סרטן (באותה תקופה גברים עישנו הרבה יותר לעומת נשים). {{הערה|1=Robert N Proctor, [http://www.scielosp.org/scielo.php?script=sci_arttext&pid=S0042-96862006000600020&lng=en&nrm=is Angel H Roffo: the forgotten father of experimental tobacco carcinogenesis], Bulletin of the World Health Organization, vol.84 n.6 Genebra Jun. 2006}} {{הערה|שם=tobaccocontrol2012}} בשנת 1931 הדגים רופו כי שאריות עשן שהתעבו מסיגריות טבק יכולים לגרום לגידולים כאשר נמרחו על עור חשוף של ארנבות.{{הערה|שם=tobaccocontrol2012}} המחקרים של רופו עוררו עניין מצד רשויות הבריאות של גרמניה ומצד חוקרים גרמנים. בשנת 1939, Franz Hermann Müller פרסם את המחקר הראשון בנושא על 86 מקרים של סרטן ריאות ומספר דומה של אנשים בריאים. מיולר הראה כי אנשים עם סרטן ריאות הם בעלי היסטוריה של עישון בהסתברות גבוהה בהרבה לעומת קבוצת הבקרה. לפי ההיסטוריון רוברט פרוקטור, רופו היה כנראה האיום המדעי החשוב ביותר על תעשיית הטבק לפני שנות ה-1950. חברות הסיגריות רצו להציג את המחקרים של רופו ואחרים באור מגוחך. יצרני הסיגריות בגרמניה אפילו יצרו ירחון שלם - Chronica Nicotiana ו"אקדמיה מדעית" - Academia Nicotiana Internationalis כדי לחזק את מעמדם מול נציגי בריאות הציבור.  {{הערה|שם=tobaccocontrol2012|Robert N Proctor, [http://tobaccocontrol.bmj.com/content/21/2/87.full#xref-ref-9-1 The history of the discovery of the cigarette–lung cancer link: evidentiary traditions, corporate denial, global toll] tobacco control, 2012;21:87-91}}

הרופא וחוקר הסרטן הארגנטינאי אנחל רופו (Angel Honorio Roffo)[https://en.wikipedia.org/wiki/%C3%81ngel_Roffo] היה אחד המדענים הראשונים שהצביעו על הקשר בין עישון טבק לבין [[סרטן]]. עד סוף שנות ה-20 של המאה ה-20 הוא היה משוכנע כי קיים קשר בין עישון לבין סרטן עקב הניסיון שלו עם מספר רב של חולי סרטן. בשנות ה-30 וה-40 רופו פרסם מספר מחקרים על הנושא, בעיקר בגרמנית ובספרדית ועד סוף הקריירה שלו הוא פרסם מאות מחקרים בנושא. הוא השתמש בטיעונים קליניים, סטטיסטיים וניסויים להדגים את הקשר של סרטן לעטרן שנוצר בזמן העישון. אחד הטיעונים שהציג רופו היה שעישון הדבר הסביר בצורה טובה את ההבדלים בין תחלואה של גברים ונשים לגבי סוגי סרטן (באותה תקופה גברים עישנו הרבה יותר לעומת נשים). {{הערה|1=Robert N Proctor, [http://www.scielosp.org/scielo.php?script=sci_arttext&pid=S0042-96862006000600020&lng=en&nrm=is Angel H Roffo: the forgotten father of experimental tobacco carcinogenesis], Bulletin of the World Health Organization, vol.84 n.6 Genebra Jun. 2006}} {{הערה|שם=tobaccocontrol2012}} בשנת 1931 הדגים רופו כי שאריות עשן שהתעבו מסיגריות טבק יכולים לגרום לגידולים כאשר נמרחו על עור חשוף של ארנבות.{{הערה|שם=tobaccocontrol2012}} המחקרים של רופו עוררו עניין מצד רשויות הבריאות של גרמניה ומצד חוקרים גרמנים. בשנת 1939, Franz Hermann Müller פרסם את המחקר הראשון בנושא על 86 מקרים של סרטן ריאות ומספר דומה של אנשים בריאים. מיולר הראה כי אנשים עם סרטן ריאות הם בעלי היסטוריה של עישון בהסתברות גבוהה בהרבה לעומת קבוצת הבקרה. לפי ההיסטוריון רוברט פרוקטור, רופו היה כנראה האיום המדעי החשוב ביותר על תעשיית הטבק לפני שנות ה-1950. חברות הסיגריות רצו להציג את המחקרים של רופו ואחרים באור מגוחך. יצרני הסיגריות בגרמניה אפילו יצרו ירחון שלם - Chronica Nicotiana ו"אקדמיה מדעית" - Academia Nicotiana Internationalis כדי לחזק את מעמדם מול נציגי בריאות הציבור.  {{הערה|שם=tobaccocontrol2012|Robert N Proctor, [http://tobaccocontrol.bmj.com/content/21/2/87.full#xref-ref-9-1 The history of the discovery of the cigarette–lung cancer link: evidentiary traditions, corporate denial, global toll] tobacco control, 2012;21:87-91}}

פרופסור רוברט פרוקטור, מרצה באוניברסיטת סטנפורד שבקליפורניה וחוקר בתחום ההיסטוריה של המדע חקר את המסמכים של תעשיית הטבק במשך 10 שנים וכתב את הספר "[[שואה מוזהבת]]" שמתאר בצורה מפורטת את חדירת חברות הטבק לגופי מחקר בארצות הברית ובעולם, לדוגמה מתוך המסמכים עלה כי הממונה על מיון בקשות המחקר ב-National Science Foundation- (הגוף הפדרלי הראשי בארצות-הברית האחראי על מתן מימון למטרות מחקר) קיבל כספים מתעשיית הטבק.<ref name="haaretz_2012"/>

פרופסור רוברט פרוקטור, מרצה באוניברסיטת סטנפורד שבקליפורניה וחוקר בתחום ההיסטוריה של המדע חקר את המסמכים של תעשיית הטבק במשך 10 שנים וכתב את הספר "[[שואה מוזהבת]]" שמתאר בצורה מפורטת את חדירת חברות הטבק לגופי מחקר בארצות הברית ובעולם, לדוגמה מתוך המסמכים עלה כי הממונה על מיון בקשות המחקר ב-National Science Foundation- (הגוף הפדרלי הראשי בארצות-הברית האחראי על מתן מימון למטרות מחקר) קיבל כספים מתעשיית הטבק.<ref name="haaretz_2012"/>

[[הכחשת נזקי העישון]] והכחשת היבטים אחרים של [[עישון|עישון טבק]] כמו [[התמכרות לטבק]], [[פרסום ושיווק של סיגריות ומוצרי טבק|שיווק מוצרי טבק לילדים]], [[עישון פסיבי]] ועוד, הייתה פעילות מוצלחת מאד מצד [[חברות הטבק]]. הראיות המדעיות הראשונות היו ב-1931 וניסויי מעקב רחבי היקף בוצעו בשנת 1954-7 . תהליך ההכרה בנזקים לקח כ-30 שנה, עד שבשנת 1964 הכירו הרשויות בארצות הברית, בישראל ובמדינות מערביות נוספות ב[[השפעות בריאותיות של עישון טבק|נזקי הבריאות של העישון]]. למרות זאת בישראל חוקק חוק נגד [[עישון בקרב בני נוער|שיווק סיגריות לילדים ונגד חלק מצורות הפרסום רק בשנת 1983. היבטים אחרים של שיווק סיגריות כמו מכירת סיגריות ממכונות אוטומטיות (שאפשרו לילדים להשיג סיגריות בקלות) נמשכו בישראל עד שנת 2014 והיבטים אחרים של שיווק ולובי של חברות הסיגריות (כמו פרסום המכוון לצעירים באינטרנט) נמשכים עד היום. חוסר מודעות לנזקי העישון ועישון בגיל צעיר קיימים ביתר שאת במדינות לא מערביות רבות כמו סין, אינדונזיה ועוד וכן בקרב עניים במדינות מערביות כולל גם ב[[עישון בישראל|ישראל]].

[[הכחשת נזקי העישון]] והכחשת היבטים אחרים של [[עישון|עישון טבק]] כמו [[התמכרות לטבק]], [[פרסום ושיווק של סיגריות ומוצרי טבק|שיווק מוצרי טבק לילדים]], [[סיגריות קלות]], [[עישון פסיבי]] ועוד, הייתה פעילות מוצלחת מאד מצד [[חברות הטבק]]. הראיות המדעיות הראשונות היו ב-1931 וניסויי מעקב רחבי היקף בוצעו בשנת 1954-7 . תהליך ההכרה בנזקים לקח כ-30 שנה, עד שבשנת 1964 הכירו הרשויות בארצות הברית, בישראל ובמדינות מערביות נוספות ב[[השפעות בריאותיות של עישון טבק|נזקי הבריאות של העישון]]. למרות זאת בישראל חוקק חוק נגד [[עישון בקרב בני נוער|שיווק סיגריות לילדים]] ונגד חלק מצורות הפרסום רק בשנת 1983. היבטים אחרים של שיווק סיגריות כמו מכירת סיגריות ממכונות אוטומטיות (שאפשרו לילדים להשיג סיגריות בקלות) נמשכו בישראל עד שנת 2014 והיבטים אחרים של שיווק ולובי של חברות הסיגריות (כמו פרסום המכוון לצעירים באינטרנט) נמשכים עד היום. חוסר מודעות לנזקי העישון ועישון בגיל צעיר קיימים ביתר שאת במדינות לא מערביות רבות כמו סין, אינדונזיה ועוד וכן בקרב עניים במדינות מערביות כולל גם ב[[עישון בישראל|ישראל]].

====הכחשת נזקי העישון הפסיבי====

====הכחשת נזקי העישון הפסיבי====

מחקר משנת 1999 העריך את מידת הכיסוי של עיתונים ומגזינים אודות מחקרים על עישון פסיבי. המחקר בדק 180 פרסומים בעיתונות היומית ו-92 פרסומים במגזינים בשנים 1981-1994 שעסקו בעישון פסיבי. 62% מהכתבות (168 מתוך 272) הסיקו שהמחקרים על הנזק הבריאותי מעישון פסיבי נמצאים במחלוקת. נציגי חברות הטבק צוטטו הרבה יותר בכתבות בעיתונות (52%) לעומת כתבות במגזינים (12%). מתוך 121 מחקרים שהוזכרו בעיתונות רק 15 היו מטעם פרוייקטים או פרסומים במימון חברות הטבק. במגזינים קבלה של פרסומות של חברות הטבק מקושרת באופן סטטיסטי למסקנה של המאמר כי נזק מעישון פסיבי הוא דבר שנוי במחלוקת. מסקנת המחקר היא כי למרות שבשנים 1981 עד 1994 המחקרים על ההשפעות המזיקות של עישון פסיבי הלך והצטברו, הכיסוי של העיתונות הפופולרית על המחקרים יצרה את הרושם לפיו העמדה המדעית בנושא נתונה בוויכוח. מעט מחקרים צוטטו כדי לתמוך בטענת תעשיית הטבק כי עישון פאסיבי אינו מזיק לבריאות, אבל היה ציטוט נרחב של נציגי תעשיית הטבק שהביעו ביקורת על שיטות המחקר של המחקרים על ההשפעות הבריאותיות של עישון פסיבי. {{הערה|Kennedy, Gail E., and Lisa A. Bero. "[http://www.jstor.org/stable/20207660 Print Media Coverage of Research on Passive Smoking]". Tobacco Control 8, no. 3 (1999): 254-60. }}

מחקר משנת 1999 העריך את מידת הכיסוי של עיתונים ומגזינים אודות מחקרים על עישון פסיבי. המחקר בדק 180 פרסומים בעיתונות היומית ו-92 פרסומים במגזינים בשנים 1981-1994 שעסקו בעישון פסיבי. 62% מהכתבות (168 מתוך 272) הסיקו שהמחקרים על הנזק הבריאותי מעישון פסיבי נמצאים במחלוקת. נציגי חברות הטבק צוטטו הרבה יותר בכתבות בעיתונות (52%) לעומת כתבות במגזינים (12%). מתוך 121 מחקרים שהוזכרו בעיתונות רק 15 היו מטעם פרוייקטים או פרסומים במימון חברות הטבק. במגזינים קבלה של פרסומות של חברות הטבק מקושרת באופן סטטיסטי למסקנה של המאמר כי נזק מעישון פסיבי הוא דבר שנוי במחלוקת. מסקנת המחקר היא כי למרות שבשנים 1981 עד 1994 המחקרים על ההשפעות המזיקות של עישון פסיבי הלך והצטברו, הכיסוי של העיתונות הפופולרית על המחקרים יצרה את הרושם לפיו העמדה המדעית בנושא נתונה בוויכוח. מעט מחקרים צוטטו כדי לתמוך בטענת תעשיית הטבק כי עישון פאסיבי אינו מזיק לבריאות, אבל היה ציטוט נרחב של נציגי תעשיית הטבק שהביעו ביקורת על שיטות המחקר של המחקרים על ההשפעות הבריאותיות של עישון פסיבי. {{הערה|Kennedy, Gail E., and Lisa A. Bero. "[http://www.jstor.org/stable/20207660 Print Media Coverage of Research on Passive Smoking]". Tobacco Control 8, no. 3 (1999): 254-60. }}

==הטיות מחקרים בנושאי תזונה==

==הטיות מחקרים בנושאי תזונה==

בנובמבר 2015, התפטרה רונה אפלבאום, סמנכ"לית הבריאות והמדע של קוקה קולה, וזאת על רקע הביקורת נגדה על שמימנה את עמותת Global Energy Balance Network. על על פי סוכנות "אסוסייטד פרס", התכתובת בין החברה לעמותה מעידה עד כמה תפקידה של קוקה קולה היה גדול בעיצוב המסר של העמותה, ועד כמה אפלבאום סייעה בניהול הקשר בין השתיים, שעורר חששות שקוקה קולה משתמשת בעמותה כדי לנטרל את הביקורת נגד תרומת החברה להשמנה. {{הערה|שירות כלכליסט, [http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3674496,00.html המדענית הראשית של קוקה קולה התפטרה בעקבות פרשיית ההשמנה], כלכליסט, 26.11.2015}}

בנובמבר 2015, התפטרה רונה אפלבאום, סמנכ"לית הבריאות והמדע של קוקה קולה, וזאת על רקע הביקורת נגדה על שמימנה את עמותת Global Energy Balance Network. על על פי סוכנות "אסוסייטד פרס", התכתובת בין החברה לעמותה מעידה עד כמה תפקידה של קוקה קולה היה גדול בעיצוב המסר של העמותה, ועד כמה אפלבאום סייעה בניהול הקשר בין השתיים, שעורר חששות שקוקה קולה משתמשת בעמותה כדי לנטרל את הביקורת נגד תרומת החברה להשמנה. {{הערה|שירות כלכליסט, [http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3674496,00.html המדענית הראשית של קוקה קולה התפטרה בעקבות פרשיית ההשמנה], כלכליסט, 26.11.2015}}

==הטיית מחקרים על ידי חברות תרופות==

==הטיית מחקרים על ידי חברות תרופות==

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[דיסאינפורמציה]]

* [[דיסאינפורמציה]], [[תעמולה]]

* [[הפרטת המחקר]]

* [[הפרטת המחקר]]

* [[תעשיית הסיגריות]]- [[הכחשת נזקי העישון]]

* [[תעשיית הסיגריות]]- [[הכחשת נזקי העישון]]

* [[תעשיית התרופות]]  

* [[תעשיית התרופות]]  

* [[אנטומיה של מגיפה]]

* [[אנטומיה של מגיפה]]

* [[השפעת ההון על העיתונות]]

* [[קשרי הון שלטון]], [[השפעת ההון על העיתונות]]

* [[קשרי הון שלטון]]

* [[אמת כמוצר ציבורי]], [[אמון]], [[משבר המוצרים הציבוריים]]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==