שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 5 בתים ,  17:56, 23 בינואר 2016
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''חומרי הדברה''' או '''קוטלי מזיקים''' (Pesticide) הם חומרים או תערובת של חומרים שנועדו כדי להרוג יצורים  חיים המוגדרים על ידי בני האדם כמזיקים. רוב חומרי ההדברה כיום הם חומרים כימיים, אבל חומר הדברה יכול להיות גם סוכן ביולוגי (כמו נגיף או חיידק), חומר אנטימיקרוביאלי, חומר חיטוי או מתקן שנועד להגן מפני מזיקים. ה"מזיקים" כוללים מגוון גדול של יצורים - חרקים, גורמי מחלות בקרב צמחים (חיידקים , פטריות ונגיפים), עשבים "שוטים", רכיכות, ציפורים, יונקים, נמטודות, אשר מתחרים עם בני האדם על מקורות מזון ובכך פוגעים ב[[חקלאות]], פוגעים במבנים, יוצרים [[זיהום סביבתי]], מפיצים מחלות, או שהם גורמים למטרד או למפגע אסתטי.  
+
'''חומרי הדברה''' או '''קוטלי מזיקים''' (Pesticide) הם חומרים או תערובת של חומרים שנועדו כדי להרוג יצורים  חיים המוגדרים על ידי בני האדם כמזיקים. רוב חומרי ההדברה כיום הם חומרים כימיים, אבל חומר הדברה יכול להיות גם סוכן ביולוגי (כמו נגיף או חיידק), חומר אנטי-מיקרוביאלי, חומר חיטוי או מתקן שנועד להגן מפני מזיקים. ה"מזיקים" כוללים מגוון גדול של יצורים - חרקים, גורמי מחלות בקרב צמחים (חיידקים , פטריות ונגיפים), עשבים "שוטים", רכיכות, ציפורים, יונקים, נמטודות, אשר מתחרים עם בני האדם על מקורות מזון ובכך פוגעים ב[[חקלאות]], פוגעים במבנים, יוצרים [[זיהום סביבתי]], מפיצים מחלות, או שהם גורמים למטרד או למפגע אסתטי.  
    
[[תמונה:Warning2Pesticides.jpg|left|thumb|300px|שלט אזהרה מפני חומרי הדברה. קיימת מודעות מסויימת לסכנות של חומרי הדברה בגלל חשיפה לחומרים רעילים או מסרטנים במזון, אך מעט תשומת לב מופנית להיבטים אחרים כמו פגיעה ב[[בטחון תזונתי]] בגלל הפיכת המזון לתלוי ב[[דלק מחצבי]]]]
 
[[תמונה:Warning2Pesticides.jpg|left|thumb|300px|שלט אזהרה מפני חומרי הדברה. קיימת מודעות מסויימת לסכנות של חומרי הדברה בגלל חשיפה לחומרים רעילים או מסרטנים במזון, אך מעט תשומת לב מופנית להיבטים אחרים כמו פגיעה ב[[בטחון תזונתי]] בגלל הפיכת המזון לתלוי ב[[דלק מחצבי]]]]
שורה 7: שורה 7:  
יתרונות חומרי הדברה, נוגעים ליכולת לגדל כמות גדולה של מזון באופן זול (מבחינת [[כלכלת מחיר מלא|מחירי שוק]]) ולטווח הבינוני. עם זאת, יש בהם גם חסרונות: חומרי הדברה חודרים למזונם של בני האדם וגורמים ל[[בריאות|השפעות בריאותיות]] שונות, הם תורמים ל[[זיהום]] ה[[הסביבה הטבעית]], ל[[זיהום מים]] ול[[בעיות סביבה]] נוספות.  
 
יתרונות חומרי הדברה, נוגעים ליכולת לגדל כמות גדולה של מזון באופן זול (מבחינת [[כלכלת מחיר מלא|מחירי שוק]]) ולטווח הבינוני. עם זאת, יש בהם גם חסרונות: חומרי הדברה חודרים למזונם של בני האדם וגורמים ל[[בריאות|השפעות בריאותיות]] שונות, הם תורמים ל[[זיהום]] ה[[הסביבה הטבעית]], ל[[זיהום מים]] ול[[בעיות סביבה]] נוספות.  
   −
לחומרי הדברה מאפיינים פוגעניים רבים והם מחזקת בעיות [[קיימות]] - בין אלה אפשר לציין את ההסתמכות על גידולי [[מונוקלצ'ר]], דבר זה מצמצם את [[המגוון הגנטי]] של יבולי המזון העולמיים ומהווה סכנה בתחום [[ביטחון תזונתי]]; ההסתמכות על [[נפט]] ועל [[דלק מחצבי]] זול - דבר שהוא בעייתי על רקע [[שיא תפוקת הנפט]] וקושר את עתיד המזון והאוכלוסייה האנושית ביכולת לספק אנרגיה זולה; השתלטות של [[תאגידים רב לאומיים]] גדולים כמו [[מונסנטו]] על [[שוק החקלאות העולמי|שוק החקלאות]] ו[[שוק המזון העולמי|המזון העולמיים]] ודחיקה החוצה של חוואים זעירים, של [[חוואות מקומית]] ושל שיטות חקלאות מסורתיות שרבות מהן מ[[קיימות|קיימות]] ו[[סביבתנות|סביבתיות]] יותר. חומרי הדברה נחשבים לכן ל[[נעילה טכנולוגית]] - הם מאפשרים גידול של [[אוכלוסיית העולם]] אך בד בבד הם גורמים לתלות של אוכלוסייה אנושית גדולה על אמצעי שתלוי ב[[משאבים מתכלים]] ופוגע ב[[מערכות אקולוגיות]] ולכן עלול לפגוע בקיימות האנושית.   
+
לחומרי הדברה מאפיינים פוגעניים רבים והם מחזקת בעיות [[קיימות]] - בין אלה אפשר לציין את ההסתמכות על גידולי [[מונוקולטורה]], דבר זה מצמצם את [[המגוון הגנטי]] של יבולי המזון העולמיים ומהווה סכנה בתחום [[ביטחון תזונתי]]; ההסתמכות על [[נפט]] ועל [[דלק מחצבי]] זול - דבר שהוא בעייתי על רקע [[שיא תפוקת הנפט]] וקושר את עתיד המזון והאוכלוסייה האנושית ביכולת לספק אנרגיה זולה; השתלטות של [[תאגידים רב לאומיים]] גדולים כמו [[מונסנטו]] על [[שוק החקלאות העולמי|שוק החקלאות]] ו[[שוק המזון העולמי|המזון העולמיים]] ודחיקה החוצה של חוואים זעירים, של [[חוואות מקומית]] ושל שיטות חקלאות מסורתיות שרבות מהן מ[[קיימות|קיימות]] ו[[סביבתנות|סביבתיות]] יותר. חומרי הדברה נחשבים לכן ל[[נעילה טכנולוגית]] - הם מאפשרים גידול של [[אוכלוסיית העולם]] אך בד בבד הם גורמים לתלות של אוכלוסייה אנושית גדולה על אמצעי שתלוי ב[[משאבים מתכלים]] ופוגע ב[[מערכות אקולוגיות]] ולכן עלול לפגוע בקיימות האנושית.   
    
==שימושים==
 
==שימושים==
שורה 99: שורה 99:  
בנוסף, שימוש בחומרי הדברה תורם להקטנת [[מגוון המינים]] מקטין את [[מחזור החנקן|קיבוע החנקן]] בצמחים, תורם לפגיעה במאביקים, [[הרס בתי גידול|פוגע בבתי גידול]] (במיוחד של ציפורים), ותורם לסיכון של [[מינים בסכנת הכחדה]]. מזיקים יכולים לפתח [[עמידות לחומרי הדברה]], דבר שגורם להשמדת יבולים. דבר זה תורם בתורו לפיתוח של חומרי הדברה חדשים או הגדלת המינון של חומרי ההדברה. השלכות אלו גורמות להרעה במספר רב של בעיות סביבה.  
 
בנוסף, שימוש בחומרי הדברה תורם להקטנת [[מגוון המינים]] מקטין את [[מחזור החנקן|קיבוע החנקן]] בצמחים, תורם לפגיעה במאביקים, [[הרס בתי גידול|פוגע בבתי גידול]] (במיוחד של ציפורים), ותורם לסיכון של [[מינים בסכנת הכחדה]]. מזיקים יכולים לפתח [[עמידות לחומרי הדברה]], דבר שגורם להשמדת יבולים. דבר זה תורם בתורו לפיתוח של חומרי הדברה חדשים או הגדלת המינון של חומרי ההדברה. השלכות אלו גורמות להרעה במספר רב של בעיות סביבה.  
   −
קיים וויכוח האם אטרזין (Atrazine), אחד ממדבירי העשבים הנפוצים בעולם, עלול לגרום ל[[משבש אנדוקריני|שיבוש אדנוקריני]] חמור, לעקרות ולשינוי-מין נרחב בקרב [[דו-חיים]]. לפי המחקרים של הביולוג טיירון הייס מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, אטרזין גורם לזכרי צפרדעים להפוך לנקבות במהלך חייהם, כאשר החומר נמצא בריכוזים נמוכים מהתקן שלהם במי השתייה. החברה המייצרת את האטרזין שוללת את הדבר הזה. קשר אפשרי בין אטרזין לבין השפעות על מערכת המין יכולות להיות השלכות חמורות הן על הבריאות של בני אדם- שכן ייתכן כי השפעה דומה, גם אם פחותה בעוצמתה קיימת גם בקרב בני אדם. השפעה חמורה נוספת היא שפרעה לדו חיים עלולה להשפיע בצורה ניכרת על מערכות אקולוגיות רבות וכי השפעה דומה עלולה להתקיים גם בקרב מינים אחרים. [http://sciam.co.il/archives/329][http://en.wikipedia.org/wiki/Atrazine] [http://www.motherjones.com/environment/2011/11/tyrone-hayes-atrazine-syngenta-feud-frog-endangered]
+
קיים וויכוח האם אטרזין (Atrazine), אחד ממדבירי העשבים הנפוצים בעולם, עלול לגרום ל[[משבש אנדוקריני|שיבוש אנדוקריני]] חמור, לעקרות ולשינוי-מין נרחב בקרב [[דו-חיים]]. לפי המחקרים של הביולוג טיירון הייס מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, אטרזין גורם לזכרי צפרדעים להפוך לנקבות במהלך חייהם, כאשר החומר נמצא בריכוזים נמוכים מהתקן שלהם במי השתייה. החברה המייצרת את האטרזין שוללת את הדבר הזה. קשר אפשרי בין אטרזין לבין השפעות על מערכת המין יכולות להיות השלכות חמורות הן על הבריאות של בני אדם- שכן ייתכן כי השפעה דומה, גם אם פחותה בעוצמתה קיימת גם בקרב בני אדם. השפעה חמורה נוספת היא שפרעה לדו חיים עלולה להשפיע בצורה ניכרת על מערכות אקולוגיות רבות וכי השפעה דומה עלולה להתקיים גם בקרב מינים אחרים. [http://sciam.co.il/archives/329][http://en.wikipedia.org/wiki/Atrazine] [http://www.motherjones.com/environment/2011/11/tyrone-hayes-atrazine-syngenta-feud-frog-endangered]
    
כמות החומר שתנדוד מהאיזור המטופל תלויה בגורמים הקשורים בתכונות הכימיקל כמו היכולות שלו להאחז בקרקע, לחץ האדים שלו, אחוז ההמסה שלו במים, וההתנגדות שלו להתפרקות במשך הזמן. מאפיינים של הקרקע כמו הטקסטורה שלה (מרקם הקרקע), היכולת שלה לאגור מים, וכמות החומר האורגני שיש בה משפיעים גם הם על הכמות חומר ההדברה שתעזוב את האיזור.
 
כמות החומר שתנדוד מהאיזור המטופל תלויה בגורמים הקשורים בתכונות הכימיקל כמו היכולות שלו להאחז בקרקע, לחץ האדים שלו, אחוז ההמסה שלו במים, וההתנגדות שלו להתפרקות במשך הזמן. מאפיינים של הקרקע כמו הטקסטורה שלה (מרקם הקרקע), היכולת שלה לאגור מים, וכמות החומר האורגני שיש בה משפיעים גם הם על הכמות חומר ההדברה שתעזוב את האיזור.
שורה 128: שורה 128:  
מדינות שונות אוסרות על השימוש בחומרי הדברה שונים, לפי חשש מהשפעות שונות שלהם.  
 
מדינות שונות אוסרות על השימוש בחומרי הדברה שונים, לפי חשש מהשפעות שונות שלהם.  
   −
בארצות הברית כמו גם בישראל, השימוש במספר חומרי הדברה וחיטוי נאסר או הוגבל. החומרים האלו כוללים: אמיטרול, אצטט העופרת, אתילן אוקסיד (חומר חיטוי בו נעשה שימוש נרחב בבתי חולים), מספר קוטלי עשבים מקבוצת הכלורופנוקסי, [[DDT]] , דימתילהידרזין, הקסכלורובנזן, הקסמתילפוספורמיד, כלורדקון, לינדן, טוקספן, מירקס, וניטרופן.
+
בארצות הברית כמו גם בישראל, השימוש במספר חומרי הדברה וחיטוי נאסר או הוגבל. החומרים האלו כוללים: אמיטרול, אצטט העופרת, אתילן אוקסיד (חומר חיטוי בו נעשה שימוש נרחב בבתי חולים), מספר קוטלי עשבים מקבוצת הכלורופנוקסי, [[DDT]], דימתילהידרזין, הקסכלורובנזן, הקסמתילפוספורמיד, כלורדקון, לינדן, טוקספן, מירקס, וניטרופן.
    
===פיקוח על חומרי ההדברה בחקלאות ובקרבתם===
 
===פיקוח על חומרי ההדברה בחקלאות ובקרבתם===

תפריט ניווט