שינויים

עבור שוכרי הדירות עליית מחירי הדירות פרושה הגדלת ההוצאות והרעת מצבם. במקביל עליית מחירי הדירות דוחקת ישראלים עניים יותר הרחק מהעיר וכך פוגעת באפשרויות הפרנסה שלהם. זה המנגנון שבו עליית מחירי הדירות מגדילה את הפערים הכלכליים בישראל. כפי שמוסבר בסעיף אחר, הגידול בפערים דוחף למעלה את מחירי הדירות במונחים ריאליים עבור רוב האוכלוסייה.

עבור שוכרי הדירות עליית מחירי הדירות פרושה הגדלת ההוצאות והרעת מצבם. במקביל עליית מחירי הדירות דוחקת ישראלים עניים יותר הרחק מהעיר וכך פוגעת באפשרויות הפרנסה שלהם. זה המנגנון שבו עליית מחירי הדירות מגדילה את הפערים הכלכליים בישראל. כפי שמוסבר בסעיף אחר, הגידול בפערים דוחף למעלה את מחירי הדירות במונחים ריאליים עבור רוב האוכלוסייה.

הגידול בפערים הכלכליים יכול בתורו לגרור עלייה במחירי הדירות (עד גבול מסויים). הגדלת כמות העניים היחסיים פרושה הקטנת אחוז האנשים שיכולים להרשות לעצמם לקנות דירה. דבר זה פירושו שאחוז השוכרים בשוק גדל, ןלכן גידול בשוק להשכרת דירות. דבר זה גורר הגדלת הרנטה על החזקת דירה ולהגדלת הביקוש מצד מי שיכול לקנות דירה.

הגידול בפערים הכלכליים יכול בתורו לגרור עלייה במחירי הדירות (עד גבול מסויים). הגדלת כמות העניים היחסיים פרושה הקטנת אחוז האנשים שיכולים להרשות לעצמם לקנות דירה. דבר זה פירושו שאחוז השוכרים בשוק גדל, ולכן גידול בשוק להשכרת דירות. דבר זה גורר הגדלת הרנטה על החזקת דירה ולהגדלת הביקוש מצד מי שיכול לקנות דירה.

===השפעות סביבתיות===

===השפעות סביבתיות===

היבט אחד קשור ל[[תרבות הצריכה|צריכה מוגברת]] של מוצרים על ידי העשירים, ולכן יצירה של יותר [[זיהום]] וכילוי משאבים מוגבר. לפי דו"ח של פרוייקט ""קיימות לישראל 2030", שיצא מטעם מכון ירושלים וארגון האו"ם, צריכת המשאבים והזיהום של העשירונים העליונים גבוה בהרבה יחסית לעשירונים התחתונים.[http://www.themarker.com/news/israel2021/1.1556440?=] המדידות נערכו על פי אשכול חברתי-כלכלי בערים ישראליות שונות. ירושלים, אשדוד, אשקלון ובאר שבע הן ערים עניות באשכולות 4-5, ותל אביב, גבעתיים, רמת גן, הרצליה ורעננה הן ערים בעלות אוכלוסיות עשירות באשכולות 8-9.  

היבט אחד קשור ל[[תרבות הצריכה|צריכה מוגברת]] של מוצרים על ידי העשירים, ולכן יצירה של יותר [[זיהום]] וכילוי משאבים מוגבר. לפי דו"ח של פרוייקט ""קיימות לישראל 2030", שיצא מטעם מכון ירושלים וארגון האו"ם, צריכת המשאבים והזיהום של העשירונים העליונים גבוה בהרבה יחסית לעשירונים התחתונים.[http://www.themarker.com/news/israel2021/1.1556440?=] המדידות נערכו על פי אשכול חברתי-כלכלי בערים ישראליות שונות. ירושלים, אשדוד, אשקלון ובאר שבע הן ערים עניות באשכולות 4-5, ותל אביב, גבעתיים, רמת גן, הרצליה ורעננה הן ערים בעלות אוכלוסיות עשירות באשכולות 8-9.  

* צריכת החשמל לתושב בערים העשירות היתה כ-6,000 קוט"ש  לעומת כ-4,000 בערים קוט"ש העניות.  

* צריכת החשמל לתושב בערים העשירות הייתה כ-6,000 קוט"ש  לעומת כ-4,000 בערים קוט"ש העניות.  

* רמת הנסועה לתושב בערים עשירות היתה כ-2 ק"מ לנפש לעומת 1.5 בערים העניות

* רמת הנסועה לתושב בערים עשירות הייתה כ-2 ק"מ לנפש לעומת 1.5 בערים העניות

* צריכת המים העירונית באשכול העשירי היתה כ-300 קוב (מטר מעוקב) לנפש, לעומת כ-100 קוב באשכול חמישי ו-50 קוב באשכול הראשון העני ביותר.  

* צריכת המים העירונית באשכול העשירי הייתה כ-300 קוב (מטר מעוקב) לנפש, לעומת כ-100 קוב באשכול חמישי ו-50 קוב באשכול הראשון העני ביותר.  

* משקל פסולת לנפש באשכול העשירי היה כ-3.5 ק"ג ליום, לעומת 1.5 ק"ג ליום באשכול ה-5 ו-0.7 באשכול הראשון.  

* משקל פסולת לנפש באשכול העשירי היה כ-3.5 ק"ג ליום, לעומת 1.5 ק"ג ליום באשכול ה-5 ו-0.7 באשכול הראשון.