שינויים

'''החמצת אוקיינוסים'''  (Ocean acidification) היא תהליך של עליית רמת החומציות (או ירידת ה-pH) ב[[אוקיינוסים]] של [[כדור הארץ]] בגלל ספיחת [[פחמן דו חמצני]] [[אטמוספירה|אטמוספרי]] שנוצר בידי האדם. בין השנים 1751 ל-1994 ירדה רמת ה-pH הממוצע באוקיינוסים מכ-8.179 ל-8.104 (החומציות עולה ככל שה-pH יורד) שינוי של 0.075 רמות חומציות. עד שנת 2100 עלולה רמת החומציות להגיע לרמת pH של 7.85. <ref>http://www.eoearth.org/article/Ocean_acidification</ref>

'''החמצת אוקיינוסים'''  (באנגלית: '''Ocean acidification''') היא תהליך של עליית רמת החומציות (או ירידת ה-pH) ב[[אוקיינוסים]] של [[כדור הארץ]] בגלל ספיחת [[פחמן דו חמצני]] [[אטמוספירה|אטמוספרי]] שנוצר בידי האדם. בין השנים 1751 ל-1994 ירדה רמת ה-pH הממוצע באוקיינוסים מכ-8.179 ל-8.104 (החומציות עולה ככל שה-pH יורד) שינוי של 0.075 רמות חומציות. עד שנת 2100 עלולה רמת החומציות להגיע לרמת pH של 7.85. <ref>http://www.eoearth.org/article/Ocean_acidification</ref>

שמירה על כך שהאוקיאנוסים לא יהפכו לחומציים מדי נחשבת לאחד מ-9 התחומים שמהווים [[גבולות פלנטריים]] אשר פריצתם עלולה לסכן את קיום האנושות.  

שמירה על כך שהאוקיינוסים לא יהפכו לחומציים מדי נחשבת לאחד מ-9 התחומים שמהווים [[גבולות פלנטריים]] אשר פריצתם עלולה לסכן את קיום האנושות.  

{{תבנית:התחממות עולמית}}

{{תבנית:התחממות עולמית}}

==פחמן דו חמצני באוקיאנוסים==

==פחמן דו חמצני באוקיינוסים==

כמות הפחמן הדו חמצני המומסת במי האוקיאנוסים גדולה בערך פי 50 מאשר הכמות שנמצאת באטמוספירה. במי-ים, פחמן דו חמצני מופיע בצורה של CO2 וכן בצורה של חומצה פחמתית (H2CO3) וביקרבונט (-HCO3). האוקיינוסים והימים משמשים כ"כיור פחמן" ענקי במסגרת [[מחזור הפחמן]] בטבע. עד היום, כשליש מהפחמן הדו חמצני שנפלט כתוצאה מפעילות אנושית עד כה נקלט בים.<ref>Scott C., Naomi M. Levine [http://www.whoi.edu/oceanus/viewArticle.do?id=17726 How Long Can the Ocean Slow Global Warming?] Oceanus, 2006-11-29</ref>  

כמות הפחמן הדו חמצני המומסת במי האוקיינוסים גדולה בערך פי 50 מאשר הכמות שנמצאת באטמוספירה. במי-ים, פחמן דו חמצני מופיע בצורה של CO2 וכן בצורה של חומצה פחמתית (H2CO3) וביקרבונט (-HCO3). האוקיינוסים והימים משמשים כ"כיור פחמן" ענקי במסגרת [[מחזור הפחמן]] בטבע. עד היום, כשליש מהפחמן הדו חמצני שנפלט כתוצאה מפעילות אנושית עד כה נקלט בים.<ref>Scott C., Naomi M. Levine [http://www.whoi.edu/oceanus/viewArticle.do?id=17726 How Long Can the Ocean Slow Global Warming?] Oceanus, 2006-11-29</ref>  

מסיסות הגז במי הים (היכולת של המים להכיל גז) יורדת כאשר הטמפרטורה עולה (מלבד בלחצים גבוהים של מעל 300 בר וטמפרטורה של מעל 393 מעלות, דבר שמתרחש רק ליד מעיינות חמים ועמוקים בקרקעית הים). דבר זה דומה לתופעה שבה פחמן דו חמצני בורח ממשקה מוגז שמתחמם. מסיבה זו, קצב הקליטה של פחמן דו חמצני מהאטמוספירה יורד כאשר טמפרטורת הים עולה. היבט זה מדאיג מדעני אקלים היות שהמשך של [[התחממות עולמית]] עלול לגורם ל[[לולאת משוב]] מחזקת שבה פחמן דו חמצני שמצוי כיום באוקיינוסים יעבור לאטמוספירה ויגרום להתחממות חזקה עוד יותר.  

מסיסות הגז במי הים (היכולת של המים להכיל גז) יורדת כאשר הטמפרטורה עולה (מלבד בלחצים גבוהים של מעל 300 בר וטמפרטורה של מעל 393 מעלות, דבר שמתרחש רק ליד מעיינות חמים ועמוקים בקרקעית הים). דבר זה דומה לתופעה שבה פחמן דו חמצני בורח ממשקה מוגז שמתחמם. מסיבה זו, קצב הקליטה של פחמן דו חמצני מהאטמוספירה יורד כאשר טמפרטורת הים עולה. היבט זה מדאיג מדעני אקלים היות שהמשך של [[התחממות עולמית]] עלול לגרום ל[[לולאת משוב]] מחזקת שבה פחמן דו חמצני שמצוי כיום באוקיינוסים יעבור לאטמוספירה ויגרום להתחממות חזקה עוד יותר.  

רוב הפחמן הדו חמצני שנקלט מהאטמוספירה אל תוך הים, יוצר חומצה פחמתית שנמצאת בשיווי משקל כימי עם ביקרבונט. חלק מכמות זו נצרכת על ידי פעילות פוטוסינתטית, שמוציאה פחמן ממי הים. ריכוזי פחמן גבוהים יותר באטמוספירה הובילה לאלקניות נמוכה יותר של מי הים, ויש חשש שדבר זה יוביל להשפעות שליליות על יצורים חיים בים. במיוחד, אלקניות יורדת מובילה להקטנת הזמינות של קרבונטים הדרושים לשם יצירת קונכיות, אם כי קיימות גם עדויות להגדלת הייצור של קונכיות בקרב מספר מינים.

רוב הפחמן הדו חמצני שנקלט מהאטמוספירה אל תוך הים, יוצר חומצה פחמתית שנמצאת בשיווי משקל כימי עם ביקרבונט. חלק מכמות זו נצרכת על ידי פעילות פוטוסינתטית, שמוציאה פחמן ממי הים. ריכוזי פחמן גבוהים יותר באטמוספירה הובילה לאלקניות נמוכה יותר של מי הים, ויש חשש שדבר זה יוביל להשפעות שליליות על יצורים חיים בים. במיוחד, אלקניות יורדת מובילה להקטנת הזמינות של קרבונטים הדרושים לשם יצירת קונכיות, אם כי קיימות גם עדויות להגדלת הייצור של קונכיות בקרב מספר מינים.

* [http://www.eoearth.org/article/Ocean_acidification החמצת אוקיינוסים] ב[[אנציקלופדיית כדור הארץ]]

* [http://www.eoearth.org/article/Ocean_acidification החמצת אוקיינוסים] ב[[אנציקלופדיית כדור הארץ]]

* [http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2132161 מומחים מזהירים: האוקיינוסים הופכים חומציים מתמיד] פיונה הארווי, הגרדיאן, דרך הארץ, 03.10.2013

* [http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2132161 מומחים מזהירים: האוקיינוסים הופכים חומציים מתמיד] פיונה הארווי, הגרדיאן, דרך הארץ, 03.10.2013

* מאיה פלח, [http://zavit.org.il/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8-%D7%9C%D7%94%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%A5/ תחושה של החמצה], [[זווית]], 23.9.15

* מאיה פלח, [http://zavit.org.il/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8-%D7%9C%D7%94%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%A5/ תחושה של החמצה], [[זווית]], 23.9.2015

* Scott C. Doney, Victoria J. Fabry, Richard A. Feely, Joan A. Kleypas, [http://www.annualreviews.org/doi/abs/10.1146/annurev.marine.010908.163834 Ocean Acidification: The Other CO2 Problem] Annual Review of Marine Science, Volume 1, 2009

* Scott C. Doney, Victoria J. Fabry, Richard A. Feely, Joan A. Kleypas, [http://www.annualreviews.org/doi/abs/10.1146/annurev.marine.010908.163834 Ocean Acidification: The Other CO2 Problem] Annual Review of Marine Science, Volume 1, 2009