שינויים

מסיסות הגז במי הים (היכולת של המים להכיל גז) יורדת כאשר הטמפרטורה עולה (מלבד בלחצים גבוהים של מעל 300 בר וטמפרטורה של מעל 393 מעלות, דבר שמתרחש רק ליד מעיינות חמים ועמוקים בקרקעית הים). דבר זה דומה לתופעה שבה פחמן דו חמצני בורח ממשקה מוגז שמתחמם. מסיבה זו, קצב הקליטה של פחמן דו חמצני מהאטמוספירה יורד כאשר טמפרטורת הים עולה. היבט זה מדאיג מדעני אקלים היות שהמשך של [[התחממות עולמית]] עלול לגורם ל[[לולאת משוב]] מחזקת שבה פחמן דו חמצני שמצוי כיום באוקיינוסים יעבור לאטמוספירה ויגרום להתחממות חזקה עוד יותר.  

מסיסות הגז במי הים (היכולת של המים להכיל גז) יורדת כאשר הטמפרטורה עולה (מלבד בלחצים גבוהים של מעל 300 בר וטמפרטורה של מעל 393 מעלות, דבר שמתרחש רק ליד מעיינות חמים ועמוקים בקרקעית הים). דבר זה דומה לתופעה שבה פחמן דו חמצני בורח ממשקה מוגז שמתחמם. מסיבה זו, קצב הקליטה של פחמן דו חמצני מהאטמוספירה יורד כאשר טמפרטורת הים עולה. היבט זה מדאיג מדעני אקלים היות שהמשך של [[התחממות עולמית]] עלול לגורם ל[[לולאת משוב]] מחזקת שבה פחמן דו חמצני שמצוי כיום באוקיינוסים יעבור לאטמוספירה ויגרום להתחממות חזקה עוד יותר.  

רוב הפחמן הדו חמצני שנקלט מהאטמוספירה אל תוך הים, יוצר חומצה פחמתית שנמצאת בשיווי משקל כימי עם ביקרבונט. חלק מכמות זו נצרכת על ידי פעילות פוטוסינתטית, שמוציאה פחמן ממי הים. ריכוזי פחמן גבוהים יותר באטמוספירה הובילה לאלקניות נמוכה יותר של מי הים, ויש חשש שדבר זה יוביל להשפעות שליליות על יצורים חיים בים. במיוחד, אלקניות יורדת מובילה להקטנת הזמינות של קרבונטים הדרושים לשם יצירת קונכיות, עם כי קיימות גם עדויות להגדלת הייצור של קונכיות בקרב מספר מינים.

רוב הפחמן הדו חמצני שנקלט מהאטמוספירה אל תוך הים, יוצר חומצה פחמתית שנמצאת בשיווי משקל כימי עם ביקרבונט. חלק מכמות זו נצרכת על ידי פעילות פוטוסינתטית, שמוציאה פחמן ממי הים. ריכוזי פחמן גבוהים יותר באטמוספירה הובילה לאלקניות נמוכה יותר של מי הים, ויש חשש שדבר זה יוביל להשפעות שליליות על יצורים חיים בים. במיוחד, אלקניות יורדת מובילה להקטנת הזמינות של קרבונטים הדרושים לשם יצירת קונכיות, אם כי קיימות גם עדויות להגדלת הייצור של קונכיות בקרב מספר מינים.