שינויים

==הכחשת אקלים==

==הכחשת אקלים==

{{הפניה לערך מורחב|הכחשת אקלים}}

{{הפניה לערך מורחב|הכחשת אקלים}}

וילי סון (Willie Soon), חוקר במרכז לאסטרופיזיקה בהרווארד קיבל סכום של 1.25 מיליון דולר במשך 14 שנים מ[[תעשיית הנפט|תאגיד הנפט]] [[אקסון-מובייל]], חברות חשמל וחברות אחרות. סון טען ש[[התחממות עולמית]] אינה נגרמת על ידי פעולות אנושיות אלא נגרמת בגלל השמש. הסנטור הרפובליקאי James Inhofe, השתמש במחקרים של סון כדי לטעון כי התאוריה של התחממות עולמית מעשי ידי אדם היא מעשיה. הקשרים של סון לתעשיות מזהמות נתגלו בבקשה לחופש מידע על ידי ארגון [[גרינפיס]] הסיפור התפרסם על ידי עיתון הגרדיאן בשנת 2015. [http://www.theguardian.com/environment/2015/feb/21/climate-change-denier-willie-soon-funded-energy-industry]

וילי סון (Willie Soon), חוקר במרכז לאסטרופיזיקה בהרווארד קיבל סכום של 1.25 מיליון דולר במשך 14 שנים מ[[תעשיית הנפט|תאגיד הנפט]] [[אקסון-מוביל]], חברות חשמל וחברות אחרות. סון טען ש[[התחממות עולמית]] אינה נגרמת על ידי פעולות אנושיות אלא נגרמת בגלל השמש. הסנטור הרפובליקאי James Inhofe, השתמש במחקרים של סון כדי לטעון כי התאוריה של התחממות עולמית מעשי ידי אדם היא מעשיה. הקשרים של סון לתעשיות מזהמות נתגלו בבקשה לחופש מידע על ידי ארגון [[גרינפיס]] הסיפור התפרסם על ידי עיתון הגרדיאן בשנת 2015. [http://www.theguardian.com/environment/2015/feb/21/climate-change-denier-willie-soon-funded-energy-industry]

הנשיא לשעבר של האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, ד"ר פרידריך זייץ, אשר, על פי מאמר ב-[[ואניטי פייר (כתב עת, 1983)|Vanity Fair]], הרוויח כ-585,000 דולר בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20 כיועץ לחברת הטבק [[RJ ריינולדס]], עמד בראש גופים כגון "פרויקט מדיניות המדע והסביבה" ומכון ג'ורג' סי מרשל, שעשו לכאורה מאמצים מכוונים כדי "לטשטש" את העדויות על התחממות כדור הארץ. זייץ אמר בשנת 1980 כי "התחממות כדור הארץ היא הרבה יותר עניין של פוליטיקה מאשר של אקלים." זייץ חיבר את "עצומת אורגון", מסמך שפורסם במשותף על ידי מכון מרשל והמכון למדע והרפואה של [[אורגון]], שהביעה התנגדות לפרוטוקול קיוטו. ג'ורג' מונביו כתב ב"גרדיאן" כי עצומה זו, אותה הוא מבקר כמטעה וקשורה למימון מהתעשייה, "צוטטה על ידי כמעט כל עיתונאי שטוען כי שינוי האקלים הוא מיתוס." מונביו כתב על קבוצה אחרת שנוסדה על ידי לובי הטבק, "הקואליציה לקידום מדע מהימן" (TASSC), שמפעילה קמפיינים כנגד צעדים הננקטים להילחם בהתחממות הגלובלית. בניסיון ליצור מראית עין של תנועה עממית נגד "פחד בלתי מבוסס" ו-"רגולציה מוגזמת" מונביו קובע כי TASSC "עשתה יותר נזק לקמפיין לעצירת [[שינוי האקלים]] מכל גוף אחר."

הנשיא לשעבר של האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, ד"ר פרידריך זייץ, אשר, על פי מאמר ב-[[ואניטי פייר (כתב עת, 1983)|Vanity Fair]], הרוויח כ-585,000 דולר בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20 כיועץ לחברת הטבק [[RJ ריינולדס]], עמד בראש גופים כגון "פרויקט מדיניות המדע והסביבה" ומכון ג'ורג' סי מרשל, שעשו לכאורה מאמצים מכוונים כדי "לטשטש" את העדויות על התחממות כדור הארץ. זייץ אמר בשנת 1980 כי "התחממות כדור הארץ היא הרבה יותר עניין של פוליטיקה מאשר של אקלים." זייץ חיבר את "עצומת אורגון", מסמך שפורסם במשותף על ידי מכון מרשל והמכון למדע והרפואה של [[אורגון]], שהביעה התנגדות לפרוטוקול קיוטו. ג'ורג' מונביו כתב ב"גרדיאן" כי עצומה זו, אותה הוא מבקר כמטעה וקשורה למימון מהתעשייה, "צוטטה על ידי כמעט כל עיתונאי שטוען כי שינוי האקלים הוא מיתוס." מונביו כתב על קבוצה אחרת שנוסדה על ידי לובי הטבק, "הקואליציה לקידום מדע מהימן" (TASSC), שמפעילה קמפיינים כנגד צעדים הננקטים להילחם בהתחממות הגלובלית. בניסיון ליצור מראית עין של תנועה עממית נגד "פחד בלתי מבוסס" ו-"רגולציה מוגזמת" מונביו קובע כי TASSC "עשתה יותר נזק לקמפיין לעצירת [[שינוי האקלים]] מכל גוף אחר."