השפעת שינויי האקלים על עומס החום בישראל
שינויי האקלים גורמים לעלייה בעומס החום בישראל. גם הסיבה העיקרית - התגברות אפקט החממה, וגם הסיבות המשניות - פליטת חום ממנועים, ממכשירים חשמליים בגלל כיסוי שטחים בבטון ואספלט תורמות לתופעה. יש דרכים שונות להקל בעומס החום אבל כדי לפתור את המשבר צריך להחזיר את האקלים לצורה הנורמלית שלו.
עלייה בטמפרטורות , לחות וגלי חום
לפי הנתונים מ-2019, הטמפרטורה בישראל עולה בקצב של מעלה אחת כל 40 שנה, או רבע מעלה בעשור. יש עלייה ב-7% מכמות הלילות החמים במיוחד וירידה במספר הלילות הקרים במיוחד. יש עלייה מובהקת בכמות גלי החום. הגידול במספר הלילות המוגדרים חמים במיוחד יצר עומס חום המשפיע באופן משמעותי גם על צריכת אנרגיה והתפתחות גידולים חקלאיים. כאשר בוחנים את השינויים בתקופת המחקר מבחינה מרחבית, המסקנה היא שבעשורים האחרונים גבר עומס החום בשעות הלילה באזור החוף של ישראל, בעוד שבאזורי ההר גבר עומס החום בעיקר בשעות הצהריים[1].
בדו"ח שפרסם מרכז הידע הישראלי להערכות לשינויי אקלים בשנת 2012, מובאים נתונים על השתנות הטמפרטורות בישראל בטווח הארוך. מתוך דוח השמ"ט (שינויים אקלימיים. הנתונים הנוגעים לממוצע הרב שנתי של הטמפרטורה הממוצעת (הקו השחור באיור 3 בעמוד 16) מראים ירידה של 0.3-0.4 מעלת צלזיוס משנות ה-50 ועד שנות ה-70 ואז עלייה של כ-1.2 מעלה עד שנות ה-2000[2].
סדרת מחקרים שנעשו על-ידי השירות המטאורולוגי הישראלי מראים כי הטמפרטורות הממוצעות מאז שנת 2000 גבוהות בהרבה מהטמפרטורות הממוצעות שנמדדו בשנות החמישים, השישים והשבעים של המאה העשרים. הבדלי טמפרטורה אלה משמעותיים אף יותר כאשר בוחנים את הטמפרטורות המינימליות שנמדדו בקיץ (בחודשים יוני, יולי ואוגוסט). על-פי מדידות אלה, יוני 2016 היה החודש החם ביותר שנמדד, עם טמפרטורה מקסימלית יומית גבוהה יותר מהטמפרטורה המקסימלית היומית הממוצעת שנמדדה בשנים 2009-1995 ב-2.5 עד 3.5 מעלות.
על פי הדו"ח שמסרה ישראל לאו"ם בשנת 2015, סביב הסכם פריז, כאשר משווים את הטמפרטורות בשנים 1981-2000 עם השנים 1995-2009 רואים עלייה כמעט בכל הערים ב-0.5-0.7 מעלות בינואר ו ב-0.9-1.1 מעלות ביולי[3].
את התפלגות הטמפרטורות בישראל, לפי חודשים, בשנים 2009-2018 (האם הטמפרטורה היתה מתחת לממוצע, ממוצעת, או גבוהה מהממוצע ובכמה מעלות) אפשר לראות באתר תחזית מזג האוויר בישראל של בועז דיין. ההשוואה היא לממוצע הטמפרטורות בשנים 1981-2005. יש לציין שבשנות ה-70 הטמפרטורה היתה נמוכה יותר גם מהממוצע הזה, ולפני המהפכה התעשייתית עוד יותר נמוכה[4].
יחד עם העלייה בטמפרטורה קיימת גם עלייה בלחות. שתי תופעות אלה יחד מגבירות את עומס החום בקיץ בישראל[5].
על פי הנתונים של מרכז הידע הלאומי להערכת השלכות שינויי האקלים על ישראל, שהביא אבנר פורשפן מהשירות המטאורולוגי בשנת 2012, ב-15 השנים בין 1997 לבין 2012 היו החמות ביותר שידעה ישראל מאז התחלת המדידות.[6] יש עלייה גם ברצף השנים החמות במספר הימים החמים במשך השנה, בתדירות גלי החום. בעבר הקיץ הלך והתחמם ואילו בתקופה האחרונה גם החורף בישראל התחמם.
הטמפרטורות בישראל היו גבוהות בשנות ה-50, ירדו עד שנות ה-70, ואז החלו שוב לעלות. קשה לקבל נתונים על הטמפרטורות לפני שנות ה-50. אם משווים את הטמפרטורה בשנים 2002-2017 לטמפרטורה בשנות ה-50 העלייה היא של 0.3 מעלות. בהשוואה לממוצע בשנות 1961-1990 העלייה היא של 1.2 מעלות. בסך הכל העלייה בטמפרטורה השנתית הממוצעת גורמת לעלייה בכמות גלי החום בעונה החמה ויכולה לגרום ליותר בצורות וגם ליותר שיטפונות (כי יש יותר אידוי מהאוקיינוסים, האטמוספרה החמה יותר יכולה להכיל יותר לחות, והקרקע אחרי בצורת פחות קולטת מים). היא יכולה להשפיע על אורח החיים.[7].
החרפה של אי חום עירוני
עלייה בטמפרטורה בגלל שינויי אקלים, מורגשת יותר בערים הגדולות בגלל אי החום העירוני-מחסור בצל, בשטחי אספלט ובטון, העדר רוח, פליטת חום מכלי רכב, מכשירי חשמל. בבאר שבע הטמפרטורה היומית עלתה ב-2.6 מעלות ובסביבה הכפרית שלה רק ב-1.5 מעלת צלזיוס[8]. בטמפרטורה של 30 מעלות העומס התרמי בתנאי שמש מלאים יכול להגיע ל-45-55 מעלות. לדוגמה בתל אביב הטמפרטורה הממוצעת היא 22 מעלות. בתנאי שמש מלאים מדד העומס התרמי מגיע ל-45 מעלות. מצד שני צל ורוח בעיר יכולים להוריד את העומס התרמי ב-50%-60%. בתל אביב בתנאי צל חלקיים-מדד העומס התרמי הוא 32.1 מעלות. בתנאי צל מלאים-24.1 מעלות. הרוח יכולה להוריד את העומס התרמי בתל אביב עוד יותר-ב-63%.
לכן חלק מתכניות ההסתגלות לשינויי אקלים כוללות פיתוח טבע עירוני בערים. כך לדוגמה, עצים במרחב הציבורי יכולים להקל על הולכי רגל ורוכבי אופניים על ידי הספקה של צל - דבר חשוב במדינות חמות כמו ישראל. העצים יכולים לקלוט את הקרינה הישירה של השמש ורוב הקרינה העקיפה. בנוסף בתהליך הנשימה המים מתאדים מהעלים וזה מקרר את הסביבה(בגלל זה לאדם רטוב קר-המים מתאדים מהעור שלו). נוסף על כך הצמחייה יוצרת רוח באמצעות אפקט שנקרא בריזת הפארקים (Park Breeze Cycle)-האוויר ליד העצים מתחמם פחות האוויר ליד הבטון והאספלט יותר. אוויר חם עולה למעלה ואז למקום אם האוויר הדליל יותר שנצר למטה נכנס האוויר מהמקומות הקרים יותר[9]. הצעות נוספות הם תכנון ערים בצורה שתעודד היווצרות רוח וצביעת משטחים בלבן(למרות שצביעה כזו יכולה ליצור סנוור והרשה פסיכולוגית לא נוחה)[10].
החמרה של גלי חום
על-פי דו"ח השירות המטאורולוגי הישראלי משנת 2016, חלה בשני העשורים האחרונים עלייה מובהקת סטטיסטית בתדירות גלי החום- אירועים שבהם הטמפרטורה היומית הממוצעת גבוהה מהממוצע ב- בשש מעלות צלזיוס במשך שלושה ימים רצופים. עלייה זו בשכיחות גלי החום נמצאת בהתאמה למגמה הכללית של העלייה בטמפרטורה הממוצעת באותה תקופה. נוסף על כך נצפתה ירידה מובהקת סטטיסטית בפרקי הזמן שבין גלי חום[11].
על פי מדידות שנערכו בירושלים, פרקי הזמן בין אירועים כאלו בחודשים יוני־ספטמבר היה שמונה עד תשעה ימים בשנים 1980-1950 והוא ירד לפרקי זמן של שישה עד שישה ימים וחצי בשני העשורים האחרונים. באותו הזמן קיימת עלייה מסוימת בכמות אירועי השלג ה"קטנים"(עובי שכבת שלג כסנטימטר אחד) מה ששוב מדגיש ששינויי האקלים יכולים להביא למזג אוויר "לא נורמלי" וקיצוני בכלל ולא רק להתחממות. הדו"ח לא מצא עלייה משמעותית בכמות אירועי הגשם והשלג החזקים, למרות שבשנים האחרונות היו לא מעט. אולי זה בגלל שאירוע גשם קיצוני נחשב רק כאשר יש יותר מ-110 מילימטר ביום או יותר מ-200 מילימטר באירוע גשם, כלומר, אם ירדו 100 מילימטר תוך 10 שעות זה עדיין לא יחשב לאירוע קיצוני על פי המתודולוגיה הזו.[12] [13]
השפעות בריאותיות של גלי חום
אחת ההשלכות של התחממות וגלי חום היא תקופות חום ואובך שיכולות לגרום לבעיות בריאות. בספטמבר 2015 התרחש גל חום חזק בצרוף אירוע אובך, דבר שהוביל לאשפוז של כ-632 איש תוך יום אחד בלבד[14]
לפי הקרן לבריאות וסביבה עלייה של יחידה אחת באי נוחות התרמית (מדד המשלב טמפרטורה ולחות) גורמת לעלייה של כ-3.7% בתמותה בתל אביב ממחלות לב, כלי דם ומערכת הנשימה[15]. באופן כללי כאשר עולה הטמפרטורה עולה גם הלחות-לפי משוואת קלאוזיוס קלייפרון עלייה של מעלה אחת בטמפרטורה גורמת לאטמוספירה להכיל 6%-7% יותר לחות וגם מעלה את האידוי מהאוקיינוסים מה שמעלה את הלחות באוויר. למרות שידוע כמה אנשים נפטרים מהמחלות המוזכרות לעיל בשנה בישראל[16], קשה לחשב את התמותה הנגרמת משינויי האקלים במקרה זה, כי עלייה בטמפרטורה בינואר מ-15 ל-16 מעלות, לדוגמה, לא גורמת לעלייה באי נוחות התרמית. מצד השני העלייה בטמפרטורה בחודשים החמים בהם היא כן גורמת, יכולה להיות גבוהה יותר מהעלייה בממוצע השנתי, כי בישראל שינויי האקלים גורמים לקיץ חם יותר וחורף קר יותר. בנוסף אי החום העירוני מעלה את העומס התרמי וטבע עירוני יכול להפך להוריד אותו. אין כרגע נתונים המאפשרים לומר באופן מדויק מה רמת הפגיעה. לפי הנתונים שיש אפשר לשער שהיא משמעותית.
מחקר אחר שנעשה בישראל דיווח על עלייה של 1.47% במספר הפניות לחדר מיון עם כל עלייה של מעלה אחת בטמפרטורת הסביבה בעת גל חום. כמו כן עלייה בטמפרטורות מגדילה את כמות מומי הלב בתינוקות[17].
ההתגברות בעומס החום מגבירה את אורח החיים היושבני, כי אנשים לא רוצים לצאת ממקומות ממוזגים החוצה[18]. זה יכול להגביר את הצריכה האנרגטית בגלל עלייה בשימוש במזגנים, טלוויזיות, מכוניות ועוד.
על פי מחקר של אוניברסיטת תל אביב הנערך במימון המשרד להגנת הסביבה, כל גל חום גורם למות 45 בני אדם בישראל בממוצע, כאשר רוב הנפגעים הם אנשים בני יותר מ-70. המחקר לא בדק אשפוזים, ביקורים רפואיים, השפעות על מגזרים סוציו-אקונומיים שונים.[19]
פתרונות ואמצעים להקלה בעומס החום
הערות שוליים
- ^ צפריר רינת מחקר: מזג האוויר בישראל מתחמם בעשורים האחרונים בקצב של רבע מעלה בעשור 25 ביוני 2019, הארץ
- ^ מרכז הידע הישראלי להערכות לשינויי אקלים דו"ח מס' 2, המלצות מדיניות בתחומי מרכז הידע, שיווק בינלאומי של תוצרי מרכז הידע אוגוסט 2012
- ^ המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/infoservices/reservoirinfo/doclib2/publications/p0801-p0900/p0826.pdf ISRAEL’S FIRST BIENNIAL UPDATE REPORT] דצמבר 2015, עמוד 23
- ^ בועז דיין שינויי אקלים בישראל 2009-2018 אתר מזג האוויר בישראל
- ^ פרופסור פנחס אלפרט, דוקטור עודד פוצ'טר, בית הספר ללימודי הסביבה על שם פורטר, אוניברסיטת תל אביב ההשפעה המשולבת של שינויי האקלים ואי החום העירוני על מגמת עומס החום בישובים עירוניים - מגמות נוכחיות ותחזית לעתיד המשרד להגנת הסביבה
- ^ אבי בליזובסקי, "התקופה של 15 השנים האחרונות בישראל היא התקופה החמה ביותר משנת 1951", הידען, 1 במרץ 2012
- ^ שחר סמוחה, אסונות טבע, רעב ומלחמות: דוח האקלים החדש מטריד במיוחד 19.08.2017, גלובס
- ^ פרופסור פנחס אלפרט, דוקטור עודד פוצ'טר, בית הספר ללימודי הסביבה על שם פורטר, אוניברסיטת תל אביב ההשפעה המשולבת של שינויי האקלים ואי החום העירוני על מגמת עומס החום בישובים עירוניים - מגמות נוכחיות ותחזית לעתיד המשרד לאיכות הסביבה
- ^ American Planning Association Climate Change Management 2007
- ^ אלינה ארביטמן עומס תרמי כבד 22.09.2017, זווית-סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
- ^ הקרן לבריאות וסביבה, משרד הבריאות שינויי אקלים שנת 2017
- ^ מדינת ישראל, משרד התחבורה, השירות המטאורולוגי [http://www.ims.gov.il/NR/rdonlyres/F68A0D64-A40E-4A7E-8405-89F6E7F0CE06/0/ExtremetrendsoverIsrael_.pdf יוסף, י., חלפון, נ., פורת, ע., אוסטינסקי-צדקי, א. ופורשפן, א. 2016 :מגמות באירועי מזג אוויר קיצוניים בישראל. דו"ח מחקר מס' 21921416 ,השירות המטאורולוגי] 21.09.2016
- ^ צפריר רינת דו"ח: עלייה משמעותית בגלי החום בארץ בעשורים האחרונים הארץ, 25.9.2016
- ^ רוויטל בלומפלד, מנזקי האובך: עלייה של עשרות אחוזים בפניות למד"א, 632 איש טופלו, וואלה, 9 בספטמבר 2015
- ^ משרד הבריאות, הקרן לבריאות וסביבה [https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/BSV_sviva2014H.pdf בריאות וסביבה בישראל 2014] שנת 2014
- ^ חזי שטרנליכט סרטן – גורם המוות הראשון בארץ, אך שיעור התמותה ממנו נמוך ביחס ל-OECD ישראל היום, 14.11.2016
- ^ משרד הבריאות, הקרן לבריאות וסביבה [https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/BSV_sviva2014H.pdf בריאות וסביבה בישראל 2014] שנת 2014
- ^ Sarah Berry How climate change could affect the way we exercise 26.04.2017, The Sidney Morning Herald
- ^ עומר כביר כל גל חום בישראל מביא לתמותה עודפת של 45 איש בממוצע 31 למאי 2022, כלכליסט