גלובליזציה (ספר)

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גלובליזציה הוא ספר עיון מאת דב חנין, בהוצאת האוניברסיטה המשודרת, משרד הביטחון. הספר יצא על בסיס הרצאותיו של חנין באוניברסיטה המשודרת של גלי צה"ל ב-2005-2006 ופורסם באוקטובר 2007. הספר עוסק, בין היתר, בסוד קסמה של הגלובליזציה, על המיתוסים עליהם היא נשענת, על הכוחות, המוסדות והרעיונות המקיימים אותו. עוד עוסק הספר במתחים החברתיים ובמשבר הסביבתי בעולם הגלובלי, ביחסי הגומלין בין קפיטליזם ופונדמנטליזם, במקומה של הדמוקרטיה בעולם המשתנה במהירות ובחלופות לגלובליזציה התאגידית. [1]

דב חנין טוען בספרו גלובליזציה שלמרות שהיו תקופות בעבר שאפשר לדבר על גלובליזציה מסוימת, התקופה הנוכחית מתאפיינת בסיפור שונה במהותו. ההיקפים של הסחר הבינלאומי, ההשקעות חוצות הגבולות ותנועות ההון בין המדינות הם בהיקפי עתק, וסכומי עתק של כסף נעים ממדינה למדינה בלחיצת כפתור.

בין הבטחות הגלובליזציה מונה חנין את ביטול הגבולות בין המדינות, אלא שהבטחות אלה הינן חלקיות. במציאות, הגלובליזציה אינה רק פתיחת גבולות, אלא יצירת גבולות מסוג חדש, מחסומים חדשים, בפני בני אדם שונים. במקומות מסוימים היא מאפשרת תנועה של כוח עבודה, של עובדים תוך ייצור שכבות שלמות של מהגרי עבודה.

הבטחה נוספת היא שגשוג חברתי, או במילים אחרות, אורח החיים האמריקאי יגיע לכל מקום. המבקרים אומרים שבפועל המצב הפוך. הגדלת הפערים והמתחים הכלכליים בין הארצות והעמים השונים. לביקורת על הגלובליזציה שלושה היבטים: כלכלי, חברתי וסביבתי. הטענה היא שהגלובליזציה העכשווית מייצרת עולם מקוטב, שהפערים בו הולכים ומתרחבים.

חנין טוען שהגלובליזציה אינה מתחשבת בכמות האנשים בעולם ובבעיות הסביבתיות והדבר מהווה סכנה ממשית להמשך קיום האנושות. חנין סוקר את הבעיות האקולוגיות של עולמנו וביניהם את פליטת פחמן דו חמצני לאטמוספירה, בירוא היערות וזיהום כדור הארץ בפסולת שהמערכות האקולוגיות בכדור הארץ לא מצליחות להתמודד איתה כבר היום.

חנין מתייחס לטענות, לגבי האם כדור הארץ מתחמם? והאם מדובר במעשי ידי אדם, כשאלות שנפתרו ויש לגביהם קונצנזוס שאכן זה כך. לגבי הסכנות במשבר האקלים, מציין חנין שהפגיעה בארצות העניות תהיה גבוהה לאין שיעור ביחס לארצות העשירות, שהיום ברור שהתופעות הקיצוניות במזג האוויר, החמות והקרות וכן הסופות והשריפות, הן תוצאה של ההתחממות הגלובלית.

לגבי הפתרונות אפשר לציין שלושה מודלים: המודל הראשון בו אין להוריד את רמת החיים, והפיתרון צריך להיות טכנולוגי. הבעיה עם הפיתרון הנ"ל הוא שפתרונות טכנולוגיים דווקא מעלים את השימוש בדלקים פוסיליים ומגדילים עקב כך את הזיהום. המודל השני הוא מודל ההתחייבות להקטנת פליטות הפחמן. (מודל זה קיבל תנופה לאחר כתיבת הספר, בהסכם פריז, בו התחייבו מדינות העולם להפחית באופן מחייב פליטות. מודל זה קיבל מכה מסוימת, עקב הודעת הפרישה של ארצות הברית). המודל השלישי הוא סחר בפליטות פחמן, מודל שמוצא חן בעיני המדינות העניות שמשמעותו כסף עבורן. הבעיה עם מודל זה שהוא מהווה פתח לשחיתויות של מנהיגי העולם העני.

הספר עוסק בבעיות של צדק סביבתי כתוצאה ממשבר האקלים. גם כאן מתוארת הפגיעה הסביבתית כפגיעה קודם כל בארצות העניות, כמו לדוגמא בהפיכתן למזבלה של העולם לפסולת ובעיקר פסולת מסוכנת. המדינות העניות הופכות לרעילות יותר וחשופות לעליית פני הים, דבר המגביר את הקיטוב.

הספר מדמה את העולם לגורד שחקים, דרי הקומות העליונות נהנים מכל המותרות האפשריים ואילו דרי הקומות התחתונות, הארצות החלשות, העניים ואף מעמד הביניים, הופכים לפחות רלוונטיים ואף למיותרים. העולם של תחתית גורדי השחקים, הופך להיות עולם שת סדנאות יזע ועבדות. המהפכה הטכנולוגית אף הופכת לא מעט אנשים למיותרים, אנשים שאין צורך להתחשב בהם.

הספר מדבר על משוואה מטרידה, בה חלק מהאנשים עובדים יותר מדי, חלק לא עובדים כלל, וכמות האנשים המאושרים קטנה ביותר. הספר עוסק גם בעליית כוחם של התאגידים הגדולים, בשם התחרות החופשית. בסופו של דבר התחרותיות נהרסת. לא רק האדם הפשוט שבוי לחלוטין בידי התאגידים, אלא גם הממשלות. הממשלות הופכות להיות שומרי החוק והסדר בעבור התאגידים הגדולים, מתפתחת תופעה של חיבור הון ושלטון. השחיתות פושה והניצול הציני של רבים לטובת מעטים גדל והולך.

הספר מדבר על כך שכתוצאה מהגלובליזציה הוקמו מוסדות בינ"ל כמו הבנק העולמי, קרן המטבע הבין לאומית וכן ארגון הסחר העולמי, אשר הפכו להיות משרתי בעלי ההון והמדינות העשירות ובמדיניותן הן עושקות את הארצות העניות ואזרחיהן ומעשירות את המדינות העשירות. הקיטוב גדל והמחיר שמשלמות המדינות העניות על ה"הלוואות" שהן מקבלות דומה למתן הלוואה בשוק האפור. התסכול והזעם המצטבר של האזרחים במדינות העניות יוצר מוטיבציה לטרור, המדינות העשירות פועלות כנגד הטרור בין היתר על ידי הענשת המדינות העניות, דבר שמגדיל את הטרור וחוזר חלילה.

הגלובליזציה מרכזת את העושר והכוח בידיים מועטות והדבר הופך בהכרח לאיום על הדמוקרטיה. במאה העשרים ואחת אנו רואים לא מעט דוגמאות של ערעור הדמוקרטיה בעקבות הגלובליזציה.

הספר מסיים בנימה אופטימית שעדיין יש מקום לתיקון ושיש לא מעט ארגונים ואנשים המנסים להפוך את העולם למקום טוב יותר לחיות בו.

קישורים חיצוניים