שינויים

==תפוצה וסיבות לתחלואה ולמוות ברי מניעה==

==תפוצה וסיבות לתחלואה ולמוות ברי מניעה==

[[קובץ:Noncommunicable diseases Death rate.PNG|ממוזער|400px|שיעורי תמותה ממחלות לא מדבקות, מתוקננים לפי גיל ל-100 אלף איש. במדינות אירופה, ישראל ומספר מדינות נוספות ערך זה עומד על 300-400. המדינה בעלת השיעור הנמוך ביותר היא יפן עם 244. בארצות הברית, קובה, פולין, וקוסטה ריקה הוא עומד על 400-500, בסין, ברזיל ומדינות ערב עשירות הנתון הוא בין 500 ל-600. בהודו, אינדונזיה, מזרח אירופה וחלק ממדינות ערב ואפריקה הנתון עומד על 600-700. רוסיה ואוקראינה הן בעלות נתון של מעל 750 ובחלק מהמדינות ברית המועצות לשעבר שיעורי המוות עומדים על 800-1000 - שיעור גבוה פי 4 יחסית ליפן.]]

[[קובץ:Noncommunicable diseases Death rate.PNG|ממוזער|400px|שיעורי תמותה ממחלות לא מדבקות, מתוקננים לפי גיל ל-100 אלף איש. במדינות אירופה, בישראל ובמספר מדינות נוספות ערך זה עומד על 300-400. המדינה בעלת השיעור הנמוך ביותר היא יפן עם 244. בארצות הברית, קובה, פולין, וקוסטה ריקה שיעור התמותה המתוקנן עומד על 400-500. בסין, ברזיל ובמדינות ערב עשירות הנתון הוא בין 500 ל-600. בהודו, אינדונזיה, מזרח אירופה וחלק ממדינות ערב ואפריקה הנתון עומד על 600-700. רוסיה ואוקראינה הן בעלות נתון של מעל 750 ובחלק ממדינות ברית המועצות לשעבר שיעורי המוות המתוקננים עומדים על 800-1000 - שיעור גבוה פי 4 יחסית ליפן. הדבר נובע בעיקר משיעורים גבוהים של [[עישון]], שתיית אלכוהול ו[[השמנה]]]]

מחקר משנת 2009 בדק 23 אלף גרמנים על פני 7 שנים. נבדקה ההשפעה של 4 הרגלי בריאות - [[המנעות מעישון]], משקל גוף תקין (לפי מדד BMI), ביצוע [[פעילות גופנית]] בכמות מספקת (3.5 שעות פעילות בשבוע) ושמירה על [[דיאטה בריאה]] (צריכת ירקות ופירות גבוהה, צריכת [[דגנים מלאים]] וצריכה נמוכה של בשר). 4% מהמשתתפים לא שמרו על אף אחד מהכללים הללו, ו-9% שמרו על כולם. לאחר התחשבות במשתני הבקרה (גיל, מין, השכלה ומקצוע), נמצא שמשתתפים עם כל אחד מ-4 הכללים היו בעלי סיכוי נמוך ב-78% לפתח אחת מ-4 מחלות כרונית נפוצות לעומת אנשים ללא הרגלי בריאות - ([[סוכרת]] 93%, [[אוטם שריר הלב]] 81%, [[שבץ]] 50% ו[[סרטן]] 36%). <ref>Ford ES et al. [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19667296 Healthy living is the best revenge: findings from the European Prospective Investigation Into Cancer and Nutrition-Potsdam study]. Arch Intern Med. 2009 Aug 10;169(15):1355-62. doi: 10.1001/archinternmed.2009.237.</ref>

מחקר משנת 2009 בדק 23 אלף גרמנים על פני 7 שנים. נבדקה ההשפעה של 4 הרגלי בריאות - [[המנעות מעישון]], [[השמנה|משקל גוף תקין]] (לפי מדד BMI), ביצוע [[פעילות גופנית]] בכמות מספקת (3.5 שעות פעילות בשבוע) ושמירה על [[דיאטה בריאה]] (צריכת ירקות ופירות גבוהה, צריכת [[דגנים מלאים]] וצריכה נמוכה של בשר). 4% מהמשתתפים לא שמרו על אף אחד מהכללים הללו, ו-9% שמרו על כולם. לאחר התחשבות במשתני הבקרה (גיל, מגדר, השכלה ומקצוע), נמצא שמשתתפים ששמרו על כל אחד מ-4 הכללים היו בעלי סיכוי נמוך ב-78% לפתח אחת מ-4 מחלות כרונית נפוצות לעומת אנשים ללא הרגלי בריאות: ([[סוכרת]] 93%, [[אוטם שריר הלב]] 81%, [[שבץ]] 50% ו[[סרטן]] 36%). <ref>Ford ES et al. [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19667296 Healthy living is the best revenge: findings from the European Prospective Investigation Into Cancer and Nutrition-Potsdam study]. Arch Intern Med. 2009 Aug 10;169(15):1355-62. doi: 10.1001/archinternmed.2009.237.</ref>

לפי [[ארגון הבריאות העולמי]], נכון לשנת 2012, מחלות לא מדבקות כגון [[מחלות לב]], [[שבץ]],[[סרטן]], [[מחלות נשימה כרוניות]], ו[[סוכרת]], גרמו ל-38 מיליון מקרי מוות מתוך 56 מיליון מקרי מוות - כלומר 67% מסך מקרי המוות. במדינות עם הכנסה בינונית ונמוכה, 48% ממקרי המוות האלה התרחשו לפני גיל 70. לפי הארגון ניתן למנוע 80% ממקרי המוות הנגרמים כתוצאה ממחלות לב, שבץ וסוכרת. [http://www.who.int/gho/ncd/en/]

לפי [[ארגון הבריאות העולמי]], נכון לשנת 2012, מחלות לא מדבקות כגון [[מחלות לב]], [[שבץ]],[[סרטן]], [[מחלות נשימה כרוניות]], ו[[סוכרת]], גרמו ל-38 מיליון מקרי מוות מתוך 56 מיליון מקרי מוות בשנה - כלומר 67% מסך מקרי המוות. במדינות עם הכנסה בינונית ונמוכה, 48% ממקרי המוות האלה התרחשו לפני גיל 70. לפי הארגון ניתן למנוע 80% ממקרי המוות הנגרמים כתוצאה ממחלות לב, שבץ וסוכרת. [http://www.who.int/gho/ncd/en/]

הבדלים בתמותה ממחלות לא-מדבקות הם גבוהים במיוחד בין המדינות המערביות (קנדה, יפן, מערב אירופה, ישראל) עם שיעור מוות מתוקנן לפי גיל של כ 250-350 מקרי מוות למאה אלף איש מתוקנן לפי גיל, לבין מדינות אחרות  - במיוחד מדינות הקשורות בברית המועצות לשעבר ובמידה פחותה מכך במדינות אפריקה והמזרח התיכון. שבהן שיעורי המוות ממחלות אלה יכול להגיע ל-800-1000 כלומר פי 3 עד פי 4. הפערים גדולים עוד יותר כאשר מסתכלים רק על אוכלוסיית הגברים. [http://gamapserver.who.int/gho/interactive_charts/ncd/mortality/total/atlas.html]

הבדלים בתמותה ממחלות לא-מדבקות הם גבוהים במיוחד בין חלק מהמדינות המערביות (קנדה, יפן, מערב אירופה, ישראל) עם שיעור מוות מתוקנן לפי גיל של כ 250-350 מקרי מוות למאה אלף איש מתוקנן לפי גיל, לבין מדינות אחרות  - במיוחד מדינות הקשורות בברית המועצות לשעבר ובמידה פחותה מכך במדינות אפריקה והמזרח התיכון. שבהן שיעורי המוות ממחלות אלה יכול להגיע ל-800-1000 כלומר פי 3 עד פי 4. הפערים גדולים עוד יותר כאשר מסתכלים רק על אוכלוסיית הגברים. [http://gamapserver.who.int/gho/interactive_charts/ncd/mortality/total/atlas.html]

הסיבות המרכזיות למוות בר-מניעה שונה בין מדינות עשירות למדינות עניות וכן תלוי גם בהבדלים תרבותיים. יש הבדלים ניכרים בין מדינות בנתונים כמו עישון, השמנה וצריכת אלכוהול לדוגמה. ליפן, ישראל, דרום קוריאה, וקנדה יש נתונים נמוכים יחסית לשאר העולם בתמותה ממחלות לא מדבקות, אבל הסיבות הן שונות: לדוגמה ביפן רק 5% מהאוכלוסייה סובלים מהשמנת יתר [http://www.who.int/nmh/countries/jpn_en.pdf] בדרום קוריאה 7%,[http://www.who.int/nmh/countries/kor_en.pdf] בעוד שבישראל וקנדה אחוז השמנים עומד על 26%. בישראל צריכת האלכוהול היא נמוכה ועומדת על 4 ליטרים לשנה (אלכוהול נקי) ולעומת 10 ליטרים בקנדה. [http://www.who.int/nmh/countries/can_en.pdf] בקוריאה הדרומית אחוז הגברים המעשנים עומד על 49% וכמות הנשים המעשנות הוא רק 8% (ובהתאם אחוזי התחלואה בסרטן בדרום קוריאה גבוהים יחסית בקרב גברים), בישראל אחוז הגברים המעשנים הם 35%, ובקנדה רק 20% מהגברים מעשנים. בכל המדינות האלה הסיכוי למות ממחלות לא-מדבקות בגיל 30-70 עומד על כ 10%. לעומת זאת ברוסיה, הסיכוי הזה הוא 30% - פי 3. אחוז העישון ברוסיה עומד על 40% (60% בקרב גברים), הרוסים שותים 15 ליטרים אלכוהול בשנה, ו-26% מהם (38% בקרב נשים) סובלים ממשקל יתר [http://www.who.int/nmh/countries/rus_en.pdf]

הסיבות המרכזיות למוות בר-מניעה שונות בין מדינות עשירות למדינות עניות וכן תלוי גם בהבדלים תרבותיים. יש הבדלים ניכרים בין מדינות בנתונים כמו [[עישון]], השמנה וצריכת אלכוהול לדוגמה. ביפן, ישראל, דרום קוריאה, וקנדה יש נתונים נמוכים יחסית לשאר העולם של תמותה ממחלות לא מדבקות, אבל הסיבות הן שונות: לדוגמה ביפן רק 5% מהאוכלוסייה סובלים מ[[השמנת יתר]] [http://www.who.int/nmh/countries/jpn_en.pdf] בדרום קוריאה 7%,[http://www.who.int/nmh/countries/kor_en.pdf] בעוד שבישראל וקנדה השמנת היתר עומד על 26%. בישראל צריכת האלכוהול היא נמוכה יחסית ועומדת על 4 ליטרים לשנה (אלכוהול נקי) ולעומת 10 ליטרים בקנדה. [http://www.who.int/nmh/countries/can_en.pdf] בקוריאה הדרומית אחוז הגברים המעשנים עומד על 49% וכמות הנשים המעשנות הוא רק 8% (ובהתאם אחוזי התחלואה בסרטן בדרום קוריאה גבוהים יחסית בקרב גברים), בישראל אחוז הגברים המעשנים הוא 35%, ובקנדה רק 20% מהגברים מעשנים. בכל המדינות האלה הסיכוי למות ממחלות לא-מדבקות בגיל 30-70 עומד על כ 10%. לעומת זאת ברוסיה, הסיכוי הזה הוא 30% - פי 3. אחוז העישון ברוסיה עומד על 40% (60% בקרב גברים), הרוסים שותים 15 ליטרים אלכוהול בשנה, ו-26% מהם (38% בקרב נשים) סובלים ממשקל יתר [http://www.who.int/nmh/countries/rus_en.pdf]

נכון לשנת 2000, הסיבות המרכזיות למקרי מוות מוקדם שניתן היה למנוע אותם בארצות הברית:<ref>Mokdad AH, Marks JS, Stroup DF, Gerberding JL (March 2004). "Actual causes of death in the United States, 2000". JAMA 291 (10): 1238–45. doi:10.1001/jama.291.10.1238. PMID 15010446</ref>

נכון לשנת 2000, הסיבות המרכזיות למקרי מוות מוקדם ברי מניעה בארצות הברית התפלגו באופן הבא:<ref>Mokdad AH, Marks JS, Stroup DF, Gerberding JL (March 2004). "Actual causes of death in the United States, 2000". JAMA 291 (10): 1238–45. doi:10.1001/jama.291.10.1238. PMID 15010446</ref>

{| {{table}}

{| {{table}}

| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''סיבה'''

| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''סיבה'''

| מחלות מדבקות||75,000||3.1

| מחלות מדבקות||75,000||3.1

|-

|-

| רעלים||55,000||2.3

| [[זיהום|רעלים]]||55,000||2.3

|-

|-

| [[תאונות דרכים]]||43,000||1.8

| [[תאונות דרכים]]||43,000||1.8

|-

|-

| תקריות ירי בנשק חם||29,000||1.2

| [[נשק חם|תקריות ירי בנשק חם]]||29,000||1.2

|-

|-

| מחלות המועברות במגע מיני||20,000||0.8

| מחלות המועברות במגע מיני||20,000||0.8

|  

|  

|}

|}

יחד סיבות אלה גררו 48% ממקרי המוות בארצות הברית.

כלל הסיבות האלה גררו 48% ממקרי המוות בארצות הברית.

יש לשים לב שטבלה זו כוללת רק חלק מגורמי הסיכון, בעיקר כאלה שנמצאים בשליטה ישירה של הפרט ופחות בהקשר של [[מניעה חברתית של מחלות]]. לדוגמה [[זיהום אוויר]] שמגביר את הסיכון לתחלואה ב[[מחלות לב]] ומחלות ריאה מדבקות, אינו נכלל כאן. כך גם [[תאונות עבודה]], [[דיכאון]] וגורמים נוספים שעלולים לתרום לדרדור הבריאות. דו"ח מאוחר יותר של האו"ם משנת 2016, מצא כי כרבע מסך מקרי המוות בעולם קשורים לזיהום בסביבתי.  

יש לשים לב שטבלה זו כוללת רק חלק מגורמי הסיכון, בעיקר כאלה שנמצאים בשליטה ישירה של הפרט ופחות בהקשר של [[מניעה חברתית של מחלות]]. לדוגמה [[זיהום אוויר]] שמגביר את הסיכון לתחלואה ב[[מחלות לב]] ומחלות ריאה מדבקות, אינו נכלל כאן באופן מפורש (אולי נרמז דרך רעלים). כך גם [[תאונות עבודה]], [[דיכאון]] וגורמים נוספים שעלולים לתרום לדרדור הבריאות. דו"ח של האו"ם משנת 2016, מצא כי כרבע מסך מקרי המוות בעולם קשורים ל[[זיהום|זיהום בסביבתי]].  

כמו כן היבטים אלה נוגעים למקרי מוות שניתן היה למנוע אותם, אבל לא לכמות השנים שאבדו בגלל סיבות שונות (תמותה בגיל מוקדם בגלל ירי מורידה יותר שנים יחסית ל[[פרקינסון]] בגיל מבוגר) או למקרים של [[נכות]] ו[[לקות]] שגרמו לשנים של סבל. כדי להתמודד עם היבטים אלה קיים מושג של [[נטל תחלואה]].

כמו כן היבטים אלה נוגעים למקרי מוות ברי מניעה, אבל לא לכמות השנים שאבדו בגלל סיבות שונות (תמותה בגיל מוקדם בגלל ירי מורידה יותר שנים יחסית ל[[פרקינסון]] בגיל מבוגר) או למקרים של [[נכות]] ו[[לקות]] שגרמו לשנים של סבל. כדי למדוד היבטים אלה קיים מושג של [[נטל תחלואה]] - כמות השנים הבריאות שעובדות עקב מוות, מחלות או נכות.

==זיהום והשפעות סביבתיות==

==זיהום והשפעות סביבתיות==