באים לבנקאים

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמליל באים לבנקאים

באים לבנקאים היא תנועת מחאה חברתית שהחלה לפעול בשנת 2014 על ידי עו"ד ברק כהן ועל ידי הפעיל החברתי ערן ורד. התנועה שמה למטרה להטריד בעלי משרות בכירות בבנקים בישראל, וכן את בני משפחותיהם ואנשים אשר יש להם עמם קשרים עסקיים. לטענת חברי התנועה, ההטרדות נעשות בצורה בוטה אך במסגרת החוק. כמו כן היו מספר עימותים בין הקבוצה לבין חברת פייסבוק.

חברי התנועה מארגנים הפגנות וקריאות מחאה כלפי בכירים מתחום הבנקאות בישראל ובהם מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק עמינח, מנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן ובעלת השליטה בבנק הפועלים שרי אריסון. נגד כהן ואחדים מחברי הקבוצה הוציאו בתי המשפט צווי הרחקה בנימוק שפעילותם גלשה להטרדה מאיימת. הקבוצה מוחה על ההתנהלות של הבנקים בישראל כלפי צרכנים, במיוחד במקרים של גביית חובות מחייבים קטנים באמצעות הליכי הוצאה לפועל. התנועה עצמה איננה ישות משפטית (חברי התנועה לא התאגדו תחת עמותה או ישות משפטית אחרת), על כן אין התנהלות משפטית על ידי ומול התנועה עצמה.

רקע ומטרות

מטרת פעילות התנועה היא כדברי עו"ד כהן ופעיליו: "לא לפתור בעיה, אלא לייצר להם (מושאי הפעילות) בעיה". הרקע לפעילות התנועה הוא רצונם של כהן ופעילים רבים נוספים למחות כנגד מה שהוא לתפיסתם "עושק הבנקים את הציבור". בפרט, תנועה זו שאבה הרעיונות האידאולוגיים לסגנון פעילותה מן העוולות שנטענו שנעשו בעקיפין על ידי הבנקים באמצעות שליחתם גורמי הוצאה לפועל לבתיהם של חייבים שונים. נטען כי אותם גורמים גבו בכוח הזרוע ובגסות כספים, אם במישרין או על-ידי החרמת מקרקעין ומטלטלין, ועשו זאת לעיתים קרובות באמצעות גביה מגורם צד ג' שאין לו קשר לחוב (למשל, בן או בת זוג) ולעיני ילדיהם של החייבים.

עוד קמה התנועה על רקע פרשות פליליות שונות בהן היו מעורבים בנקים גדולים בישראל בשנים שקדמו להקמתה, כגון הרשעת בנק לאומי על ידי רשויות החוק בארצות הברית בעניין סיוע להלבנת 2 מיליארד דולר. ביקורת זו כלפי הבנקים וכן טענות נוספות הוצגו על ידי עו"ד כהן ושאר פעילי התנועה כמניעים לפעילותם.

פעילות הקבוצה

התנועה פועלת במסגרת אנרכית-התנדבותית, ללא היררכיה ארגונית, כאשר מייסדה עו"ד כהן הינו פעיל מרכזי מתחילתה ועד היום ולקבוצה מספר פעילים מרכזיים ופעילים פחות מרכזיים. פעילי התנועה עוקבים אחר סדר היום של בנקאים שונים ובני משפחותיהם, אורבים להם ומגיעים למקומות בהם הם מצויים, וקוראים בקול כנגדם וכנגד פעילויותיהם השונות, לעיתים קרובות באמצעות מגפונים ושלטים. לעיתים נעשים ניסיונות הידברות עם הבנקאים, אך עד כה מעולם לא הסכים איש מהם לשתף פעולה עם פעילי התנועה.

בתקופת הפעילות הראשונית של התנועה התמקדה היא ברקפת רוסק עמינח (מנכ"לית בנק לאומי) וציון קינן (מנכ"ל בנק הפועלים, וכן בבני משפחותיהם (כולל ילדיהם). עוד נעשו פעילויות שונות כנגד אנשים אשר להם קשרים עסקיים עם בנקאים, כגון איש יחסי הציבור זמיר דחב"ש (הממונה על יחסי הציבור של בנק הפועלים, של איגוד הבנקים ושל פייסבוק ישראל ) ושרי אריסון (בעלת השליטה בבנק הפועלים). פעילויות התנועה בשטח מאופיינות בכך שהן תמיד מצולמות, בתמונות ולרוב גם בווידאו, ותיעודן מופץ ברשת האינטרנט, בעמוד הפייסבוק של התנועה וכן באתר הקבוצה. אנשי התנועה נמנעים מיצירת מגע פיזי יזום עם מושאי ההטרדה. פעילויות נוספות של התנועה עד כה כללו פרסום ברבים של פרטי יצירת קשר (טלפונים, אימיילים, מספרי פקס וכתובות) של בנקאים שונים ושיחות טלפון יזומות לבנקאים ובני משפחותיהם.

פעילויות שונות של הקבוצה בוצעו מול האנשים הבאים:

מספר פעמים הטרידו פעילי הקבוצה קרובי משפחה של הבנקאים.‏[2] הם הגיעו לבתיהם של הבנקאים, התקשרו בטלפון לקרובי משפחה שלהם, ובמקרה אחד הגיעו לבית הספר של בתה של רוסק-עמינח, מלווים בצוות צילום של ערוץ 10‏[3] ומצוידים בעלונים ומגפון, וכינו את אמה גנבת.‏[4]

על פי עדות במשטרה של החוקר הפרטי סם זוננשיין, בנק לאומי שכר שירותי משרד חקירות לביצוע מעקבים אחרי כהן, בתקופה בה כהן הוביל מחאה ציבורית נגד מנכ"לית הבנק, רקפת רוסק עמינח. הבנק הכחיש את הדברים. [1] המשטרה ניסתה לעקוב אחר פעילות הקבוצה, על ידי הכנסת סוכן חשאי לתוכה. [2] [3] בנוסף, נציגי איגוד הבנקים נפגשו ב-2015 עם ניצב מני יצחקי כדי להאיץ במשטרה לפעול נגד ארגון באים לבנקאים ובמשטרה הוקם צוות חקירה מיוחד כדי לפעול נגד הארגון, אף שצוותים כאלה מוקמים לרוב במקרים של פשיעה חמורה.[4]

בחודש אפריל 2015 גייסו "באים לבנקאים" כ-24 אלף ש"ח באמצעות 210 תורמים. הכסף יועד לרכישת ציוד צילום ותקשורת, מיקרופונים ומצלמות נסתרות, רכישת מדיה פרסומית בפייסבוק וביוטיוב לטובת קמפיינים ציבוריים, ומימון שלושה חודשי פעילות.‏[5]

מגזין TheMarker פרסם דירוג של 100 האנשים המשפיעים בישראל לשנת 2015, שבו כהן ופעילי הקבוצה דורגו במקום ה-77. ‏[6]

ביקורת, התנהלות המשטרה והבנקים, ועימותים משפטיים

נציגי הבנקים טוענים באופן עקבי כי פעילות באים לבנקאים אינה חוקית, מטרידה ומאיימת. נציגי הבנקים השונים והיחצ"ן זמיר דחב"ש פנו לבית המשפט בבקשה להגנה מהטרדותיו של ברק כהן.

על פי עדות במשטרה של החוקר הפרטי סם זוננשיין, בנק לאומי שכר שירותי משרד חקירות לביצוע מעקבים אחרי ברק כהן, בתקופה בה כהן הוביל מחאה ציבורית נגד מנכ"לית הבנק, רקפת רוסק עמינח. הבנק הכחיש את הדברים. [5] המשטרה ניסתה לעקוב אחר פעילות הקבוצה, על ידי הכנסת סוכן חשאי לתוכה. [6] [7] בנוסף, נציגי איגוד הבנקים נפגשו ב-2015 עם ניצב מני יצחקי כדי להאיץ במשטרה לפעול נגד ארגון באים לבנקאים ובמשטרה הוקם צוות חקירה מיוחד כדי לפעול נגד הארגון, אף שצוותים כאלה מוקמים לרוב במקרים של פשיעה חמורה.[8] בשנת 2018 נחשף כי המשטרה קיימה 4 פגישות עם נציגי הבנקים בקשר עם ברק כהן והפעילות של באים לבנקאים.[9]

ביוני 2015, הורתה השופטת טל לוי על הוצאת צו למניעת הטרדה מאיימת למשך 6 חודשים נגד ברק כהן ופעיל אחר מקבוצת "באים לבנקאים". הצו הוצא לבקשת מנכ"לית בנק לאומי שטענה כי הפעילות מטרידה ופוגעת בבנותיה.‏[7]

בנוסף, הוצא צו הרחקה לעו"ד ברק כהן ממנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן,‏[8] כולל איסור תקדימי‏[9] על קיום מחאה כנגדו באינטרנט וברשתות חברתיות. בדיון בעניינו טען קינן כי בעקבות פעילות באים לבנקאים הוא "חושש לחייו ולחיי בני משפחתו". בית המשפט קבע כי כהן ביצע כלפי עמינח וקינן "הטרדה מאיימת". חרף כך, נמשכו פעילויות התנועה כנגדם על ידי פעילים אחרים. טרם כניסתו של קינן לדיון בדבר צו ההרחקה, חיכה לו במסדרונות בית המשפט קהל גדול של עשרות פעילי התנועה אשר ליווה אותו לאולם וקרא לעברו: "גנב, גנב!". ביולי 2015 הוצא צו הרחקה זמני לבקשתו של ציון קינן נגד הפעיל החברתי יגאל רמבם, לצורך הרחקתו מחתונת נכדתו של יצחק תשובה ובנו של ציון קינן, בכפוף לדיון בית משפט שהיה אמור להתנהל בנושא.

באוגוסט 2015 נידונה בבית המשפט בקשה להרחקת הפעיל ערן ורד מרקפת רוסק עמינח וציון קינן והחרמה של רחפן שברשותו. הבקשה נדחתה, בנימוק שלא הוכח שורד היה מעורב בפעילות אסורה.‏[10]

צו הרחקה נוסף נגד כהן הוצא בספטמבר 2015, ביחס ליחצ"ן זמיר דחב"ש ובני משפחתו.‏[11] בספטמבר 2015 נידונה בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט, אשר בה נטען על ידי זמיר דחב"ש כי ברק כהן הפר צו בית משפט קודם בעקבות הגעה של פעילים אחרים לביתו, אשר הפגינו באמצעות מגפון. הבקשה נדחתה על ידי השופטת, בנימוק שמנגנון האכיפה הראוי הוא פנייה למשטרת ישראל.‏[11]

עוד הועלתה על ידי גורמים בבנק לאומי כי מטרת המחאה הינה בלבד נקמה אישית של עו"ד כהן כנגד הבנק בשל חובות שאינו מוכן לשלם, ובהתאם הכריז עליו הבנק כפושט רגל. על רקע ההאשמה האחרונה הגיש כהן קובלנה פלילית כנגד רקפת רוסק עמינח ואחרים. ביולי 2015 הגיש בנק לאומי בקשה להכרזה על ברק כהן כפושט רגל ולשלילת רישיון עריכת הדין שלו.‏[12][6] כהן הגיש במקביל קובלנה פלילית כנגד רקפת רוסק עמינח, מנכ"לית בנק לאומי, וכנגד חוקר פרטי המועסק על ידי הבנק, בגין עבירות איומים, פגיעה בפרטיות ולשון הרע.‏[12]

באוגוסט 2015, דף הבית של אתר "באים לבנקאים" ודף הפייסבוק הוסרו מרשימת תוצאות החיפוש גוגל ישראל בהתאם לצו משפטי שבית המשפט אסר את פרסום תוכנו.‏[13] כחודשיים לאחר מכן פנה ערן ורד לבית המשפט בתביעה שחברת גוגל תחזיר את האתר לתוצאות החיפוש.‏[14]

בדצמבר 2015 הגישה קבוצת "באים לבנקאים" תביעה, בדרך של המרצת פתיחה, נגד "פייסבוק" וראשי הבנקים, בדרישה להחזרתו לפעילות של דף הפייסבוק של הקבוצה.‏[15] התביעה נדחתה בנימוק ש"באים לבנקאים" אינם בגדר אישיות משפטית.‏[16]

בתחילת חודש דצמבר 2016, חסמו פעילים מהקבוצה ואחרים את רכבה של רקפת רוסק עמינוח למשך מספר דקות בחניון בית המשפט השלום בתל אביב. בעקבות המקרה חקרה המשטרה מספר פעילים בגין - פגיעה בפרטיות-בילוש או הטרדה אחרת, איומים, תקיפה סתם, קשירת קשר לעשות עוון, מטרד לציבור, התנהגות פרועה במקום ציבורי, התנהגות העלולה להפר שלום הציבור ומהומה במקום ציבורי. [10]

ב-25 בדצמבר 2016 הוגש נגד חלק מחברי הקבוצה כתב אישום בשל פעילותם כנגד מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק-עמינח ומנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן. בנוסף לכתב האישום, הגישה פרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי) בקשה לקביעת תנאים מגבילים שיחולו על הנאשמים עד תום ההליכים ובמידה ויפרו אותם, בית המשפט יורה על מעצרם. ששת הנאשמים הם עו"ד ברק כהן, ערן ורד, איליה מרשק, יגאל רמבם, משה מנקין ואילן יוסף פלד". השישה מואשמים בשורת עבירות בהן: קשירת קשר לביצוע פשע, פגיעה בפרטיות, הטרדה וסחיטה באיומים. עו"ד ברק כהן הגיב לכתב האישום ואמר כי: "היום התחדש לנו שראשי המערכת הבנקאית, רקפת רוסק עמינח וציון קינן מחזיקים באזורים מוצנעים גם את רשויות התביעה. מעולם לא פחדתי ממאמצי ההפחדה של שלטון הטרור שפועל פה, ובוודאי אין לי כוונה להתחיל ולחשוש בערב חנוכה. למדתי שקריאות לגיטימיות במגאפון משפיעות על ראשי המערכת הבנקאית יותר מפעולות שר אוצר. מי שחושש מהאמת, הם הבנקאים שעושקים אותנו, בוודאי לא אני כמי שמשמיע להם אותה מול פניהם". [11]

ישנם גורמים בציבור הסבורים כי פעילות באים לבנקאים היא חריפה ואלימה מדי, וכי אין זו הדרך הנכונה לקדם מטרות חברתיות. במיוחד יצאה מחאה על הפעילות כנגד ילדי הבנקאים.

הצרת צעדי התנועה ברשת האינטרנט

סגירת דף הפייסבוק של התנועה בשנת 2015

בתחילת חודש ספטמבר 2015 פייסבוק סגרה את דף התנועה, כנראה בשל צילום פעילות חדשה מול ביתה של שרי אריסון, ובטענה של הפרת תקנון השימוש.‏[17]

יש לציין כי אחד מהאנשים ש”באים לבנקאים” שמה על הכוונת שלה הוא זמיר דחב”ש, בעל משרד יחסי הציבור "שלום תל אביב", יחצ"ן "איגוד הבנקים הישראלי" ו"פייסבוק ישראל". דחב"ש גרם להסרה מפייסבוק של סרטון המתעד את ההפגנה שערכו נגדו פעילי התנועה ליד ביתו ולאחר מכן זכה בצו למניעת הטרדה מאיימת נגד כהן ובפיצויים של 4,000 שקל ממנו.‏[18] בתגובה להסרת הדף מפייסבוק הודיע כהן כי התנועה תרכז את פעילותה באתר האינטרנט שלה.‏[19] ערן ורד קרא קיים אירוע מחאה מול ביתה של מנכ"לית פייסבוק ישראל, עדי סופר תאני. דף פייסבוק שבו הופיעה קריאה זו הוסר, והפרופיל של ורד נחסם לשבוע.‏[20]

הסרת תוצאות החיפוש של מגוגל

זמן קצר לאחר מכן, באותו החודש, הורידה גוגל מתוצאות החיפוש ב-google.co.il את התוצאות המפנות לדף הפייסבוק (המחוק) של התנועה ולעמוד הבית של אתר התנועה, בשל צו בית המשפט שלטענת גוגל אין היא יכולה לפרסמו מאחר והוא נאסר לפירסום על ידי בית המשפט. ‏[21]. מאוחר יותר פורסם מספר ההליך שבמסגרתו ניתן הצו, והסתבר כי הצו לא הוצא ישירות מול גוגל ישראל ומדובר בפרשנות של גוגל לצו שאסר על ברק כהן לבצע הטרדה מאיימת כנגד ציון קינן. [12] בכדי לעקוף את הורדת דף הבית של האתר מתוצאות החיפוש של גוגל ישראל - פתחה הקבוצה אתר זהה תחת שם מתחם שונה, אשר התברג לעשירייה הראשונה במנוע החיפוש [13]. בחודש אוקטובר 2015, הגיש ערן ורד, הבעלים של האתר, תביעה בבית המשפט המחוזי בתל אביב כנגד החברה ודרש להשיב את האתר למנוע החיפוש. עורך דינו של ורד, עו"ד יהונתן קלינגר, טען כי למעשה הצו המדובר לא נוגע כלל לערן ורד או לאתר "באים לבנקאים" אלא לעו"ד ברק כהן, שנגדו הוציא בית המשפט צווי מניעה בעקבות תביעת מנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן[14].

טענות על מעקב אחר פעילים ומחיקת פוסטים

זמיר דחב"ש הוא הבעלים של משרד יחסי הציבור "שלום תל אביב", שבין לקוחותיו נמנים פייסבוק, בנק הפועלים ואיגוד הבנקים.‏[22]. לפי כתבה של אתר "המזבלה" מאוגוסט 2016, חברת "שלום תל אביב" ניהלה בשנים 2015-6 מעקבים אחרי פעילי התנועה ברשתות חברתיות ומחוצה להן. על פי צילומי מסך פנימיים שהגיעו לידי האתר, ממערכת הניטור של דחב"ש עולה כי פעילות מקוונות רבות שכהן ופעילי מחאת הבנקים ביצעו, תועדה בזמן אמת במעין חמ"ל מקוון. על פי גורם מקורב לנושא, חמ"ל זה נוהל במשך כל שעות היממה על ידי אנשיו של דחב"ש. ‏[23]

העיתונאי רותם שטרקמן, סגן עורך דה מרקר, שיתף את הכתבה ביום שישי של אותו סופשבוע באתר פייסבוק. הוא גילה להפתעתו כי הפוסט נמחק כבר לא קיימים וכל השיתופים נעלמו. משתמשים אחרים לא יכלו לראות את הפוסט אבל כששטרקמן נכנס מהחשבון שלו, הפוסט היה זמין. שטרקמן פרסם פוסט נוסף על מחיקת הפוסט ועיתונאים נוספים החלו לפרסם את הנושא ולשאול את פייסבוק ישראל שאלות. ביום ראשון שלאחר מכן הוחזר הפוסט המקורי.‏[24] זמן קצר לאחר מכן נמחק פוסט בנושא של שי גולדן מהזכיינית "רשת" של ערוץ 2, פייסבוק טענה שהיא בודקת את הנושא.‏[25] גולשים רבים אחרים שיתפו את הכתבה, והשיתופים שלהם לא הוסרו או נעלמו. זמיר דחב"ש טען כי אין לו יכולת להסיר פוסטים בפייסבוק ‏[26]

תביעה משפטית נגד פייסבוק וגופים אחרים

עו”ד ברק כהן וערן ורד הגישו ב-27 בדצמבר 2015 תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב כנגד פייסבוק ארה”ב, פייסבוק אירלנד ופייסבוק ישראל. התובעים מבקשים מבית המשפט להוציא פסק דין הצהרתי שלפיו פייסבוק פעלה שלא כדין ו/או מתוך הפרת הסכם כאשר הסירה את דף הפייסבוק של באים לבנקאים, ולחייב את החברה להחזירו ולאפשר את המשך הפעילות בו. הנימוק העיקרי הוא הטענה כי אף שפייסבוק היא חברה פרטית, כבמה פומבית פופולרית לדיון ציבורי היא גוף דו-מהותי, ועל כן לא יכול להחליט על צנזורה של דעות וחסימה של אנשים או ארגונים באופן חד-צדדי, בלתי מנומק וללא הגבלת זמן.

עוד בנתבעים: שרי אריסון, בעלת השליטה בבנק הפועלים; ציון קינן, מנכ”ל בנק הפועלים; רקפת רוסק עמינח, מנכ”לית בנק לאומי; וזמיר דחב”ש, יחצ"ן איגוד הבנקים ופייסבוק ישראל. הנתבעים הקשורים לבנקים הם “אנשים אשר, למיטב ידיעת המבקש, ראו עצמם נפגעים כתוצאה מן הפעילות שניהל המבקש בפייסבוק, ועקב כך התלוננו בפני פייסבוק על פעילות המבקשים ודרשו את מחיקתו והסרתו של דף-הפייסבוק של המבקש. למרבה הצער, נענתה פייסבוק לבקשותיהם ומכאן הצורך בתביעה זו”. התביעה הוגשה באמצעות עו”ד אסף דרעי מ”מרכז תמורה – המרכז לקידום השוויון”. [27] ביולי 2016 נדחתה התביעה מסיבות טכניות. [15]

הכרה ציבורית

ברק כהן ופעילי הקבוצה הגיעו למקום ה-77 ברשימת 100 המשפיעים של מגזין דה מרקר לשנת 2015. [16]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ איגוד הבנקים חושש מרפורמות ומחאות? שכר את היח"צן לשעבר של סטנלי פישר ובנק ישראל
  2. ^ יסמין גואטה, "הטרדה מאיימת": ביהמ"ש קיבל את בקשתה של רקפת רוסק עמינח - צו הרחקה לחצי שנה ל"באים לבנקאים", באתר TheMarker‏, 19 ביוני 2015
  3. ^ ערוץ 10, המגזין, ברק כהן נגד הבנקאים
  4. ^ "הכרוזים, בהם נכתב "ד' את לא אשמה שאמא שלך פושעת", פוזרו בבית ספר תיכון ברמת השרון, בו לומדת בתה של רקפת רוסק-עמינח"
  5. ^ מימונה: באים לבנקאים, 29/04/2015
  6. ^ 6.0 6.1 ברק כהן ופעילי "באים לבנקאים" ברשימת 100 המשפיעים של מגזין TheMarker
  7. ^ ענת רואה ותומר ורון, בית המשפט: פעילות "באים לבנקאים" נגד רוסק עמינח היא הטרדה מאיימת, בעיתון כלכליסט, 19 ביוני 2015
  8. ^ חן מענית, צו הרחקה לעו"ד ברק כהן ממנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן, בעיתון גלובס, 25 ביוני 2015
  9. ^ זוהר שחר לוי, לא באים לבנקאים: ביהמ"ש מגדיר מחדש את גבולות חופש הביטוי, בעיתון כלכליסט, 28 ביוני 2015
  10. ^ החלטת בית המשפט, 20/08/2015
  11. ^ 11.0 11.1 הט (ת"א) 16161-05-15 זמיר דחב"ש נ' ברק כהן, עו"ד, ניתן ב-6 בספטמבר 2015
  12. ^ 12.0 12.1 אפרת נוימן, הקרב מתחמם: לאומי הגיש בקשה לפשיטת רגל, ברק כהן הגיש קובלנה פלילית נגד רוסק-עמינח, 12.07.2015
  13. ^ מידע על בקשה להסרת הדפים מאתר גוגל בהתאם לצו בית משפט, 26/08/2015
  14. ^ עודד ירון, תביעה נגד גוגל: החזירי את האתר "באים לבנקאים" לתוצאות החיפוש, בעיתון הארץ, 20 באוקטובר 2015
  15. ^ עידו קינן, תביעה נגד פייסבוק: “באים לבנקאים” דורשים השבת דף הפייסבוק שלהם לאוויר, באתר "חדר 404", 27 בדצמבר 2015
  16. ^ ה"פ 56154-12-15 באים לבנקאים נגד Facebook Inc ואחרים, ניתן ב-18 ביולי 2016
  17. ^ דורי בן ישראל, פייסבוק הסירה את עמוד 'באים לבנקאים' בטענה לבריונות מצד ברק כהן וערן ורד, אתר "מזבלה", 3 בספטמבר 2015
  18. ^ פייסבוק נגד “באים לבנקאים” חדר 404, עידו קינן
  19. ^ יסמין גואטה, ברק כהן: פייסבוק הורידה את העמוד שלנו - "באים לבנקאים", דה מרקר, 03.09.2015
  20. ^ דורי בן ישראל, באים לבנקאים VS עדי סופר תאני – יפקדו את ביתה של מנכ"לית פייסבוק ישראל ב-17 בספטמבר, אתר "מזבלה", 9 בספטמבר 2015
  21. ^ גוגל הסירה את “באים לבנקאים” מתוצאות החיפוש בגלל צו בית משפט מסתורי חדר 404, עידו קינן, 9 בספטמבר 2015
  22. ^ עודד ירון, פוסטים ששיתפו כתבה ביקורתית על פייסבוק נעלמו מהרשת, הארץ, 21.08.108
  23. ^ דורי בן ישראל, חשיפה: כך פייסבוק ישראל ואיגוד הבנקים ריגלו אחר מחאת 'באים לבנקאים' עד שמחקו אותה לחלוטין, באתר "מזבלה", 18 באוגוסט 2016
  24. ^ פוף - והפוסט נעלם, באתר TheMarker Online‎‏ בפייסבוק, 21.08.2016
  25. ^ האם פייסבוק מצנזרת פוסטים ביקורתיים שנכתבו עליה בפייסבוק?, נענע10, 22/08/2016
  26. ^ עודד ירון, זמיר דחב"ש על היעלמות הפוסטים בפייסבוק: טענות חסרות שחר, הארץ, 23.08.2016
  27. ^ http://room404.net/?p=67249