פריון הילודה בישראל
שיעור הפריון בישראל הוא מספר הילדים שיש לאישה אחת בכל ימי חייה, בממוצע עבור האוכלוסייה במדינת ישראל. הפריון בישראל הוא מהגבוהים במדינות המפותחות, עם שיעור פריון כולל של 3.1 ב-2015, ובשנים האחרונות אף נרשמה מגמת עלייה. מגמה זו עומדת בסתירה לתאוריות דמוגרפית שנצפית במדינות רבות וידועה בשם מעבר דמוגרפי הגורסות ששיעור הפריון מרבית המדינות בחברה המודרנית צפוי לרדת על רקע שינויים חברתיים, תרבותיים וכלכליים. [1] הפריון הגבוה בישראל גורר גידול גבוה של אוכלוסיה ואיתו שלל השפעות חברתיות סביבתיות וכלכליות כמו הגדלת פקקי התנועה, ייקור מחירי הדיור, החרפת משבר המים, עליה במחירי הירקות והפירות ועוד.
שיעורי הפריון בישראל שונים בין אוכלוסיות שונות והם בעלי מגמות שונות. הפריון בקרב החרדים עומד על כ-7 ילדים לאשה, ונותר ברמה זו, עם תנודות לכאן ולכאן כבר 30 שנה, הפריון בקרב יהודים לא חרדים ירד בשנות ה-80 ואחר כך עלה חזרה ל-2.5 ילדים לאשה. הפריון בקרב הערבים יורד בצורה איטית וכמעט מונוטונית משנות ה-1980 ועומד על קצת יותר מ-3 ילדים. [1] יש הבדלים נוספים בפריון בין ערבים בדואיים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים.
על פי הערכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת 2018, הפריון בישראל יוותר גבוה למדי בכלל האוכלוסיות. התחזיות של מומחים בנושא שראיינה הלשכה היא של ירידה מתונה בפריון בכלל קבוצות האוכלוסייה. הערכות אלה משמשות כבסיס לתרחישים שונים לגידול עתידי של אוכלוסיית ישראל. בתרחיש גידול בינוני, האוכלוסייה בישראל צפויה להגיע ל-11 מיליון תושבים עד שנת 2030, בשנת 2040 יחיו בה 13 מיליון תושבים, ובשנת 2050 יחיו בה 16 מיליון תושבים. תרחיש הגידול הנמוך הוא של 14 מיליון תושבים בשנת 2050 והתרחיש הגבוה הוא של 18 מיליון תושבים בשנת 2050. [1]
פריון הילודה במגזרים שונים בישראל
כאמור, בשנים האחרונות יש מגמת עליה בפריון והוא עומד נכון לשנת 2015 על 3.1. [1] מגמת העליה בפריון שונה במקצת בין אוכלוסיות שונות.
- בקרב יהודים לא חרדים, הפריון עמד על 2.5 ילדים בממוצע לאשה עד שנת 1985, בין שנה זו לבין 1990 חלה ירידה בפריון והוא הגיע קצת מעל 2 ילדים לאשה. משנת 2003 הפריון בקרב קבוצה דו הלך וגדל, עד שבשנת 2015 הוא עמד על 2.5 ילדים בממוצע לכל אשה. [1]
- בקרב החרדים, בשנת 1980 הפריון עמד על 6 ילדים לאשה, והוא עלה לפריון של 7 ילדים לאשה עד שנת 1990. מאז הוא נשאר ברמה דומה. עם עליות וירידות קטנות: בשנים 1994-1996 ירידה, ואז עליה לרמה של 7.5 ילדים לאשה, משנת 2004 הייתה ירידה לרמת פריון של כ-6.8 ילדים לאשה, ורמה זו נותרה ללא שינוי משמעותי מאז ועד שנת 2015. [1]
- בקרב כלל האוכלוסייה הערבית פריון הילודה נמצא במגמת ירידה כללית. בשנת 1980 הפריון לאשה ערביה הייתה 5.5 ילדים. עד 1995 הפריון ירד ל-4 ילדים לאשה. בשנה זו חלה עליה ל-4.4 ילדים, עד לשנת 2000 שאז החלה ירידה שהפכה חדה יותר משנת 2004 אז היה הפריון ברמה של 4 ילדים לאשה. הירידה נמשכה עד לשנת 2015, עם קצת יותר מ-3 ילדים בממוצע לאשה. [1]
העלייה בשיעור הפריון הכולל בשנת 2007 נבעה מעליה בשיעור הפריון בקרב הנשים היהודיות מרמה של 2.75 ילדים לאישה בשנת 2006 ל-2.80 ב-2007, זאת על אף הירידה בשיעורי הפריון בקרב נשים מקבוצות הדת האחרות.[2] בעשור משנת 1997, הירידה הגדולה ביותר בשיעור הפריון נצפתה בקרב הנשים הדרוזיות, מ-3.18 בשנת 1997 ל-2.49 בשנת 2007. באוכלוסייה המוסלמית יש מגמת ירידה בשיעורי הפריון שהחלה בתחילת שנות האלפיים; לאחר תקופה של יציבות ברמת הפריון שנמשכה כ-15 שנה (מאמצע שנות השמונים), ירד שיעור הפריון הכולל מ-4.74 ילדים לאישה בשנת 2000 ל-3.90 בשנת 2007. [2] ירידה ברמת הפריון נרשמה גם בקרב האוכלוסייה הנוצרית ערבית. שיעור הפריון. של אוכלוסייה זו ירד במהלך העשור האחרון מ-2.68 בשנת 1997 ל-2.18 בשנת 2007.[2]
נתוני הפריון נכון לשנת 2000 בחלוקה לפי מגזרים שונים, הם [1]:
- יהודים - 2.9
- מוסלמים סה"כ - 4.2
- במרכז ובצפון - 4.7
- מוסלמים בדרום - 9
- דרוזים - 2.9
- נוצרים ערבים - 2.5
עיקר גידול האוכלוסייה הוא איפה באוכלוסייה המוסלמית, בדגש על הבדואים, ובאוכלוסייה החרדית.
לפי נתונים שפרסם מרכז טאוב בשנת 2014, נעצר גידול האוכלוסייה במגזר החרדי ויש ירידה בילודה במגזר הערבי וזאת על פי נתונים על הרכב קבוצות האוכלוסייה בחינוך היסודי, שבהם לומדים ילדים בגילאי 12-6. [3] מגמות אלו דומות למה שהתרחש גם לאחר מכן - ירידה בפריון הילודה הערבי ויציבות בפריון החרדי.
בשנת 2007 שיעור הפריון בישראל היה 2.9. [2] נכון לשנת 2009, ישראל נמצאת במקום הראשון מבין מדינות ה-OECD בפריון ילודה, עם 3 ילדים בממוצע לאישה. המדינה הבאה בתור היא איסלנד עם 2.2 ילדים לאישה, והממוצע במדינות ה-OECD עומד על 1.7 ילדים לאישה בממוצע. [2] פריון הילודה משתנה לפי אוכלוסיות שונות. נכון לשנת 2007 התחלקו נתוני הפריון כך:
- יהודיות - 2.8
- דרוזיות - 2.49
- נוצריות ערביות - 2.18
- מוסלמיות - 3.9[2]
בקרב החרדים יש שיעורי פריון כללי גבוהים בהרבה - נכון לשנת 2001 עמד שיעור הפריון על 7.7 ילדים [3] ויש מקומות עם שיעורי פריון גבוהים עוד יותר של 8-9 ילדים בערים חרדיות כמו אלעד. בעקבות קיצוץ קצבאות הילדים ירד הפריון בכילד אחד בממוצע בקרב החרדים, ירד גם הילודה במגזר הבדואי מתשעה ילדים בשנת 2003, ל-7.6 ילדים בשנת 2005. [4]
גורמים המשפיעים על פריון הילודה
יש מספר גורמים המשפיעים על הפריון. הגורם המשמעותי ביותר הוא דת ותרבות. כפי שניתן לראות בקרב הציבור החרדי, הבדואי והמוסלמי קיימים שיעורי פריון גבוהים יותר יחסית לשאר האוכלוסייה. הדבר נובע מציווים דתיים כמו גם מנורמות חברתיות וממעמד האשה בחברה.
גורם משמעותי נוסף הוא קצבאות הילדים. בעקבות קיצוץ קצבאות הילדים בשנת 2003, בעיקר קצבאות שניתנו לילד החמישי ומעלה שהיו גבוהות בהרבה יחסית לקצבאות לילד הראשון, נרשמו ירידות בשיעורי הפריון בכל המגזרים שלהם ילדים רבים, בעיקר במגזר הבדואי, וכן גם במגזר המוסלמי והחרדי. [5] עם זאת יש הבדל מאז בין החרדים לערבים - אצל החרדים הירידה נעצרה ואילו אצל הערבים הירידה בפריון המשיכה מאז. הבדל זה יכול לנבוע ממספר סיבות: סיבה אחת היא אפשרות שהחרדים מצאו אפיק תמיכה אחר שלא דרך קצבאות הילדים להגדלת מספר הילדים, אפשרות אחרת היא הבדלים בנורמות בין האוכלוסיות, אפשרות שלישית היא שהאוכלוסייה החרדית הצליחה לשפר את מצבה הכלכלי ללא קצבאות או תמיכות אחרות ולכן הירידה בפריון הילודה במגזר זה נבלמה.
עוד גורמים שידועים כמשפיעים על הפריון הם מודעות לתכנון המשפחה, יציאת נשים לעבודה, גישה לאמצעי מניעה, ועליית גיל הנישואים עקב שנות לימוד רבות וחשיבות עולה להתמחות כלכלית, וייקור רמת המחיה. עם זאת נראה שהשפעת גורמים אלה משתנה בין אוכלוסיות שונות. לדוגמה למרות יציאת נשים לעבודה בקרב נשים יהודיות לא חרדיות הפריון באוכלוסיה זו גדל.
קישורים חיצוניים
- מירב ארלוזורוב, פקקים, דירות יקרות וצפיפות בחדרי המיון - זה יהיה הרבה יותר גרוע: ישראל היא ניסוי ענק בבני אדם, דה מרקר, 6.2.2019
הערות שוליים
| אוכלוסין | |
|
מושגים: אוכלוסיית העולם - צפיפות אוכלוסין - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - גידול אוכלוסין - מעבר דמוגרפי - גידול מעריכי - כושר נשיאה - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - ביטחון תזונתי - I=PAT - טביעת רגל אקולוגית - פיצוץ אוכלוסין - אסון מלתוסיאני - שיא תפוקת הנפט - ייצוב אוכלוסין - כלכלת מצב יציב |
 |
|
סרטים וספרים: פצצת האוכלוסין - גבולות לצמיחה - התמוטטות - כלכלת מצב יציב - אריתמטיקה, אוכלוסייה ואנרגיה - תכנית ב' | |
|
גידול אוכלוסייה בישראל: אוכלוסיית ישראל - גידול אוכלוסיית ישראל - פריון הילודה בישראל - והארץ מלאה - הסיבות לעליית מחירי הדיור בישראל - פקקי תנועה בישראל - משק המים בישראל - הפורום לאוכלוסייה, סביבה וחברה | |