שינויים

[[קובץ:פליטת מתכות כבדות מסרטנות כזיהום אוויר ממפעלים באיזור חיפה.png|ממוזער|350px|פירוט [[מתכות כבדות|המתכות הכבדות]] [[גורם מסרטן|המסרטנות]], [[זיהום אוויר במפרץ חיפה|שנפלטו לאוויר באיזור חיפה]] בשנת 2012, לפי דיווחי המפעלים. סה"כ נפלטו 358 ק"ג של [[חומר מסרטן|מתכות מסרטנות]] ורעילות. רוב הפליטה של מתכות אלה בוצעה על ידי [[בתי זיקוק לנפט]] בחיפה, וחוד אסף פלדה. ]]

[[קובץ:פליטת מתכות כבדות מסרטנות כזיהום אוויר ממפעלים באיזור חיפה.png|ממוזער|350px|פירוט [[מתכות כבדות|המתכות הכבדות]] [[גורם מסרטן|המסרטנות]], [[זיהום אוויר במפרץ חיפה|שנפלטו לאוויר באיזור חיפה]] בשנת 2012, לפי דיווחי המפעלים. סה"כ נפלטו 358 ק"ג של [[חומר מסרטן|מתכות מסרטנות]] ורעילות. רוב הפליטה של מתכות אלה בוצעה על ידי [[בתי זיקוק לנפט]] בחיפה, וחוד אסף פלדה. ]]

המקור העיקרי לחשיפה למתכות כבדות הוא [[זיהום תעשייתי]], בעיקר ממקורות של תעשייה כבדה, לרבות [[זיהום אוויר]] ו[[זיהום מים]]. המתכות הכבדות מופיעות לא פעם כחלק מ[[עופרות]] ה[[כרייה|נכרות]] מהקרקע לשם הפקה של [[חומרי גלם]] אחרים וכן כשאריות ב[[דלק מחצבי]] כגון [[פחם]] ו[[נפט]]. תהליכים רבים בזיקוק מחצבים, דלקים מחצביים ובעיבוד מתכות כוללות תרכובות או סגסוגות המכילות שאריות של מתכות כבדות והללו עלולות להפלט לאוויר.  

המקור העיקרי לחשיפה למתכות כבדות הוא [[זיהום תעשייתי]], בעיקר ממקורות של תעשייה כבדה, לרבות [[זיהום אוויר]] ו[[זיהום מים]]. המתכות הכבדות מופיעות לא פעם כחלק מ[[עופרות]] ה[[כרייה|נכרות]] מהקרקע לשם הפקה של [[חומרי גלם]] אחרים וכן כשאריות ב[[דלק מחצבי]] כגון [[פחם]] ו[[נפט]]. תהליכים רבים בזיקוק מחצבים, דלקים מחצביים ובעיבוד מתכות כוללות תרכובות או סגסוגות המכילות שאריות של מתכות כבדות והללו עלולות להיפלט לאוויר.  

לדוגמה המקורות העיקריים ל[[זיהום אוויר בישראל]] ב[[כספית]] הן שריפת [[פחם]] בתחנות כוח (בחדרה ובאשקלון), שכן עופרת הפחם מכילה כמויות שונות של כספית. עוד כספית נפלטת ממפעלי עיבוד מתכת (בחיפה ובאשדוד) ועוד על ידי מפעלים המעבדים מינרלים ([[ייצור מלט ברמלה]], והפקת [[פוספט]] על ידי [[רותם אמפרט]]).  

לדוגמה המקורות העיקריים ל[[זיהום אוויר בישראל]] ב[[כספית]] הן שריפת [[פחם]] בתחנות כוח (בחדרה ובאשקלון), שכן עופרת הפחם מכילה כמויות שונות של כספית. עוד כספית נפלטת ממפעלי עיבוד מתכת (בחיפה ובאשדוד) ועוד על ידי מפעלים המעבדים מינרלים ([[ייצור מלט ברמלה]], והפקת [[פוספט]] על ידי [[רותם אמפרט]]).  

מקור נוסף לחשיפה למתכות כבדות, בעיקר בקרב עובדים, הוא שימוש בהן במסגרת תהליכים תעשייתיים שונים כגון טיפולים שונים במתכות. דבר כולל שימוש במתכות כבדות כחלק מסגסוגות מתכת, בתעשיית הציפויים, בתעשיית הסוללות, שימוש בתחומי תעשיות מוליכים למחצה ועוד.

מקור נוסף לחשיפה למתכות כבדות, בעיקר בקרב עובדים, הוא שימוש בהן במסגרת תהליכים תעשייתיים שונים כגון טיפולים שונים במתכות. דבר כולל שימוש במתכות כבדות כחלק מסגסוגות מתכת, בתעשיית הציפויים, בתעשיית הסוללות, שימוש בתחומי תעשיות מוליכים למחצה ועוד.

בעבר היתה חשיפה למתכות כבדות בקרב תעשייה קלה (כובענים לדוגמה נחשפו לכספית) ובקרב שימושים בבית או מכונות בתפוצה רחבה כגון [[עופרת]] כתוסף דלק במכוניות. אבל עם השנים נעשה נסיון למצוא חלופות למתכות אלה ולרוב הצליחו לצמצם חשיפה זו (יוצאי דופן לדוגמה הן סוללות).

בעבר היתה חשיפה למתכות כבדות בקרב תעשייה קלה (כובענים לדוגמה נחשפו לכספית) ובקרב שימושים בבית או מכונות בתפוצה רחבה כגון [[עופרת]] כתוסף דלק במכוניות. אבל עם השנים נעשה ניסיון למצוא חלופות למתכות אלה ולרוב הצליחו לצמצם חשיפה זו (יוצאי דופן לדוגמה הן סוללות).

בגלל הרעילות הגבוה שלהן והחשש לבריאות הציבור, מדינות רבות מנסות לצמצם את הפליטה של מתכות כבדות, ולנסות לעבור לטכנולוגיות שמפחיתות את השימוש בהן או נמעות מהן כליל. לדוגמה דלק נטול עופרת, מדחומים ללא כספית וכו'. עם זאת המשך שימוש בחומרים ש[[כרייה|נכרים]] מבטן האדמה כרוך בהכרח בהפקת עופרות המכילות מתכות כבדות, ויש להפטר מחומרים אלה בצורה כלשהי.  

בגלל הרעילות הגבוה שלהן והחשש לבריאות הציבור, מדינות רבות מנסות לצמצם את הפליטה של מתכות כבדות, ולנסות לעבור לטכנולוגיות שמפחיתות את השימוש בהן או נמנעות מהן כליל. לדוגמה דלק נטול עופרת, מדחומים ללא כספית וכו'. עם זאת המשך שימוש בחומרים ש[[כרייה|נכרים]] מבטן האדמה כרוך בהכרח בהפקת עופרות המכילות מתכות כבדות, ויש להיפטר מחומרים אלה בצורה כלשהי.  

הצעה להקטנת השימוש במתכות כבדות ולטיפול בטוח במתכות אלה היא במסגרת עקרונות העיצוב והתעשייה של [[מעריסה לעריסה]].

הצעה להקטנת השימוש במתכות כבדות ולטיפול בטוח במתכות אלה היא במסגרת עקרונות העיצוב והתעשייה של [[מעריסה לעריסה]].

מתכות כבדות רבות הן לא רק רעילות אלא גם [[גורם מסרטן|מסרטנות]]. [[ארסן]], [[כרום שש ערכי]] ו[[קדמיום]] הם [[גורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם|מסרטנים וודאיים בקרב בני אדם]]. [[עופרת]] היא מסרטן סביר בבני אדם ו[[כספית]], [[קובלט]] ו[[אנטימון]] הם מסרטנים אפשריים בקרב בני אדם.   

מתכות כבדות רבות הן לא רק רעילות אלא גם [[גורם מסרטן|מסרטנות]]. [[ארסן]], [[כרום שש ערכי]] ו[[קדמיום]] הם [[גורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם|מסרטנים וודאיים בקרב בני אדם]]. [[עופרת]] היא מסרטן סביר בבני אדם ו[[כספית]], [[קובלט]] ו[[אנטימון]] הם מסרטנים אפשריים בקרב בני אדם.   

תוכנית של [[ארגון הבריאות העולמי]],  International Programme on Chemical Safety , הגדירה את ה[[ארסן]], ה[[קדמיום]],  ה[[עופרת]] וה[[כספית]] כ-4 חומרים  מתוך עשר כימיקלים וקבוצות כימיקלים שמהווים את הסיכון הגבוה ביותר לבריאות הציבור.[http://www.who.int/ipcs/assessment/public_health/chemicals_phc/en/]  

תוכנית של [[ארגון הבריאות העולמי]],  International Programme on Chemical Safety, הגדירה את ה[[ארסן]], ה[[קדמיום]],  ה[[עופרת]] וה[[כספית]] כ-4 חומרים  מתוך עשר כימיקלים וקבוצות כימיקלים שמהווים את הסיכון הגבוה ביותר לבריאות הציבור.[http://www.who.int/ipcs/assessment/public_health/chemicals_phc/en/]  

לפי הספר [[עתידנו הגנוב]], מתכות כבדות אחדות כמו קדמיום, כספית ועופרת חשודות בהיות [[משבש אנדוקריני]] - חומרים המצטברים בגוף במשך שנים,  שהם [[טרטוגנים]] - מסוגלים לגרור בעיות התפתחות של העובר במהלך ההריון.

לפי הספר [[עתידנו הגנוב]], מתכות כבדות אחדות כמו קדמיום, כספית ועופרת חשודות בהיות [[משבש אנדוקריני]] - חומרים המצטברים בגוף במשך שנים,  שהם [[טרטוגנים]] - מסוגלים לגרור בעיות התפתחות של העובר במהלך ההיריון.

==תקנים למתכות כבדות==

==תקנים למתכות כבדות==

==זיהום במתכות כבדות בישראל==

==זיהום במתכות כבדות בישראל==

נכון לשנת 2012, דיווחי מפעלים ו[[טיהור שפכים|מתקני טיהור שפכים]] למשרד להגנת הסביבה בישראל כי הם פלטו כמות של אלפי ק"ג של מתכות כבדות ל[[זיהום אוויר בישראל|אוויר]] ו[[זיהום מים בישראל|לשפכים ולים]]. הפליטה של 3 המתכות המסרטנות והרעילות קדמיום, כספית ועופרת, היתה מעל 1 טונה לאוויר ומעל 1.5 טונות לביוב ולים. כך לדוגמה בוצת השופד"ן שנזקה לים, הכילה מעל 800 ק"ג של עופרת. סיכום של פליטת המתכות האלו בשנת 2012 הוא [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx]

נכון לשנת 2012, דיווחי מפעלים ו[[טיהור שפכים|מתקני טיהור שפכים]] למשרד להגנת הסביבה בישראל כי הם פלטו כמות של אלפי ק"ג של מתכות כבדות ל[[זיהום אוויר בישראל|אוויר]] ו[[זיהום מים בישראל|לשפכים ולים]]. הפליטה של 3 המתכות המסרטנות והרעילות קדמיום, כספית ועופרת, היתה מעל 1 טונה לאוויר ומעל 1.5 טונות לביוב ולים. כך לדוגמה בוצת השפד"ן שנזקה לים, הכילה מעל 800 ק"ג של עופרת. סיכום של פליטת המתכות האלו בשנת 2012 הוא [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx]

   

   

{| {{table}}

{| {{table}}

|}

|}

לפי דיווחי מפעלים למשרד להגנת הסביבה, במסגרת המפל"ס, נכון לשנת 2012 נפלטו בישראל 1,783 ק"ג של [[עופרת]] לאוויר, לשפכים ולים. 601 ק"ג עופרת נפלטו כזיהום אוויר בעיקר מתעשיות המתכת, הפקת מינרלים, נפט וייצור חשמל. יותר מחצי מהכמות שנפלטה לאוויר נפלטה על ידי שני מפעלים ליציקת מתכת - יהודה פלדות באשדוד, וחוד אסף פלדה בדרום עכו. עוד מקורות נגב קרמיקה בירוחם, תחנת הכח הפחמית רוטנברג באשקלון, מפעלי ים המלח, [[בתי הזיקוק לנפט]] בחיפה, ואגן ארומה כימיקלים באשדוד. מקורות לזיהום מים עם עופרת כוללים את השופד"ן בראשון לציון ומתקני טיהור מים נוספים כולל מכון הטיהור בחדרה, בהצליה ועוד. [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx]

לפי דיווחי מפעלים למשרד להגנת הסביבה, במסגרת המפל"ס, נכון לשנת 2012 נפלטו בישראל 1,783 ק"ג של [[עופרת]] לאוויר, לשפכים ולים. 601 ק"ג עופרת נפלטו כזיהום אוויר בעיקר מתעשיות המתכת, הפקת מינרלים, נפט וייצור חשמל. יותר מחצי מהכמות שנפלטה לאוויר נפלטה על ידי שני מפעלים ליציקת מתכת - יהודה פלדות באשדוד, וחוד אסף פלדה בדרום עכו. עוד מקורות נגב קרמיקה בירוחם, תחנת הכח הפחמית רוטנברג באשקלון, מפעלי ים המלח, [[בתי הזיקוק לנפט]] בחיפה, ואגן ארומה כימיקלים באשדוד. מקורות לזיהום מים עם עופרת כוללים את השפד"ן בראשון לציון ומתקני טיהור מים נוספים כולל מכון הטיהור בחדרה, בהרצליה ועוד. [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx]

נכון לשנת 2012 שלוש המקורות התעשייתיים הפולטים את הכמות הגבוהה ביותר של [[כספית]] בישראל הם תחנות הכוח הגדולות של חברת החשמל הפועלות על [[פחם]] - תחנת רוטנברג באשקלון ותחנת הכוח אורות רבין בחדרה ומפעל יהודה פלדות לעיבוד מתכת באשדוד. שלוש המקורות אלה פולטים 68% מסך זיהום האוויר בכספית בישראל. 3 המקורות הבאים - רותם אמפרט, נשר מלט וחוד אסף אחראים יחד לפליטה של עוד 24% מסך הכספית ו-6 מקורות אלה פולטים יחד 90% מסך הכספית הנפלטת לאוויר בישראל. סה"כ נפלטת לאוויר בישראל כמות כספית במשקל של כ-328 ק"ג בשנה.[http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx]

נכון לשנת 2012 שלוש המקורות התעשייתיים הפולטים את הכמות הגבוהה ביותר של [[כספית]] בישראל הם תחנות הכוח הגדולות של חברת החשמל הפועלות על [[פחם]] - תחנת רוטנברג באשקלון ותחנת הכוח אורות רבין בחדרה ומפעל יהודה פלדות לעיבוד מתכת באשדוד. שלוש המקורות אלה פולטים 68% מסך זיהום האוויר בכספית בישראל. 3 המקורות הבאים - רותם אמפרט, נשר מלט וחוד אסף אחראים יחד לפליטה של עוד 24% מסך הכספית ו-6 מקורות אלה פולטים יחד 90% מסך הכספית הנפלטת לאוויר בישראל. סה"כ נפלטת לאוויר בישראל כמות כספית במשקל של כ-328 ק"ג בשנה.[http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx]

===זיהום קרקע באיזור הצפון===

===זיהום קרקע באיזור הצפון===

[[קובץ:זיהום קרקע במתכות כבדות בגליל המערבי ישראל.PNG|400px|ממוזער|ריכוזים חריגים של [[זיהום קרקע בישראל|מתכות כבדות בקרקע]] באיזור חיפה והגליל, 2009. הנקודות האדומות מצביעות על ריכוזים גבוהים שהגיעו ממקור אנושי]]

[[קובץ:זיהום קרקע במתכות כבדות בגליל המערבי ישראל.PNG|400px|ממוזער|ריכוזים חריגים של [[זיהום קרקע בישראל|מתכות כבדות בקרקע]] באיזור חיפה והגליל, 2009. הנקודות האדומות מצביעות על ריכוזים גבוהים שהגיעו ממקור אנושי]]

בשנת 2016, בעקבות שערוריה תקשורתית סביב [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] שנגעה לאפשרות של לידת תינוקות בעלי ראשים קטנים מהממוצע ואחוזים גבוהים של סרטן בחלקים מחיפה, חשף Ynet  את הסקר הגאולוגי שבוצע באיזור הגליל וחיפה שבע שנים קודם לכן ואשר תעד מקרים רבים של [[זיהום קרקע בישראל|זיהומי קרקע]] במתכות כבדות.<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4761073,00.html מחקרי העבר: "ידעו שמזוהם ולא התרגשו"] על המחקר של ד"ר משה שוורץ-שירב משנת 2009 על אדמות מזוהמות בחיפה, אילנה קוריאל, ynet 03.02.16</ref> "סקר גיאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל", של המכון הגיאולוגי, הוכן בשנת 2009 על ידי ד"ר משה שוורץ-שירב ואחרים, ומצא ריכוזים חריגים של מתכות כבדות ומסוכנות כולל [[ארסן]], [[אורניום]], [[כרום]], [[עופרת]], [[קדמיום]], [[ניקל]] ועוד, במספר מוקדים בגליל המערבי ובעיקר באיזור הקריות ובקרבת עכו ונהריה - במקומות קרובים לאיזורי תעשייה. הסקר בדק שטח של 1650 קילומטרים רבועים וכלל 1823 דוגמאות קרקע. לפי החוקרים מקורות ריכוזי המתכות גבוהים מידי מכדי להגיע ממקור טבעי, והם מצביעים על מקורות אנושיים שיכלו לפלוט את המתכות. <ref name="shirav_2009">[http://www.gsi.gov.il/_uploads/ftp/GsiReport/2009/Shirav-Shwartz-Moshe-GSI-31-2009.pdf גיאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל]  משה שירב-שורץ, שמעון אילני, לודביג הליץ, אולגה יופה, המכון הגיאולוגי, משרד התשתיות הלאומיות, דצמבר 2009 </ref>

בשנת 2016, בעקבות שערורייה תקשורתית סביב [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] שנגעה לאפשרות של לידת תינוקות בעלי ראשים קטנים מהממוצע ואחוזים גבוהים של סרטן בחלקים מחיפה, חשף Ynet  את הסקר הגאולוגי שבוצע באיזור הגליל וחיפה שבע שנים קודם לכן ואשר תעד מקרים רבים של [[זיהום קרקע בישראל|זיהומי קרקע]] במתכות כבדות.<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4761073,00.html מחקרי העבר: "ידעו שמזוהם ולא התרגשו"] על המחקר של ד"ר משה שוורץ-שירב משנת 2009 על אדמות מזוהמות בחיפה, אילנה קוריאל, ynet 03.02.16</ref> "סקר גיאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל", של המכון הגיאולוגי, הוכן בשנת 2009 על ידי ד"ר משה שוורץ-שירב ואחרים, ומצא ריכוזים חריגים של מתכות כבדות ומסוכנות כולל [[ארסן]], [[אורניום]], [[כרום]], [[עופרת]], [[קדמיום]], [[ניקל]] ועוד, במספר מוקדים בגליל המערבי ובעיקר באיזור הקריות ובקרבת עכו ונהריה - במקומות קרובים לאיזורי תעשייה. הסקר בדק שטח של 1650 קילומטרים רבועים וכלל 1823 דוגמאות קרקע. לפי החוקרים מקורות ריכוזי המתכות גבוהים מידי מכדי להגיע ממקור טבעי, והם מצביעים על מקורות אנושיים שיכלו לפלוט את המתכות. <ref name="shirav_2009">[http://www.gsi.gov.il/_uploads/ftp/GsiReport/2009/Shirav-Shwartz-Moshe-GSI-31-2009.pdf גיאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל]  משה שירב-שורץ, שמעון אילני, לודביג הליץ, אולגה יופה, המכון הגיאולוגי, משרד התשתיות הלאומיות, דצמבר 2009 </ref>

נמצאו מספר אתרים בעלי ריכוזים גבוהים של מתכות כבדות בקרקע שמקורם בפעילות אנושית <ref name="shirav_2009"/>:

נמצאו מספר אתרים בעלי ריכוזים גבוהים של מתכות כבדות בקרקע שמקורם בפעילות אנושית <ref name="shirav_2009"/>:

* הגדות של נחל גדורה שלאורכו יש ריכוזים גובהים של ריכוזי מתכות שמקורן בתעשתיות לאורך הנחל (ציפוי מתכות, מוסכים ועוד).  

* הגדות של נחל גדורה שלאורכו יש ריכוזים גובהים של ריכוזי מתכות שמקורן בתעשיות לאורך הנחל (ציפוי מתכות, מוסכים ועוד).  

* ליד מפעל המתכת של קיבוץ אלונים נמצאו ריכוזי [[כרום]] ומתכות נוספות.  

* ליד מפעל המתכת של קיבוץ אלונים נמצאו ריכוזי [[כרום]] ומתכות נוספות.  

* מדרום לנחל הקישון, באיזורים שבהם פוזרה ככל הנראה בוצה שהוצאה מהנחל, נדגמו ריכוזים גבוהים מאד של מתכות כולל אורניום. ככל הנראה מקור המתכות הוא במפעלי הדשנים.  

* מדרום לנחל הקישון, באיזורים שבהם פוזרה ככל הנראה בוצה שהוצאה מהנחל, נדגמו ריכוזים גבוהים מאד של מתכות כולל אורניום. ככל הנראה מקור המתכות הוא במפעלי הדשנים.  

* בחלק העליון של נחל געתון בקרבת מעלות ומעונה, קרוב לוודאי עקב סילור לא מוסדר של פסולת.  

* בחלק העליון של נחל געתון בקרבת מעלות ומעונה, קרוב לוודאי עקב סילוק לא מוסדר של פסולת.  

ריכוזים של מזהמים באיזורים הבנויים של חיפה, טבעון, עורף הקריות ואזור עכו מוסבר על ידי פליטת [[זיהום האוויר בחיפה|זיהום אוויר]] ממושך של [[זיהום תעשייתי|מפעלי תעשייה]] שונים (כולל שריפת דלקים, מחזור מתכות וכו'). לפי הערכות על סמך מדידות נקדותיות במפעלי האיזור, המפעלים זיהמו את הקרקע במאות עד אלפי טונות של אבק עם מתכות שונות במהלך שנות ה-80- וה-90, וכמות האבק ששקעה באיזור היא 5-6 טונות לקילומטר רבוע בכל שנה.  

ריכוזים של מזהמים באיזורים הבנויים של חיפה, טבעון, עורף הקריות ואזור עכו מוסבר על ידי פליטת [[זיהום האוויר בחיפה|זיהום אוויר]] ממושך של [[זיהום תעשייתי|מפעלי תעשייה]] שונים (כולל שריפת דלקים, מחזור מתכות וכו'). לפי הערכות על סמך מדידות נקדותיות במפעלי האיזור, המפעלים זיהמו את הקרקע במאות עד אלפי טונות של אבק עם מתכות שונות במהלך שנות ה-80 וה-90, וכמות האבק ששקעה באיזור היא 5-6 טונות לקילומטר רבוע בכל שנה.  

<ref name="shirav_2009"/>

<ref name="shirav_2009"/>

[[זיהום במזון|מתכות כבדות במזון]] נמצאו מספר פעמים בישראל, בעיקר ב[[מזון מהחי]] (לדוגמה חלב, סוגי בשר ועוד),  במיוחד נתגלו מספר פעמים עם ריכוזים מעל לתקן של [[קדמיום]]. זיהום זה יכול לנבוע מזיהום במתכות כבדות במזון שאיתו האכילו את בעלי החיים, כאשר הוא הגיע לשם עקב זיהום מים או דשן שהכיל מתכות כבדות.  

[[זיהום במזון|מתכות כבדות במזון]] נמצאו מספר פעמים בישראל, בעיקר ב[[מזון מהחי]] (לדוגמה חלב, סוגי בשר ועוד),  במיוחד נתגלו מספר פעמים עם ריכוזים מעל לתקן של [[קדמיום]]. זיהום זה יכול לנבוע מזיהום במתכות כבדות במזון שאיתו האכילו את בעלי החיים, כאשר הוא הגיע לשם עקב זיהום מים או דשן שהכיל מתכות כבדות.  

בנוסף לכך נמצאו לא פעם מקרים של זיהום במתכות כבדות של [[דגים]] שנידוגו במי הים בישראל ובדגים שגודלו בבריכות דגים. זיהומים מסוג [[כספית]], [[קדמיום]] ו[[ארסן]] לדוגמה נמצאו בדגים שנידוגו בים התיכון. מקור אפשרי למקור זיהום זה היא בוצה שנשפכת מהשופד"ן אל הים ומכילה מתכות כבדות, היות והבוצה מכילה גם חומר אורגני המשמש מזון לדגים, דגים רבים מתקבצים ליד מוצא השופד"ן. [http://www.free.org.il/main/index.php?option=com_content&view=article&id=253&Itemid=267]

בנוסף לכך נמצאו לא פעם מקרים של זיהום במתכות כבדות של [[דגים]] שנידוגו במי הים בישראל ובדגים שגודלו בבריכות דגים. זיהומים מסוג [[כספית]], [[קדמיום]] ו[[ארסן]] לדוגמה נמצאו בדגים שנידוגו בים התיכון. מקור אפשרי למקור זיהום זה היא בוצה שנשפכת מהשפד"ן אל הים ומכילה מתכות כבדות, היות והבוצה מכילה גם חומר אורגני המשמש מזון לדגים, דגים רבים מתקבצים ליד מוצא השפד"ן. [http://www.free.org.il/main/index.php?option=com_content&view=article&id=253&Itemid=267]

לפי הדוח השנתי של המכון לחקר ימים ואגמים, משנת 2012 מאז אמצע שנות ה- 80 פחתו ריכוזי ה[[כספית]] במשקעים בקרקעית מפרץ חיפה,  במיוחד בתחנות ניטור בחלקו הצפוני של המפרץ ובאזור שפך נחל הקישון. מגמה זו התמתנה ו/אולי אף נעצרה בשנים האחרונות. ההפחתה הדרסטית בהזרמת ה[[קדמיום]] אל נחל הקישון החל בשנת 2000 באה לידי ביטוי גם בריכוזי הקדמיום בחומר מרחף וגם אצל רכיכות מאזור שפך נחל הקישון ומדרום מפרץ חיפה. באופן כללי לא נמצאו שינויים משמעותיים בריכוזי המתכות הכבדות בתחנות הרדודות לאורך החוף. יש שינויים רב- שנתיים בריכוזי [[נחושת]] וקדמיום במשקעים בתחנות מול שפך נחל תנינים, שפך הירקון (החל בשנת 2000 ) ושפך נחל שורק (החל בשנת 2003 ) שמראים מגמת ירידה משמעותית. ירידה זו קשורה, ככל הנראה, להפחתה בהזרמת הנחושת מתחנת הכוח רידינג ובהזרמה מנחל שורק. החל בשנת 1996 קיימת מגמה רב-שנתית של ירידה בריכוזי ה[[עופרת]] בכל התחנות לאורך החוף ובמפרץ חיפה.<ref name="ocean2012"/>

לפי הדוח השנתי של המכון לחקר ימים ואגמים, משנת 2012 מאז אמצע שנות ה-80 פחתו ריכוזי ה[[כספית]] במשקעים בקרקעית מפרץ חיפה,  במיוחד בתחנות ניטור בחלקו הצפוני של המפרץ ובאזור שפך נחל הקישון. מגמה זו התמתנה ו/אולי אף נעצרה בשנים האחרונות. ההפחתה הדרסטית בהזרמת ה[[קדמיום]] אל נחל הקישון החל בשנת 2000 באה לידי ביטוי גם בריכוזי הקדמיום בחומר מרחף וגם אצל רכיכות מאזור שפך נחל הקישון ומדרום מפרץ חיפה. באופן כללי לא נמצאו שינויים משמעותיים בריכוזי המתכות הכבדות בתחנות הרדודות לאורך החוף. יש שינויים רב- שנתיים בריכוזי [[נחושת]] וקדמיום במשקעים בתחנות מול שפך נחל תנינים, שפך הירקון (החל בשנת 2000) ושפך נחל שורק (החל בשנת 2003 ) שמראים מגמת ירידה משמעותית. ירידה זו קשורה, ככל הנראה, להפחתה בהזרמת הנחושת מתחנת הכוח רידינג ובהזרמה מנחל שורק. החל בשנת 1996 קיימת מגמה רב-שנתית של ירידה בריכוזי ה[[עופרת]] בכל התחנות לאורך החוף ובמפרץ חיפה.<ref name="ocean2012"/>

מאז סוף שנות ה-80 חלה ירידה ניכרת ברמות הכספית אצל דגים ורכיכות במפרץ חיפה. עם זאת, החל בשנת 2004 נמצאות רמות הכספית אצל דגים מהמפרץ במגמת עלייה. הגורם לכך עדיין לא התברר. בשנת 2009 נמצאה חריגה מהקו המנחה של שירות המזון הארצי (או מתקנים מקובלים במדינות אחרות) לריכוז כספית, בכ-10% מהדגים החופיים במפרץ חיפה.<ref name="hyal2009"/> בשנת 2012 נתון זה עלה ל-19% מהדגים.<ref name="ocean2012">[http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf ניטור איכות מימי חופין ניטור מגוון ביולוגי, דו"ח מדעי לשנת 2012] פרופ' ברק חירות, המכון לחקר ימים ואגמים, 2012</ref> כבר בשנת 2009 המליץ המכון לבחון את האפשרות להגבלה זמנית של דייג/שיווק דגים חופיים מצפון מפרץ חיפה, בגלל רמות חריגות של כספית, אבל דבר זה לא נעשה, והמלצה זו חזרה והופיעה גם בשנת 2012. המכון המליץ גם על שינוים בתקנים ובחקיקה לשם הקטנת הסיכון לזיהום בדגים בכספית.<ref name="ocean2012"/>

מאז סוף שנות ה-80 חלה ירידה ניכרת ברמות הכספית אצל דגים ורכיכות במפרץ חיפה. עם זאת, החל בשנת 2004 נמצאות רמות הכספית אצל דגים מהמפרץ במגמת עלייה. הגורם לכך עדיין לא התברר. בשנת 2009 נמצאה חריגה מהקו המנחה של שירות המזון הארצי (או מתקנים מקובלים במדינות אחרות) לריכוז כספית, בכ-10% מהדגים החופיים במפרץ חיפה.<ref name="hyal2009"/> בשנת 2012 נתון זה עלה ל-19% מהדגים.<ref name="ocean2012">[http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf ניטור איכות מימי חופין ניטור מגוון ביולוגי, דו"ח מדעי לשנת 2012] פרופ' ברק חירות, המכון לחקר ימים ואגמים, 2012</ref> כבר בשנת 2009 המליץ המכון לבחון את האפשרות להגבלה זמנית של דייג/שיווק דגים חופיים מצפון מפרץ חיפה, בגלל רמות חריגות של כספית, אבל דבר זה לא נעשה, והמלצה זו חזרה והופיעה גם בשנת 2012. המכון המליץ גם על שינוים בתקנים ובחקיקה לשם הקטנת הסיכון לזיהום בדגים בכספית.<ref name="ocean2012"/>

==ראו גם==

==ראו גם==