שינויים

כלכלה מוסדית, או '''מוסדיות''', מחולקת כיום באופן חד בין הכלכלה המוסדית החדשה לבין [[כלכלה מוסדית פוליטית]]. הכלכלה המוסדית החדשה (גישה קרובה ל[[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלה הנאו-קלאסית]] וקרובתה הפוליטית ה[[נאו-ליברליזם]]). מיוצגת על ידי אנשים כמו [[דאגלס נורת']] (שזכה ב"פרס נובל" בכלכלה), והכלכלה המוסדית הפוליטית משוייכת לסוציולוג [[פטר בי אוונס]] מברקלי ולכלכלן [[הא-ג'ון צ'אנג']] מקיימברידג'.  

כלכלה מוסדית, או '''מוסדיות''', מחולקת כיום באופן חד בין הכלכלה המוסדית החדשה לבין [[כלכלה מוסדית פוליטית]]. הכלכלה המוסדית החדשה (גישה קרובה ל[[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלה הנאו-קלאסית]] וקרובתה הפוליטית ה[[נאו-ליברליזם]]). מיוצגת על ידי אנשים כמו [[דאגלס נורת']] (שזכה ב"פרס נובל" בכלכלה), והכלכלה המוסדית הפוליטית משוייכת לסוציולוג [[פטר בי אוונס]] מברקלי ולכלכלן [[הא-ג'ון צ'אנג']] מקיימברידג'.  

באופן מובלט, כלכלה מוסדית מסורתית הינה במובנים רבים תגובה לאורתודוקסיה הכלכלית הקיימת; חזרתה בדמות [[כלכלה מוסדית פוליטית]] הינה לכן קריאת תגר מפורשת בפני [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הנאו-קלאסית]], היות והיא מבוססת על הנחת יסוד שהכלכלנים נאו-קלאסיים מתנגדים לה:  שלא ניתן להפריד בין הכלכלה לבין המערכות הפוליטיות והחברתיות שבהן היא טבועה. חלק מהכותבים המשוייכים לזרם הזה הם רוברט פרנק, וורן ג'י סמואלס, מרק אר. טול, ג'פרי הודג'סון[http://en.wikipedia.org/wiki/Geoffrey_Hodgson], דניאל ברומלי, אנה מיהו.

באופן מובלט, כלכלה מוסדית מסורתית הינה במובנים רבים תגובה לאורתודוקסיה הכלכלית הקיימת; חזרתה בדמות [[כלכלה מוסדית פוליטית]] הינה לכן קריאת תיגר מפורשת בפני [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הנאו-קלאסית]], היות והיא מבוססת על הנחת יסוד שהכלכלנים נאו-קלאסיים מתנגדים לה:  שלא ניתן להפריד בין הכלכלה לבין המערכות הפוליטיות והחברתיות שבהן היא טבועה. חלק מהכותבים המשוייכים לזרם הזה הם רוברט פרנק, וורן ג'י סמואלס, מרק אר. טול, ג'פרי הודג'סון[http://en.wikipedia.org/wiki/Geoffrey_Hodgson], דניאל ברומלי, אנה מיהו.

אחת הדוגמאות לחשיבות של כלכלה מוסדית כיום הוא הספר [[מדוע אומות נכשלות]] שנכתב על ידי שני כלכלנים אמריקאיים [[דרון אסמוגלו]] ו[[ג'יימס רובינזון]] בשנת 2012. בספר הם מנסים לענות על אחת השאלות הבסיסיות ביותר בכלכלה ובפוליטיקה - מדוע חלק מהמדינות (לדוגמה [[נורווגיה]]) משגשגות, בעוד מדינות אחרות (לדוגמה [[מאלי]]) נכשלות. ההסבר של אסמוגלו ורובינזון הוא הבדלים בהתפתחות של [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]].  

אחת הדוגמאות לחשיבות של כלכלה מוסדית כיום הוא הספר [[מדוע אומות נכשלות]] שנכתב על ידי שני כלכלנים אמריקאיים [[דרון אסמוגלו]] ו[[ג'יימס רובינזון]] בשנת 2012. בספר הם מנסים לענות על אחת השאלות הבסיסיות ביותר בכלכלה ובפוליטיקה - מדוע חלק מהמדינות (לדוגמה [[נורווגיה]]) משגשגות, בעוד מדינות אחרות (לדוגמה [[מאלי]]) נכשלות. ההסבר של אסמוגלו ורובינזון הוא הבדלים בהתפתחות של [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]].