שינויים

'''מתכות כבדות''' (heavy metal) הוא מונח שמתייחס למספר הגדרות של תת קבוצה של מתכות בעלות משקל סגולי גבוה ורעילות.  

'''מתכות כבדות''' (Heavy metal) הוא מונח שמתייחס למספר הגדרות של תת קבוצה של מתכות בעלות משקל סגולי גבוה ורעילות.  

המונח נחשב לפעמים כמטעה וקיים מונח חלופי של '''מתכות רעילות''' אבל גם לגביו אין קונצנזוס מדעי והגדרה אחידה.  

המונח נחשב לפעמים כמטעה וקיים מונח חלופי של '''מתכות רעילות''' אבל גם לגביו אין קונצנזוס מדעי והגדרה אחידה.  

יש מספר הגדרות שחלקן יכולות לכלול יסודות כימיים קלי משקל ולא לכלול כמה מתכות כבדות. לרוב נכללים במונח מתכות כמו [[עופרת]], [[כספית]], [[אבץ]] ו[[קדמיום]] שגורמים ל[[זיהום מים]] ולבעיות סביבתיות ובריאותיות רבות.  

יש מספר הגדרות שחלקן יכולות לכלול יסודות כימיים קלי משקל ולא לכלול כמה מתכות כבדות. לרוב נכללים במונח מתכות כמו [[עופרת]], [[כספית]], [[אבץ]] ו[[קדמיום]] שגורמים ל[[זיהום מים]] ולבעיות סביבתיות ובריאותיות רבות.  

על פי ההגדרה הנפוצה ביותר, מתכות כבדות הן כל היסודות בין נחושת לביסמוט שמשקלם הסגולי עולה על 4.0. אורגניזמים חיים צריכים כמויות זעירות של חלק מהמתכות האלו, ביניהן: קובלט, [[נחושת]], מגנזיום, מוליבדן, ונדיום, [[אבץ]] ו[[סטרונציום]]; אבל כמויות גבוהות של יסודות אלו הן רעילות לכל יצור חי. מתכות אחרות כמו [[קדמיום]], [[כספית]] ו[[עופרת]] אינן נחוצות כלל לקיומו של אורגניזם, וכאשר הן מצטברות בגופם של אורגניזמים רבים הן רעילות להם.

על פי ההגדרה הנפוצה ביותר, מתכות כבדות הן כל היסודות בין נחושת לביסמוט שמשקלם הסגולי עולה על 4.0. אורגניזמים חיים צריכים כמויות זעירות של חלק מהמתכות האלו, ביניהן: קובלט, [[נחושת]], [[מגנזיום]], מוליבדן, ונדיום, [[אבץ]] ו[[סטרונציום]]; אבל כמויות גבוהות של יסודות אלו הן רעילות לכל יצור חי. מתכות אחרות כמו [[קדמיום]], [[כספית]] ו[[עופרת]] אינן נחוצות כלל לקיומו של אורגניזם, וכאשר הן מצטברות בגופם של אורגניזמים רבים הן רעילות להם.

==מקורות חשיפה למתכות כבדות==

==מקורות חשיפה למתכות כבדות==

===זיהום קרקע באיזור הצפון===

===זיהום קרקע באיזור הצפון===

[[קובץ:זיהום קרקע במתכות כבדות בגליל המערבי ישראל.PNG|400px|ממוזער|ריכוזים חריגים של [[זיהום קרקע בישראל|מתכות כבדות בקרקע]] באיזור חיפה והגליל, 2009. הנקודות האדומות מצביעות על ריכוזים גבוהים שהגיעו ממקור אנושי]]

[[קובץ:זיהום קרקע במתכות כבדות בגליל המערבי ישראל.PNG|400px|ממוזער|ריכוזים חריגים של [[זיהום קרקע בישראל|מתכות כבדות בקרקע]] באיזור חיפה והגליל, 2009. הנקודות האדומות מצביעות על ריכוזים גבוהים שהגיעו ממקור אנושי]]

בשנת 2016, בעקבות שערורייה תקשורתית סביב [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] שנגעה לאפשרות של לידת תינוקות בעלי ראשים קטנים מהממוצע ואחוזים גבוהים של סרטן בחלקים מחיפה, חשף Ynet  את הסקר הגאולוגי שבוצע באיזור הגליל וחיפה שבע שנים קודם לכן ואשר תעד מקרים רבים של [[זיהום קרקע בישראל|זיהומי קרקע]] במתכות כבדות.<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4761073,00.html מחקרי העבר: "ידעו שמזוהם ולא התרגשו"] על המחקר של ד"ר משה שוורץ-שירב משנת 2009 על אדמות מזוהמות בחיפה, אילנה קוריאל, ynet 03.02.16</ref> "סקר גיאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל", של המכון הגיאולוגי, הוכן בשנת 2009 על ידי ד"ר משה שוורץ-שירב ואחרים, ומצא ריכוזים חריגים של מתכות כבדות ומסוכנות כולל [[ארסן]], [[אורניום]], [[כרום]], [[עופרת]], [[קדמיום]], [[ניקל]] ועוד, במספר מוקדים בגליל המערבי ובעיקר באיזור הקריות ובקרבת עכו ונהריה - במקומות קרובים לאיזורי תעשייה. הסקר בדק שטח של 1650 קילומטרים רבועים וכלל 1823 דוגמאות קרקע. לפי החוקרים מקורות ריכוזי המתכות גבוהים מידי מכדי להגיע ממקור טבעי, והם מצביעים על מקורות אנושיים שיכלו לפלוט את המתכות. <ref name="shirav_2009">[http://www.gsi.gov.il/_uploads/ftp/GsiReport/2009/Shirav-Shwartz-Moshe-GSI-31-2009.pdf גיאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל]  משה שירב-שורץ, שמעון אילני, לודביג הליץ, אולגה יופה, המכון הגיאולוגי, משרד התשתיות הלאומיות, דצמבר 2009 </ref>

בשנת 2016, בעקבות שערורייה תקשורתית סביב [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] שנגעה לאפשרות של לידת תינוקות בעלי ראשים קטנים מהממוצע ואחוזים גבוהים של סרטן בחלקים מחיפה, חשף Ynet  את הסקר הגאולוגי שבוצע באיזור הגליל וחיפה שבע שנים קודם לכן ואשר תעד מקרים רבים של [[זיהום קרקע בישראל|זיהומי קרקע]] במתכות כבדות.<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4761073,00.html מחקרי העבר: "ידעו שמזוהם ולא התרגשו"] על המחקר של ד"ר משה שוורץ-שירב משנת 2009 על אדמות מזוהמות בחיפה, אילנה קוריאל, ynet 03.02.16</ref> "סקר גיאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל", של המכון הגאולוגי, הוכן בשנת 2009 על ידי ד"ר משה שוורץ-שירב ואחרים, ומצא ריכוזים חריגים של מתכות כבדות ומסוכנות כולל [[ארסן]], [[אורניום]], [[כרום]], [[עופרת]], [[קדמיום]], [[ניקל]] ועוד, במספר מוקדים בגליל המערבי ובעיקר באיזור הקריות ובקרבת עכו ונהריה - במקומות קרובים לאיזורי תעשייה. הסקר בדק שטח של 1650 קילומטרים רבועים וכלל 1,823 דוגמאות קרקע. לפי החוקרים מקורות ריכוזי המתכות גבוהים מידי מכדי להגיע ממקור טבעי, והם מצביעים על מקורות אנושיים שיכלו לפלוט את המתכות. <ref name="shirav_2009">[http://www.gsi.gov.il/_uploads/ftp/GsiReport/2009/Shirav-Shwartz-Moshe-GSI-31-2009.pdf גיאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל]  משה שירב-שורץ, שמעון אילני, לודביג הליץ, אולגה יופה, המכון הגיאולוגי, משרד התשתיות הלאומיות, דצמבר 2009 </ref>

נמצאו מספר אתרים בעלי ריכוזים גבוהים של מתכות כבדות בקרקע שמקורם בפעילות אנושית <ref name="shirav_2009"/>:

נמצאו מספר אתרים בעלי ריכוזים גבוהים של מתכות כבדות בקרקע שמקורם בפעילות אנושית <ref name="shirav_2009"/>:

בנוסף לכך נמצאו לא פעם מקרים של זיהום במתכות כבדות של [[דגים]] שנידוגו במי הים בישראל ובדגים שגודלו בבריכות דגים. זיהומים מסוג [[כספית]], [[קדמיום]] ו[[ארסן]] לדוגמה נמצאו בדגים שנידוגו בים התיכון. מקור אפשרי למקור זיהום זה היא בוצה שנשפכת מהשפד"ן אל הים ומכילה מתכות כבדות, היות והבוצה מכילה גם חומר אורגני המשמש מזון לדגים, דגים רבים מתקבצים ליד מוצא השפד"ן. [http://www.free.org.il/main/index.php?option=com_content&view=article&id=253&Itemid=267]

בנוסף לכך נמצאו לא פעם מקרים של זיהום במתכות כבדות של [[דגים]] שנידוגו במי הים בישראל ובדגים שגודלו בבריכות דגים. זיהומים מסוג [[כספית]], [[קדמיום]] ו[[ארסן]] לדוגמה נמצאו בדגים שנידוגו בים התיכון. מקור אפשרי למקור זיהום זה היא בוצה שנשפכת מהשפד"ן אל הים ומכילה מתכות כבדות, היות והבוצה מכילה גם חומר אורגני המשמש מזון לדגים, דגים רבים מתקבצים ליד מוצא השפד"ן. [http://www.free.org.il/main/index.php?option=com_content&view=article&id=253&Itemid=267]

לפי הדוח השנתי של המכון לחקר ימים ואגמים, משנת 2012 מאז אמצע שנות ה-80 פחתו ריכוזי ה[[כספית]] במשקעים בקרקעית מפרץ חיפה,  במיוחד בתחנות ניטור בחלקו הצפוני של המפרץ ובאזור שפך נחל הקישון. מגמה זו התמתנה ו/אולי אף נעצרה בשנים האחרונות. ההפחתה הדרסטית בהזרמת ה[[קדמיום]] אל נחל הקישון החל בשנת 2000 באה לידי ביטוי גם בריכוזי הקדמיום בחומר מרחף וגם אצל רכיכות מאזור שפך נחל הקישון ומדרום מפרץ חיפה. באופן כללי לא נמצאו שינויים משמעותיים בריכוזי המתכות הכבדות בתחנות הרדודות לאורך החוף. יש שינויים רב- שנתיים בריכוזי [[נחושת]] וקדמיום במשקעים בתחנות מול שפך נחל תנינים, שפך הירקון (החל בשנת 2000) ושפך נחל שורק (החל בשנת 2003 ) שמראים מגמת ירידה משמעותית. ירידה זו קשורה, ככל הנראה, להפחתה בהזרמת הנחושת מתחנת הכוח רידינג ובהזרמה מנחל שורק. החל בשנת 1996 קיימת מגמה רב-שנתית של ירידה בריכוזי ה[[עופרת]] בכל התחנות לאורך החוף ובמפרץ חיפה.<ref name="ocean2012"/>

לפי הדוח השנתי של המכון לחקר ימים ואגמים, משנת 2012 מאז אמצע שנות ה-80 פחתו ריכוזי ה[[כספית]] במשקעים בקרקעית מפרץ חיפה,  במיוחד בתחנות ניטור בחלקו הצפוני של המפרץ ובאזור שפך נחל הקישון. מגמה זו התמתנה ואולי אף נעצרה בשנים האחרונות. ההפחתה הדרסטית בהזרמת ה[[קדמיום]] אל נחל הקישון החל בשנת 2000 באה לידי ביטוי גם בריכוזי הקדמיום בחומר מרחף וגם אצל רכיכות מאזור שפך נחל הקישון ומדרום מפרץ חיפה. באופן כללי לא נמצאו שינויים משמעותיים בריכוזי המתכות הכבדות בתחנות הרדודות לאורך החוף. יש שינויים רב- שנתיים בריכוזי [[נחושת]] וקדמיום במשקעים בתחנות מול שפך נחל תנינים, שפך הירקון (החל בשנת 2000) ושפך נחל שורק (החל בשנת 2003) שמראים מגמת ירידה משמעותית. ירידה זו קשורה, ככל הנראה, להפחתה בהזרמת הנחושת מתחנת הכוח רידינג ובהזרמה מנחל שורק. החל בשנת 1996 קיימת מגמה רב-שנתית של ירידה בריכוזי ה[[עופרת]] בכל התחנות לאורך החוף ובמפרץ חיפה.<ref name="ocean2012"/>

מאז סוף שנות ה-80 חלה ירידה ניכרת ברמות הכספית אצל דגים ורכיכות במפרץ חיפה. עם זאת, החל בשנת 2004 נמצאות רמות הכספית אצל דגים מהמפרץ במגמת עלייה. הגורם לכך עדיין לא התברר. בשנת 2009 נמצאה חריגה מהקו המנחה של שירות המזון הארצי (או מתקנים מקובלים במדינות אחרות) לריכוז כספית, בכ-10% מהדגים החופיים במפרץ חיפה.<ref name="hyal2009"/> בשנת 2012 נתון זה עלה ל-19% מהדגים.<ref name="ocean2012">[http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf ניטור איכות מימי חופין ניטור מגוון ביולוגי, דו"ח מדעי לשנת 2012] פרופ' ברק חירות, המכון לחקר ימים ואגמים, 2012</ref> כבר בשנת 2009 המליץ המכון לבחון את האפשרות להגבלה זמנית של דייג/שיווק דגים חופיים מצפון מפרץ חיפה, בגלל רמות חריגות של כספית, אבל דבר זה לא נעשה, והמלצה זו חזרה והופיעה גם בשנת 2012. המכון המליץ גם על שינוים בתקנים ובחקיקה לשם הקטנת הסיכון לזיהום בדגים בכספית.<ref name="ocean2012"/>

מאז סוף שנות ה-80 חלה ירידה ניכרת ברמות הכספית אצל דגים ורכיכות במפרץ חיפה. עם זאת, החל בשנת 2004 נמצאות רמות הכספית אצל דגים מהמפרץ במגמת עלייה. הגורם לכך עדיין לא התברר. בשנת 2009 נמצאה חריגה מהקו המנחה של שירות המזון הארצי (או מתקנים מקובלים במדינות אחרות) לריכוז כספית, בכ-10% מהדגים החופיים במפרץ חיפה.<ref name="hyal2009"/> בשנת 2012 נתון זה עלה ל-19% מהדגים.<ref name="ocean2012">[http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf ניטור איכות מימי חופין ניטור מגוון ביולוגי, דו"ח מדעי לשנת 2012] פרופ' ברק חירות, המכון לחקר ימים ואגמים, 2012</ref> כבר בשנת 2009 המליץ המכון לבחון את האפשרות להגבלה זמנית של דייג/שיווק דגים חופיים מצפון מפרץ חיפה, בגלל רמות חריגות של כספית, אבל דבר זה לא נעשה, והמלצה זו חזרה והופיעה גם בשנת 2012. המכון המליץ גם על שינוים בתקנים ובחקיקה לשם הקטנת הסיכון לזיהום בדגים בכספית.<ref name="ocean2012"/>