הכלכלה הפוליטית (ספר) - פרק 3

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הכלכלה הפוליטית מאת ויליאם קונולי ומייקל בסט, 1976
  1. מבט על כלכלה פוליטית - רעיון השוק, תאוריית השוק, כלכלה מעורבת ומדינת רווחה, מערכת התכנון והמדינה התעשייתית החדשה, הפוליטיזציה של יחסי הייצור.
  2. המאבק לביטחון - חוסר יציבות והזמנים הקשים, השפל הגדול, עידן הכלכלנים, סטגפלציה והתפשטות מדינתית-תאגידית, כלכלת החוב, המעגל הסגור.
  3. אי-שיוויון: הדרך האמריקנית - מימדי אי שיוויון, נטל אי השיוויון, התנצלויות על אי שיוויון: התאוריה הפונקציונליסטית, תיאוריות אלטרנטיביות של אי שיוויון, עוני ורפורמות ליברליות.
  4. הטבע והטפיל הגדול ביותר - מודל השוק וניהול הסביבה, חלופות ייצור ועדיפות התאגידים, הסביבה והפועל, חיי העבודה ותמריצים, אי שיוויון ושירותי רווחה, הכרח סביבתי וריאליזם פוליטי.
  5. פוליטיקה של עבודה - ניפוץ מיתוס העובד השמח, מודלים של עבודה, התפשטות הטיילוריזם, תחזיות לרפורמות בתחום העבודה.
  6. משבר המדינה - התסמינים והמחלה, הכלכלה המשותקת, מדינת הרווחה, שחיקת הליברליזם, הרעיון הסוציאליסטי.

אי-שיוויון מתקיים בהכנסה ובהון גם יחד. יש חשיבות גדולה לאי-השיוויון בהון, מכיוון שהון מאפשר לייצר הכנסה ואפשר להמירו לכוח פוליטי. בארצות הברית (נכון לשנת 1976) העשירון העליון מחזיק ב-56% מההון, העשירון התחתון מחזיק בהון שלילי - חובות. קיים קשר ברור בין רמת ההכנסה למשלח היד, כך שבדרך כלל, מי שהיו בעלי אמצעים קודם לכן ממשיכים לקבל את החלקים הגדולים יותר בהכנסה הכוללת.

נטל אי השוויון

מבט בהתפלגות ההכנסה על פני השנים, מראה כי רמת ההכנסה הריאלית של ככל האוכלוסייה נמצאת במגמת עלייה, כך שכל המשפחות מרוויחות היום יותר ממה שהרוויחו פעם. מכאן ניתן להסיק כי רמת החיים עלתה בעבור כל המעמדות במשק. אבל פרשנות כזו מתעלמת מהשינויים שבאורח החיים הטכנולוגי שלנו בחברה התעשייתי, מה שהיו פעם מותרות הם היום מוצרים הכרחיים. בשנות העשרים היה ניתן לאחסן מזון בקופסת קרח ולהחליף את הקרח בכל יום. כיום, גם אם משפחה הייתה מעוניינת לחסוך בהוצאות על ידי שימוש בקופסת קרח במקום במקרר, הסביבה החברתית-טכנולוגית שהתשתנתה כבר לא מאפשר לעשות כן, וכך הופך המקרר להוצאה שאי אפשר לוותר עליה. כך גם לגבי ההכרח שבשימוש במכוניות בפרברים הזולים, קנייה של יותר ויותר מוצרים עקב התיישנות מכוונת, סטנדרטיזציה והפרטה של תחומי חיים ושירותים (בנייה, רפואה, חינוך ועוד).

קיימת האמונה כי כל פרט יכול להיחלץ ממקומו בתחתית הסולם הכלכלי על ידי פעולה אישית נחושה ומאומצת. מחקרם של Sennett & Cobb בשם - The Hidden Injuries of Class, מבאר מפגעים נוספים הנוצרים עקב אי שיוויון כלכלי, ומונעים מהאמונה הנ"ל להתממש:

  • על מנת להתקדם בסולם החברתי, על אנשים להאמין שהם מסוגלים לעצב את חייהם. ואולם במערכת מעמדית, המעניקה למעמדות הנמוכים שכר נמוך ומנמקת זאת ביכולותיהם, הפנמת הרעיונות של המערכת תגרום למעמדות הנמוכים להסיק אין בידיהם הכלים לשנות את חייהם ולנוע במעלה הסולם החברתי.
  • המאמץ להתקדם בסולם החברתי נוטה לפרק את הקשרים המשפחתיים שאמורים לתמוך במאמצים לעלות בסולם החברתי. עובדים המתאמצים להרוויח יותר על מנת לשפר את ההשכלה של צאצאיהם מפסידים זמן משפחתי משותף, ואם המאמץ מצליח, לרוב הצאצאים מעתיקים את מקודם המגורים ומתרחקים מההורים עוד יותר.
  • במידה והעובדים מעוניינים להתקדם בשולם השכר, עליהם לרצות את הממונים עליהם. התקדמות בדרגה משמעותה פעמים רבות הפעלת אותם פרקטיקות מדכאות שהיו מנתח חלקם של שעובדים טרם הקידום, כלפי עמיתיהם-לשעבר.

התנצלויות על אי-שיוויון: התאוריה הפונקציונליסטית

רובנו מאמינים באנושיות המשותפת של כל בנות ובני האדם. ואולם, קשה ליישב את האמונה הזו עם אי-שיוויון - מדוע אחדים הם למטה כאשר אחרים למעלה? לכן, התפתחו תיאוריות שבאות להצדיק את החלוקה האי-שיוויונית מבלי לערער על האנושיות המשותפת לכלל בנות ובני האדם, התאוריה העיקרית מבין אלה היא התאוריה הפונקציונליסטית.

פונקציונליסט הוא מי שמסביר מוסדות חברתיים על פי החלק שהם ממלאים בתפקודה התקין של מערכת חברתית גדולה יותר, כלומר על פי הפונקציה שלהם. על פי הגישה, חלק מהמוסדות הם חיוניים לתפקודה של כל חברה - כמו מוסד אי-השיוויון.

התאוריה הפונקציונליסטית של אי-שיוויון

כל חברה חייבת לחלק את חבריה לתפקידים שונים הנחוצים לה, ולתמרץ אותם למלא את התפקידים האלה כראוי. חלק מהתפקידים חשובים יותר לתפקוד התקין של החברה מתפקידים אחרים. בנוסף, חלק מהתפקידים דורשים כישורים מיוחדים או נדירים או כאלה הדורשים הכשרה ממושכת. על מנת שהתפקידים החשובים יאויישו על ידי אנשים בעלי כישורים מתאימים, החברה מתגמלת את הנושאים בתפקידים בתגמול גבוה יותר. ככל שמגוון התפקידים וההתמחויות גדולים יותר, כך פערי התגמול גדולים יותר.

בעיות בתאוריה הפונקציונליסטית

התאוריה אינה מסבירה את הסיבות לפעולת מנגנוני אי השיוויון, אלא רק מה אי-השיוויון עושה. בדומה, הסבר שהלב מזרים דם כדי לשמור על החיים לא מסביר מדוע הלב פועל וכיצד, אלא רק מה התוצאות של פעולתו. התאוריה טוענת שיוקרה אינה מתלווה למשכורת גבוהה, אלא שמשכורת גבוהה היא תוצאה של חיוניות חברתית, ואולם לא מסבירה כיצד נקבעת, נוצרת ומתוגמלת בפועל החיוניות הזו. ניתן להתגבר על מכשלה זו אם מניחים שהגורם שמכונן את הפער בתגמולים הוא ההסכמה החברתית בדבר נחיצותם של תפקידים מסויימים ויתירותם של אחרים והסכמה חברתית בדבר יכולתם של הפרשי התגמולים לספק את התוצאה החברתית הרצויה. מכאן עולה שהגורם המכונן את מנגנוני אי-השיוויון תלוי בעצם הקבלה של התאוריה המצדיקה את אי-השיוויון. ג'יימס מדיסון, מאבות ארצות הברית, ראה כאחת ממטרותיה של הממשלה לדכא את כוחם של אלה שעשויים "לדרוש 'כסף-נייר', על מנת לחסל את החובות, ליצור חלוקה שויוויונית של הרכוש, או לכל מטרה מרושעת אחרת" (הפדרליסט מספר 10).

קל לקבוע מה הם הכישורים הנחוצים לתפקיד מסויים ועד כמה הם נדירים. ואולם, קשה לקבוע עד כמה תפקיד מסויים חיוני לחברה. איסוף זבל הוא תפקיד חיוני ביותר לחברה, חיוני יותר מיצירת פרסומות. ואולם, הכישורים הנדרשים לאיסוף זבל הם נפוצים והכישורים הדרושים ליצירת פרסומות הם נדירים. התאוריה הפונקציונליסטית בעצם מחליפה בין מידת הנחיצות של תפקיד לחברה לנדירות הכישורים הדרושה למילוי התפקיד.

בעיה נוספת שלא מצויינת על ידי המחברים היא, שבשוק חופשי בו קיימים מראש הפרשי הון גדולים, מי שקובע איזה תפקיד "חשוב" לחברה הוא מי שיש לו כסף, ולא החברה כולה באופן דמוקרטי. נקודה זו מסבירה מדוע פרסומאים מקבלים משכורות עתק ומורים משכורות חרפה. -יונתן.

לאחר ביצוע ההחלפה בין נחיצות לכישורים, עולים המקרים של תפקידים הנמצאים בנקודות כוח שמאפשרות להם לשלוט בתפוצת הכישורים הדרושה למילוי התפקיד. רופאים שולטים בכמות הרופאים החדשים, מכיוון שהם מכשירים אותם. לרופאים יש אינטרס להפוך את ההכשרה הרפואית לכזו שתנפק מספר קטן של רופאים, כדי לא ליצור תחרות על מקומות העבודה ובכך לשמר את שכרם הגבוה.

לפי ההנחות הפונקציונליסטיות, הגורמים המניעים עובדים לעבוד כהלכה הם תגמולי שכר. אם מקבלים את ההנחה הזו, יש צורך לבחון כיצד מונעים העובדים בעלי המשכורות הנמוכות ביותר. מכיוון שאין להם את הכישורים הנדרשים על מנת להתקדם בשכר, ניתן לתמרץ אותם רק "מלמטה" - באמצעות האיום באבטלה. כך שמערכת אי-שיוויון המבוססת על התאוריה הפונקציונליסטית מחייבת יצירת מעבד של מובטלים ועניים.

התאוריה מניחה שכל התמריצים הקיימים בחברה הם חיצוניים ואישיים, כמו שכר. קיימים גם תמריצים אחרים, כגון סיפוק בעבודה. ניתן לפחות להניח את האפשרות של קיום מערכת לתמרוץ לעבודה שאינה מבוססת כולה על תמריצים חיצוניים ואישיים. הנחה זו חושפת את הטייתה של התאוריה לעבר מערכת התמריצים הקיימת בחברה שלנו, שהיא תוצר היסטורי אחד מיני רבים.

על מנת שהרעיון הפונקציונליסטי יוכל לפעול, חייבת להיות הסכמה חברתית בדבר נכונותו. מכך נובע שהמעמדות העליונים ישאבו מההסכמה החברתית הזו גם ביטחון עצמי, והמעמדות הנמוכים ייטו לשאוב ממנה בושה וחוסר תקווה, כפי שהצביע מאמרם של Sennett & Cobb.

תיאוריות אלטרנטיביות של אי-שיוויון

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים - מכונת הארגון

בחינת הנסיבות ההיסטוריות שהובילו להתגבשות מוסד חברתי מסויים לא מלמדת בהכרח על הכוחות שמשמרים אותו היום. לאליטות התעשייתיות היה תפקיד מכריע בעיצובה של מערכת אי-השיוויון, למען צרכים שהיו התפשטות תעשייתית וצבירת הון, לשם כך הוכפפו הפועלים לשליטת האליטה התעשייתית. כיום, המערכת של אי-השיוויון משמרת את עצמה על ידי יצירת הפרדה בין קבוצות חברתיות שהיו יכולות להתאחד והפנייתן זו כנגד זו, כך שכל לחץ חדש במערכת משורשר כלפי מטה עד למצויים בתחתית הסולם, כדבריו של זימל. הניתוח של מערכת אי-השיוויון יתחיל בהתפתחות מערכת השכר בתעשיית הברזל בארצות הברית.

התפתחות מערכת השכר בתעשיית הברזל בארצות הברית

עד לשנת 1982, הפקת ברזל הייתה מלאכה שדרשה מיומנות אישית גבוהה, שלא הייתה נפוצה. הנפחים ניהלו משא ומתן מול בעלי המפעל על היקפי הייצור והמחיר ליחידה, ושכרו שוליות להם שילמו שכר עבודה. במידה והנפחים לא היו מרוצים מהחוזים שלהם הם יכלו לשבות עד שהנהלת המפעל נענתה לדרישותיהם, מכיוון שהיו מאוגדים בגילדה מקצועית ולא ניתן היה להביא שוברי שביתה.

התפתחויות טכנולוגיות בתחום איפשרו למכן את תהליך הפקת הברזל. בעלי המפעלים ראו בכל הזדמנות לעצב תהליך שיפוצל למספר גדול מאוד של משימות בסיסיות, כך שכל תפקיד יהיה פשוט וקל ללמידה. אז יהיה ניתן להעסיק עובדים בלתי-מיומנים במפעל שניתן להחליפם בכל עת במקום הנפחים. העסקת עובדים בלתי מיומנים תאפשר לשלוט בהם ובשכר המשולם להם.