שינויים

'''רפואה מונעת''' (Preventive healthcare) מורכבת מאמצעים למניעת תחלואה, בניגוד לטיפול בתחלואה.  Hugh R. Leavell ו-Gurney Clark מגדירים אותה כ"המדע והאומנות של מניעת מחלות, הארכת חיים, וקידום הבריאות והיעילות הפיזיקלית והנפשית".<ref> Leavell, H. R., & Clark, E. G. (1979). Preventive Medicine for the Doctor in his Community (3rd ed.). Huntington, NY: Robert E. Krieger Publishing Company.</ref> בעוד המונח "בריאות" הוא בעל הגדרות רבות, היא מוגדרת במבוא לחוקה של [[ארגון הבריאות העולמית]] מצב של רווחה פיזית, נפשית ו[[רווחה חברתית|חברתית]] מלאה ולא רק העדרות של מחלה או נכות". מונח מודרני ומקיף יותר הוא '''קידום הבריאות'''.  

'''רפואה מונעת''' (Preventive healthcare) מורכבת מאמצעים למניעת תחלואה, בניגוד לטיפול בתחלואה.  Hugh R. Leavell ו-Gurney Clark מגדירים אותה כ"המדע והאומנות של מניעת מחלות, הארכת חיים, וקידום הבריאות והיעילות הפיזיקלית והנפשית".<ref> Leavell, H. R., & Clark, E. G. (1979). Preventive Medicine for the Doctor in his Community (3rd ed.). Huntington, NY: Robert E. Krieger Publishing Company.</ref> בעוד המונח "בריאות" הוא בעל הגדרות רבות, היא מוגדרת במבוא לחוקה של [[ארגון הבריאות העולמי]] מצב של רווחה פיזית, נפשית ו[[רווחה חברתית|חברתית]] מלאה ולא רק העדרות של מחלה או נכות". מונח מודרני ומקיף יותר הוא '''קידום הבריאות'''.  

בריאות, מחלה ו[[נכות]] אינם [[ניתוח סטטי|מצבים סטטיים]] של הוויה, אלא הם [[תהליך|תהליכים דינמיים]] שמתחילים ומתפתחים על פני זמן, לפני שהאדם מבין שהוא הושפע מהם. משום כך, מניעת מחלות מסתמכת על חיזוי פעולות ומצבים, וניתן לסווג אותה למניעה ראשונית, שניונית ושלישיונית.  

בריאות, מחלה ו[[נכות]] אינם [[ניתוח סטטי|מצבים סטטיים]] של הוויה, אלא הם [[תהליך|תהליכים דינמיים]] שמתחילים ומתפתחים על פני זמן, לפני שהאדם מבין שהוא הושפע מהם. משום כך, מניעת מחלות מסתמכת על חיזוי פעולות ומצבים, וניתן לסווג אותה למניעה ראשונית, שניונית ושלישיונית.  

* [[תזונה נכונה]] והימנעות מ[[השמנת יתר]]  

* [[תזונה נכונה]] והימנעות מ[[השמנת יתר]]  

* [[פעילות גופנית]] סדירה בכמות מספקת

* [[פעילות גופנית]] סדירה בכמות מספקת

* הקטנת פליטה וחשיפה ל[[זיהום|זיהום]] כגון [[זיהום אוויר]], [[זיהום מים]], [[זיהום במזון]], רעלים , צריכה מסוכנת של תרופות , סמים וכו'.  

* הקטנת פליטה וחשיפה ל[[זיהום|זיהום]] כגון [[זיהום אוויר]], [[זיהום מים]], [[זיהום במזון]], רעלים, צריכה מסוכנת של תרופות, סמים וכו'.  

* פעולות מניעה נגד מחלות מדבקות

* פעולות מניעה נגד מחלות מדבקות

* זהירות מונעת מפני תאונות בסביבות שונות - בסביבה הביתית, תאונות דרכים, תאונות בעבודה ובנסיבות אחרות (כגון בים, בטבע וכו')

* זהירות מונעת מפני תאונות בסביבות שונות - בסביבה הביתית, תאונות דרכים, תאונות בעבודה ובנסיבות אחרות (כגון בים, בטבע וכו')

==סוגים של רפואה מונעת==

==סוגים של רפואה מונעת==

אסטרטגיות לרפואה מונעת מקובצות לפי רמת ההתערבות שמבצעים. בשנות ה-40 נטבע המונח "מניעה ראשונית" על ידי Hugh R. Leavell ו- E. Gurney Clark. ומאוחר יותר הם הוסיפו את החלוקה גם למניעה שניונית ושלשיונית. Goldston (1987) מעיר כי ניתן לתאר את רמות ההתערבות כ"מניעה, טיפול ושיקום".  

אסטרטגיות לרפואה מונעת מקובצות לפי רמת ההתערבות שמבצעים. בשנות ה-40 נטבע המונח "מניעה ראשונית" על ידי Hugh R. Leavell ו- E. Gurney Clark. ומאוחר יותר הם הוסיפו את החלוקה גם למניעה שניונית ושלישיונית. Goldston (1987) מעיר כי ניתן לתאר את רמות ההתערבות כ"מניעה, טיפול ושיקום".  

* '''מניעה ראשונית''' - Primary prevention- שיטות להימנע מהופעה של מחלה, אם באמצעות חיסול של סוכני מחלה או על ידי הגברת ההתנגדות למחלה. הדוגמאות כוללות חיסון נגד מחלות, שמירה על [[דיאטה בריאה]], [[פעילות גופנית]] ו[[עישון|המנעות מעישון]].  

* '''מניעה ראשונית''' - Primary prevention- שיטות להימנע מהופעה של מחלה, אם באמצעות חיסול של סוכני מחלה או על ידי הגברת ההתנגדות למחלה. הדוגמאות כוללות חיסון נגד מחלות, שמירה על [[דיאטה בריאה]], [[פעילות גופנית]] ו[[עישון|המנעות מעישון]].  

מחקר משנת 2009 בדק 23 אלף גרמנים על פני 7 שנים. נבדקה ההשפעה של 4 הרגלי בריאות - [[המנעות מעישון]], [[השמנה|משקל גוף תקין]] (לפי מדד BMI), ביצוע [[פעילות גופנית]] בכמות מספקת (3.5 שעות פעילות בשבוע) ושמירה על [[דיאטה בריאה]] (צריכת ירקות ופירות גבוהה, צריכת [[דגנים מלאים]] וצריכה נמוכה של בשר). 4% מהמשתתפים לא שמרו על אף אחד מהכללים הללו, ו-9% שמרו על כולם. לאחר התחשבות במשתני הבקרה (גיל, מגדר, השכלה ומקצוע), נמצא שמשתתפים ששמרו על כל אחד מ-4 הכללים היו בעלי סיכוי נמוך ב-78% לפתח אחת מ-4 מחלות כרונית נפוצות לעומת אנשים ללא הרגלי בריאות: ([[סוכרת]] 93%, [[אוטם שריר הלב]] 81%, [[שבץ]] 50% ו[[סרטן]] 36%). <ref>Ford ES et al. [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19667296 Healthy living is the best revenge: findings from the European Prospective Investigation Into Cancer and Nutrition-Potsdam study]. Arch Intern Med. 2009 Aug 10;169(15):1355-62. doi: 10.1001/archinternmed.2009.237.</ref>

מחקר משנת 2009 בדק 23 אלף גרמנים על פני 7 שנים. נבדקה ההשפעה של 4 הרגלי בריאות - [[המנעות מעישון]], [[השמנה|משקל גוף תקין]] (לפי מדד BMI), ביצוע [[פעילות גופנית]] בכמות מספקת (3.5 שעות פעילות בשבוע) ושמירה על [[דיאטה בריאה]] (צריכת ירקות ופירות גבוהה, צריכת [[דגנים מלאים]] וצריכה נמוכה של בשר). 4% מהמשתתפים לא שמרו על אף אחד מהכללים הללו, ו-9% שמרו על כולם. לאחר התחשבות במשתני הבקרה (גיל, מגדר, השכלה ומקצוע), נמצא שמשתתפים ששמרו על כל אחד מ-4 הכללים היו בעלי סיכוי נמוך ב-78% לפתח אחת מ-4 מחלות כרונית נפוצות לעומת אנשים ללא הרגלי בריאות: ([[סוכרת]] 93%, [[אוטם שריר הלב]] 81%, [[שבץ]] 50% ו[[סרטן]] 36%). <ref>Ford ES et al. [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19667296 Healthy living is the best revenge: findings from the European Prospective Investigation Into Cancer and Nutrition-Potsdam study]. Arch Intern Med. 2009 Aug 10;169(15):1355-62. doi: 10.1001/archinternmed.2009.237.</ref>

לפי [[ארגון הבריאות העולמי]], נכון לשנת 2012, מחלות לא מדבקות כגון [[מחלות לב]], [[שבץ]],[[סרטן]], [[מחלות נשימה כרוניות]], ו[[סוכרת]], גרמו ל-38 מיליון מקרי מוות מתוך 56 מיליון מקרי מוות בשנה - כלומר 67% מסך מקרי המוות. במדינות עם הכנסה בינונית ונמוכה, 48% ממקרי המוות האלה התרחשו לפני גיל 70. לפי הארגון ניתן למנוע 80% ממקרי המוות הנגרמים כתוצאה ממחלות לב, שבץ וסוכרת. [http://www.who.int/gho/ncd/en/]

לפי [[ארגון הבריאות העולמי]], נכון לשנת 2012, מחלות לא מדבקות כגון [[מחלות לב]], [[שבץ]], [[סרטן]], [[מחלות נשימה כרוניות]], ו[[סוכרת]], גרמו ל-38 מיליון מקרי מוות מתוך 56 מיליון מקרי מוות בשנה - כלומר 67% מסך מקרי המוות. במדינות עם הכנסה בינונית ונמוכה, 48% ממקרי המוות האלה התרחשו לפני גיל 70. לפי הארגון ניתן למנוע 80% ממקרי המוות הנגרמים כתוצאה ממחלות לב, שבץ וסוכרת. [http://www.who.int/gho/ncd/en/]

הבדלים בתמותה ממחלות לא-מדבקות הם גבוהים במיוחד בין חלק מהמדינות המערביות (קנדה, יפן, מערב אירופה, ישראל) עם שיעור מוות מתוקנן לפי גיל של כ 250-350 מקרי מוות למאה אלף איש מתוקנן לפי גיל, לבין מדינות אחרות  - במיוחד מדינות הקשורות בברית המועצות לשעבר ובמידה פחותה מכך במדינות אפריקה והמזרח התיכון. שבהן שיעורי המוות ממחלות אלה יכול להגיע ל-800-1000 כלומר פי 3 עד פי 4. הפערים גדולים עוד יותר כאשר מסתכלים רק על אוכלוסיית הגברים. [http://gamapserver.who.int/gho/interactive_charts/ncd/mortality/total/atlas.html]

הבדלים בתמותה ממחלות לא-מדבקות הם גבוהים במיוחד בין חלק מהמדינות המערביות (קנדה, יפן, מערב אירופה, ישראל) עם שיעור מוות מתוקנן לפי גיל של כ-250-350 מקרי מוות למאה אלף איש מתוקנן לפי גיל, לבין מדינות אחרות  - במיוחד מדינות הקשורות בברית המועצות לשעבר ובמידה פחותה מכך במדינות אפריקה והמזרח התיכון. שבהן שיעורי המוות ממחלות אלה יכול להגיע ל-800-1000 כלומר פי 3 עד פי 4. הפערים גדולים עוד יותר כאשר מסתכלים רק על אוכלוסיית הגברים. [http://gamapserver.who.int/gho/interactive_charts/ncd/mortality/total/atlas.html]

הסיבות המרכזיות למוות בר-מניעה שונות בין מדינות עשירות למדינות עניות וכן תלוי גם בהבדלים תרבותיים. יש הבדלים ניכרים בין מדינות בנתונים כמו [[עישון]], השמנה וצריכת אלכוהול לדוגמה. ביפן, ישראל, דרום קוריאה, וקנדה יש נתונים נמוכים יחסית לשאר העולם של תמותה ממחלות לא מדבקות, אבל הסיבות הן שונות: לדוגמה ביפן רק 5% מהאוכלוסייה סובלים מ[[השמנת יתר]] [http://www.who.int/nmh/countries/jpn_en.pdf] בדרום קוריאה 7%,[http://www.who.int/nmh/countries/kor_en.pdf] בעוד שבישראל וקנדה השמנת היתר עומד על 26%. בישראל צריכת האלכוהול היא נמוכה יחסית ועומדת על 4 ליטרים לשנה (אלכוהול נקי) ולעומת 10 ליטרים בקנדה. [http://www.who.int/nmh/countries/can_en.pdf] בקוריאה הדרומית אחוז הגברים המעשנים עומד על 49% וכמות הנשים המעשנות הוא רק 8% (ובהתאם אחוזי התחלואה בסרטן בדרום קוריאה גבוהים יחסית בקרב גברים), בישראל אחוז הגברים המעשנים הוא 35%, ובקנדה רק 20% מהגברים מעשנים. בכל המדינות האלה הסיכוי למות ממחלות לא-מדבקות בגיל 30-70 עומד על כ 10%. לעומת זאת ברוסיה, הסיכוי הזה הוא 30% - פי 3. אחוז העישון ברוסיה עומד על 40% (60% בקרב גברים), הרוסים שותים 15 ליטרים אלכוהול בשנה, ו-26% מהם (38% בקרב נשים) סובלים ממשקל יתר [http://www.who.int/nmh/countries/rus_en.pdf]

הסיבות המרכזיות למוות בר-מניעה שונות בין מדינות עשירות למדינות עניות וכן תלוי גם בהבדלים תרבותיים. יש הבדלים ניכרים בין מדינות בנתונים כמו [[עישון]], השמנה וצריכת אלכוהול לדוגמה. ביפן, ישראל, דרום קוריאה, וקנדה יש נתונים נמוכים יחסית לשאר העולם של תמותה ממחלות לא מדבקות, אבל הסיבות הן שונות: לדוגמה ביפן רק 5% מהאוכלוסייה סובלים מ[[השמנת יתר]] [http://www.who.int/nmh/countries/jpn_en.pdf] בדרום קוריאה 7%,[http://www.who.int/nmh/countries/kor_en.pdf] בעוד שבישראל וקנדה השמנת היתר עומד על 26%. בישראל צריכת האלכוהול היא נמוכה יחסית ועומדת על 4 ליטרים לשנה (אלכוהול נקי) ולעומת 10 ליטרים בקנדה. [http://www.who.int/nmh/countries/can_en.pdf] בקוריאה הדרומית אחוז הגברים המעשנים עומד על 49% וכמות הנשים המעשנות הוא רק 8% (ובהתאם אחוזי התחלואה בסרטן בדרום קוריאה גבוהים יחסית בקרב גברים), בישראל אחוז הגברים המעשנים הוא 35%, ובקנדה רק 20% מהגברים מעשנים. בכל המדינות האלה הסיכוי למות ממחלות לא-מדבקות בגיל 30-70 עומד על כ-10%. לעומת זאת ברוסיה, הסיכוי הזה הוא 30% - פי 3. אחוז העישון ברוסיה עומד על 40% (60% בקרב גברים), הרוסים שותים 15 ליטרים אלכוהול בשנה, ו-26% מהם (38% בקרב נשים) סובלים ממשקל יתר [http://www.who.int/nmh/countries/rus_en.pdf]

נכון לשנת 2000, הסיבות המרכזיות למקרי מוות מוקדם ברי מניעה בארצות הברית התפלגו באופן הבא:<ref>Mokdad AH, Marks JS, Stroup DF, Gerberding JL (March 2004). "Actual causes of death in the United States, 2000". JAMA 291 (10): 1238–45. doi:10.1001/jama.291.10.1238. PMID 15010446</ref>

נכון לשנת 2000, הסיבות המרכזיות למקרי מוות מוקדם ברי מניעה בארצות הברית התפלגו באופן הבא:<ref>Mokdad AH, Marks JS, Stroup DF, Gerberding JL (March 2004). "Actual causes of death in the United States, 2000". JAMA 291 (10): 1238–45. doi:10.1001/jama.291.10.1238. PMID 15010446</ref>

==זיהום והשפעות סביבתיות==

==זיהום והשפעות סביבתיות==

{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[זיהום]], [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר]], [[תעשייה בת קיימא]], [[תחבורה בת קיימא]], [[אנרגיה מתחדשת]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[זיהום]], [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר]], [[תעשייה בת קיימא]], [[תחבורה בת קיימא]], [[אנרגיה מתחדשת]]}}

על פי דו"ח של [[ארגון הבריאות העולמי]] משנת 2016, "מניעת תחלואה באמצעות סביבות בריאות", 23% מסך מקרי המוות בעולם, כולל 26% מסך מקרי המוות מתחת לגיל 5, נגרמים בשל משתנים סביבתיים שניתנים לשינוי כמו [[זיהום אוויר]] ([[זיהום אוויר ביתי]] ו[[זיהום אוויר סביבתי]]), [[זיהום מים]] ומחלות זיהומיות שניתן למנוע באמצעות ניהול סביבתי נכון יותר. ניתן לבחון באמצעות שיטות של הערכת סיכונים משווה המבוססת על עובדות 68% מתוך מקרי המוות האלו ו 56% מ[[נטל תחלואה|נטל התחלואה]], ושאר התחלואה והתמותה חושבה על ידי חוות דעת של מומחים. המחלות העיקריות בהן מדובר הן שבץ, מחלת לב כלילית, שלשול, ו[[סרטן]]. אנשים [[עוני|במדינות העניות]] נושאים ברוב נטל התחלואה, למעט במקרים של מחלות לא מדבקות. [http://www.who.int/quantifying_ehimpacts/publications/preventing-disease/en/] סך מקרי המוות שמיוחסים לזיהום ברחבי העולם עמדו בשנת 2012 על כ-12.6 מיליון בני אדם בשנה, עקב זיהום אוויר, זיהום מים, חשיפה לכימיקלים וחשיפה לקרינה על-סגולית. אזור דרום-מזרח אסיה הוא האזור עם כמות התמותה הגבוהה ביותר עקב זיהום - 3.8 מיליון אנשים בשנה, במערב האוקיינוס השקט דווח על 3.5 מיליון מקרי מוות, באפריקה 2.2 מליוון מקרי מוות. באירופה דווחים 1.4 מיליון מקרי מוות, בצפון ובדרום אמריקה 847 מקרי מוות בשנה ומזרח התיכון מוות של 854 אלף בני אדם בשנה. מתוך כ 12 מיליון מקרי מוות 2.5 מיליון מקרים מיוחסים לשבץ, 2.3 מיליון התקפי לב, 1.7 מיליון מקרי סרטן, 1.4 עקב מחלות ריאה כרוניות, 846 אלף מקרי מוות משלשול, 270 אלף מקרי מוות של פגים, ו 259 אלף מקרים של [[מלריה]], סך המחלות המיוחסות לזיהום כוללות כ-100 מחלות שונות. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4778419,00.html] מתוך 12 מיליון מקרי המוות הללו כ-7 מיליון מקרי מוות מיוחסים ל[[זיהום אוויר]] - ראו פרטים ב[[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר]].

על פי דו"ח של [[ארגון הבריאות העולמי]] משנת 2016, "מניעת תחלואה באמצעות סביבות בריאות", 23% מסך מקרי המוות בעולם, כולל 26% מסך מקרי המוות מתחת לגיל 5, נגרמים בשל משתנים סביבתיים שניתנים לשינוי כמו [[זיהום אוויר]] ([[זיהום אוויר ביתי]] ו[[זיהום אוויר סביבתי]]), [[זיהום מים]] ומחלות זיהומיות שניתן למנוע באמצעות ניהול סביבתי נכון יותר. ניתן לבחון באמצעות שיטות של הערכת סיכונים משווה המבוססת על עובדות 68% מתוך מקרי המוות האלו ו 56% מ[[נטל תחלואה|נטל התחלואה]], ושאר התחלואה והתמותה חושבה על ידי חוות דעת של מומחים. המחלות העיקריות בהן מדובר הן שבץ, מחלת לב כלילית, שלשול, ו[[סרטן]]. אנשים [[עוני|במדינות העניות]] נושאים ברוב נטל התחלואה, למעט במקרים של מחלות לא מדבקות. [http://www.who.int/quantifying_ehimpacts/publications/preventing-disease/en/] סך מקרי המוות שמיוחסים לזיהום ברחבי העולם עמדו בשנת 2012 על כ-12.6 מיליון בני אדם בשנה, עקב זיהום אוויר, זיהום מים, חשיפה לכימיקלים וחשיפה לקרינה על-סגולית. אזור דרום-מזרח אסיה הוא האזור עם כמות התמותה הגבוהה ביותר עקב זיהום - 3.8 מיליון אנשים בשנה, במערב האוקיינוס השקט דווח על 3.5 מיליון מקרי מוות, באפריקה 2.2 מליוון מקרי מוות. באירופה מדווחים 1.4 מיליון מקרי מוות, בצפון ובדרום אמריקה 847 מקרי מוות בשנה ומזרח התיכון מוות של 854 אלף בני אדם בשנה. מתוך כ-12 מיליון מקרי מוות 2.5 מיליון מקרים מיוחסים לשבץ, 2.3 מיליון התקפי לב, 1.7 מיליון מקרי סרטן, 1.4 עקב מחלות ריאה כרוניות, 846 אלף מקרי מוות משלשול, 270 אלף מקרי מוות של פגים, ו 259 אלף מקרים של [[מלריה]], סך המחלות המיוחסות לזיהום כוללות כ-100 מחלות שונות. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4778419,00.html] מתוך 12 מיליון מקרי המוות הללו כ-7 מיליון מקרי מוות מיוחסים ל[[זיהום אוויר]] - ראו פרטים ב[[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר]].

ישנם מקורות שונים של [[זיהום]] ואת רובם הגדול ניתן למנוע או להקטין בצורה משמעותית או להקטין חשיפה של בני אדם לזיהום.  

ישנם מקורות שונים של [[זיהום]] ואת רובם הגדול ניתן למנוע או להקטין בצורה משמעותית או להקטין חשיפה של בני אדם לזיהום.  

* [[זיהום תעשייתי]] גורם לתחלואה של בני אדם על ידי [[זיהום אוויר]] חמור משריפת דלקים, זיקוק דלקים, ואבק מתעשיות שונות כמו נסורת, עור, גומי, דבקים, תעשיות פטרו-כימיות ועוד. בעוד היקפי זיהום מתעשייה עשויים להיות לפעמים קטנים הם מכילים בדרך כלל את סוגי המזהמים המסוכנים ביותר כמו [[מתכות כבדות]], [[חומרים אורגניים נדיפים]] ועוד. ניתן למנוע חלק מהזיהום על ידי תקנים וטכנולוגיות להקטנת פליטה של זיהום, על ידי מעבר לשיטות ייצור נקיות יותר , מעבר לחלופות פחות מסוכנות. שיטת [[מעריסה לעריסה]] ומחשבות על [[תעשייה בת קיימא]] מייצגים גישות [[הוליזם|הוליסטיות]] ומקיפות יותר לנושא זה במקום הקטנה נקודתית של הזיהום.  

* [[זיהום תעשייתי]] גורם לתחלואה של בני אדם על ידי [[זיהום אוויר]] חמור משריפת דלקים, זיקוק דלקים, ואבק מתעשיות שונות כמו נסורת, עור, גומי, דבקים, תעשיות פטרו-כימיות ועוד. בעוד היקפי זיהום מתעשייה עשויים להיות לפעמים קטנים הם מכילים בדרך כלל את סוגי המזהמים המסוכנים ביותר כמו [[מתכות כבדות]], [[חומרים אורגניים נדיפים]] ועוד. ניתן למנוע חלק מהזיהום על ידי תקנים וטכנולוגיות להקטנת פליטה של זיהום, על ידי מעבר לשיטות ייצור נקיות יותר, מעבר לחלופות פחות מסוכנות. שיטת [[מעריסה לעריסה]] ומחשבות על [[תעשייה בת קיימא]] מייצגים גישות [[הוליזם|הוליסטיות]] ומקיפות יותר לנושא זה במקום הקטנה נקודתית של הזיהום.  

* [[זיהום אוויר ביתי]] - במיוחד זיהום אוויר מבישול על מדורות ומשאיפת פיח במדינות עניות הוא אחד הסיכונים המשמעותיים ביותר לבריאות. ניתן למנוע דבר זה על ידי מעבר לתנורים מתקדמים יותר (כגון [[תנורקטה]]) שפולטים פחות [[חומר חלקיקי]], בישול ב[[גז בישול]], וכן ב[[קיימות|שיטות בנות קיימא]] כגון [[תנור שמש]] או תנור חשמל מ[[אנרגיה מתחדשת]].  

* [[זיהום אוויר ביתי]] - במיוחד זיהום אוויר מבישול על מדורות ומשאיפת פיח במדינות עניות הוא אחד הסיכונים המשמעותיים ביותר לבריאות. ניתן למנוע דבר זה על ידי מעבר לתנורים מתקדמים יותר (כגון [[תנורקטה]]) שפולטים פחות [[חומר חלקיקי]], בישול ב[[גז בישול]], וכן ב[[קיימות|שיטות בנות קיימא]] כגון [[תנור שמש]] או תנור חשמל מ[[אנרגיה מתחדשת]].  

* [[זיהום אוויר מתחבורה]] מהווה בעיה במדינות רבות  (מדינות מערביות ומדינות מתפחות כמו סין, הודו וכו') עקב הגדלת [[שוק הרכב העולמי]] והחרפת בעיות [[פקקים]]. זיהום זה הוא חלק מ[[השפעות בריאותיות של מכוניות]]. ניתן להקטין את הבעיה על ידי מעבר לדלקים נקיים יותר, שימוש ברכבים קטנים יותר, הגבלת כניסת רכבים לערים, מיסוי מתאים, מעבר ל[[רכב ירוק]] (רכב חשמלי וכו')ועוד. שיטות מקיפות יותר כוללות הורדת השימוש ברכב פרטי, הקטנת הפקקים והקטנת הצורך בנסיעות ארוכות - הדבר נמצא תחת הנושא של [[תחבורה בת קיימא]] כולל - [[עירוניות מתחדשת]], פיתוח [[תחבורה ציבורית]] מתקדמת (כולל [[תחבורת מעברים]]), [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]], [[תחבורת אופניים]], [[עירוב שימושי קרקע]], [[רחוב ידידותי להולכי רגל]] וקידום של [[תחבורה פעילה]].

* [[זיהום אוויר מתחבורה]] מהווה בעיה במדינות רבות  (מדינות מערביות ומדינות מתפתחות כמו סין, הודו וכו') עקב הגדלת [[שוק הרכב העולמי]] והחרפת בעיות [[פקקים]]. זיהום זה הוא חלק מ[[השפעות בריאותיות של מכוניות]]. ניתן להקטין את הבעיה על ידי מעבר לדלקים נקיים יותר, שימוש ברכבים קטנים יותר, הגבלת כניסת רכבים לערים, מיסוי מתאים, מעבר ל[[רכב ירוק]] (רכב חשמלי וכו')ועוד. שיטות מקיפות יותר כוללות הורדת השימוש ברכב פרטי, הקטנת הפקקים והקטנת הצורך בנסיעות ארוכות - הדבר נמצא תחת הנושא של [[תחבורה בת קיימא]] כולל - [[עירוניות מתחדשת]], פיתוח [[תחבורה ציבורית]] מתקדמת (כולל [[תחבורת מעברים]]), [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]], [[תחבורת אופניים]], [[עירוב שימושי קרקע]], [[רחוב ידידותי להולכי רגל]] וקידום של [[תחבורה פעילה]].

* חלק ניכר מזיהום האוויר נוצר עקב שריפה של [[פחם]] ו[[מזוט]] בתחנות כוח לשם הפקת חשמל. ניתן לשים מסננים להקטנת כמות ההזיהום. מעבר ל[גז טבעי]] מוריד את זיהום האוויר. גישה יסודית יותר מתייחסת ל[[חסכון באנרגיה]] ו[[אנרגיה מתחדשת]]

* חלק ניכר מזיהום האוויר נוצר עקב שריפה של [[פחם]] ו[[מזוט]] בתחנות כוח לשם הפקת חשמל. ניתן לשים מסננים להקטנת כמות הזיהום. מעבר ל[גז טבעי]] מוריד את זיהום האוויר. גישה יסודית יותר מתייחסת ל[[חסכון באנרגיה]] ו[[אנרגיה מתחדשת]]

==מניעת עישון וגמילה מעישון==

==מניעת עישון וגמילה מעישון==

{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[עישון]], [[מניעת עישון]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[עישון]], [[מניעת עישון]]}}

נכון לשנים 2008-2010 כ-3 מיליארד אנשים בעולם מעשנים - כ 49% מכלל הגברים בעולם וכ-11% מתוך הנשים. על פי דו״ח שר הבריאות על העישון לשנת 2011, אחוז המעשנים בקרב בני 21 שנים ומעלה באוכלוסיית ישראל עומד על 20.6%. מכלל הגברים בישראל מעשנים 27.1%, ומכלל הנשים בישראל מעשנות 14.4%. גברים ערבים מעשנים יותר מגברים יהודים, ונשים ערביות מעשנות פחות מנשים יהודיות.  

נכון לשנים 2008-2010 כ-3 מיליארד אנשים בעולם מעשנים - כ-49% מכלל הגברים בעולם וכ-11% מתוך הנשים. על פי דו״ח שר הבריאות על העישון לשנת 2011, אחוז המעשנים בקרב בני 21 שנים ומעלה באוכלוסיית ישראל עומד על 20.6%. מכלל הגברים בישראל מעשנים 27.1%, ומכלל הנשים בישראל מעשנות 14.4%. גברים ערבים מעשנים יותר מגברים יהודים, ונשים ערביות מעשנות פחות מנשים יהודיות.  

בשנת 2004 העריך [[ארגון הבריאות העולמי]] כי עישון גורר מוות מוקדם של 5.4 מיליוני בני אדם בשנה<ref>World Health Organization (2008). [http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/2004_report_update/en/ The Global Burden of Disease (2004 Update ed.)]. Geneva: World Health Organization.</ref> וכי 100 מיליון בני אדם מתו בטרם-עת במהלך המאה ה-20 עקב עישון.<ref>"[http://www.who.int/entity/tobacco/mpower/mpower_report_prevalence_data_2008.pdf WHO Report on the Global Tobacco Epidemic]". World Health Organization. 2008.</ref> המרכז לבקרת מחלות של ארצות הברית מעריך כי עישון טבק הוא "גורם הסיכון הניתן למניעה החשוב ביותר לבריאות האנושית במדינות מפותחות וגורם חשוב למוות מוקדם ברחבי העולם כולו".<ref>"[http://www.cdc.gov/tobacco/quit_smoking/you_can_quit/nicotine.htm Nicotine: A Powerful Addiction]", Centers for Disease Control and Prevention.</ref> עבור רוב המעשנים [[הפסקת עישון]] היא הפעולה הרפואית המשמעותית ביותר להארכת חייהם ושיפור מצבם הבריאותי. עישון הוא גורם סיכון משמעותי למחלות לב וכלי דם, כולל מחלת לב כלילית ושבץ; למספר רב של מחלות סרטן כולל סרטן הריאה וסרטנים אחרים של הפה, הוושט ומערכת השטן והעיכול וסרטן הדם; למחלות של מערכת הנשימה; ולמחלות ובעיות נוספות הקשורות למערכת הרבייה וללידה.  

בשנת 2004 העריך [[ארגון הבריאות העולמי]] כי עישון גורר מוות מוקדם של 5.4 מיליוני בני אדם בשנה<ref>World Health Organization (2008). [http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/2004_report_update/en/ The Global Burden of Disease (2004 Update ed.)]. Geneva: World Health Organization.</ref> וכי 100 מיליון בני אדם מתו בטרם-עת במהלך המאה ה-20 עקב עישון.<ref>"[http://www.who.int/entity/tobacco/mpower/mpower_report_prevalence_data_2008.pdf WHO Report on the Global Tobacco Epidemic]". World Health Organization. 2008.</ref> המרכז לבקרת מחלות של ארצות הברית מעריך כי עישון טבק הוא "גורם הסיכון הניתן למניעה החשוב ביותר לבריאות האנושית במדינות מפותחות וגורם חשוב למוות מוקדם ברחבי העולם כולו".<ref>"[http://www.cdc.gov/tobacco/quit_smoking/you_can_quit/nicotine.htm Nicotine: A Powerful Addiction]", Centers for Disease Control and Prevention.</ref> עבור רוב המעשנים [[הפסקת עישון]] היא הפעולה הרפואית המשמעותית ביותר להארכת חייהם ושיפור מצבם הבריאותי. עישון הוא גורם סיכון משמעותי למחלות לב וכלי דם, כולל מחלת לב כלילית ושבץ; למספר רב של מחלות סרטן כולל סרטן הריאה וסרטנים אחרים של הפה, הוושט ומערכת השטן והעיכול וסרטן הדם; למחלות של מערכת הנשימה; ולמחלות ובעיות נוספות הקשורות למערכת הרבייה וללידה.  

פרופסור אי-מין לי (I-Min Lee), מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית, פרסמה סדרת מחקרים על תת-פעילות גופנית בירחון The Lancet בשנת 2012. צוות חוקרים בראשותה של פרופסור לי, העריך את כמות התחלואה והתמותה הנגרמים מ'''[[אורח חיים יושבני]]''' ברחבי העולם.  התחלואה העודפת הנגרמת מתת פעילות גופנית קשורה למחלות לא מדבקות ידועות כמו [[מחלות לב]], [[סוכרת מסוג 2]] ו[[סרטן]] - במיוחד [[סרטן השד]] ו[[סרטן המעי הגס]]. במאמר שפורסם בירחון The Lancet בשנת 2012 הם מצאו כי אורח חיים יושבני גורם לעודף תחלואה של 6-10% במחלות אלה, ולתמותה של 5.3 מיליון בני אדם בשנה (לעומת 5 מיליון בני אדם שמתים מ[[עישון]]) שהם 9% מכלל מקרי המוות ברי-המניעה נכון לשנת 2008. הפסקת אורח החיים היושבני תוביל בממוצע להגדלת [[תוחלת החיים בלידה]] של 6 חודשים ו-24 יום. <ref name="Lancet_2012">I-Min Lee, Eric J Shiroma, Felipe Lobelo, Pekka Puska, Steven N Blair, Peter T Katzmarzyk [http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736%2812%2961031-9/ Effect of physical inactivity on major non-communicable diseases worldwide: an analysis of burden of disease and life expectancy], The Lancet, Volume 380, Issue 9838, Pages 219 - 229, 21 July 2012 </ref>[http://thecityfix.com/blog/sedentary-lifestyle-kills-more-smoking-exercise-physical-activity-maria-fernanda-cavalcanti/]

פרופסור אי-מין לי (I-Min Lee), מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית, פרסמה סדרת מחקרים על תת-פעילות גופנית בירחון The Lancet בשנת 2012. צוות חוקרים בראשותה של פרופסור לי, העריך את כמות התחלואה והתמותה הנגרמים מ'''[[אורח חיים יושבני]]''' ברחבי העולם.  התחלואה העודפת הנגרמת מתת פעילות גופנית קשורה למחלות לא מדבקות ידועות כמו [[מחלות לב]], [[סוכרת מסוג 2]] ו[[סרטן]] - במיוחד [[סרטן השד]] ו[[סרטן המעי הגס]]. במאמר שפורסם בירחון The Lancet בשנת 2012 הם מצאו כי אורח חיים יושבני גורם לעודף תחלואה של 6-10% במחלות אלה, ולתמותה של 5.3 מיליון בני אדם בשנה (לעומת 5 מיליון בני אדם שמתים מ[[עישון]]) שהם 9% מכלל מקרי המוות ברי-המניעה נכון לשנת 2008. הפסקת אורח החיים היושבני תוביל בממוצע להגדלת [[תוחלת החיים בלידה]] של 6 חודשים ו-24 יום. <ref name="Lancet_2012">I-Min Lee, Eric J Shiroma, Felipe Lobelo, Pekka Puska, Steven N Blair, Peter T Katzmarzyk [http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736%2812%2961031-9/ Effect of physical inactivity on major non-communicable diseases worldwide: an analysis of burden of disease and life expectancy], The Lancet, Volume 380, Issue 9838, Pages 219 - 229, 21 July 2012 </ref>[http://thecityfix.com/blog/sedentary-lifestyle-kills-more-smoking-exercise-physical-activity-maria-fernanda-cavalcanti/]

מחקר משנת 2012 של של פרופסור I-Min Lee ושל Peter T Katzmarzyk מצא כי [[תוחלת החיים בלידה]] של תושבי ארצות הברית יכולה לעלות ב 2.0 שנים אם הם יצליחו להוריד את הישיבה העודפת לפחות מ-3 שעות ביום ולעלות ב 1.38 שנים על ידי [[צפייה בטלוויזיה]] במשך פחות משעתיים ביום. <ref>Peter T Katzmarzyk, I-Min Lee [http://bmjopen.bmj.com/content/2/4/e000828.full Sedentary behaviour and life expectancy in the USA: a cause-deleted life table analysis] BMJ Openbmjopen.bmj.com BMJ Open 2012;2:e000828 doi:10.1136/bmjopen-2012-000828 </ref>

מחקר משנת 2012 של של פרופסור I-Min Lee ושל Peter T Katzmarzyk מצא כי [[תוחלת החיים בלידה]] של תושבי ארצות הברית יכולה לעלות ב-2.0 שנים אם הם יצליחו להוריד את הישיבה העודפת לפחות מ-3 שעות ביום ולעלות ב-1.38 שנים על ידי [[צפייה בטלוויזיה]] במשך פחות משעתיים ביום. <ref>Peter T Katzmarzyk, I-Min Lee [http://bmjopen.bmj.com/content/2/4/e000828.full Sedentary behaviour and life expectancy in the USA: a cause-deleted life table analysis] BMJ Openbmjopen.bmj.com BMJ Open 2012;2:e000828 doi:10.1136/bmjopen-2012-000828 </ref>

משרד הבריאות הישראלי ושל ארצות הברית וגופי בריאות נוספים ממליצים על 150 דקות של פעילות גופנית מתונה הפרוסים על פני השבוע. לדוגמה חצי שעה הליכה במשך חמש פעמים בשבוע, יכולה להוציא אנשים מהקטגוריה של "אורח חיים יושבני". כך גם פעילות בעצימות גבוהה באורך שבועי מצטבר של 75 דקות או שילוב של שני הדברים במנות של 10 דקות לפחות[http://www.health.gov.il/publicationsfiles/activities21_01122012.pdf] פעילות גופנית מתונה מוגדרת על ידי פרופסור לי בצורה הבאה - אפשר להרגיש את קצב פעימות הלב שלך עולה מספיק כך שתוכל לנהל שיחה עם חבר, אבל אין לך מספיק אוויר כדי לשיר. כל פעילות מתאימה לזה - [[הליכה]], שחיה, [[אופניים|רכיבה באופניים]] וכו'. מלבד פעילות ספורט כל פעילות יכולה לסייע לשפר את איכות החיים כמו גינון, ריקוד, משחק עם הילדים, הליכה עם הכלב, הליכה לעבודה וכו'.[http://thecityfix.com/blog/sedentary-lifestyle-kills-more-smoking-exercise-physical-activity-maria-fernanda-cavalcanti/]. אסטרטגיה מרכזית להגברת הפעילות הגופנית כוללת את הנושא של [[אורח חיים פעיל]] - הכנסת הפעילות הגופנית כחלק משגרת היום ולאו דווקא כפעילות מיוחדת במסגרת שעות הפנאי.  

משרד הבריאות הישראלי ושל ארצות הברית וגופי בריאות נוספים ממליצים על 150 דקות של פעילות גופנית מתונה הפרוסים על פני השבוע. לדוגמה חצי שעה הליכה במשך חמש פעמים בשבוע, יכולה להוציא אנשים מהקטגוריה של "אורח חיים יושבני". כך גם פעילות בעצימות גבוהה באורך שבועי מצטבר של 75 דקות או שילוב של שני הדברים במנות של 10 דקות לפחות[http://www.health.gov.il/publicationsfiles/activities21_01122012.pdf] פעילות גופנית מתונה מוגדרת על ידי פרופסור לי בצורה הבאה - אפשר להרגיש את קצב פעימות הלב שלך עולה מספיק כך שתוכל לנהל שיחה עם חבר, אבל אין לך מספיק אוויר כדי לשיר. כל פעילות מתאימה לזה - [[הליכה]], שחיה, [[אופניים|רכיבה באופניים]] וכו'. מלבד פעילות ספורט כל פעילות יכולה לסייע לשפר את איכות החיים כמו גינון, ריקוד, משחק עם הילדים, הליכה עם הכלב, הליכה לעבודה וכו'.[http://thecityfix.com/blog/sedentary-lifestyle-kills-more-smoking-exercise-physical-activity-maria-fernanda-cavalcanti/]. אסטרטגיה מרכזית להגברת הפעילות הגופנית כוללת את הנושא של [[אורח חיים פעיל]] - הכנסת הפעילות הגופנית כחלק משגרת היום ולאו דווקא כפעילות מיוחדת במסגרת שעות הפנאי.  

===תאונות דרכים===

===תאונות דרכים===

{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[תאונות דרכים]], [[תאונות דרכים בישראל]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[תאונות דרכים]], [[תאונות דרכים בישראל]]}}

לפי ארגון הבריאות העולמי, נכון לשנת 2010 , [[תאונות דרכים]] גרמו למותם של 1.24 מיליון בני אדם ברחבי העולם[http://www.who.int/gho/road_safety/mortality/traffic_deaths_number/en/] על פי מחקר של פרופ' פרנק מק'אננה מאוניברסיטת רידינג שבאנגליה,  סיכוייו של אדם להיות מעורב בתאונת דרכים עם פצועים במהלך חייו הם 33%[http://www.oryarok.org.il/?p=1682]

לפי ארגון הבריאות העולמי, נכון לשנת 2010, [[תאונות דרכים]] גרמו למותם של 1.24 מיליון בני אדם ברחבי העולם[http://www.who.int/gho/road_safety/mortality/traffic_deaths_number/en/] על פי מחקר של פרופ' פרנק מק'אננה מאוניברסיטת רידינג שבאנגליה,  סיכוייו של אדם להיות מעורב בתאונת דרכים עם פצועים במהלך חייו הם 33%[http://www.oryarok.org.il/?p=1682]

על פי מחקר של ארגון הבריאות העולמי, בקרב אנשים מתחת לגיל 44, תאונות דרכים הן גורם המוות מספר 1 בעולם, ודבר זה חמור יותר בקרב מדינות מתפתחות. מספר ההרוגים בתאונות הדרכים עולה בשנים האחרונות כתוצאה מ[[שוק הרכב העולמי|שימוש מוגבר במכוניות]] [[מדינות עניות|במדינות העניות]] שבהן חיה רוב [[אוכלוסיית העולם]]. שיעור ההרוגים מתאונות דרכים ביחס לגודל האוכלוסייה הוא בשיאו במדינות בעלות הכנסה בינונית ועומד על כ-20 אנשים מ-100 אלף איש.[http://www.who.int/gho/road_safety/mortality/traffic_deaths_rates/en/] במדינות אלה מדינות שבהן השימוש במכוניות גדל, אבל תשתיות הדרכים עדיין מיושנות והמודעות והגישה למצעי בטיחות היא נמוכה. בטיחותם של [[הולכי רגל]] ו[[תחבורת אופניים|רוכבי אופניים]] נפגעת במיוחד, כאשר עיקר הנפגעים מקרבם הם ילדים, נערים ומבוגרים. [[תאונות דרכים]] הורגות כ-400 אנשים בישראל בכל שנה ופוצעות אלפי אנשים.

על פי מחקר של ארגון הבריאות העולמי, בקרב אנשים מתחת לגיל 44, תאונות דרכים הן גורם המוות מספר 1 בעולם, ודבר זה חמור יותר בקרב מדינות מתפתחות. מספר ההרוגים בתאונות הדרכים עולה בשנים האחרונות כתוצאה מ[[שוק הרכב העולמי|שימוש מוגבר במכוניות]] [[מדינות עניות|במדינות העניות]] שבהן חיה רוב [[אוכלוסיית העולם]]. שיעור ההרוגים מתאונות דרכים ביחס לגודל האוכלוסייה הוא בשיאו במדינות בעלות הכנסה בינונית ועומד על כ-20 אנשים מ-100 אלף איש.[http://www.who.int/gho/road_safety/mortality/traffic_deaths_rates/en/] במדינות אלה מדינות שבהן השימוש במכוניות גדל, אבל תשתיות הדרכים עדיין מיושנות והמודעות והגישה למצעי בטיחות היא נמוכה. בטיחותם של [[הולכי רגל]] ו[[תחבורת אופניים|רוכבי אופניים]] נפגעת במיוחד, כאשר עיקר הנפגעים מקרבם הם ילדים, נערים ומבוגרים. [[תאונות דרכים]] הורגות כ-400 אנשים בישראל בכל שנה ופוצעות אלפי אנשים.

===תאונות בעבודה ובטיחות בעבודה===

===תאונות בעבודה ובטיחות בעבודה===

בכל שנה מתים בישראל כ-50 עובדים מ[[תאונות עבודה]] קטלניות, כמחצית מהן מתרחשות בענף הבינוי שבו מתים כ-30 עובדים. עוד כ 16 עובדים בשנה מתים בתעשייה, ופחות מכך בחקלאות ובמסחר. בשנת 2013, 66% מהתאונות הקטלניות התרחשו בשל נפילה מגובה או פגיעה מעצם נע (נפילה של ציוד על הפועל, עצם שעף ממכונה וכו'). בשנת 2013 בענף הבינוי 50% מהתאונות הקטלניות מתרחשות עקב נפילה מגובה, 24% עקב מכה מעצם נע  ועוד 12% עקב התחשמלות. בתעשייה 50% מהתאונות הקטלניות הן עקב מכה מעצם נע, 19% הן עקב חנק או הרעלה, 6% עקב התחשמלות ועוד 6% עקב נפילה מגובה.  [https://www.osh.org.il/UploadedImages/05_2014/accident.pdf].  

בכל שנה מתים בישראל כ-50 עובדים מ[[תאונות עבודה]] קטלניות, כמחצית מהן מתרחשות בענף הבינוי שבו מתים כ-30 עובדים. עוד כ-16 עובדים בשנה מתים בתעשייה, ופחות מכך בחקלאות ובמסחר. בשנת 2013, 66% מהתאונות הקטלניות התרחשו בשל נפילה מגובה או פגיעה מעצם נע (נפילה של ציוד על הפועל, עצם שעף ממכונה וכו'). בשנת 2013 בענף הבינוי 50% מהתאונות הקטלניות מתרחשות עקב נפילה מגובה, 24% עקב מכה מעצם נע  ועוד 12% עקב התחשמלות. בתעשייה 50% מהתאונות הקטלניות הן עקב מכה מעצם נע, 19% הן עקב חנק או הרעלה, 6% עקב התחשמלות ועוד 6% עקב נפילה מגובה.  [https://www.osh.org.il/UploadedImages/05_2014/accident.pdf].  

נוסף לתאונות הקטלניות יש תאונות רבות שאינן מסתיימות במוות אלא בפציעה או ב[[נכות]]. מדי שנה מתרחשות כ -60 אלף תאונות המצריכות תשלום דמי פגיעה. מתוכן כ-48 אלף תאונות שהתרחשו במקומות העבודה, והיתר תאונות דרכים הקשורות לעבודה (הגעה אל העבודה או נסיעות במסגרת העבודה). בשנת 2013 שילמה המדינה כ 4 מיליארד ש"ח גמלאות לנפגעי עבודה, כאשר מתוך תחום זה, 2.7 מיליארד ש"ח שולמו כגמלאות נכות, 480 מיליון ש"ח שולמו כדמי ריפוי, ו-400 מיליון כדמי פגיעה (פיצוי עובדים על זמן אבוד על כך שלא יכלו לעבוד) ועוד 300 מיליון כגמלאות תלויים (תשלום לבני משפחה של עובד שנפטר שהיו תלויים בו לפרנסתם). כ-8000 עובדים נפגעים בשנה בענפי התעשייה, כ-7000 נפגעים בענפי המסחר ועוד כ 5000 נפגעים בענפי הבינוי. בכל שנה כ-11 אלף עובדים נעדרים ממקום עבודה לתקופה של חודש, ועוד כ-7000 נעדרים לתקופה של חודש עד 3 חודשים [https://www.osh.org.il/UploadedImages/05_2014/accident.pdf].  

נוסף לתאונות הקטלניות יש תאונות רבות שאינן מסתיימות במוות אלא בפציעה או ב[[נכות]]. מדי שנה מתרחשות כ-60 אלף תאונות המצריכות תשלום דמי פגיעה. מתוכן כ-48 אלף תאונות שהתרחשו במקומות העבודה, והיתר תאונות דרכים הקשורות לעבודה (הגעה אל העבודה או נסיעות במסגרת העבודה). בשנת 2013 שילמה המדינה כ-4 מיליארד ש"ח גמלאות לנפגעי עבודה, כאשר מתוך תחום זה, 2.7 מיליארד ש"ח שולמו כגמלאות נכות, 480 מיליון ש"ח שולמו כדמי ריפוי, ו-400 מיליון כדמי פגיעה (פיצוי עובדים על זמן אבוד על כך שלא יכלו לעבוד) ועוד 300 מיליון כגמלאות תלויים (תשלום לבני משפחה של עובד שנפטר שהיו תלויים בו לפרנסתם). כ-8000 עובדים נפגעים בשנה בענפי התעשייה, כ-7000 נפגעים בענפי המסחר ועוד כ-5000 נפגעים בענפי הבינוי. בכל שנה כ-11 אלף עובדים נעדרים ממקום עבודה לתקופה של חודש, ועוד כ-7000 נעדרים לתקופה של חודש עד 3 חודשים [https://www.osh.org.il/UploadedImages/05_2014/accident.pdf].  

הסכום של 4 מיליארד ש"ח שאותה משלמת הממשלה לנפגעי תאונות עבודה אינו כולל את כלל הנזקים למשק, שכן למעסיקים נגרמים נזקים נוספים הנגרמים עקב מציאת עובד מחליף ונזק לציוד למבנים - עלויות אלה עומד על 12 מיליארד ש"ח נוספים. [http://www.themarker.com/news/1.2327974]

הסכום של 4 מיליארד ש"ח שאותה משלמת הממשלה לנפגעי תאונות עבודה אינו כולל את כלל הנזקים למשק, שכן למעסיקים נגרמים נזקים נוספים הנגרמים עקב מציאת עובד מחליף ונזק לציוד למבנים - עלויות אלה עומד על 12 מיליארד ש"ח נוספים. [http://www.themarker.com/news/1.2327974]

נתונים אלה על נפגעים בתאונות, אינם כוללים הפגעות עובדים לאורך זמן עקב חשיפה במינון נמוך ל[[זיהום תעשייתי]] ופגיעות גופניות ארגונמיות או כאלה הנובעות מ[[תת-פעילות גופנית]] בעבודה. קיימים תקנים רבים שמיועדים להקטין את מספר הנפגעים עקב הרעלות ותאונות עבודה שונות המתרחשות בעבודה. כמעט בכל תחום עבודה ישנם סיכונים בריאותיים  - החל משעות ישיבה רבות מידי ותנוחות ישיבה לא נכונות בעבודות משרדיות, עבור דרך שעות עמידה רבות מידי בעבודות מכירה קימעונאית, וכלה בתאונות חשמל, תאונות מכאניות והרעלת עובדים עקב [[זיהום תעשייתי]] במקומות העבודה.

נתונים אלה על נפגעים בתאונות, אינם כוללים הפגעות עובדים לאורך זמן עקב חשיפה במינון נמוך ל[[זיהום תעשייתי]] ופגיעות גופניות ארגונמיות או כאלה הנובעות מ[[תת-פעילות גופנית]] בעבודה. קיימים תקנים רבים שמיועדים להקטין את מספר הנפגעים עקב הרעלות ותאונות עבודה שונות המתרחשות בעבודה. כמעט בכל תחום עבודה ישנם סיכונים בריאותיים  - החל משעות ישיבה רבות מידי ותנוחות ישיבה לא נכונות בעבודות משרדיות, עבור דרך שעות עמידה רבות מידי בעבודות מכירה קמעונאית, וכלה בתאונות חשמל, תאונות מכאניות והרעלת עובדים עקב [[זיהום תעשייתי]] במקומות העבודה.

===זהירות מונעת ומניעת תאונות בסביבות שונות===

===זהירות מונעת ומניעת תאונות בסביבות שונות===

מלבד תאונות דרכים ותאונות עבודה, כמעט בכל גיל יש סביבות מסוכנות הגורמות לתאונות רבות שנגרמות בפציעה או במוות הללו כוללות:

מלבד תאונות דרכים ותאונות עבודה, כמעט בכל גיל יש סביבות מסוכנות הגורמות לתאונות רבות שנגרמות בפציעה או במוות הללו כוללות:

* '''בטיחות בחשמל ומניעת התחשמלות''' - בקרב ילדים, בתיקון מוצרי חשמל, בבריכות פרטיות, ובעבודות מיקצועיות.  

* '''בטיחות בחשמל ומניעת התחשמלות''' - בקרב ילדים, בתיקון מוצרי חשמל, בבריכות פרטיות, ובעבודות מקצועיות.  

* '''בטיחות אש''' - מניעת נזקים של שאיפת עשן (הגורם לחנק - הסכנה העיקרית משריפות) ומניעת כוויות. על ידי זהירות מפני מוקדי אש בבית (כגון שמיכות חשמליות, תנורי סליל ותנורי נפט וגז), הקפדה על תקינות ציוד חשמלי, ובטיחות אש במטבח.  

* '''בטיחות אש''' - מניעת נזקים של שאיפת עשן (הגורם לחנק - הסכנה העיקרית משריפות) ומניעת כוויות. על ידי זהירות מפני מוקדי אש בבית (כגון שמיכות חשמליות, תנורי סליל ותנורי נפט וגז), הקפדה על תקינות ציוד חשמלי, ובטיחות אש במטבח.  

* '''מניעת טביעה''' - על ידי רחצה בטוחה. דבר זה כולל השגחה צמודה  (המצאות ליד הילדים בתוך המים, והגעה תוך 2-3 שניות) על ילדים בבריכות, המנעות השארת בריכות, גיגיות וכו' בחצר הבית; בים יש לרחוץ במקומות רחצה מסודרים שבהם יש מציל, שכן חלק מהחופים בנויים כך שיש בהם זרמים, סלעים וכו' המסכנים את הרוחצים. זרמי סחף, הסוחפים מים חזרה מהחוף אל הים, זרמים אלה עלולים לסחוף מתרחצים לעומק הים הם הסיבה ל-80% ממקרי הטביעה בים בארצות הברית. המנגנון העיקרי של טביעה במקרה זה הם מתרחצים שאינם יודעים לשחות או מתרחצים שנכנסים לפאניקה, מנסים לחתור נגד הזרם מגיעים לאפיסת כוחות וטובעים.  ניתן להתגונן מפני זרמי סחף על ידי כך שלא נכנסים לפניקה ולא מנסים להתנגד לזרם אלא שוחים במקביל לחוף עד שיוצאים מתוך זרם הסחף ואז חוזרים לאט אל החוף. ובכל מקרה כדאי להכיר כיצד לזהות זרמי סחף ומדוע דווקא איזורים שנראים שלווים ושקטים עלולים להיות איזורים שבהם יש סחף מהיר אל הים. [http://orenmada.net/archives/67634]

* '''מניעת טביעה''' - על ידי רחצה בטוחה. דבר זה כולל השגחה צמודה  (המצאות ליד הילדים בתוך המים, והגעה תוך 2-3 שניות) על ילדים בבריכות, המנעות השארת בריכות, גיגיות וכו' בחצר הבית; בים יש לרחוץ במקומות רחצה מסודרים שבהם יש מציל, שכן חלק מהחופים בנויים כך שיש בהם זרמים, סלעים וכו' המסכנים את הרוחצים. זרמי סחף, הסוחפים מים חזרה מהחוף אל הים, זרמים אלה עלולים לסחוף מתרחצים לעומק הים הם הסיבה ל-80% ממקרי הטביעה בים בארצות הברית. המנגנון העיקרי של טביעה במקרה זה הם מתרחצים שאינם יודעים לשחות או מתרחצים שנכנסים לפאניקה, מנסים לחתור נגד הזרם מגיעים לאפיסת כוחות וטובעים.  ניתן להתגונן מפני זרמי סחף על ידי כך שלא נכנסים לפניקה ולא מנסים להתנגד לזרם אלא שוחים במקביל לחוף עד שיוצאים מתוך זרם הסחף ואז חוזרים לאט אל החוף. ובכל מקרה כדאי להכיר כיצד לזהות זרמי סחף ומדוע דווקא איזורים שנראים שלווים ושקטים עלולים להיות איזורים שבהם יש סחף מהיר אל הים. [http://orenmada.net/archives/67634]

המלצות הארגון מחלוקות לפי גילאים שונים - המלצות לתינוקות, פעוטות, ילדים ונוער. וכן לפי מקומות בבית, ברכב, בגינת המשחקים ובשעות הפנאי, וכן בטיחות בבתי הספר ובגנים.  לדוגמה להלן 9 צעדים להכנת בית בטוח יותר לילדים[http://www.beterem.org/template/default.aspx?PageId=279&catId=19&maincat=1]:

המלצות הארגון מחלוקות לפי גילאים שונים - המלצות לתינוקות, פעוטות, ילדים ונוער. וכן לפי מקומות בבית, ברכב, בגינת המשחקים ובשעות הפנאי, וכן בטיחות בבתי הספר ובגנים.  לדוגמה להלן 9 צעדים להכנת בית בטוח יותר לילדים[http://www.beterem.org/template/default.aspx?PageId=279&catId=19&maincat=1]:

# חלונות בטוחים נגד נפילת ילדים - מתקינים סורגים או התקנים להגבלת פתיחת החלון ל- 10 ס"מ.  

# חלונות בטוחים נגד נפילת ילדים - מתקינים סורגים או התקנים להגבלת פתיחת החלון ל-10 ס"מ.  

# חומרים מסוכנים במקום בטוח - מתכננים ארונות הניתנים לנעילה, לאחסון חומרים מסוכנים בגובה של 1.5 מ' ומעלה.

# חומרים מסוכנים במקום בטוח - מתכננים ארונות הניתנים לנעילה, לאחסון חומרים מסוכנים בגובה של 1.5 מ' ומעלה.

# אמצעי חימום בטוחים לילדים - בוחרים אמצעים בטוחים לחימום הבית: מזגן /רדיאטור/הסקה מרכזית/ חימום תת-ריצפתי(לא תנור סליל או גז לדוגמה), ומגבילים אותם לחום מרבי של 50 מעלות צלזיוס (וברמת קרינה שאינה עולה על 4 מילגאוס בחימום תת-ריצפתי).  

# אמצעי חימום בטוחים לילדים - בוחרים אמצעים בטוחים לחימום הבית: מזגן /רדיאטור/הסקה מרכזית/ חימום תת-ריצפתי(לא תנור סליל או גז לדוגמה), ומגבילים אותם לחום מרבי של 50 מעלות צלזיוס (וברמת קרינה שאינה עולה על 4 מילגאוס בחימום תת-ריצפתי).  

לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי מאז שנת 2000 ועד 2012 יש ירידה של עשרות אחוזים בשיעורי המוות המתוקננים ל-100 אלף איש, לכל 4 המחלות הלא מדבקות העיקריות - [[סרטן]], [[מחלות לב]], מחלות נשימה כרוניות ו[[סוכרת]]. לדוגמה שיעור התמותה המתוקנן לגברים ממחלות לב ירד מ-180 ל-105, שיעור התמותה ממחלות לב בנשים ירד מ-150 ל-130. שיעור התמותה המתוקנן מסרטן בקרב גברים ירד מ-120 ל-70, ומ-115 ל-100 בקרב נשים. שיעור התמותה המתוקנן מסוכרת וממחלות נשימה ירדה מאיזור 35 לאיזור 20. הסיכון למות מ-אחת מ-4 המחלות הלא מדבקות העיקריות בגילאים 30-70 עמד בשנת 2012 על 9% [http://www.who.int/nmh/countries/isr_en.pdf] לפי נתוני משרד הבריאות יש ירידה מתונה בתמותה מסרטן, וירידה חדה יותר בתמותה מסוכרת, מחלות לב, מחלות כלי דם במוח, ובתאונות.  <ref name="mort2011"/>  

לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי מאז שנת 2000 ועד 2012 יש ירידה של עשרות אחוזים בשיעורי המוות המתוקננים ל-100 אלף איש, לכל 4 המחלות הלא מדבקות העיקריות - [[סרטן]], [[מחלות לב]], מחלות נשימה כרוניות ו[[סוכרת]]. לדוגמה שיעור התמותה המתוקנן לגברים ממחלות לב ירד מ-180 ל-105, שיעור התמותה ממחלות לב בנשים ירד מ-150 ל-130. שיעור התמותה המתוקנן מסרטן בקרב גברים ירד מ-120 ל-70, ומ-115 ל-100 בקרב נשים. שיעור התמותה המתוקנן מסוכרת וממחלות נשימה ירדה מאיזור 35 לאיזור 20. הסיכון למות מ-אחת מ-4 המחלות הלא מדבקות העיקריות בגילאים 30-70 עמד בשנת 2012 על 9% [http://www.who.int/nmh/countries/isr_en.pdf] לפי נתוני משרד הבריאות יש ירידה מתונה בתמותה מסרטן, וירידה חדה יותר בתמותה מסוכרת, מחלות לב, מחלות כלי דם במוח, ובתאונות.  <ref name="mort2011"/>  

   

   

עם זאת, ייתכן כי נתונים אלה מושפעים מונרמות חברתיות שהיו בעבר, משיפור ביכולות הטיפול, או מתפקוד טוב של מערכת הבריאות בעבר ולא דווקא ממגמות ירידה בתחלואה או משיפור בגורמי סיכון. 26% מתוך הישראלים (23% מהגברים ו-29% מתוך הנשים) סובלים מהשמנת יתר, 21% הם בעלי לחץ דם גבוה, 26% מהישראלים מעשנים (%35 מהגברים ו-17% מהנשים).[http://www.who.int/nmh/countries/isr_en.pdf] לפי מחקרים מהארץ, יש בישראל גידול בתופעות של  [[השמנת יתר]], ו[[סוכרת]] וגידול מתמיד ב[[תחבורה בישראל|שימוש ברכב פרטי]] וכן אחוז צפייה גבוהים בטלוויזיה עלולים להוביל לגידול ב[[אורח חיים יושבני]].

עם זאת, ייתכן כי נתונים אלה מושפעים מונרמות חברתיות שהיו בעבר, משיפור ביכולות הטיפול, או מתפקוד טוב של מערכת הבריאות בעבר ולא דווקא ממגמות ירידה בתחלואה או משיפור בגורמי סיכון. 26% מתוך הישראלים (23% מהגברים ו-29% מתוך הנשים) סובלים מהשמנת יתר, 21% הם בעלי לחץ דם גבוה, 26% מהישראלים מעשנים (35%  מהגברים ו-17% מהנשים).[http://www.who.int/nmh/countries/isr_en.pdf] לפי מחקרים מהארץ, יש בישראל גידול בתופעות של  [[השמנת יתר]], ו[[סוכרת]] וגידול מתמיד ב[[תחבורה בישראל|שימוש ברכב פרטי]] וכן אחוז צפייה גבוהים בטלוויזיה עלולים להוביל לגידול ב[[אורח חיים יושבני]].

כמו כן לפי הארגון, למרות שבישראל יש תוכנית לאומית להקטנת השימוש המזיק באלכוהול, אין בה תוכנית לאומית להגברת [[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]], לקידום [[תזונה|תזונה בריאה]] יותר או להפחתת השימוש ב[[עישון|טבק]].[http://www.who.int/nmh/countries/isr_en.pdf]

כמו כן לפי הארגון, למרות שבישראל יש תוכנית לאומית להקטנת השימוש המזיק באלכוהול, אין בה תוכנית לאומית להגברת [[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]], לקידום [[תזונה|תזונה בריאה]] יותר או להפחתת השימוש ב[[עישון|טבק]].[http://www.who.int/nmh/countries/isr_en.pdf]

* [http://vizhub.healthdata.org/gbd-compare/ כלי להמחשת סיבות תחלואה ומוות בחתכים שונים] כמו גיל, מדינה או סוג מדינה, ועוד  

* [http://vizhub.healthdata.org/gbd-compare/ כלי להמחשת סיבות תחלואה ומוות בחתכים שונים] כמו גיל, מדינה או סוג מדינה, ועוד  

* [http://www.health.gov.il/Subjects/HealthyIsrael/Pages/default.aspx לעתיד בריא 2020] באתר משרד הבריאות

* [http://www.health.gov.il/Subjects/HealthyIsrael/Pages/default.aspx לעתיד בריא 2020] באתר משרד הבריאות

* [http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1838166 מחקר בבני שבט באמזונס מעלה: מחלות לב הן תופעה של החברה המודרנית]  ניו יורק טיימס, ז'אן פרידמן-רודובסקי , הארץ, 09.10.2012

* [http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1838166 מחקר בבני שבט באמזונס מעלה: מחלות לב הן תופעה של החברה המודרנית]  ניו יורק טיימס, ז'אן פרידמן-רודובסקי, הארץ, 09.10.2012

* [http://www.cdc.gov/nchs/data/hus/hus13.pdf בריאות בארצות הברית] המרכז לבקרת מחלות, 2013, כולל נתונים על פני שנים של עישון, משקל יתר ועוד גורמי סיכון

* [http://www.cdc.gov/nchs/data/hus/hus13.pdf בריאות בארצות הברית] המרכז לבקרת מחלות, 2013, כולל נתונים על פני שנים של עישון, משקל יתר ועוד גורמי סיכון

* [http://www.cdc.gov/nchs/data/hus/hus08.pdf בריאות בארצות הברית] המרכז לבקרת מחלות, 2008, כולל נתונים על צעירים בגיל 20-29

* [http://www.cdc.gov/nchs/data/hus/hus08.pdf בריאות בארצות הברית] המרכז לבקרת מחלות, 2008, כולל נתונים על צעירים בגיל 20-29