הסיפור של הקוסמטיקה (סרט)

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הסיפור של הקוסמטיקה הוא סרט תעודה על חומרים רעילים וחומרים מסרטנים שנמצאים במוצרי קוסמטיקה. הסרט נוצר כסרט המשך לסיפורם של הדברים ומדגים את עקרון "רעל נכנס- רעל יוצא" ואת המניפולציות שתאגידים בינלאומיים מבצעים מול צרכנים ומול דעת הקהל.

הסרט נוצר על ידי אנני לאונרד, (Annie Leonard) שגם מקריינת אותו. לאונרד עסקה בפעילות סביבתית במשך כ-20 שנה. הוא הוכן על ידי חברת האנימציה החברתית-סביבתית Freerange studios שהכינה גם את "MeatRix" (על חוות תעשייתיות לגידול בעלי חיים לבשר ומזון מהחי) ו-Store-wars על הנדסה גנטית.

בין הטענות המופיעות בסרט:

  • אישה ממוצעת בארצות הברית משתמשת בכל יום במעל 20 מוצרי קוסמטיקה שונים- קרם גוף, שמפו, ליפסטיק, חומרי איפור, דאורדורנט ועוד.
  • מוצרי הקוסמטיקה מכילים רעלים רבים, חלקם חומרים הידועים כחומרים מסרטנים וחלקם מתכות כבדות
  • בין המוצרים המכילים רעלים רבים אפשר לציין מרכך שיער וקרם הבהרה לגוף
  • במוצרי ליפסטיק רבים יש עופרת
  • הבטיחות של חלק גדול מהחומרים שקיימים במוצרי הקוסמטיקה לא נבדקה מעולם. לא ידוע לנו ההשלכה שלהם על הגוף
  • לא ידוע לנו מה ההשלכות של צירופים שונים של כימיקלים שמתערבבים בתוך הגוף שלנו.
  • יש מבחר גדול במוצרי קוסמטיקה אבל הבחירה של הצרכן היא בין מוצרים בעלי תכונות כימיות דומות, הבחירה מה לשים על המדף היא של חברות ענק.
  • הגוף של כל אחד מאיתנו כבר מכיל שאריות של חומרים רעילים כמו כספית ועופרת אשר מצטברים בגוף. תינוקות מקבלים חומרים אלה מאימם.
  • אין פיקוח של ה-FDA על התכולה של מוצרי קוסמטיקה
  • מאז 1938 הממשלה האמריקאית פסלה 8 חומרים מתוך יותר מ-13,000
  • התעשייה "מפקחת על עצמה" והתקן הוא התנדבותי
  • אין חובה לסמן על מוצר את כל המרכיבים שלו
  • לתוויות כמו "טבעי" "חומרים צמחיים" או "אורגני" אין משמעות משפטית - כך שכל אחד יכול לשים אותם על המוצרים שלו בלי שיהיה להם משמעות.

חלופות

הסרט מציין מספר חלופות להקלה על המצב הזה - האחת היא פניה לכימיה ירוקה לפיתוח מוצרים בריאים. האחרת היא לאימוץ של מוצרי קוסמטיקה לא רעילים כפי שחלק מהחברות מספקות. הסרט טוען כי סימון ברור ומחייב יותר של מוצרי קוסמטיקה ידגיש אילו מוצרים באמת רעילים ואילו לא. אפשרות פעולה נוספת היא חוק שיחייב את ה-FDA והרשויות להיות מעורבים יותר בשאלה איזה חומרים נכנסים לגוף, ולבצע פעילות כמו האיחוד האירופי שאסר על שימוש בעשרות חומרים - כאשר התעשייה מצייתת לחוקים ומתאימה את עצמה למצב החדש. העיקרון שעל פיו צריך לפעול הוא עקרון הזהירות המקדימה.

סכנות בריאותיות בקרב עובדות בתחום הקוסמטיקה

בשנת 2015 פרסם העיתון 'הניו-יורק טיימס', כתבת תחקיר בת שני חלקים על עובדות בסלוני יופי בארצות הברית. הכתבה הראשונה נגעה לתנאי העבודה של העובדות והכתבה השנייה טענה כי העובדות בסלוני יופי חשופות לריכוזים גבוהים של חומרים רעילים הגורמים לסרטן, הפלות ומומים בעוברים וכן למחלות במחלות נשימה ומחלות עור. לטענת העיתון, מחקרים מצאו גם כי בקרב עובדים בתחום הטיפוח – מניקוריסטים, מעצבי שיער ומאפרים – יש שיעור גבוה של מקרי המוות ממחלות הסרטניות לימפומת הודג'קין ומיאלומה נפוצה.[1]

החוק הפדרלי בארצות הברית לבטיחות בתחום הקוסמטיקה הוא חוק בן 75 שנה, והוא אינו מחייב חברות לספק מידע על בטיחות של מוצרים למנהל המזון והתרופות. מאבקים לשנות את המצב סוכלו על ידי לוביסטים של תעשיית הקוסמטיקה. גורמי תעשייה טוענים שאין סיכון בריאותי אולם מומחי בריאות סבורים אחרת. התלונות הגוברות של מניקוריסטיות ויאטנמיות מאוקלנד שבקליפורניה, הובילו לכך שעובדי שירותי הבריאות האסיאתיים, ארגון קהילתי, התארגנו לשם הגבלת שימוש בכימיקלים בסלוני יופי במדינה, אבל מאמץ זה נבלם גם כן על ידי לובי של תעשיית הקוסמטיקה.[1]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 SARAH MASLIN NIR,Perfect Nails, Poisoned Workers,New York Times.com, MAY 8, 2015