שינויים

תכנון עירוני משפיע בצורה חזקה על מספר רב של גורמים אחרים המשפיעים על תאונות בעיר ומחוץ ליער - כמות המכוניות בעיר, קלות ההפעלה של תחבורה ציבורית, כמות הנסועה במכוניות (בתוך העיר ומחוץ לעיר), מהירות הנסיעה הממוצעת, בטיחות הרחובות (כמה קל להבחין בהולך רגל, כמה סלחנית הסביבה לטעויות) וציות של נהגים ומשתמשים דרך אחרים לחוק.  

תכנון עירוני משפיע בצורה חזקה על מספר רב של גורמים אחרים המשפיעים על תאונות בעיר ומחוץ ליער - כמות המכוניות בעיר, קלות ההפעלה של תחבורה ציבורית, כמות הנסועה במכוניות (בתוך העיר ומחוץ לעיר), מהירות הנסיעה הממוצעת, בטיחות הרחובות (כמה קל להבחין בהולך רגל, כמה סלחנית הסביבה לטעויות) וציות של נהגים ומשתמשים דרך אחרים לחוק.  

בשנים האחרונות עולה המודעות של מתכננים וקובעי מדיניות לקשר בין עיצוב העיר, השכונה והרחוב לבין הבטיחות בדרכים. עיצוב רחובות בטוחים יותר הוא חלק מרכזי באסטרטגיה המכונה [[חזון אפס]]. הרעיון הוא כי במקום להתמקד בשגיאות שמבצעים נהגים והולכי רגל ולנסות לחנך את כולם שינהגו מאה אחוז מהזמן ללא כל טעויות  או עבירות, לייצר מערכת שהיא סלחנית לטעויות של אנשים ואו מערכת שמונעת מאנשים לבצע טעויות מלכחתילה.  

בשנים האחרונות עולה המודעות של מתכננים וקובעי מדיניות לקשר בין עיצוב העיר, השכונה והרחוב לבין הבטיחות בדרכים. עיצוב רחובות בטוחים יותר הוא חלק מרכזי באסטרטגיה המכונה [[חזון אפס]]. הרעיון הוא כי במקום להתמקד בשגיאות שמבצעים נהגים והולכי רגל ולנסות לחנך את כולם שינהגו מאה אחוז מהזמן ללא כל טעויות  או עבירות, לייצר מערכת שהיא סלחנית לטעויות של אנשים ואו מערכת שמונעת מאנשים לבצע טעויות מלכתחילה.  

בהשוואות של [[ארגון ה-OECD]] נמצא כי מבין המדינות המערביות העשירות ארה"ב, אוסטרליה וניו-זילנד שבהן שיעור גבוה של פרבור ושימוש גבוה במכוניות הן גם מדינות בעלות שיעור גבוה לנפש של הרוגים מתאונות דרכים.  

בהשוואות של [[ארגון ה-OECD]] נמצא כי מבין המדינות המערביות העשירות ארה"ב, אוסטרליה וניו-זילנד שבהן שיעור גבוה של פרבור ושימוש גבוה במכוניות הן גם מדינות בעלות שיעור גבוה לנפש של הרוגים מתאונות דרכים.  

למהירות הנסיעה יש השפעה חשובה הן על הסיכוי להתרחשות התאונה והן להגדלת הנזק שנגרם ממנה הן לכלי רכב והן לבני אדם.  

למהירות הנסיעה יש השפעה חשובה הן על הסיכוי להתרחשות התאונה והן להגדלת הנזק שנגרם ממנה הן לכלי רכב והן לבני אדם.  

זמן מהירות התגובה האנושי הוא קבוע, וככל שמהירות הנסיעה גבוהה יותר כך גדל מרחק העצירה - מרחק זה מתחלק ל -2 '''מרחק התגובה'''  - המרחק אותו גומעת המכונית בין גילוי האיום לבין תגובת הנהג. גם לאחר שנהג הגיב למכונית, לדוגמה לחץ על הבלמים, לכלי הרכב יש אינרציה (התמד) והמכונית אינה עוצרת במקום -  זהו ''' מרחק הבלימה'''. לכן בסביבה נתונה, במיוחד בסביבה עירונית או אם חלה תקלה כלשהי כמו החלקה, תקר וכו' למהירות יש השפעה דרסטית על הסיכוי להפוך מצב של כמעט תאונה לתאונה בפועל.  

זמן מהירות התגובה האנושי הוא קבוע, וככל שמהירות הנסיעה גבוהה יותר כך גדל מרחק העצירה - מרחק זה מתחלק ל-2 '''מרחק התגובה'''  - המרחק אותו גומעת המכונית בין גילוי האיום לבין תגובת הנהג. גם לאחר שנהג הגיב למכונית, לדוגמה לחץ על הבלמים, לכלי הרכב יש אינרציה (התמד) והמכונית אינה עוצרת במקום -  זהו ''' מרחק הבלימה'''. לכן בסביבה נתונה, במיוחד בסביבה עירונית או אם חלה תקלה כלשהי כמו החלקה, תקר וכו' למהירות יש השפעה דרסטית על הסיכוי להפוך מצב של כמעט תאונה לתאונה בפועל.  

להלן מרחק העצירה המינמלי עבור מכוניות - מרגע שזוהתה סכנה ועד לעצירה מוחלטת: [http://thecartech.com/subjects/auto_eng/Stopping_distances_for_cars.htm]

להלן מרחק העצירה המינימלי עבור מכוניות - מרגע שזוהתה סכנה ועד לעצירה מוחלטת: [http://thecartech.com/subjects/auto_eng/Stopping_distances_for_cars.htm]

* במהירות נסיעה של 30 קמ"ש - מרחק העצירה הוא 11 מטרים - כמו האורך של 3 מכוניות.  

* במהירות נסיעה של 30 קמ"ש - מרחק העצירה הוא 11 מטרים - כמו האורך של 3 מכוניות.  

* במהירות נסיעה של 50 קמ"ש מרחק העצירה הוא 24 מטרים.  

* במהירות נסיעה של 50 קמ"ש מרחק העצירה הוא 24 מטרים.  

מעל מהירות מסויימת תאונות הן קטלניות עבור [[הולכי רגל]] ו[[רוכבי אופניים]]. גם אם הסיבה לתאונה אינה מהירות מופרזת יחסית לחוק, מהירות משפיעה בצורה דרסטית על הסיכוי על תוצאות התאונה. לפי משרד התחבורה הבריטי, הולך רגל שנפגע ממכונית שנוסעת במהירות של-48 קמ"ש הוא בעל סיכוי של 45% למות מהתאונה. במהירות של 64 קמ"ש הסיכוי למוות מטפס ל-85%. מתחת ל-30 קמ"ש הסיכוי למוות יורד לפחות מ-5% מהמקרים. [http://www.economist.com/node/21528302]

מעל מהירות מסויימת תאונות הן קטלניות עבור [[הולכי רגל]] ו[[רוכבי אופניים]]. גם אם הסיבה לתאונה אינה מהירות מופרזת יחסית לחוק, מהירות משפיעה בצורה דרסטית על הסיכוי על תוצאות התאונה. לפי משרד התחבורה הבריטי, הולך רגל שנפגע ממכונית שנוסעת במהירות של-48 קמ"ש הוא בעל סיכוי של 45% למות מהתאונה. במהירות של 64 קמ"ש הסיכוי למוות מטפס ל-85%. מתחת ל-30 קמ"ש הסיכוי למוות יורד לפחות מ-5% מהמקרים. [http://www.economist.com/node/21528302]

להלן חישוב של מכונית שנוסעת במהירות מסויימת ברחוב ולפתע הנהג מזהה הולך רגל במרחק של 12 מטרים שירד לכביש. להלן תוצאות התאונה במהירויות שונות, בהנחה של תנאים אופטימליים - הכביש יבש, הנהג מגיב מיד ואין בעיה בבלמים:[http://www.brake.org.uk/rsw/15-facts-a-resources/facts/1255-speed] {{הערה|ניתן לחשב את הקשר בין מהירות הפגיעה (במטרים בשניה) לבין נפילה מגובה על פי הנוסחה הבאה - המהירות בחזקת 2 שווה לגובה הנפילה כפול קבוע התאוצה של כוח המשיכה g - 9.79 [http://www.damada.co.il/topics/physics/db/kinematics_free_fall/kinematics_free_fall.shtml]כדי לעבור מקמ"ש למטרים בשניה יש לחלק את המהירות ב-3.6}}{{סיכוי השרידה של הולך רגל בתלות במהירות הפגיעה מחושבים לפי הקישורים הבאים [http://www.victoriawalks.org.au/safe_speed/]}}

להלן חישוב של מכונית שנוסעת במהירות מסויימת ברחוב ולפתע הנהג מזהה הולך רגל במרחק של 12 מטרים שירד לכביש. להלן תוצאות התאונה במהירויות שונות, בהנחה של תנאים אופטימליים - הכביש יבש, הנהג מגיב מיד ואין בעיה בבלמים:[http://www.brake.org.uk/rsw/15-facts-a-resources/facts/1255-speed] {{הערה|ניתן לחשב את הקשר בין מהירות הפגיעה (במטרים בשנייה) לבין נפילה מגובה על פי הנוסחה הבאה - המהירות בחזקת 2 שווה לגובה הנפילה כפול קבוע התאוצה של כוח המשיכה g - 9.79 [http://www.damada.co.il/topics/physics/db/kinematics_free_fall/kinematics_free_fall.shtml]כדי לעבור מקמ"ש למטרים בשניה יש לחלק את המהירות ב-3.6}}{{סיכוי השרידה של הולך רגל בתלות במהירות הפגיעה מחושבים לפי הקישורים הבאים [http://www.victoriawalks.org.au/safe_speed/]}}

{| class="wikitable"

{| class="wikitable"

! מהירות הנסיעה (קמ"ש) !! מהירות הפגיעה בהולך הרגל (קמ"ש) !! דומה לנפילה מגובה (מטרים) !! סיכוי לפגיעה קטלנית בהולך רגל

! מהירות הנסיעה (קמ"ש) !! מהירות הפגיעה בהולך הרגל (קמ"ש) !! דומה לנפילה מגובה (מטרים) !! סיכוי לפגיעה קטלנית בהולך רגל

|-

|-

| 32 || 0 || 0.0 || 0% קרוב ל

| 32 || 0 || 0.0 || קרוב ל-0%  

|-

|-

| 40 || 28.8 || 3.3 || 10%

| 40 || 28.8 || 3.3 || 10%

| 48 || 43.2 || 7.4 || 50%

| 48 || 43.2 || 7.4 || 50%

|-

|-

| 56 || 54.4 || 11.7 || 85% מעל

| 56 || 54.4 || 11.7 || מעל 85%  

|-

|-

| 64 || 59.2 || 13.8 || קרוב ל100%

| 64 || 59.2 || 13.8 || קרוב ל-100%

|}

|}

בתחום חקר תאונות דרכים מקובל להניח כי קיימת פונקציית חזקה ביחס בין מהירות הנסיעה לבין היבטים שונים של תאונות דרכים. המשוואה היא -  

בתחום חקר תאונות דרכים מקובל להניח כי קיימת פונקציית חזקה ביחס בין מהירות הנסיעה לבין היבטים שונים של תאונות דרכים. המשוואה היא -  

כמות תאונות אחרי השינוי\ כמות תאונות לפני השינוי = (מהירות אחרי שינוי / מהירות לפני שינוי)  בחזקת X. זאת כאשר בדרך כלל X נע בין 2 לבין 4.  

כמות תאונות אחרי השינוי\ כמות תאונות לפני השינוי = (מהירות אחרי שינוי/מהירות לפני שינוי)  בחזקת X. זאת כאשר בדרך כלל X נע בין 2 לבין 4.  

ד"ר אליהו ריכטר מהדסה חקר את הנושא ודיבר עליו בישראל בשנות ה-2000. בשנת 2004 עבודת דוקטורט מאוניברסיטת אלבורג בדנמרק ביצע סקירה של 175 מחקרים בתחום. המטה-אנליזה מצאה כי יש תמיכה חזקה לקשר של חזקה בין מהירות הנסיעה לבין כמות התאונות וחומרתן. המחקר מזהה חזקות שונות ביחס לפרמטרים שונים של תאונות דרכים:{{הערה|שם=Christensen|Elvik, R., Christensen, P., & Helene Amundsen, A. (2004) [http://vbn.aau.dk/files/16893911/Speed_and_road_accidents_PhD.pdf Speed and road accidents: an evaluation of the power model]. TØI, Transportøkonomisk Institutt, Oslo - Norge: Transportøkonomisk Institutt.}}

ד"ר אליהו ריכטר מהדסה חקר את הנושא ודיבר עליו בישראל בשנות ה-2000. בשנת 2004 עבודת דוקטורט מאוניברסיטת אלבורג בדנמרק ביצע סקירה של 175 מחקרים בתחום. המטה-אנליזה מצאה כי יש תמיכה חזקה לקשר של חזקה בין מהירות הנסיעה לבין כמות התאונות וחומרתן. המחקר מזהה חזקות שונות ביחס לפרמטרים שונים של תאונות דרכים:{{הערה|שם=Christensen|Elvik, R., Christensen, P., & Helene Amundsen, A. (2004) [http://vbn.aau.dk/files/16893911/Speed_and_road_accidents_PhD.pdf Speed and road accidents: an evaluation of the power model]. TØI, Transportøkonomisk Institutt, Oslo - Norge: Transportøkonomisk Institutt.}}

מחקר שנערך בבריטניה מצא כי מהירות מעל המותר בחוק, או מהירות מעל מה שמכתיבים תנאי הדרך (כפי שהוגדרו על ידי המשטרה) תרמה ל24% מכלל התאונות הקטלניות שם בשנת 2016. {{הערה|[https://www.gov.uk/government/statistics/reported-road-casualties-great-britain-annual-report-2016 Reported road casualties Great Britain, annual report: 2016]}}  

מחקר שנערך בבריטניה מצא כי מהירות מעל המותר בחוק, או מהירות מעל מה שמכתיבים תנאי הדרך (כפי שהוגדרו על ידי המשטרה) תרמה ל24% מכלל התאונות הקטלניות שם בשנת 2016. {{הערה|[https://www.gov.uk/government/statistics/reported-road-casualties-great-britain-annual-report-2016 Reported road casualties Great Britain, annual report: 2016]}}  

מחקר שפורסם ב-2017 של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים בארצות הברית בדק את הקשר בין מהירות לבין תאונות דרכים קטלניות וקשות שם. המחקר מצא כי מהירות מופרזת מעורבת ב-31% מסך ההרוגים בתאונות בשנים 2005-2014. רוב הנפגעים היו הנהגים עצמם ובחלק קטן יותר אנשים אחרים - נוסעים שנסעו במכונית של הנהג שנסע מהר מידי, נוסעים או נהגים ברכבים אחרים, הולכי רגל וכו'. כמו כן המחקר מצא כי מהירות מופרזת תרמה לתאונות קטלניות לא רק בכבישים מהירים אלא גם בכבישים אזוריים ואף מקומיים. התרומה הגבוה ביותר שך מהירות לתאונות היתה דווקא בכבישים מקומיים במקומות כפריים.  

מחקר שפורסם ב-2017 של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים בארצות הברית בדק את הקשר בין מהירות לבין תאונות דרכים קטלניות וקשות שם. המחקר מצא כי מהירות מופרזת מעורבת ב-31% מסך ההרוגים בתאונות בשנים 2005-2014. רוב הנפגעים היו הנהגים עצמם ובחלק קטן יותר אנשים אחרים - נוסעים שנסעו במכונית של הנהג שנסע מהר מידי, נוסעים או נהגים ברכבים אחרים, הולכי רגל וכו'. כמו כן המחקר מצא כי מהירות מופרזת תרמה לתאונות קטלניות לא רק בכבישים מהירים אלא גם בכבישים אזוריים ואף מקומיים. התרומה הגבוהה ביותר של מהירות לתאונות היתה דווקא בכבישים מקומיים במקומות כפריים.  

{{הערה|[https://www.ntsb.gov/safety/safety-studies/Documents/SS1701.pdf Reducing Speeding-Related Crashes Involving Passenger Vehicles], National Transportation Safety Board, USA, 2017}}

{{הערה|[https://www.ntsb.gov/safety/safety-studies/Documents/SS1701.pdf Reducing Speeding-Related Crashes Involving Passenger Vehicles], National Transportation Safety Board, USA, 2017}}

על פי סקר הלמ"ס בישראל משנת 2010, 6.6% מהתאונות נגרמות כתוצאה ממהירות מופרזת - ככל הנראה דבר זה מוטה כלפי מטה העקב הגדרה מוגזמת של המהירות המותרת בישראל.  

על פי סקר הלמ"ס בישראל משנת 2010, 6.6% מהתאונות נגרמות כתוצאה ממהירות מופרזת - ככל הנראה דבר זה מוטה כלפי מטה העקב הגדרה מוגזמת של המהירות המותרת בישראל.  

===הסחות דעת בזמן הנהיגה===

===הסחות דעת בזמן הנהיגה===

הסחות דעת בזמן הנהיגה כמו דיבור עם נוסעים, רדיו, אכילת מזון ומשקה תוך כדי נהיגה, שיחה בטלפון נייד ושלטי פרסומות גורמים גם הם לחוסר תשומת לב למתרחש בכביש ולעיתים הדבר מסתיים בנהיגה. בשנים האחרונות יש נטיה לשייך יותר תאונות להסחת דעת בזמן הנהיגה לשימוש ב[[טלפון נייד]] - בין אם מדובר בשיחה, בסימוס, בשימוש ביישומים וכו'. למרות זאת, שימוש בטלפון נייד למשל כמעט ולא נספר ברישומים הסטטיסטיים הרשמיים בישראל ובארצות הברית כסיבה לתאונת דרכים. [https://www.themarker.com/wallstreet/1.4528502] [https://www.themarker.com/dynamo/1.2352636]

הסחות דעת בזמן הנהיגה כמו דיבור עם נוסעים, רדיו, אכילת מזון ומשקה תוך כדי נהיגה, שיחה בטלפון נייד ושלטי פרסומות גורמים גם הם לחוסר תשומת לב למתרחש בכביש ולעיתים הדבר מסתיים בנהיגה. בשנים האחרונות יש נטייה לשייך יותר תאונות להסחת דעת בזמן הנהיגה לשימוש ב[[טלפון נייד]] - בין אם מדובר בשיחה, בשליחת הודעות טקסט בטלפון הנייד (סימוס), בשימוש ביישומים וכו'. למרות זאת, שימוש בטלפון נייד למשל כמעט ולא נספר ברישומים הסטטיסטיים הרשמיים בישראל ובארצות הברית כסיבה לתאונת דרכים. [https://www.themarker.com/wallstreet/1.4528502] [https://www.themarker.com/dynamo/1.2352636]

===לחץ חברתי וצורך בהרפתקה===

===לחץ חברתי וצורך בהרפתקה===