שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין שינוי בגודל ,  00:02, 14 באוקטובר 2015
מ
החלפת טקסט – "התשמש" ב־"השתמש"
שורה 108: שורה 108:  
לפי התאוריה [[כלכלה נאו קלאסית|הנאו קלאסית]], ניתן להתייחס אל [[זיהום]] באופן כללי (ולכן גם אל זיהום מ[[חומרי הדברה]]) כאל סוג של [[השפעה חיצונית]] משום שהיא פוגעת באנשים שלא היה להם חלק בקניה או במכירה של התוצרת החקלאית שיצרה את ה[[זיהום]]. הפתרון הנאו-קלאסי לדבר זה הוא [[הפנמת עלויות]] כלומר תשלום [[מס פיגובאיני]] מצד המזהמים (בין אם מדובר בצרכנים או ביצרנים) כדי לפצות את מי שנפגע מהזיהום, בדרך זו אמורים להגיע ל"[[זיהום אופטימילי]]" - רמת זיהום שמאזנת בין התועלת שנוצרה עבור החברה ממוצרים שהכנתם יצרה את הזיהום, לבין הנזק שמנגרם למי שנפגע מהזיהום. ב[[שוק משוכלל]],  דבר זה אמור להוביל ל[[יעילות פארטו]].  
 
לפי התאוריה [[כלכלה נאו קלאסית|הנאו קלאסית]], ניתן להתייחס אל [[זיהום]] באופן כללי (ולכן גם אל זיהום מ[[חומרי הדברה]]) כאל סוג של [[השפעה חיצונית]] משום שהיא פוגעת באנשים שלא היה להם חלק בקניה או במכירה של התוצרת החקלאית שיצרה את ה[[זיהום]]. הפתרון הנאו-קלאסי לדבר זה הוא [[הפנמת עלויות]] כלומר תשלום [[מס פיגובאיני]] מצד המזהמים (בין אם מדובר בצרכנים או ביצרנים) כדי לפצות את מי שנפגע מהזיהום, בדרך זו אמורים להגיע ל"[[זיהום אופטימילי]]" - רמת זיהום שמאזנת בין התועלת שנוצרה עבור החברה ממוצרים שהכנתם יצרה את הזיהום, לבין הנזק שמנגרם למי שנפגע מהזיהום. ב[[שוק משוכלל]],  דבר זה אמור להוביל ל[[יעילות פארטו]].  
   −
פתרון כזה הוא בעייתי בכל מקרה בקרב חומרי הדברה רבים, שכן קשה להוכיח את הנזק מחומרי הדברה בשל הזמן הרב שעובר בין שחרור החומרים להגעתם אל בני האדם, הזמן שעובר בין הגעה לבין האדם לבין פיתוח תסמיני מחלה (כמו [[סרטן]], או [[טרטוגן|פגיעה בעוברים]], וכן קשה לדעת מה מקור הזיהום שיצר כל בעיה, במיוחד כאשר יש מגוון של חומרי הדברה המפוזרים על ידי מגוון של חקלאים ומדבירים. הדבר עוד יותר בעייתי בשל [[הצטברות ביולוגית]] שיכולה להעביר את חומרי ההדברה מהאוויר אל הקרקע או מאגרי מים ומשם במעלה שרשרת המזון להגיע למזונות אחרים וליצור [[זיהום במזון]]. נדידת חומרי הדברה מקשה עוד יותר את זיהוי מקור הבעיה (מי שהתשמש בחומר ההדברה) לבעיות שהוא גורר (בעיות אקולוגיות או בריאותיות).  
+
פתרון כזה הוא בעייתי בכל מקרה בקרב חומרי הדברה רבים, שכן קשה להוכיח את הנזק מחומרי הדברה בשל הזמן הרב שעובר בין שחרור החומרים להגעתם אל בני האדם, הזמן שעובר בין הגעה לבין האדם לבין פיתוח תסמיני מחלה (כמו [[סרטן]], או [[טרטוגן|פגיעה בעוברים]], וכן קשה לדעת מה מקור הזיהום שיצר כל בעיה, במיוחד כאשר יש מגוון של חומרי הדברה המפוזרים על ידי מגוון של חקלאים ומדבירים. הדבר עוד יותר בעייתי בשל [[הצטברות ביולוגית]] שיכולה להעביר את חומרי ההדברה מהאוויר אל הקרקע או מאגרי מים ומשם במעלה שרשרת המזון להגיע למזונות אחרים וליצור [[זיהום במזון]]. נדידת חומרי הדברה מקשה עוד יותר את זיהוי מקור הבעיה (מי שהשתמש בחומר ההדברה) לבעיות שהוא גורר (בעיות אקולוגיות או בריאותיות).  
    
מצב זה מהווה [[כשל שוק]] בשל מספר גורמים ([[מוצר ציבורי]], [[עלויות עסקה]] [[מחסור במידע מלא]] ו[[שיהוי]]), שמטיל את העלויות של שימוש בחומרי הדברה על אזרחים שנפגעים ממנו. דבר זה יכול לקבל מענה חלקי על ידי רגולציה. אבל גם זו בעייתית בשל [[לובי פוליטי]] של חברות המייצרות חומרי הדברה וכן בגלל בעיות של [[מוצר ציבורי]].
 
מצב זה מהווה [[כשל שוק]] בשל מספר גורמים ([[מוצר ציבורי]], [[עלויות עסקה]] [[מחסור במידע מלא]] ו[[שיהוי]]), שמטיל את העלויות של שימוש בחומרי הדברה על אזרחים שנפגעים ממנו. דבר זה יכול לקבל מענה חלקי על ידי רגולציה. אבל גם זו בעייתית בשל [[לובי פוליטי]] של חברות המייצרות חומרי הדברה וכן בגלל בעיות של [[מוצר ציבורי]].

תפריט ניווט