47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 18:
שורה 18: + +
←ביקורת על תאוריית ההיצע המצרפי
קין מזכיר כי קיימת הצעה חלופית שהתקיימה במאה השנים הראשונות של ה[[כלכלה הקלאסית]]]. ולפי תאוריה זו המחירים נקבעו לפי עלויות הייצור. בצורת הניתוח הסטטית שבה כלכלנים נאו קלאסים נוהגים לתאר את שוק הסחורות, פרוש הדבר הוא הקמת היצע מאוזנת, או אפילו יורדת. כך שכאשר עולה הכמות המיוצרת מחיר השוק של הסחורות נשאר קבוע או אפילו יורד. בפרק 3 של הספר, טוען קין כי למרות שהעמדה הנאו קלאסית נראית הגיונית ומתוחכמת יותר למרעית עין, יש לה בעיות לוגית שמהן נובע שהעמדה הקלאסית היא תאור מדוייק יותר של המציאות.
קין מזכיר כי קיימת הצעה חלופית שהתקיימה במאה השנים הראשונות של ה[[כלכלה הקלאסית]]]. ולפי תאוריה זו המחירים נקבעו לפי עלויות הייצור. בצורת הניתוח הסטטית שבה כלכלנים נאו קלאסים נוהגים לתאר את שוק הסחורות, פרוש הדבר הוא הקמת היצע מאוזנת, או אפילו יורדת. כך שכאשר עולה הכמות המיוצרת מחיר השוק של הסחורות נשאר קבוע או אפילו יורד. בפרק 3 של הספר, טוען קין כי למרות שהעמדה הנאו קלאסית נראית הגיונית ומתוחכמת יותר למרעית עין, יש לה בעיות לוגית שמהן נובע שהעמדה הקלאסית היא תאור מדוייק יותר של המציאות.
קין מביא טיעון של הכלכלן האיטלקי [[פיירו סראפה]] שסותר את תאוריית הייצור על הצבעה על סתירה עצמית. סראפה מניח שתי הנחות מפתח של הניתוח הנאו קלאסי -האחת היא שביקוש והיצע הם בלתי תלויים. והשניה היא שאי אפשר, בטווח הקצר, לשנות את הכמות של לפחות גורם ייצור אחד. (כלומר או שכמות העובדים קבוע או שכמות המכונות היא קבועה. סראפה וקין טוענים ששני התנאים האלה, סותרים זה את זה. קין בוחן מספר תגובות כלכליו אפשריות מול הטיעון של סראפה. בהמשך הפרק קין טוען כי פירמות אינן מביאות רווח למקסימום אם הן משוות את ה"עלות השולית" ל"תפוקה שולית" , שכן למרות שטיעון זה נראה הגיוני בניתוח סטטי שבו אין חשיבות לזמן, ניתוח דינאמי מביא למסקנה אחרת.
==ראו עוד==
==ראו עוד==