הקואליציה האזרחית-סביבתית נגד הפרטת הקרקעות

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

במסגרת המאבק הציבורי נגד הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל [1] בקיץ 2009, התארגנו בסוף חודש יוני מספר ארגונים ירוקים ואזרחיים למאבק משותף למען עצירת הרפורמה. הארגונים הם אדם טבע ודין, אקופיס-ידידי כדור הארץ, האגודה לזכויות האזרח, האגודה לצדק חלוקתי, התנועה לאיכות השלטון, במקום, חיים וסביבה, מגמה ירוקה ושתי"ל. בתחילת יולי הושק הקמפיין הציבורי תחת הסיסמא "ביבי יחלק את ירושלים. לעשירים" [2].

התנגדותם של חברי הקואליציה מבוססת על הטיעונים המרכזיים הבאים:

1. טיעון אידיאולוגי-חברתי: "הרפורמה המוצעת צפויה לשנות באופן מהותי את מדיניות המקרקעין בישראל ואת אושיות החברה הישראלית. מתפיסה אידאולוגית חברתית הרואה בקרקע משאב לדורות מציעה הרפורמה מעבר לתפיסה נאו-ליברלית הרואה בקרקע מוצר כלכלי, שמטרתו הבלעדית הינה הפקת רווח לבעליו. למעשה, מציעה הרפורמה חלוקה חדשה של עושר בחברה תוך שהיא פותחת פתח לאפשרות של צבירת הון קרקעי בידי קבוצה קטנה של אנשים בדור הנוכחי. יש לזכור כי קרקע הינה משאב מוגבל שלא ניתן לייצר ממנו עוד. לכן, מי שמקבל בעלות בקרקע היום יהיה עשיר יותר בעתיד, בעוד 2. שהיכולת של הדורות הבאים ליהנות ממשאב הקרקע תוגבל". 2. טיעון סביבתי: "הרפורמה תבטל את מנהל מקרקעי ישראל ובמקומו, תקום רשות בשליטה מוחלטת של הממשלה ללא נציגי ציבור. רשות אשר תקבל החלטות שישפיעו על חייהם של כלל אזרחי מדינת ישראל ללא יכולת התערבות. רשות שתקבל החלטות לטווח הקצר (כל זמן שהממשלה בשלטון). הרפורמה המוצעת עלולה להוביל לנזקים חברתיים וסביבתיים קשים ולחשש אמיתי לעתיד הדורות הבאים במגורים על הקרקע. המדינה מאבדת שליטה על קרקעות המדינה- ולא תוכל להבטיח את השמירה על השטחים הפתוחים בתוך הערים ומחוץ לערים".

בין פעילויות המחאה שארגנה הקואליציה: 1. חלוקת "תעודות הוקרה לח"כים שתמכו ברפורמה על "מכירת החיסול" של אדמות המדינה [3] 2. ארגון מכתב האקדמאים לראש הממשלה, שבו הצביעו דוקטורים ופרופסורים בעלי שם על נזקיה הצפויים של הרפורמה [4]