שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
שורה 121: שורה 121:     
===הטיית מחקרים בפרשת ויוקס===
 
===הטיית מחקרים בפרשת ויוקס===
ויוקס היתה תרופה פופלארית נגד דלקת, שאינה על בסיס סטרואידים, ששווקה על ידי חברת התרופות מֶרְק (Merck & Co). בחודש מאי 1999 מנהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA) אישר את שיווק התרופה.אנשים רבים עם בעיות של כאבי שריר-שלד כמו בעיות גב, צוואר ועוד צרכו את התרופה. השימוש בה היה נרחב מאד. בהמשך התברר כי התרופה מגבירה את הסיכון למחלות לב ול[[שבץ]] ושיווקה הופסק.  
+
ויוקס היתה תרופה פופולרית נגד דלקת, שאינה על בסיס סטרואידים, ששווקה על ידי חברת התרופות מֶרְק (Merck & Co). בחודש מאי 1999 מנהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA) אישר את שיווק התרופה.אנשים רבים עם בעיות של כאבי שריר-שלד כמו בעיות גב, צוואר ועוד צרכו את התרופה. השימוש בה היה נרחב מאד. בהמשך התברר כי התרופה מגבירה את הסיכון למחלות לב ול[[שבץ]] ושיווקה הופסק.  
   −
ב-23 בספטמבר 2004 קיבלה מרק מידע על תוצאות ניסוי בבני אדם אותו ניהלה, ולפיו בקרב משתמשי ויוקס לתקופה העולה על 18 חודשים קיים סיכון גבוה יותר ללקות בהתקף לב. ב-28 בספטמבר 2004 הודיעה מרק ל-FDA כי היא מושכת מרצונה את התרופה מן השוק והכריזה על צעד זה ב-30 בספטמבר 2004. מאז המליץ ה-FDA להשיב את ויוקס לשוק התרופות, אולם בתוספת של אזהרות בולטות בעלון הנילווה לתרופה, על הסיכון שבנטילת התרופה לפיתוח מחלת לב.
+
ב-23 בספטמבר 2004 קיבלה מרק מידע על תוצאות ניסוי בבני אדם אותו ניהלה, ולפיו בקרב משתמשי ויוקס לתקופה העולה על 18 חודשים קיים סיכון גבוה יותר ללקות בהתקף לב. ב-28 בספטמבר 2004 הודיעה מרק ל-FDA כי היא מושכת מרצונה את התרופה מן השוק והכריזה על צעד זה ב-30 בספטמבר 2004. מאז המליץ ה-FDA להשיב את ויוקס לשוק התרופות, אולם בתוספת של אזהרות בולטות בעלון הנלווה לתרופה, על הסיכון שבנטילת התרופה לפיתוח מחלת לב.
    
ב-5 בדצמבר 2004 פרסם כתב העת הרפואי הבולט לנסט תוצאות של ניתוח מחקרים על תרופת הוויוקס. מסקנת המאמר הייתה כי "הסיכון לתחלואת לב, הבלתי מתקבל על הדעת, משימוש בוויוקס היה ברור עוד בתחילת שנת 2000..."‏ עורכי כתב העת מתחו ביקורת על חברת מרק כי המשיכה להפיץ את התרופה בשוק לאורך תקופה כה ארוכה ואף מתחו ביקורת על ה-FDA שכשל לזהות את הסיכון שבנטילת התרופה ולפקח כראוי על הפצתה‏.  
 
ב-5 בדצמבר 2004 פרסם כתב העת הרפואי הבולט לנסט תוצאות של ניתוח מחקרים על תרופת הוויוקס. מסקנת המאמר הייתה כי "הסיכון לתחלואת לב, הבלתי מתקבל על הדעת, משימוש בוויוקס היה ברור עוד בתחילת שנת 2000..."‏ עורכי כתב העת מתחו ביקורת על חברת מרק כי המשיכה להפיץ את התרופה בשוק לאורך תקופה כה ארוכה ואף מתחו ביקורת על ה-FDA שכשל לזהות את הסיכון שבנטילת התרופה ולפקח כראוי על הפצתה‏.  
שורה 129: שורה 129:  
הירחון המדעי היוקרתי "ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין" הודה בחודש אוקטובר 2006 כי מחקר שפירסם בשנת 2000, אשר בדק האם התרופה ויוקס עדיפה על פני מוצרים מתחרים, "שופץ", תוך השמטה מכוונת של מקרי התקף לב בקרב מטופלים בוויוקס.<ref name="themarker2006">[http://www.themarker.com/wallstreet/1.342913 שפני ניסוי אנושיים: מיקור חוץ של שירותי ניסוי בתרופות להודו צפוי להגיע ל-1.5 מיליארד דולר עד סוף העשור] נמרוד הלפרן, דה-מרקר, 01.03.2006</ref>  
 
הירחון המדעי היוקרתי "ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין" הודה בחודש אוקטובר 2006 כי מחקר שפירסם בשנת 2000, אשר בדק האם התרופה ויוקס עדיפה על פני מוצרים מתחרים, "שופץ", תוך השמטה מכוונת של מקרי התקף לב בקרב מטופלים בוויוקס.<ref name="themarker2006">[http://www.themarker.com/wallstreet/1.342913 שפני ניסוי אנושיים: מיקור חוץ של שירותי ניסוי בתרופות להודו צפוי להגיע ל-1.5 מיליארד דולר עד סוף העשור] נמרוד הלפרן, דה-מרקר, 01.03.2006</ref>  
   −
בחודש נובמבר 2007 הציעה חברת מרק לשלם 4.85 מיליארד דולר לסיום בפשרה של כל התביעות בעניין התרופה ויוקס‏ נגד כ -50 אלף תובעים מולה. על פי ההסדר שהוצע, על התובעים היה להוכיח כי סבלו מהתקף לב או שבץ מוחי וכי נטלו לפחות 30 גלולות של ויוקס.
+
בחודש נובמבר 2007 הציעה חברת מרק לשלם 4.85 מיליארד דולר לסיום בפשרה של כל התביעות בעניין התרופה ויוקס‏ נגד כ-50 אלף תובעים מולה. על פי ההסדר שהוצע, על התובעים היה להוכיח כי סבלו מהתקף לב או שבץ מוחי וכי נטלו לפחות 30 גלולות של ויוקס.
   −
בספר [[תורת ההונאה]] של הכלכלנים שילר ואקלרוף מצויינים השיטות שבהן החברה הסתייע כדי לעקוף את מבחני הבטיחות של ה-FDA לתרופה, כמקרה בוחן לקלות שבה חברות יכולות לעקוף את הרגולציה בתחום.  
+
בספר [[תורת ההונאה]] של הכלכלנים שילר ואקלרוף מצויינים השיטות שבהן החברה הסתייע כדי לעקוף את מבחני הבטיחות של ה-FDA לתרופה, כמקרה בוחן לקלות שבה חברות יכולות לעקוף את הרגולציה בתחום.
    
===הטיות מחקרים בטיפולים הורמונליים===
 
===הטיות מחקרים בטיפולים הורמונליים===

תפריט ניווט