שינויים

==כלכלה מוסדית מסורתית==

==כלכלה מוסדית מסורתית==

כלכלה מוסדית הייתה בעבר זרם המחשבה הדומיננטי בהגות הכלכלית בארצות הברית, כשנכללו בה כלכלנים מפורסמים אך שונים כמו [[תורסטיין ובלן]], [[ווסלי מיטשל]], ו[[ג'ון אר. קומונס]]. חלק מהמוסדיים חושבים ש[[קרל מרקס]] השתייך למסורת המוסדית היות והוא תאר את ה[[קפיטליזם]] כמערכת חברתית בעלת תיחום היסטורי. כלכלנים מוסדיים אחרים חולקים על הגדרתו של הקפיטליזם על פי מרקס, ורואים במאפיינים מגדירים כמו [[שוק|שווקים]], [[כסף]] ו[[בעלות פרטית של הייצור]] דברים שהתפתחו באופן טבעי במשך הזמן, כתוצאה מפעולות תכליתיות של פרטים.  

כלכלה מוסדית הייתה בעבר זרם המחשבה הדומיננטי בהגות הכלכלית בארצות הברית, כשנכללו בה כלכלנים מפורסמים אך שונים כמו [[תורסטיין ובלן]], [[ווסלי מיטשל]], ו[[ג'ון אר. קומונס]]. חלק מהמוסדיים חושבים ש[[קרל מרקס]] השתייך למסורת המוסדית היות והוא תאר את ה[[קפיטליזם]] כמערכת חברתית בעלת תיחום היסטורי. כלכלנים מוסדיים אחרים חולקים על הגדרתו של הקפיטליזם על פי מרקס, ורואים במאפיינים מגדירים כמו [[שוק|שווקים]], [[כסף]] ו[[בעלות פרטית של הייצור]] דברים שהתפתחו באופן טבעי במשך הזמן, כתוצאה מפעולות תכליתיות של פרטים.  

כלכלנים מוסדיים מסורתיים [http://cepa.newschool.edu/het/schools/institut.htm], דוחים את ה"רדוקציה" של מוסדות לכדי דברים פשוטים כמו טעמים, [[טכנולוגיה]], וטבע. טעמים, יחד עם ציפיות לגבי העתיד, הרגלים, ומוטיבציה, לא רק שקובעים את טבעם של מוסדות, אלא גם הינם מוגבלים ומעוצבים בידי מוסדות. אם אנשים חיים, עובדים ומקיימים יחסי גומלין עם מוסדות על בסיס קבוע, הדבר מעצב את השקפת עולמם.  

כלכלנים מוסדיים מסורתיים [http://cepa.newschool.edu/het/schools/institut.htm], דוחים את ה"רדוקציה" של מוסדות לכדי דברים פשוטים כמו טעמים, [[טכנולוגיה]], וטבע. טעמים, יחד עם ציפיות לגבי העתיד, הרגלים, ומוטיבציה, לא רק שקובעים את טבעם של מוסדות, אלא גם הינם מוגבלים ומעוצבים בידי מוסדות. אם אנשים חיים, עובדים ומקיימים יחסי גומלין עם מוסדות על בסיס קבוע, הדבר מעצב את השקפת עולמם.  

באופן בסיסי, מוסדיות מסורתית זו (וקרובתה [[כלכלה מוסדית פוליטית]]) מדגישות את היסודות המשפטיים של כלכלה (ראו [[ג'ון אר. קומונס]]) ואת ה[[תהליך|תהליכים]] [[אבולוציה|האבולוציוניים]], ההרגליים, והרצוניים בהם מוסדות מוקמים ולאחר מכן משתנים (ראו [[ג'ון דואוי]], [[תורסטיין ובלן]] ו[[דניאל ברומבלי]]). התנודות במוסדות הן תוצאה הכרחית של אותם תמריצים שגרמו ליצירת אותם מוסדות, לכן השינויים בעיצוב המוסדות והשפעתם הם אנדוגניים (כלומר נקבעים בתוך המערכת).  

באופן בסיסי, מוסדיות מסורתית זו (וקרובתה [[כלכלה מוסדית פוליטית]]) מדגישות את היסודות המשפטיים של כלכלה (ראו [[ג'ון אר. קומונס]]) ואת ה[[תהליך|תהליכים]] [[אבולוציה|האבולוציוניים]], ההרגליים, והרצוניים בהם מוסדות מוקמים ולאחר מכן משתנים (ראו [[ג'ון דואוי]], [[תורסטיין ובלן]] ו[[דניאל ברומבלי]]). התנודות במוסדות הן תוצאה הכרחית של אותם תמריצים שגרמו ליצירת אותם מוסדות, לכן השינויים בעיצוב המוסדות והשפעתם הם אנדוגניים (כלומר נקבעים בתוך המערכת).  

==כלכלה מוסדית חדשה==

==כלכלה מוסדית חדשה==

עם הפיתוח של התאוריות בדבר [[מידע לא-סימטרי]] ושל [[הפצת מידע]] נעשה נסיון למזג את הכלכלה המוסדית לתוך [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הנאו-קלאסית]], תחת השם [[כלכלה מוסדית חדשה]]. עם זאת, זרם זה של הכלכלה המוסדית לא הצליח לרשת את הזרם של הכלכלה הקלאסית, היות ו(הכלכלנים האפיקורסים טוענים כי) הוא ירש את כל הפגמים של הכלכלה הנאו-קלאסית. באופן מפורש, נמתחה ביקורת על היות הכלכלה המוסדית החדשה רדיוקציוניסטית ולא מציאותית: זאת הופנתה כנגד [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הנאו-קלאסית]] על התעלמותה למעשה ממוסדות, וכנגד הכלכלה המוסדית החדשה על ניסיונותיה לצמצם את המוסדות להחלטות ''רציונליות'' ו''[[יעילות פארטו|יעילות]]'' שפותרות בעיות הקשורות ב[[עלויות עסקה]].

עם הפיתוח של התאוריות בדבר [[מידע לא-סימטרי]] ושל [[הפצת מידע]] נעשה נסיון למזג את הכלכלה המוסדית לתוך [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הנאו-קלאסית]], תחת השם [[כלכלה מוסדית חדשה]]. עם זאת, זרם זה של הכלכלה המוסדית לא הצליח לרשת את הזרם של הכלכלה הקלאסית, היות ו(הכלכלנים האפיקורסים טוענים כי) הוא ירש את כל הפגמים של הכלכלה הנאו-קלאסית. באופן מפורש, נמתחה ביקורת על היות הכלכלה המוסדית החדשה רדיוקציוניסטית ולא מציאותית: זאת הופנתה כנגד [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הנאו-קלאסית]] על התעלמותה למעשה ממוסדות, וכנגד הכלכלה המוסדית החדשה על ניסיונותיה לצמצם את המוסדות להחלטות ''רציונליות'' ו''[[יעילות פארטו|יעילות]]'' שפותרות בעיות הקשורות ב[[עלויות עסקה]].

הכלכלנית המוסדית [[אלינור אוסטרום]] חקרה כיצד מוסדות חברתיים שונים משמשים במקומות שונים בעולם כדי לנהל בצורה מוצלחת ובת קיימא [[מוצר משותף|מוצרים משותפים]] כמו [[יערות]], מערכות השקייה, שדות דיג ועוד. מוצרים משותפים דומים ל[[מוצר ציבורי]] אלא שהם מכילים משאב משותף שעלול להתדלדל עקב שימוש יתר שכן הם [[מוצר יריבי]] בניגוד למוצר הציבורי שאינו יריבי. בזכות עבודתה זו זכתה אוסטרום בפרס נובל לכלכלה בשנת 2009.

הכלכלנית המוסדית [[אלינור אוסטרום]] חקרה כיצד מוסדות חברתיים שונים משמשים במקומות שונים בעולם כדי לנהל בצורה מוצלחת ובת קיימא [[מוצר משותף|מוצרים משותפים]] כמו [[יערות]], מערכות השקייה, שדות דיג ועוד. מוצרים משותפים דומים ל[[מוצר ציבורי]] אלא שהם מכילים משאב משותף שעלול להתדלדל עקב שימוש יתר שכן הם [[מוצר יריבי]] בניגוד למוצר הציבורי שאינו יריבי. בזכות עבודתה זו זכתה אוסטרום בפרס נובל לכלכלה בשנת 2009.

כלכלה מוסדית, או '''מוסדיות''', מחולקת כיום באופן חד בין הכלכלה המוסדית החדשה לבין [[כלכלה מוסדית פוליטית]]. הכלכלה המוסדית החדשה (גישה קרובה ל[[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלה הנאו-קלאסית]] וקרובתה הפוליטית ה[[נאו-ליברליזם]]). מיוצגת על ידי אנשים כמו [[דאגלס נורת']] (שזכה ב"פרס נובל" בכלכלה), והכלכלה המוסדית הפוליטית משוייכת לסוציולוג [[פטר בי אוונס]] מברקלי ולכלכלן [[הא-ג'ון צ'אנג']] מקיימברידג'.  

כלכלה מוסדית, או '''מוסדיות''', מחולקת כיום באופן חד בין הכלכלה המוסדית החדשה לבין [[כלכלה מוסדית פוליטית]]. הכלכלה המוסדית החדשה (גישה קרובה ל[[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלה הנאו-קלאסית]] וקרובתה הפוליטית ה[[נאו-ליברליזם]]). מיוצגת על ידי אנשים כמו [[דאגלס נורת']] (שזכה ב"פרס נובל" בכלכלה), והכלכלה המוסדית הפוליטית משוייכת לסוציולוג [[פטר בי אוונס]] מברקלי ולכלכלן [[הא-ג'ון צ'אנג']] מקיימברידג'.  

באופן מובלט, כלכלה מוסדית מסורתית הינה במובנים רבים תגובה לאורתודוקסיה הכלכלית הקיימת; חזרתה בדמות [[כלכלה מוסדית פוליטית]] הינה לכן קריאת תיגר מפורשת בפני [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הנאו-קלאסית]], היות והיא מבוססת על הנחת יסוד שהכלכלנים נאו-קלאסיים מתנגדים לה: שלא ניתן להפריד בין הכלכלה לבין המערכות הפוליטיות והחברתיות שבהן היא טבועה. חלק מהכותבים המשוייכים לזרם הזה הם רוברט פרנק, וורן ג'י סמואלס, מרק אר. טול, ג'פרי הודג'סון[http://en.wikipedia.org/wiki/Geoffrey_Hodgson], דניאל ברומלי, אנה מיהו.

באופן מובלט, כלכלה מוסדית מסורתית הינה במובנים רבים תגובה לאורתודוקסיה הכלכלית הקיימת; חזרתה בדמות [[כלכלה מוסדית פוליטית]] הינה לכן קריאת תיגר מפורשת בפני [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הנאו-קלאסית]], היות והיא מבוססת על הנחת יסוד שהכלכלנים נאו-קלאסיים מתנגדים לה: שלא ניתן להפריד בין הכלכלה לבין המערכות הפוליטיות והחברתיות שבהן היא טבועה. חלק מהכותבים המשוייכים לזרם הזה הם רוברט פרנק, וורן ג'י סמואלס, מרק אר. טול, ג'פרי הודג'סון[http://en.wikipedia.org/wiki/Geoffrey_Hodgson], דניאל ברומלי, אנה מיהו.

אחת הדוגמאות לחשיבות של כלכלה מוסדית כיום הוא הספר [[מדוע אומות נכשלות]] שנכתב על ידי שני כלכלנים אמריקאיים [[דרון אסמוגלו]] ו[[ג'יימס רובינזון]] בשנת 2012. בספר הם מנסים לענות על אחת השאלות הבסיסיות ביותר בכלכלה ובפוליטיקה - מדוע חלק מהמדינות (לדוגמה [[נורווגיה]]) משגשגות, בעוד מדינות אחרות (לדוגמה [[מאלי]]) נכשלות. ההסבר של אסמוגלו ורובינזון הוא הבדלים בהתפתחות של [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]].  

אחת הדוגמאות לחשיבות של כלכלה מוסדית כיום הוא הספר [[מדוע אומות נכשלות]] שנכתב על ידי שני כלכלנים אמריקאיים [[דרון אסמוגלו]] ו[[ג'יימס רובינזון]] בשנת 2012. בספר הם מנסים לענות על אחת השאלות הבסיסיות ביותר בכלכלה ובפוליטיקה - מדוע חלק מהמדינות (לדוגמה [[נורווגיה]]) משגשגות, בעוד מדינות אחרות (לדוגמה [[מאלי]]) נכשלות. ההסבר של אסמוגלו ורובינזון הוא הבדלים בהתפתחות של [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]].