שינויים

כלכלנים נאו-קלאסיים טוענים כי אסור למדינה או לגורם שלישי כלשהו, [[רגולציה|להתערב בבחירות הצרכן]], שכן יש לו אוטונומיה. כל סוג של שיפוט לגבי המוצר הוא מתנשא ו/או פוגע בחופש הבחירה של הצרכן. היות והנחה בתאוריה היא ש[[האדם הכלכלי|הצרכן הוא רציונלי]], [[ידע מלא|יודע כל]], והטעמים שלו נתונים מראש, רק הוא יכול להיות השופט בשאלה האם המוצרים שהוא קונה הם מיותרים או לא. טענה זו נטועה עמוק גם בתרבות של ארצות הברית, שבה המילה "בחירה" או "חופש הבחירה" בשוק היא [[ערך חברתי]] חשוב. אקרלוף ושילר טוענים שבחירה כזו היא אשליה או בלוף. לרוב הצרכנים אין יכולת בחירה אמיתית בגלל [[הטיה קוגניטיבית|הטיות בתפיסה]], בגלל [[מידע א-סימטרי|פערים במידע]], בגלל [[התמכרות|התמכרויות]] ובגלל שרוב האפשרויות הנתונות לצרכן הן בין מספר אופציות עם מאפיינים דומים, שכולן פוגעות בו.  

כלכלנים נאו-קלאסיים טוענים כי אסור למדינה או לגורם שלישי כלשהו, [[רגולציה|להתערב בבחירות הצרכן]], שכן יש לו אוטונומיה. כל סוג של שיפוט לגבי המוצר הוא מתנשא ו/או פוגע בחופש הבחירה של הצרכן. היות והנחה בתאוריה היא ש[[האדם הכלכלי|הצרכן הוא רציונלי]], [[ידע מלא|יודע כל]], והטעמים שלו נתונים מראש, רק הוא יכול להיות השופט בשאלה האם המוצרים שהוא קונה הם מיותרים או לא. טענה זו נטועה עמוק גם בתרבות של ארצות הברית, שבה המילה "בחירה" או "חופש הבחירה" בשוק היא [[ערך חברתי]] חשוב. אקרלוף ושילר טוענים שבחירה כזו היא אשליה או בלוף. לרוב הצרכנים אין יכולת בחירה אמיתית בגלל [[הטיה קוגניטיבית|הטיות בתפיסה]], בגלל [[מידע א-סימטרי|פערים במידע]], בגלל [[התמכרות|התמכרויות]] ובגלל שרוב האפשרויות הנתונות לצרכן הן בין מספר אופציות עם מאפיינים דומים, שכולן פוגעות בו.  

שילר ואקרלוף טוענים, שלפחות בחלק מהתחומים, היות וחברות יכולות לרמות את הצרכנים שוב ושוב, חברות שיחליטו לא לרמות את הצרכנים יפסידו נתחי שוק חשובים, יהיו פחות רווחיות ועלולות לפשוט את הרגל. כך ייתכן שעבור הצרכן, מה שנותר הוא לבחור בין חברות שונות שכולן מרמות אותו. המחברים טוענים כי קיים '''"שיווי משקל של פישינג"''' - כלומר בשווקים רבים ללא [[רגולציה]] יתבסס [[שיווי משקל]] שכולל בתוכו רמייה או ניצול של הצרכנים. גם עם רגולציה, עדיין שווקים יכולים להיגרר למצב זה עם הזמן, במיוחד כאשר המערכת הפוליטית עצמה סובלת מהטיה לטובת הכסף הגדול. הם יוצאים נגד הרעיון לפיו [[שוק משוכלל]] - ללא השפעה חיצונית וללא פערים גדולים - יביא ל[[יעילות פארטו]], הפתרון ה"יעיל" של השוק בתחומים רבים הוא שיווי משקל שבו הצרכנים נדפקים בגלל המרחק בין הצרכנים בפועל לבין המודל התוארטי המקובל.  

שילר ואקרלוף טוענים, שלפחות בחלק מהתחומים, היות וחברות יכולות לרמות את הצרכנים שוב ושוב, חברות שיחליטו לא לרמות את הצרכנים יפסידו נתחי שוק חשובים, יהיו פחות רווחיות ועלולות לפשוט את הרגל. כך ייתכן שעבור הצרכן, מה שנותר הוא לבחור בין חברות שונות שכולן מרמות אותו. המחברים טוענים כי קיים '''"שיווי משקל של פישינג"''' - כלומר בשווקים רבים ללא [[רגולציה]] יתבסס [[שיווי משקל]] שכולל בתוכו רמייה או ניצול של הצרכנים. גם עם רגולציה, עדיין שווקים יכולים להיגרר למצב זה עם הזמן, במיוחד כאשר המערכת הפוליטית עצמה סובלת מהטיה לטובת הכסף הגדול. הם יוצאים נגד הרעיון לפיו [[שוק משוכלל]] - ללא השפעה חיצונית וללא פערים גדולים - יביא ל[[יעילות פארטו]], הפתרון ה"יעיל" של השוק בתחומים רבים הוא שיווי משקל שבו הצרכנים נדפקים בגלל המרחק בין הצרכנים בפועל לבין המודל התאורטי המקובל.  

שילר ואקרלוף פונים לקהל הרחב, במיוחד לקהל בארצות הברית, כמו גם לעמיתיהם [[חקר הכלכלכה|הכלכלנים]] מהזרם של [[כלכלה נאו-קלאסית]] וכלכלנים מהימין שטוענים כי [[שוק חופשי|השוק החופשי]] הוא פתרון לכל בעיה. האמירה המרכזית של הספר היא שרמאות וניצול של צרכנים היא דבר נפוץ בשוק, גם אם הוא שוק תחרותי, שוק משוכלל או שוק חופשי. לא מדובר ב"[[השפעה חיצונית]]" או דבר שקל לתקן אלא בתופעה אינהרנטית לשוק. הכותבים מדגישים דבר זה מספר פעמים בספר על ידי כך שהם מדברים על "שיווי משקל של פישינג" (במבוא לספר). בסיכום הספר שילר ואקלרוף משווים בין הבעיה של פישינג לבין מחלת ה[[סרטן]], כפי שהיא מופיעה בספר "[[מלכת המחלות]]" - לא מדובר במין וירוס חיצוני לגוף שניתן לסלק אותו בקלות, אלא בתופעה שצומחת מתוך תכונות הגוף ולכן היא גם עמידה הרבה יותר לניסיונות של הגוף לתקן אותה. באופן דומה פישינג בשוק וניצול של אי רציונליות של הצרכים הוא לא דבר שקל לתקן אותו.

שילר ואקרלוף פונים לקהל הרחב, במיוחד לקהל בארצות הברית, כמו גם לעמיתיהם [[חקר הכלכלה|הכלכלנים]] מהזרם של [[כלכלה נאו-קלאסית]] וכלכלנים מהימין שטוענים כי [[שוק חופשי|השוק החופשי]] הוא פתרון לכל בעיה. האמירה המרכזית של הספר היא שרמאות וניצול של צרכנים היא דבר נפוץ בשוק, גם אם הוא שוק תחרותי, שוק משוכלל או שוק חופשי. לא מדובר ב"[[השפעה חיצונית]]" או דבר שקל לתקן אלא בתופעה אינהרנטית לשוק. הכותבים מדגישים דבר זה מספר פעמים בספר על ידי כך שהם מדברים על "שיווי משקל של פישינג" (במבוא לספר). בסיכום הספר שילר ואקלרוף משווים בין הבעיה של פישינג לבין מחלת ה[[סרטן]], כפי שהיא מופיעה בספר "[[מלכת המחלות]]" - לא מדובר במין וירוס חיצוני לגוף שניתן לסלק אותו בקלות, אלא בתופעה שצומחת מתוך תכונות הגוף ולכן היא גם עמידה הרבה יותר לניסיונות של הגוף לתקן אותה. באופן דומה פישינג בשוק וניצול של אי רציונליות של הצרכים הוא לא דבר שקל לתקן אותו.

==הטעיות וניצול צרכנים בתחומים שונים==

==הטעיות וניצול צרכנים בתחומים שונים==