שינויים

'''כלכלה מוסדית''' (Institutional economics) הינו זרם [[כלכלה|כלכלי]] אפיקורסי, שהמיקוד שלו הינו מעבר להתמקדות הכלכלית הרגילה ב[[שוק|שווקים]] וההזנחה של כל [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] אחרים. תחת זאת, כלכלה מוסדית מתבוננת מקרוב יותר ב[[מוסדות]] מעשה ידי אדם, ורואה בשווקים תוצאה של אינטראקציות בין המוסדות השונים הללו (לדוגמה פרטים, [[פירמות]], [[מדינה|מדינות]], [[נורמות חברתיות]] וכו').  

'''כלכלה מוסדית''' (Institutional economics) הינו זרם [[כלכלה|כלכלי]] אפיקורסי, שהמיקוד שלו הינו מעבר להתמקדות הכלכלית הרגילה ב[[שוק|שווקים]] וההזנחה של כל [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] אחרים. תחת זאת, כלכלה מוסדית מתבוננת מקרוב יותר ב[[מוסדות]] מעשה ידי אדם, ורואה בשווקים תוצאה של אינטראקציות בין המוסדות השונים הללו (לדוגמה פרטים, [[פירמות]], [[מדינה|מדינות]], [[נורמות חברתיות]] וכו').  

==המחלוקת האינדיבדואלית- מוסדית==

==המחלוקת האינדיבידואלית- מוסדית==

קיימת חלוקה בכל מדעי החברה בין העמדה ה "[[אינדיבדואליזם|אינדיבידואליסטית]]" לבין העמדה של "הבניה חברתית". מצד אחד קיימות תאוריות המציירות את הפרט כיישות אוטונומית. [[כלכלה נאו קלאסית]] היא המייצגת הבולטת של מגמה זו, בהציגה את הפרט כאינדיבדואליסט מוחלט שאינו מושפע לדוגמה מהיבטים כמו תרבות. מהצד השני קיימות דיספלינות שונות שבהן קיימת התפישה כי מבנים חברתיים משפעים על ההתנהגות האנושית על ידי עיצוב הפרט והתפישות שלו. לדוגמה, בתאוריה הנאו קלאסית, העדפות הן דבר נתון ובלתי ניתן לשינוי, הנקבע באופן אוטונומי על ידי הפרט. ואילו בתאוריות המבניות העדפות אלו מושפעות על ידי תהליכים חברתיים המתקיימים ברמות שונות.

קיימת חלוקה בכל מדעי החברה בין העמדה ה "[[אינדיבידואליזם|אינדיבידואליסטית]]" לבין העמדה של "הבניה חברתית". מצד אחד קיימות תאוריות המציירות את הפרט כיישות אוטונומית. [[כלכלה נאו קלאסית]] היא המייצגת הבולטת של מגמה זו, בהציגה את הפרט כאינדיבידואליסט מוחלט שאינו מושפע לדוגמה מהיבטים כמו תרבות. מהצד השני קיימות דיספלינות שונות שבהן קיימת התפישה כי מבנים חברתיים משפעים על ההתנהגות האנושית על ידי עיצוב הפרט והתפישות שלו. לדוגמה, בתאוריה הנאו קלאסית, העדפות הן דבר נתון ובלתי ניתן לשינוי, הנקבע באופן אוטונומי על ידי הפרט. ואילו בתאוריות המבניות העדפות אלו מושפעות על ידי תהליכים חברתיים המתקיימים ברמות שונות.

יש הרואים בניתוח-מבני דבר שהוא יחסי בהכרח (Guba 1990) אחרים (Bhaskar 1991 ) תומכים באתולוגיה ביקורתית ריאליסטית.

יש הרואים בניתוח-מבני דבר שהוא יחסי בהכרח (Guba 1990) אחרים (Bhaskar 1991 ) תומכים באתולוגיה ביקורתית ריאליסטית.

==כלכלה מוסדית חדשה==

==כלכלה מוסדית חדשה==

עם הפיתוח של התאוריות בדבר [[מידע לא-סימטרי]] ושל [[הפצת מידע]] נעשה נסיון למזג את הכלכלה המוסדית לתוך [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הנאו-קלאסית]], תחת השם [[כלכלה מוסדית חדשה]]. עם זאת, זרם זה של הכלכלה המוסדית לא הצליח לרשת את הזרם של הכלכלה הקלאסית, היות ו(הכלכלנים האפיקורסים טוענים כי) הוא ירש את כל הפגמים של הכלכלה הנאו-קלאסית. באופן מפורש, נמתחה ביקורת על היות הכלכלה המוסדית החדשה רדיוקציוניסטית ולא מציאותית:  זאת הופנתה כנגד [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הנאו קלאסית]] על התעלמותה למעשה ממוסדות, וכנגד הכלכלה המוסדית החדשה על נסיונותיה לצמצם את המוסדות להחלטות  ''רציונליות'' ו''[[יעילות פארטו|יעילות]]'' שפותרות בעיות הקשורות ב[[עלויות עסקה]].

עם הפיתוח של התאוריות בדבר [[מידע לא-סימטרי]] ושל [[הפצת מידע]] נעשה נסיון למזג את הכלכלה המוסדית לתוך [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הנאו-קלאסית]], תחת השם [[כלכלה מוסדית חדשה]]. עם זאת, זרם זה של הכלכלה המוסדית לא הצליח לרשת את הזרם של הכלכלה הקלאסית, היות ו(הכלכלנים האפיקורסים טוענים כי) הוא ירש את כל הפגמים של הכלכלה הנאו-קלאסית. באופן מפורש, נמתחה ביקורת על היות הכלכלה המוסדית החדשה רדיוקציוניסטית ולא מציאותית:  זאת הופנתה כנגד [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הנאו קלאסית]] על התעלמותה למעשה ממוסדות, וכנגד הכלכלה המוסדית החדשה על ניסיונותיה לצמצם את המוסדות להחלטות  ''רציונליות'' ו''[[יעילות פארטו|יעילות]]'' שפותרות בעיות הקשורות ב[[עלויות עסקה]].

==כלכלה מוסדית כיום==

==כלכלה מוסדית כיום==

באופן מובלט, כלכלה מוסדית מסורתית הינה במובנים רבים תגובה לאורתודוקסיה הכלכלית הקיימת; חזרתה בדמות [[כלכלה מוסדית פוליטית]] הינה לכן קריאת תגר מפורשת בפני [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הנאו-קלאסית]], היות והיא מבוססת על הנחת יסוד שהכלכלנים נאו קלאסיים מתנגדים לה:  שלא ניתן להפריד בין הכלכלה לבין המערכות הפוליטיות והחברתיות שבהן היא טבועה. חלק מהכותבים המשוייכים לזרם הזה הם רוברט פרנק, וורן ג'י סמואלס, מרק אר. טול, ג'פרי הודג'סון[http://en.wikipedia.org/wiki/Geoffrey_Hodgson], דניאל ברומלי, אנה מיהו.

באופן מובלט, כלכלה מוסדית מסורתית הינה במובנים רבים תגובה לאורתודוקסיה הכלכלית הקיימת; חזרתה בדמות [[כלכלה מוסדית פוליטית]] הינה לכן קריאת תגר מפורשת בפני [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הנאו-קלאסית]], היות והיא מבוססת על הנחת יסוד שהכלכלנים נאו קלאסיים מתנגדים לה:  שלא ניתן להפריד בין הכלכלה לבין המערכות הפוליטיות והחברתיות שבהן היא טבועה. חלק מהכותבים המשוייכים לזרם הזה הם רוברט פרנק, וורן ג'י סמואלס, מרק אר. טול, ג'פרי הודג'סון[http://en.wikipedia.org/wiki/Geoffrey_Hodgson], דניאל ברומלי, אנה מיהו.

אחת הדוגמאות לחשיבות של כלכלה מוסדית כיום הוא הספר [[מדוע אומות נכשלות]] שנכתב על ידי שני כלכלנים אמריקאיים [[דרון אסמוגלו]] ו[[ג'יימס רובינזון]] בשנת 2012. בספר הם מנסים לענות על אחת השאלות הבסיסיות ביותר בכלכלה ובפוליטיקה - מדוע חלק מהמדינות (לדוגמה [[נורבגיה]]) משגשגות, בעוד מדינות אחרות (לדוגמה [[מאלי]]) נכשלות. ההסבר של אסמוגלו ורובינזון הוא הבדלים בהתפתחות של [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]].  

אחת הדוגמאות לחשיבות של כלכלה מוסדית כיום הוא הספר [[מדוע אומות נכשלות]] שנכתב על ידי שני כלכלנים אמריקאיים [[דרון אסמוגלו]] ו[[ג'יימס רובינזון]] בשנת 2012. בספר הם מנסים לענות על אחת השאלות הבסיסיות ביותר בכלכלה ובפוליטיקה - מדוע חלק מהמדינות (לדוגמה [[נורווגיה]]) משגשגות, בעוד מדינות אחרות (לדוגמה [[מאלי]]) נכשלות. ההסבר של אסמוגלו ורובינזון הוא הבדלים בהתפתחות של [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]].  

[[קובץ:Why Nations Fail.jpg|ממוזער|200px|עטיפת הספר "[[מדוע אומות נכשלות]]"]]

[[קובץ:Why Nations Fail.jpg|ממוזער|200px|עטיפת הספר "[[מדוע אומות נכשלות]]"]]

==כלכלה מוסדית פוליטית רדיקלית==

==כלכלה מוסדית פוליטית רדיקלית==

בילכר וניצן (ראו [[מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום]]) השתמשו בכלכלה מוסדית בשילוב עם כלכלה פוליטית רדיקלית כלומר הכלכלה כתחום המבטא יחסי כוח פוליטיים. בספרם [[מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום]] הם טענו שהניתוחים הכלכליים לא מצליחים להסביר את המציאות היות והם מתעלמים מיחסי הכוח הללו, למרות שהם הכוחות העיקריים שמניעים את התהליכים הכלכליים.

ביכלר וניצן (ראו [[מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום]]) השתמשו בכלכלה מוסדית בשילוב עם כלכלה פוליטית רדיקלית כלומר הכלכלה כתחום המבטא יחסי כוח פוליטיים. בספרם [[מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום]] הם טענו שהניתוחים הכלכליים לא מצליחים להסביר את המציאות היות והם מתעלמים מיחסי הכוח הללו, למרות שהם הכוחות העיקריים שמניעים את התהליכים הכלכליים.

בכדי לבחון את יחסי הכוח, הפריד [[תורסטיין ובלן]] ובעקבותיו ביכלר וניצן בין ספרת הייצור החברתי - שבה מפעלים, הנהלה ועובדים חייבים לשתף פעולה בהרמוניה בכדי להגיע לייצור יעיל - לבין הספרה העסקית, בה תאגידים ובעלי הון נלחמים זה בזה ו''מפריעים'' לתהליכי הייצור החברתיים בכדי להגדיל את רווחיהם על ידי מנגנון ה[[בלימה אסטרטגית|בלימה האסטרטגית]].

בכדי לבחון את יחסי הכוח, הפריד [[תורסטיין ובלן]] ובעקבותיו ביכלר וניצן בין ספרת הייצור החברתי - שבה מפעלים, הנהלה ועובדים חייבים לשתף פעולה בהרמוניה בכדי להגיע לייצור יעיל - לבין הספרה העסקית, בה תאגידים ובעלי הון נלחמים זה בזה ו''מפריעים'' לתהליכי הייצור החברתיים בכדי להגדיל את רווחיהם על ידי מנגנון ה[[בלימה אסטרטגית|בלימה האסטרטגית]].