שינויים

על הוצאות "חיונית" לשרידה המיידית כמו מזון, בריאות ודיור, העניים ביותר הוציאו בשנת 2003 2,700 ש"ח לעומת 7,000 ש"ח שהוציאו העשירים ביותר ו-4,500 ש"ח שיצאו בממוצע. הפער בין העשירים לעניים בתחומים אלה היה גבוה פי 2.6. ב-3 התחומים האלה אחוז ההוצאה של העשירים מסך ההוצאה שלהם נמוך מאחוז ההוצאה של העניים ביותר. בשאר ההוצאות (חינוך, תקשורת, תחבורה, ריהוט וכו') הפערים גדולים עוד יותר - בעוד העניים הוציאו 1,700 ש"ח בחודש, העשירים הוציאו בממוצע למשפחה סכום גבוה פי 7 - 12,500 ש"ח.  

על הוצאות "חיונית" לשרידה המיידית כמו מזון, בריאות ודיור, העניים ביותר הוציאו בשנת 2003 2,700 ש"ח לעומת 7,000 ש"ח שהוציאו העשירים ביותר ו-4,500 ש"ח שיצאו בממוצע. הפער בין העשירים לעניים בתחומים אלה היה גבוה פי 2.6. ב-3 התחומים האלה אחוז ההוצאה של העשירים מסך ההוצאה שלהם נמוך מאחוז ההוצאה של העניים ביותר. בשאר ההוצאות (חינוך, תקשורת, תחבורה, ריהוט וכו') הפערים גדולים עוד יותר - בעוד העניים הוציאו 1,700 ש"ח בחודש, העשירים הוציאו בממוצע למשפחה סכום גבוה פי 7 - 12,500 ש"ח.  

בתחום המזון לדוגמה אפשר לראות כי משפחה בעשירון העליון מוציאה פי 3 יותר כסף יחסית למשפחה בעשירון התחתון. אולם כאשר מסתכלים על תחום המזון ביתר פירוט רואים כי ברוב הסעיפים ההוצאה של העשירון הגבוה ביותר היא רק פי 2.5 ביחס לעשירון התחתון ברוב הסעיפים, והפרשים גבוהים יותר יש במזון יוקרתי כמו משקאות אלכוהוליים (פי 5) ובאכילה מחוץ לבית (פי 7). [http://www.moit.gov.il/NR/rdonlyres/4CAF254F-1FB9-4FF9-A759-24AC747BFAE2/0/X6143.doc]

בתחום המזון לדוגמה אפשר לראות כי משפחה בעשירון העליון מוציאה פי 3 יותר כסף יחסית למשפחה בעשירון התחתון. אולם כאשר מסתכלים על תחום המזון ביתר פירוט רואים כי ברוב הסעיפים ההוצאה של העשירון הגבוהה ביותר היא רק פי 2.5 ביחס לעשירון התחתון ברוב הסעיפים, והפרשים גבוהים יותר יש במזון יוקרתי כמו משקאות אלכוהוליים (פי 5) ובאכילה מחוץ לבית (פי 7). [http://www.moit.gov.il/NR/rdonlyres/4CAF254F-1FB9-4FF9-A759-24AC747BFAE2/0/X6143.doc]

השלכה נוספת של דבר זה הוא אפשרות כי [[מדד המחירים לצרכן]] הוא בעל יציגות נמוכה בגלל אי הומוגניות בצריכה. כאשר יש [[אינפלציה]] בתחומים כמו מזון, דיור ובריאות הדבר ישפיע בצורה חזקה יותר על העניים ולעומתם זאת העשירים עשויים להרגיש בכך בצורה פחותה, ובתחומים כמו דיור אפילו להנות מכך.

השלכה נוספת של דבר זה הוא אפשרות כי [[מדד המחירים לצרכן]] הוא בעל יציגות נמוכה בגלל אי הומוגניות בצריכה. כאשר יש [[אינפלציה]] בתחומים כמו מזון, דיור ובריאות הדבר ישפיע בצורה חזקה יותר על העניים ולעומתם זאת העשירים עשויים להרגיש בכך בצורה פחותה, ובתחומים כמו דיור אפילו להנות מכך.

עד שנת 2011 גדלו הפערים בהוצאות בין העשירונים השונים. לדוגמה בעוד הפער בין משקי בית בעשירון העליון לתחתון עמד בשנת 2013 על 4.4, ההוצאה של משק בית העשירון העליון היתה 26,276  לחודש, פי 4.7  מההוצאה לתצרוכת בעשירון התחתון (5,520 ש"ח) [http://www.cbs.gov.il/publications13/1517/excel/t03_02.xls] בתחום המזון (ללא ירקות ופירות) הפערים בין העשירון העליון לתחתון גדולים פי 3, ובתחום הירקות והפירות הוא גדול פי 3. בתחום הדיור הפערים הם פי 3, ובתחום הבריאות פי 4. בתחום הריהוט והציוד לבית פי 9, בתחום הלבשה והנעלה פי 7. בתחום החינוך הפערים גדולים פי 8 ובתחום התקשורת והתחבורה הם גדולים פי 12.

עד שנת 2011 גדלו הפערים בהוצאות בין העשירונים השונים. לדוגמה בעוד הפער בין משקי בית בעשירון העליון לתחתון עמד בשנת 2013 על 4.4, ההוצאה של משק בית העשירון העליון היתה 26,276  לחודש, פי 4.7  מההוצאה לתצרוכת בעשירון התחתון (5,520 ש"ח) [http://www.cbs.gov.il/publications13/1517/excel/t03_02.xls] בתחום המזון (ללא ירקות ופירות) הפערים בין העשירון העליון לתחתון גדולים פי 3, ובתחום הירקות והפירות הוא גדול פי 3. בתחום הדיור הפערים הם פי 3, ובתחום הבריאות פי 4. בתחום הריהוט והציוד לבית פי 9, בתחום הלבשה והנעלה פי 7. בתחום החינוך הפערים גדולים פי 8 ובתחום התקשורת והתחבורה הם גדולים פי 12.

חלק מפערים אלה מסתירים פערים נוספים שלא באים לידי ביטוי בהכרח מנתונים של הוצאה כספית, ונובעים מהבדלים בסלי התצרוכת של עניים, מעמד ביניים ועשירים או בין קבוצות של אוכלוסיה (לדוגמה דתיים, חרדים, ערבים, יהודים חילונים) או בין קבוצות השכלה שונות. לדוגמה חוקרי [[תזונה]] מצביעים על צריכה גבוה של [[סוכר]] ו[[משקאות ממותקים]] דווקא בקרב מעמדות נמוכים יותר. באופן דומה מודעות ל[[תזונה בריאה]] בקרב מעמד הביניים הגבוה והמעמד הגבוה מקטינה צריכה של [[מזון מהיר]] ותעשייתי ואלו נותרים אופציה של המעמד הבינוני הנמוך. מגמות של צריכת [[מזון בישראל]] מצביעות על עליה של עליה גבוה בצריכת הסוכר וממתיקים אחרים. בד בבד יש מחלות שבאות לידי ביטוי במעמדות נמוכים יותר כמו [[סוכרת]]. גם מגמות של [[עישון]] נחשבות נפוצות יותר בקרב קבוצות עניות יותר. היבטים אלה יכולים לבוא לידי ביטוי ב[[אי שוויון בריאותי בישראל]].  

חלק מפערים אלה מסתירים פערים נוספים שלא באים לידי ביטוי בהכרח מנתונים של הוצאה כספית, ונובעים מהבדלים בסלי התצרוכת של עניים, מעמד ביניים ועשירים או בין קבוצות של אוכלוסיה (לדוגמה דתיים, חרדים, ערבים, יהודים חילונים) או בין קבוצות השכלה שונות. לדוגמה חוקרי [[תזונה]] מצביעים על צריכה גבוהה של [[סוכר]] ו[[משקאות ממותקים]] דווקא בקרב מעמדות נמוכים יותר. באופן דומה מודעות ל[[תזונה בריאה]] בקרב מעמד הביניים הגבוה והמעמד הגבוה מקטינה צריכה של [[מזון מהיר]] ותעשייתי ואלו נותרים אופציה של המעמד הבינוני הנמוך. מגמות של צריכת [[מזון בישראל]] מצביעות על עליה של עליה גבוה בצריכת הסוכר וממתיקים אחרים. בד בבד יש מחלות שבאות לידי ביטוי במעמדות נמוכים יותר כמו [[סוכרת]]. גם מגמות של [[עישון]] נחשבות נפוצות יותר בקרב קבוצות עניות יותר. היבטים אלה יכולים לבוא לידי ביטוי ב[[אי שוויון בריאותי בישראל]].  

===בעלות על מוצרים בני קיימא===

===בעלות על מוצרים בני קיימא===

בבעלות על מוצרים בני קיימא יש הבדלים בין מוצרים שונים. על פי נתוני הלמ"ס משנת 2010, יש מוצרים כמו מקררים, מכונות כביסה, או טלפון נייד אחד לפחות שבהן מעל 90% מהאוכלוסייה מחזיקים, ללא הבדל בין העשירונים. יש מוצרים פופולריים אחרים כמו מזגן, מיקרו-גל, קו טלפון וטלוויזיה שבהם מעל 50% מהאוכלוסייה מחזיקה גם במשקי בית העניים ביותר. יש מוצרים שאותם העניים מחזיקים יותר יחסית לעשירים כמו צלחות לווין, ממיר דיגיטלי, ותנור לבישול ואפייה. [http://www.cbs.gov.il/publications13/1517/excel/t12.xls]

בבעלות על מוצרים בני קיימא יש הבדלים בין מוצרים שונים. על פי נתוני הלמ"ס משנת 2010, יש מוצרים כמו מקררים, מכונות כביסה, או טלפון נייד אחד לפחות שבהן מעל 90% מהאוכלוסייה מחזיקים, ללא הבדל בין העשירונים. יש מוצרים פופולריים אחרים כמו מזגן, מיקרוגל, קו טלפון וטלוויזיה שבהם מעל 50% מהאוכלוסייה מחזיקה גם במשקי בית העניים ביותר. יש מוצרים שאותם העניים מחזיקים יותר יחסית לעשירים כמו צלחות לווין, ממיר דיגיטלי, ותנור לבישול ואפייה. [http://www.cbs.gov.il/publications13/1517/excel/t12.xls]

במוצרים בני קיימא אחרים יש בעלות של העשירים גדולה יותר של העשירים. עד העשירון הרביעי למעל 70% מהאוכלוסייה אין מייבש כביסה בעוד שמעל 50% מהעשירון התשיעי והעשירי יש מייבשים. מדיח כלים או הסקה לדירה נפוצה פי 10 בעשירון העשירי יחסית לעשירון הראשון, והחזקה של קו טלפון שני נפוצה פי 12. בשנת 2010  ל-60% מהעשירון הראשון לא היה חיבור לאינטרנט ורק בעשירון ה-3 לרוב התושבים היה חיבור כזה. ל 55% בעשירון התחתון היה מחשב, לעומת 94% בעשירון העליון.  

במוצרים בני קיימא אחרים יש בעלות של העשירים גדולה יותר של העשירים. עד העשירון הרביעי למעל 70% מהאוכלוסייה אין מייבש כביסה בעוד שמעל 50% מהעשירון התשיעי והעשירי יש מייבשים. מדיח כלים או הסקה לדירה נפוצה פי 10 בעשירון העשירי יחסית לעשירון הראשון, והחזקה של קו טלפון שני נפוצה פי 12. בשנת 2010  ל-60% מהעשירון הראשון לא היה חיבור לאינטרנט ורק בעשירון ה-3 לרוב התושבים היה חיבור כזה. ל 55% בעשירון התחתון היה מחשב, לעומת 94% בעשירון העליון.  

היבטים של השפעת אי השוויון בהכנסות על הבריאות ומדדים חברתיים, בהקשרים של תזונה ו[[השמנה]] תמותת תינוקות, מחלות נפשיות, צריכת סמים, כניסה להריון בגיל ההתבגרות ועוד, נסקרים בספר [[The Spirit Level]] של זוג רופאים בריטיים לגבי מספר רב של מדינות מערביות וישראל בתוכן. מסקנת החוקרים היא כי אי שוויון משפיע בצורה דרמטית על היבטים אלה הן בהשוואה בין מדינות והן בהבדלים בתוך המדינה.   

היבטים של השפעת אי השוויון בהכנסות על הבריאות ומדדים חברתיים, בהקשרים של תזונה ו[[השמנה]] תמותת תינוקות, מחלות נפשיות, צריכת סמים, כניסה להריון בגיל ההתבגרות ועוד, נסקרים בספר [[The Spirit Level]] של זוג רופאים בריטיים לגבי מספר רב של מדינות מערביות וישראל בתוכן. מסקנת החוקרים היא כי אי שוויון משפיע בצורה דרמטית על היבטים אלה הן בהשוואה בין מדינות והן בהבדלים בתוך המדינה.   

מחקר שערך ד"ר מתיו לואיס, שפורסם בשנת 2005, בדק פגים בעלי משקל לידה נמוך שנולדו בתל אביב-יפו בשנים 2000-2004, מתוכם, 50 פגים מתו תוך שנה מיום הלידה, ו-261 שרדו. במשפחות בעלות הכנסה נמוכה מ-9,000 ש"ח הפגים מתו בשיעור גבוה פי 3 יחסית למשפחות בעלות הכנסה גבוה יותר. למרות שפגים אלה הם 1% מכלל התינוקות, הם מהווים 50% ממקרי המוות של תינוקות בשנה, כך שדבר זה משפיע על כלל הנתונים של תמותת התינוקות בחברה.<ref>עורך המחקר: ד"ר מתיו לואיס, לשכת הבריאות המחוזית בתל אביב יפו (הוצג בכנס לבקרת מחלות בתל השומר), מקור -רבקה פרייליך, ידיעות אחרונות, 23.12.2005, </ref> [http://health.walla.co.il/?w=/18/830234]. לפי וועדת המומחים של ספיבק-יונה, נכון לשנת 2010, במחוז המרכז שיעור תמותת התינוקות עומד על 2.5 תינוקות ל-1000 לידות חיות; לעומת שיעור תמותה של 5.7 תינוקות במחוז הדרום. שיעור תמותת התינוקות בקרב היהודים הוא 3 תינוקות ל–1,000 לידות חיות, לעומת שיעור של 7 תינוקות בקרב האזרחים הערבים.<ref name="spivak"/>

מחקר שערך ד"ר מתיו לואיס, שפורסם בשנת 2005, בדק פגים בעלי משקל לידה נמוך שנולדו בתל אביב-יפו בשנים 2000-2004, מתוכם, 50 פגים מתו תוך שנה מיום הלידה, ו-261 שרדו. במשפחות בעלות הכנסה נמוכה מ-9,000 ש"ח הפגים מתו בשיעור גבוה פי 3 יחסית למשפחות בעלות הכנסה גבוהה יותר. למרות שפגים אלה הם 1% מכלל התינוקות, הם מהווים 50% ממקרי המוות של תינוקות בשנה, כך שדבר זה משפיע על כלל הנתונים של תמותת התינוקות בחברה.<ref>עורך המחקר: ד"ר מתיו לואיס, לשכת הבריאות המחוזית בתל אביב יפו (הוצג בכנס לבקרת מחלות בתל השומר), מקור -רבקה פרייליך, ידיעות אחרונות, 23.12.2005, </ref> [http://health.walla.co.il/?w=/18/830234]. לפי וועדת המומחים של ספיבק-יונה, נכון לשנת 2010, במחוז המרכז שיעור תמותת התינוקות עומד על 2.5 תינוקות ל-1000 לידות חיות; לעומת שיעור תמותה של 5.7 תינוקות במחוז הדרום. שיעור תמותת התינוקות בקרב היהודים הוא 3 תינוקות ל–1,000 לידות חיות, לעומת שיעור של 7 תינוקות בקרב האזרחים הערבים.<ref name="spivak"/>

לפי וועדת המומחים של ספיבק-יונה חוסר השוויון בבריאות מביא לפערים משמעותיים תוחלת החיים בין תושבי המרכז ותושבי הפריפריה ועל רקע הבדלים ביכולת הכלכלית. לדוגמה תוחלת החיים ברעננה היא 83 שנים, לעומת זאת תוחחת החיים בנצרת היא 75.7 שנים. <ref name="spivak">[http://j14.org.il/spivak/?p=128 צוות בריאות – נייר עמדה ראשוני] וועדת ספיבק-יונה, ספטמבר 2011</ref>

לפי וועדת המומחים של ספיבק-יונה חוסר השוויון בבריאות מביא לפערים משמעותיים תוחלת החיים בין תושבי המרכז ותושבי הפריפריה ועל רקע הבדלים ביכולת הכלכלית. לדוגמה תוחלת החיים ברעננה היא 83 שנים, לעומת זאת תוחחת החיים בנצרת היא 75.7 שנים. <ref name="spivak">[http://j14.org.il/spivak/?p=128 צוות בריאות – נייר עמדה ראשוני] וועדת ספיבק-יונה, ספטמבר 2011</ref>

השפעות סביבתיות של אי שוויון בישראל מתחלקות למספר היבטים.  

השפעות סביבתיות של אי שוויון בישראל מתחלקות למספר היבטים.  

היבט אחד קשור ל[[תרבות הצריכה|צריכה מוגברת]] של מוצרים על ידי העשירים, ולכן יצירה של יותר [[זיהום]] וכילוי משאבים מוגבר. לפי דו"ח של פרוייקט ""קיימות לישראל 2030", שיצא מטעם מכון ירושלים וארגון האו"ם, צריכת המשאבים והזיהום של העשירונים העליונים גבוה בהרבה יחסית לעשירונים התחתונים.[http://www.themarker.com/news/israel2021/1.1556440?=] המדידות נערכו על פי אשכול חברתי-כלכלי בערים ישראליות שונות. ירושלים, אשדוד, אשקלון ובאר שבע הן ערים עניות באשכולות 4-5, ותל אביב, גבעתיים, רמת גן, הרצליה ורעננה הן ערים בעלות אוכלוסיות עשירות באשכולות 8-9.  

היבט אחד קשור ל[[תרבות הצריכה|צריכה מוגברת]] של מוצרים על ידי העשירים, ולכן יצירה של יותר [[זיהום]] וכילוי משאבים מוגבר. לפי דו"ח של פרוייקט ""קיימות לישראל 2030", שיצא מטעם מכון ירושלים וארגון האו"ם, צריכת המשאבים והזיהום של העשירונים העליונים גבוהה בהרבה יחסית לעשירונים התחתונים.[http://www.themarker.com/news/israel2021/1.1556440?=] המדידות נערכו על פי אשכול חברתי-כלכלי בערים ישראליות שונות. ירושלים, אשדוד, אשקלון ובאר שבע הן ערים עניות באשכולות 4-5, ותל אביב, גבעתיים, רמת גן, הרצליה ורעננה הן ערים בעלות אוכלוסיות עשירות באשכולות 8-9.  

* צריכת החשמל לתושב בערים העשירות הייתה כ-6,000 קוט"ש  לעומת כ-4,000 בערים קוט"ש העניות.  

* צריכת החשמל לתושב בערים העשירות הייתה כ-6,000 קוט"ש  לעומת כ-4,000 בערים קוט"ש העניות.  

* רמת הנסועה לתושב בערים עשירות הייתה כ-2 ק"מ לנפש לעומת 1.5 בערים העניות

* רמת הנסועה לתושב בערים עשירות הייתה כ-2 ק"מ לנפש לעומת 1.5 בערים העניות

היבט אחר קשורים לכך שאוכלוסייה עניה יותר מוכנה לקבל מפעלים מזהמים, כילוי משאבים ואיום כולל באופן סובלני יותר מאשר אוכלוסייה עמידה יותר. רוב התעשיות המזהמות של ישראל נמצאות ליד אוכלוסיות חלשות אם בגלל נדידת מפעלים מזהמים מקרבה למרכזי כוח, ואם בגלל דחיקה של העניים לאיזורים מזוהמים - [[רמת חובב]] בנגב ו[[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] וכן מפעלי [[חוד פלדה]] ו[[תעשיות אלקטרוכימיות]] מהווים דוגמאות למפעלים מזהמים שפוגעים בעוצמה גדולה יותר באוכלוסייה הענייה, שמצדה יש לה פחות כלים ואפשרויות לשנות מצב זה.

היבט אחר קשורים לכך שאוכלוסייה עניה יותר מוכנה לקבל מפעלים מזהמים, כילוי משאבים ואיום כולל באופן סובלני יותר מאשר אוכלוסייה עמידה יותר. רוב התעשיות המזהמות של ישראל נמצאות ליד אוכלוסיות חלשות אם בגלל נדידת מפעלים מזהמים מקרבה למרכזי כוח, ואם בגלל דחיקה של העניים לאיזורים מזוהמים - [[רמת חובב]] בנגב ו[[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] וכן מפעלי [[חוד פלדה]] ו[[תעשיות אלקטרוכימיות]] מהווים דוגמאות למפעלים מזהמים שפוגעים בעוצמה גדולה יותר באוכלוסייה הענייה, שמצדה יש לה פחות כלים ואפשרויות לשנות מצב זה.

היבט אחר קשור ל[[גידול אוכלוסיית ישראל|גידול האוכלוסין]] המהיר שקיים במדינת ישראל. רוב הגידול מתקיים בקרב 2 אוכלוסיות עניות - האוכלוסייה המוסלמית בדגש על האוכלוסייה הבדואית והאוכלוסייה החרדית. העוני של אוכלוסיית אלה תורם לריבוי הגבוה על ידי שמירה על מעמד נמוך של נשים בחברה, פחות השכלה לנשים ופחות תעסוקה בקרב נשים יחסית לאוכלוסיות עשירות יותר. היבטים אחרים הם גיל נישואין נמוך, תפיסה מסורתית שתפקידה של האשה בחברה הוא אך ורק הבאת ילדים לעולם וטיפול בילדים. המפלגות החרדיות שומרות על מדיניות סעד שבה ציבור גדול מצביע להן כדי לקבל שירותי חינוך וסעד, ומצד שני הם דואגות להישארות של קצבאות ילדים כ"פתרון" לעוני. הכמות הגבוה של הילדים מבטיחה גידול במספר המצביעים למפלגות הסקטוריאליות, כמו גם המשך מצב העוני.  

היבט אחר קשור ל[[גידול אוכלוסיית ישראל|גידול האוכלוסין]] המהיר שקיים במדינת ישראל. רוב הגידול מתקיים בקרב 2 אוכלוסיות עניות - האוכלוסייה המוסלמית בדגש על האוכלוסייה הבדואית והאוכלוסייה החרדית. העוני של אוכלוסיית אלה תורם לריבוי הטבעי הגבוה על ידי שמירה על מעמד נמוך של נשים בחברה, פחות השכלה לנשים ופחות תעסוקה בקרב נשים יחסית לאוכלוסיות עשירות יותר. היבטים אחרים הם גיל נישואין נמוך, תפיסה מסורתית שתפקידה של האשה בחברה הוא אך ורק הבאת ילדים לעולם וטיפול בילדים. המפלגות החרדיות שומרות על מדיניות סעד שבה ציבור גדול מצביע להן כדי לקבל שירותי חינוך וסעד, ומצד שני הם דואגות להישארות של קצבאות ילדים כ"פתרון" לעוני. הכמות הגבוהה של הילדים מבטיחה גידול במספר המצביעים למפלגות הסקטוריאליות, כמו גם המשך מצב העוני.  

כפי שנכתב, במדדים רבים העשירים משפיעים בצורה חזקה יותר מהעניים, בחלק מהמדדים ההבדל הוא חלש מאשר באחרים - לדוגמה בתחבורה או בצריכת אנרגיה, הפערים הם "רק" פי 1.5. השפעה על [[ייצור ראשוני]] ההשפעות דומות ואנשים עניים צורכים משאבים חקלאיים לשם מזון. אם מניחים רמת צריכה קבועה וטכנולוגיה קבועה, משפחה שבה יש 10 ילדים, תגדיל את ההשפעה הסביבתית שלה פי 5 בדור הבא וזאת לעומת משפחה שבה יש 2 ילדים שרמת ההשפעה שלה תישאר זהה בדור הבא.

כפי שנכתב, במדדים רבים העשירים משפיעים בצורה חזקה יותר מהעניים, בחלק מהמדדים ההבדל הוא חלש מאשר באחרים - לדוגמה בתחבורה או בצריכת אנרגיה, הפערים הם "רק" פי 1.5. השפעה על [[ייצור ראשוני]] ההשפעות דומות ואנשים עניים צורכים משאבים חקלאיים לשם מזון. אם מניחים רמת צריכה קבועה וטכנולוגיה קבועה, משפחה שבה יש 10 ילדים, תגדיל את ההשפעה הסביבתית שלה פי 5 בדור הבא וזאת לעומת משפחה שבה יש 2 ילדים שרמת ההשפעה שלה תישאר זהה בדור הבא.

* [http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=248943&blogcode=10784956 5 מיתוסים על עוני] בבלוג לחץ חברתי

* [http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=248943&blogcode=10784956 5 מיתוסים על עוני] בבלוג לחץ חברתי

* [http://www.idi.org.il/ResearchAndPrograms/Unequality/Pages/Unequality_main.aspx אי-שוויון ומדיניות ציבורית] מספר מאמרים באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה

* [http://www.idi.org.il/ResearchAndPrograms/Unequality/Pages/Unequality_main.aspx אי-שוויון ומדיניות ציבורית] מספר מאמרים באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה

* [http://invest.themarker.com/finance.asp?rId=246 עובדים עניים] על דו"ח בנק ישראל בנושא,  12/04/2010 שלומית יהב, דה מארקר.

* [http://invest.themarker.com/finance.asp?rId=246 עובדים עניים] על דו"ח בנק ישראל בנושא,  12.04.2010 שלומית יהב, דה מארקר.

* [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000612269 מעמד הביניים קורס: 89 מיליארד ש' במסים עקיפים השנה] אלי ציפורי‏, גלובס, 1/12/2010

* [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000612269 מעמד הביניים קורס: 89 מיליארד ש' במסים עקיפים השנה] אלי ציפורי‏, גלובס, 1.12.2010

* [http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3511820,00.html חוקרי הטכניון: העשירון התחתון זקוק ל-22 שנות עבודה כדי לרכוש דירה בתל אביב] שהם לוי, כלכליסט, 17.03.11

* [http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3511820,00.html חוקרי הטכניון: העשירון התחתון זקוק ל-22 שנות עבודה כדי לרכוש דירה בתל אביב] שהם לוי, כלכליסט, 17.03.2011

* [http://www.amalnet.k12.il/sites/radio/sargel_right.asp?url=articles/rad21-10.asp מי שולט בישראל] מאמר של דר' [[חוה עציוני הלוי]] הסוקר את התפתחות האליטות בישראל בפרספקטיבה היסטורית מקום המדינה ועד היום ואת קשרי האליטות.  

* [http://www.amalnet.k12.il/sites/radio/sargel_right.asp?url=articles/rad21-10.asp מי שולט בישראל] מאמר של דר' [[חוה עציוני הלוי]] הסוקר את התפתחות האליטות בישראל בפרספקטיבה היסטורית מקום המדינה ועד היום ואת קשרי האליטות.  

* [http://www.themarker.com/news/israel2021/1.1556440?= דו"ח האו"ם: העומס על הסביבה בישראל נוצר על ידי העשירים] אורן מג'ר, דה-מארקר, 03.11.2011

* [http://www.themarker.com/news/israel2021/1.1556440?= דו"ח האו"ם: העומס על הסביבה בישראל נוצר על ידי העשירים] אורן מג'ר, דה-מארקר, 03.11.2011

* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.1583497 OECD: האי שוויון גדל ברוב המדינות העשירות - במיוחד בישראל ובארצות הברית] דפנה מאור, דה מארקר, 05.12.2011

* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.1583497 OECD: האי שוויון גדל ברוב המדינות העשירות - במיוחד בישראל ובארצות הברית] דפנה מאור, דה מארקר, 05.12.2011

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3599725,00.html מדד האבוקדו: החיים והמספרים מאחורי הפערים] שאול אמסטרדמסקי, כלכליסט, 11.04.13

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3599725,00.html מדד האבוקדו: החיים והמספרים מאחורי הפערים] שאול אמסטרדמסקי, כלכליסט, 11.04.2013

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3602668,00.html 1% מהאוכלוסייה מהווה 13% מעוגת ההכנסות] שאול אמסטרדמסקי, כלכליסט, 19.05.13

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3602668,00.html 1% מהאוכלוסייה מהווה 13% מעוגת ההכנסות] שאול אמסטרדמסקי, כלכליסט, 19.05.2013

* [http://www.themarker.com/magazine/1.2338208 הונם של 500 האנשים העשירים ביותר בישראל גדל ב-18% תוך שנה] איתן אבריאל, דה מרקר, 02.06.2014

* [http://www.themarker.com/magazine/1.2338208 הונם של 500 האנשים העשירים ביותר בישראל גדל ב-18% תוך שנה] איתן אבריאל, דה מרקר, 02.06.2014