שינויים

'''חומרי הדברה''' או '''קוטלי מזיקים''' (pesticide) הם חומרים או תערובת של חומרים שנועדו כדי להרוג יצורים  חיים המוגדרים על ידי בני האדם כמזיקים. רוב חומרי ההדברה כיום הם חומרים כימיים, אבל חומר הדברה יכול להיות גם סוכן ביולוגי (כמו נגיף או חיידק), חומר אנטימיקורביאלי, חומר חיטוי או מתקן שנועד להגן מפני מזיקים. ה"מזיקים" כוללים מגוון גדול של יצורים - חרקים, גורמי מחלות בקרב צמחים (חיידקים , פטריות ונגיפים), עשבים "שוטים", רכיכות, ציפורים, יונקים, נמטודות, אשר מתחרים עם בני האדם על מקורות מזון ובכך פוגעים ב[[חקלאות]], פוגעים במבנים, יוצרים [[זיהום סביבתי]], מפיצים מחלות, או שהם גורמים למטרד או למפגע אסתטי.  

'''חומרי הדברה''' או '''קוטלי מזיקים''' (Pesticide) הם חומרים או תערובת של חומרים שנועדו כדי להרוג יצורים  חיים המוגדרים על ידי בני האדם כמזיקים. רוב חומרי ההדברה כיום הם חומרים כימיים, אבל חומר הדברה יכול להיות גם סוכן ביולוגי (כמו נגיף או חיידק), חומר אנטימיקרוביאלי, חומר חיטוי או מתקן שנועד להגן מפני מזיקים. ה"מזיקים" כוללים מגוון גדול של יצורים - חרקים, גורמי מחלות בקרב צמחים (חיידקים , פטריות ונגיפים), עשבים "שוטים", רכיכות, ציפורים, יונקים, נמטודות, אשר מתחרים עם בני האדם על מקורות מזון ובכך פוגעים ב[[חקלאות]], פוגעים במבנים, יוצרים [[זיהום סביבתי]], מפיצים מחלות, או שהם גורמים למטרד או למפגע אסתטי.  

[[תמונה:Warning2Pesticides.jpg|left|thumb|300px|שלט אזהרה מפני חומרי הדברה. קיימת מודעות מסויימת לסכנות של חומרי הדברה בגלל חשיפה לחומרים רעילים או מסרטנים במזון, אך מעט תשומת לב מופנית להבטים אחרים כמו פגיעה ב[[בטחון תזונתי]] בגלל הפיכת המזון לתלוי ב[[דלק מחצבי]]]]

[[תמונה:Warning2Pesticides.jpg|left|thumb|300px|שלט אזהרה מפני חומרי הדברה. קיימת מודעות מסויימת לסכנות של חומרי הדברה בגלל חשיפה לחומרים רעילים או מסרטנים במזון, אך מעט תשומת לב מופנית להיבטים אחרים כמו פגיעה ב[[בטחון תזונתי]] בגלל הפיכת המזון לתלוי ב[[דלק מחצבי]]]]

השימוש בחומרי הדברה בקנה מידה רחב, יחד עם אמצעים אחרים כגון [[דשן כימי]], קידם את [[המהפכה הירוקה]] וכיום הם נחשבים אחד המרכיבים החשובים של [[חקלאות תעשייתית]] שמאפשרת את הזנת [[אוכלוסיית העולם|האוכלוסייה האנושית]] ואת המשך [[גידול אוכלוסין|גידול אוכלוסיית העולם]].  

השימוש בחומרי הדברה בקנה מידה רחב, יחד עם אמצעים אחרים כגון [[דשן כימי]], קידם את [[המהפכה הירוקה]] וכיום הם נחשבים אחד המרכיבים החשובים של [[חקלאות תעשייתית]] שמאפשרת את הזנת [[אוכלוסיית העולם|האוכלוסייה האנושית]] ואת המשך [[גידול אוכלוסין|גידול אוכלוסיית העולם]].  

בשנת 1984 התרחש ב[[הודו]] [[אסון בופאל]]. כתוצאה מפיצוץ במפעל חומרי הדברה נגד כינים, נגרמה דליפה של חומר ההדברה באמצע הלילה. כתוצאה מהרעלה והמנוסה ההמונית נהרגו כ-2000 אנשים באופן מיידי, ועוד כ-8000 מתו בהמשך מפגיעות במערכת הנשימה. אלפי אנשים נפגעו באופן קשה ונשארו נכים, וסה"כ נפגעו באירוע מאות אלפי אנשים. עד היום נחשב האירוע ל[[אסון התעשייתי]] הגדול בהיסטוריה.  

בשנת 1984 התרחש ב[[הודו]] [[אסון בופאל]]. כתוצאה מפיצוץ במפעל חומרי הדברה נגד כינים, נגרמה דליפה של חומר ההדברה באמצע הלילה. כתוצאה מהרעלה והמנוסה ההמונית נהרגו כ-2000 אנשים באופן מיידי, ועוד כ-8000 מתו בהמשך מפגיעות במערכת הנשימה. אלפי אנשים נפגעו באופן קשה ונשארו נכים, וסה"כ נפגעו באירוע מאות אלפי אנשים. עד היום נחשב האירוע ל[[אסון התעשייתי]] הגדול בהיסטוריה.  

בית החרושת Anaversa לייצור חומרי הדברה ממוקם בעיר Cordoba, ורקרוז, מקסיקו. המפעל מוקם בקרבת מרכז העיר שמונה 300 אלף איש. בליל ה-3 במאי 1991 התרחש פיצוץ ששיחרר 38 אלף טונות של חומרי הדברה שכיסה מספר שכונות בעיר. חומרי ההדברה כללו methyl parathion, paraquat ועוד. מכבי האש כיבו את השריפה שפרצה עם מים שזרמו לנהר Blanco הסמוך ולבארות שהיו באיזור וגרמו לזיהום שלהם. באסון זה לא היו מקרי מוות מיידים, אבל סמוך לו החלו תושבים לחלות במחלות אופיינויות לזיהום הנגרם מחומרי הדברה מקבוצת זרחנים אורגנים כמו פגיעה במערכת העצבים המרכזית, גידולים סרטניים ולידת ילדים בעלי מומים. הרשויות מתכחשות לקשר בין הדברים.[http://www.panna.org/legacy/panups/panup_20010601.dv.html] [http://www.getipm.com/articles/mexico.html]

בית החרושת Anaversa לייצור חומרי הדברה ממוקם בעיר Cordoba, ורקרוז, מקסיקו. המפעל מוקם בקרבת מרכז העיר שמונה 300 אלף איש. בליל ה-3 במאי 1991 התרחש פיצוץ ששיחרר 38 אלף טונות של חומרי הדברה שכיסה מספר שכונות בעיר. חומרי ההדברה כללו methyl parathion, paraquat ועוד. מכבי האש כיבו את השריפה שפרצה עם מים שזרמו לנהר Blanco הסמוך ולבארות שהיו באיזור וגרמו לזיהום שלהם. באסון זה לא היו מקרי מוות מיידים, אבל סמוך לו החלו תושבים לחלות במחלות אופייניות לזיהום הנגרם מחומרי הדברה מקבוצת זרחנים אורגנים כמו פגיעה במערכת העצבים המרכזית, גידולים סרטניים ולידת ילדים בעלי מומים. הרשויות מתכחשות לקשר בין הדברים.[http://www.panna.org/legacy/panups/panup_20010601.dv.html] [http://www.getipm.com/articles/mexico.html]

בשנת 2014 מתו שתי ילדות בירושלים כתוצאה מחשיפה לחומר הדברה מסוג פוספין שהושאר בביתן.[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4479727,00.html]

בשנת 2014 מתו שתי ילדות בירושלים כתוצאה מחשיפה לחומר הדברה מסוג פוספין שהושאר בביתן.[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4479727,00.html]

זיהום אוויר בא לידי ביטוי ב[[נדידת חומרי הדברה]] ברוח. הדבר מתרחש כאשר חומרי הדברה שמרחפים באוויר כרסס נישאים ברוח לאיזורים אחרים ולפעמים גורמים שם לזיהום. חומרי הדברה גורמים לזיהום מים וקרקע כאשר חומרים אלה בורחים ממפעלים לייצור חומרי הדברה וממיכלי אחסון, כאשר חומרי ההדברה זורמים מתוך שדות כמי נגר, כאשר מיכלי ריסוס נזרקים, בריסוס אווירי וכאשר חומרי הדברה מורססים על מקווי מים כדי להרוג אצות. חלק מחומרי ההדברה הם [[מזהמים אורגניים עמידים]] ותורמים לזיהום קרקע חמור.  

זיהום אוויר בא לידי ביטוי ב[[נדידת חומרי הדברה]] ברוח. הדבר מתרחש כאשר חומרי הדברה שמרחפים באוויר כרסס נישאים ברוח לאיזורים אחרים ולפעמים גורמים שם לזיהום. חומרי הדברה גורמים לזיהום מים וקרקע כאשר חומרים אלה בורחים ממפעלים לייצור חומרי הדברה וממיכלי אחסון, כאשר חומרי ההדברה זורמים מתוך שדות כמי נגר, כאשר מיכלי ריסוס נזרקים, בריסוס אווירי וכאשר חומרי הדברה מורססים על מקווי מים כדי להרוג אצות. חלק מחומרי ההדברה הם [[מזהמים אורגניים עמידים]] ותורמים לזיהום קרקע חמור.  

מקרים של זיהום אוויר ומים משפיעים בין היתר על תחלואה בבני אדם (ראו פרק בריאות) - לדוגמה זיהום אוויר של חומרי הדברה גורר תחלואה גבוה ב[[פרקינסון]] בקרב ישובים סמוכים לגידולי חקלאות ובבקע אל גרבייה התחלואה הגבוהה בפרקינסון נגרמת כנראה בגלל זיהום מקורות מים.  

מקרים של זיהום אוויר ומים משפיעים בין היתר על תחלואה בבני אדם (ראו פרק בריאות) - לדוגמה זיהום אוויר של חומרי הדברה גורר תחלואה גבוה ב[[פרקינסון]] בקרב ישובים סמוכים לגידולי חקלאות ובבקעה אל גרבייה התחלואה הגבוהה בפרקינסון נגרמת כנראה בגלל זיהום מקורות מים.  

השפעה חשובה של חומרי ההדברה היא הרס [[המערכת האקולוגית]] שמתקיימת בשכבה העליונה של ה[[קרקע]]. מסיבה זו קרקע כזו היא עקרה ומחייבת דישון - לרוב [[דשן כימי]]. זאת בניגוד ל[[חקלאות אורגנית]] שבה מיקרו-אורגניזמים ובעלי חיים שונים מדשנים את הקרקע ויוצרים מגוון היבטים (כמו תיחוח, אגירת מים ועוד) שמאפשרים לצמחים לגדול. מסיבה זו, לפני שניתן לעבד קרקע בשיטות של [[חקלאות בת קיימא]] יש צורך לשקם את הקרקע - לחכות עד שהיא מתנקה מרעלים, לתת לה חומרי מזון ולאפשר ליצורים שונים להקים בה מערכת אקולוגית. תהליך השיקום נמשך מספר שנים. זיהום אוויר ומים של חומרי הדברה שנובע משדה אחד, יכול להשפיע על שדות שכנים ולגרום להרס המערכות האקולוגיות בהן.  

השפעה חשובה של חומרי ההדברה היא הרס [[המערכת האקולוגית]] שמתקיימת בשכבה העליונה של ה[[קרקע]]. מסיבה זו קרקע כזו היא עקרה ומחייבת דישון - לרוב [[דשן כימי]]. זאת בניגוד ל[[חקלאות אורגנית]] שבה מיקרו-אורגניזמים ובעלי חיים שונים מדשנים את הקרקע ויוצרים מגוון היבטים (כמו תיחוח, אגירת מים ועוד) שמאפשרים לצמחים לגדול. מסיבה זו, לפני שניתן לעבד קרקע בשיטות של [[חקלאות בת קיימא]] יש צורך לשקם את הקרקע - לחכות עד שהיא מתנקה מרעלים, לתת לה חומרי מזון ולאפשר ליצורים שונים להקים בה מערכת אקולוגית. תהליך השיקום נמשך מספר שנים. זיהום אוויר ומים של חומרי הדברה שנובע משדה אחד, יכול להשפיע על שדות שכנים ולגרום להרס המערכות האקולוגיות בהן.  

בנוסף, שימוש בחומרי הדברה תורם להקטנת [[מגוון המינים]] מקטין את [[מחזור החנקן|קיבוע החנקן]] בצמחים, תורם לפגיעה במאביקים, [[הרס בתי גידול|פוגע בבתי גידול]] (במיוחד של ציפורים), ותורם לסיכון של [[מינים בסכנת הכחדה]]. מזיקים יכולים לפתח [[עמידות לחומרי הדברה]], דבר שגורם להשמדת יבולים. דבר זה תורם בתורו לפיתוח של חומרי הדברה חדשים או הגדלת המינון של חומרי ההדברה. השלכות אלו גורמות להרעה במספר רב של בעיות סביבה.  

בנוסף, שימוש בחומרי הדברה תורם להקטנת [[מגוון המינים]] מקטין את [[מחזור החנקן|קיבוע החנקן]] בצמחים, תורם לפגיעה במאביקים, [[הרס בתי גידול|פוגע בבתי גידול]] (במיוחד של ציפורים), ותורם לסיכון של [[מינים בסכנת הכחדה]]. מזיקים יכולים לפתח [[עמידות לחומרי הדברה]], דבר שגורם להשמדת יבולים. דבר זה תורם בתורו לפיתוח של חומרי הדברה חדשים או הגדלת המינון של חומרי ההדברה. השלכות אלו גורמות להרעה במספר רב של בעיות סביבה.  

קיים וויכוח האם אטרזין (Atrazine), אחד ממדבירי העשבים הנפוצים בעולם, עלול לגרום ל[[משבש אנדוקריני|שיבוש אדנוקריני]] חמור, לעקרות ולשינוי-מין נרחב בקרב [[דו-חיים]]. לפי המחקרים של הביולוג טיירון הייס מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, אטרזין גורם לזכרי צפרדים להפוך לנקבות במהלך חייהם, כאשר החומר נמצא בריכוזים נמוכים מהתקן שלהם במי השתייה. החברה המייצרת את האטרזין שוללת את הדבר הזה. קשר אפשרי בין אטרזין לבין השפעות על מערכת המין יכולות להיות השלכות חמורות הן על הבריאות של בני אדם- שכן ייתכן כי השפעה דומה, גם אם פחותה בעוצמתה קיימת גם בקרב בני אדם. השפעה חמורה נוספת היא שפרעה לדו חיים עלולה להשפיע בצורה ניכרת על מערכות אקולוגיות רבות וכי השפעה דומה עלולה להתקיים גם בקרב מינים אחרים. [http://sciam.co.il/archives/329][http://en.wikipedia.org/wiki/Atrazine] [http://www.motherjones.com/environment/2011/11/tyrone-hayes-atrazine-syngenta-feud-frog-endangered]

קיים וויכוח האם אטרזין (Atrazine), אחד ממדבירי העשבים הנפוצים בעולם, עלול לגרום ל[[משבש אנדוקריני|שיבוש אדנוקריני]] חמור, לעקרות ולשינוי-מין נרחב בקרב [[דו-חיים]]. לפי המחקרים של הביולוג טיירון הייס מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, אטרזין גורם לזכרי צפרדעים להפוך לנקבות במהלך חייהם, כאשר החומר נמצא בריכוזים נמוכים מהתקן שלהם במי השתייה. החברה המייצרת את האטרזין שוללת את הדבר הזה. קשר אפשרי בין אטרזין לבין השפעות על מערכת המין יכולות להיות השלכות חמורות הן על הבריאות של בני אדם- שכן ייתכן כי השפעה דומה, גם אם פחותה בעוצמתה קיימת גם בקרב בני אדם. השפעה חמורה נוספת היא שפרעה לדו חיים עלולה להשפיע בצורה ניכרת על מערכות אקולוגיות רבות וכי השפעה דומה עלולה להתקיים גם בקרב מינים אחרים. [http://sciam.co.il/archives/329][http://en.wikipedia.org/wiki/Atrazine] [http://www.motherjones.com/environment/2011/11/tyrone-hayes-atrazine-syngenta-feud-frog-endangered]

כמות החומר שתנדוד מהאיזור המטופל תלויה בגורמים הקשורים בתכונות הכימיקל כמו היכולות שלו להאחז בקרקע, לחץ האדים שלו, אחוז ההמסה שלו במים, וההתנגדות שלו להתפרקות במשך הזמן. מאפיינים של הקרקע כמו הטקסטורה שלה (מרקם הקרקע), היכולת שלה לאגור מים, וכמות החומר האורגני שיש בה משפיעים גם הם על הכמות חומר ההדברה שתעזוב את האיזור.

כמות החומר שתנדוד מהאיזור המטופל תלויה בגורמים הקשורים בתכונות הכימיקל כמו היכולות שלו להאחז בקרקע, לחץ האדים שלו, אחוז ההמסה שלו במים, וההתנגדות שלו להתפרקות במשך הזמן. מאפיינים של הקרקע כמו הטקסטורה שלה (מרקם הקרקע), היכולת שלה לאגור מים, וכמות החומר האורגני שיש בה משפיעים גם הם על הכמות חומר ההדברה שתעזוב את האיזור.

לזיהום בכלל ולזיהום בחומרי הדברה יש עלויות כלכליות. נזקים של תחלואה בבני אדם כרוכים בעלות כלכלית שכוללת עלויות של טיפולים רפואיים, אובדן ימי עבודה לחולה ולבני משפחתו ואובדן [[רווחה חברתית]] לחולה ולבני משפחתו - עוגמת נפש וכו'. הדבר אינו כולל נזקים בלתי הפיכים כמו [[נכות]], או מוות כתוצאה מתחלואה כזו. העלות הכלכלית של נזק למערכות אקולוגיות כוללת את ההשפעה לרעה על [[שירותי המערכת האקולוגית]] כגון [[האבקה]] או [[ייצוב קרקעות]] או נטרול רעלים.  

לזיהום בכלל ולזיהום בחומרי הדברה יש עלויות כלכליות. נזקים של תחלואה בבני אדם כרוכים בעלות כלכלית שכוללת עלויות של טיפולים רפואיים, אובדן ימי עבודה לחולה ולבני משפחתו ואובדן [[רווחה חברתית]] לחולה ולבני משפחתו - עוגמת נפש וכו'. הדבר אינו כולל נזקים בלתי הפיכים כמו [[נכות]], או מוות כתוצאה מתחלואה כזו. העלות הכלכלית של נזק למערכות אקולוגיות כוללת את ההשפעה לרעה על [[שירותי המערכת האקולוגית]] כגון [[האבקה]] או [[ייצוב קרקעות]] או נטרול רעלים.  

לפי התאוריה [[כלכלה נאו קלאסית|הנאו קלאסית]], ניתן להתייחס אל [[זיהום]] באופן כללי (ולכן גם אל זיהום מ[[חומרי הדברה]]) כאל סוג של [[השפעה חיצונית]] משום שהיא פוגעת באנשים שלא היה להם חלק בקניה או במכירה של התוצרת החקלאית שיצרה את ה[[זיהום]]. הפתרון הנאו-קלאסי לדבר זה הוא [[הפנמת עלויות]] כלומר תשלום [[מס פיגובאיני]] מצד המזהמים (בין אם מדובר בצרכנים או ביצרנים) כדי לפצות את מי שנפגע מהזיהום, בדרך זו אמורים להגיע ל"[[זיהום אופטימילי]]" - רמת זיהום שמאזנת בין התועלת שנוצרה עבור החברה ממוצרים שהכנתם יצרה את הזיהום, לבין הנזק שמנגרם למי שנפגע מהזיהום. ב[[שוק משוכלל]],  דבר זה אמור להוביל ל[[יעילות פארטו]].  

לפי התאוריה [[כלכלה נאו קלאסית|הנאו קלאסית]], ניתן להתייחס אל [[זיהום]] באופן כללי (ולכן גם אל זיהום מ[[חומרי הדברה]]) כאל סוג של [[השפעה חיצונית]] משום שהיא פוגעת באנשים שלא היה להם חלק בקניה או במכירה של התוצרת החקלאית שיצרה את ה[[זיהום]]. הפתרון הנאו-קלאסי לדבר זה הוא [[הפנמת עלויות]] כלומר תשלום [[מס פיגוביאני]] מצד המזהמים (בין אם מדובר בצרכנים או ביצרנים) כדי לפצות את מי שנפגע מהזיהום, בדרך זו אמורים להגיע ל"[[זיהום אופטימילי]]" - רמת זיהום שמאזנת בין התועלת שנוצרה עבור החברה ממוצרים שהכנתם יצרה את הזיהום, לבין הנזק שמנגרם למי שנפגע מהזיהום. ב[[שוק משוכלל]],  דבר זה אמור להוביל ל[[יעילות פארטו]].  

פתרון כזה הוא בעייתי בכל מקרה בקרב חומרי הדברה רבים, שכן קשה להוכיח את הנזק מחומרי הדברה בשל הזמן הרב שעובר בין שחרור החומרים להגעתם אל בני האדם, הזמן שעובר בין הגעה לבין האדם לבין פיתוח תסמיני מחלה (כמו [[סרטן]], או [[טרטוגן|פגיעה בעוברים]], וכן קשה לדעת מה מקור הזיהום שיצר כל בעיה, במיוחד כאשר יש מגוון של חומרי הדברה המפוזרים על ידי מגוון של חקלאים ומדבירים. הדבר עוד יותר בעייתי בשל [[הצטברות ביולוגית]] שיכולה להעביר את חומרי ההדברה מהאוויר אל הקרקע או מאגרי מים ומשם במעלה שרשרת המזון להגיע למזונות אחרים וליצור [[זיהום במזון]]. נדידת חומרי הדברה מקשה עוד יותר את זיהוי מקור הבעיה (מי שהשתמש בחומר ההדברה) לבעיות שהוא גורר (בעיות אקולוגיות או בריאותיות).  

פתרון כזה הוא בעייתי בכל מקרה בקרב חומרי הדברה רבים, שכן קשה להוכיח את הנזק מחומרי הדברה בשל הזמן הרב שעובר בין שחרור החומרים להגעתם אל בני האדם, הזמן שעובר בין הגעה לבין האדם לבין פיתוח תסמיני מחלה (כמו [[סרטן]], או [[טרטוגן|פגיעה בעוברים]], וכן קשה לדעת מה מקור הזיהום שיצר כל בעיה, במיוחד כאשר יש מגוון של חומרי הדברה המפוזרים על ידי מגוון של חקלאים ומדבירים. הדבר עוד יותר בעייתי בשל [[הצטברות ביולוגית]] שיכולה להעביר את חומרי ההדברה מהאוויר אל הקרקע או מאגרי מים ומשם במעלה שרשרת המזון להגיע למזונות אחרים וליצור [[זיהום במזון]]. נדידת חומרי הדברה מקשה עוד יותר את זיהוי מקור הבעיה (מי שהשתמש בחומר ההדברה) לבעיות שהוא גורר (בעיות אקולוגיות או בריאותיות).