4,291
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 48:
שורה 48: − + − [[תמונה:Climate Change HEB 2017 Figure1.jpg|left|thumb|400px|השתנות הטמפרטורות בישראל בשנים 1950-2016. ניתן לראות ירידה קלה משנות ה-50 ועד לשנות ה-70 ואחר כך עלייה. '''הגרף לא מראה את השתנות הטמפרטורה במעלות צלזיוס - הוא מראה את ההפרש מהטמפרטורות הממוצעות בשנות ה-70 שמוצגות כ-1 .''' טמפרטורת המינימום (בלילה) עלתה יותר מטמפרטורת המקסימום(ביום) ולכן הקו שמייצג אותה גבוה יותר בשנים האחרונות. לחצו על התמונה כדי לראות בהגדלה. מקור: השרות המטאורולוגי הישראלי.]] שורה 57:
שורה 56: + + − − אם משווים את הטמפרטורה בשנים 2002-2017 לטמפרטורה בשנות ה-50 העלייה היא של 0.3 מעלות. בהשוואה לממוצע בשנות 1961-1990 העלייה היא של 1.2 מעלות. בסך הכל העלייה בטמפרטורה השנתית הממוצעת גורמת לעלייה בכמות גלי החום בעונה החמה ויכולה לגרום ליותר בצורות וגם ליותר שיטפונות (כי יש יותר אידוי מהאוקיינוסים, האטמוספרה החמה יותר יכולה להכיל יותר לחות, והקרקע אחרי בצורת פחות קולטת מים). היא יכולה להשפיע על אורח החיים.{{הערה|שם=globs0817|1=שחר סמוחה, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?fbdid=1001201438 אסונות טבע, רעב ומלחמות: דוח האקלים החדש מטריד במיוחד] 19.08.2017, גלובס}}.
←עלייה בטמפרטורות , לחות וגלי חום: פרסמתי נתון חדש ומחקתי אחר, כדי שלא יהיה ארוך מידי. מחקתי את התמונה כי לפיה יחשבו שזה עלה בפחות ממעלה.
'''העלייה בעומס החום עקב שינויי אקלים'''
'''העלייה בעומס החום עקב שינויי אקלים'''
בדוח שפרסם מרכז הידע הישראלי להערכות לשינויי אקלים בשנת 2012, מובאים נתונים על השתנות הטמפרטורות בישראל [[תהליך ארוך טווח|בטווח הארוך]]. מתוך דוח השמ"ט (שינויים אקלימיים. הנתונים הנוגעים לממוצע הרב שנתי של הטמפרטורה הממוצעת (הקו השחור באיור 3 בעמוד 16) מראים ירידה של 0.3-0.4 מעלת צלזיוס משנות ה-50 ועד שנות ה-70 ואז עלייה של כ-1 .2 מעלה עד שנות ה-2000{{הערה|1=מרכז הידע הישראלי להערכות לשינויי אקלים [http://www.iccic.org.il/ICCIC/userdata/SendFile.asp?DBID=1&LNGID=2&GID=10 דו"ח מס' 2, המלצות מדיניות בתחומי מרכז הידע, שיווק בינלאומי של תוצרי מרכז הידע] אוגוסט 2012}}.
בדוח שפרסם מרכז הידע הישראלי להערכות לשינויי אקלים בשנת 2012, מובאים נתונים על השתנות הטמפרטורות בישראל [[תהליך ארוך טווח|בטווח הארוך]]. מתוך דוח השמ"ט (שינויים אקלימיים. הנתונים הנוגעים לממוצע הרב שנתי של הטמפרטורה הממוצעת (הקו השחור באיור 3 בעמוד 16) מראים ירידה של 0.3-0.4 מעלת צלזיוס משנות ה-50 ועד שנות ה-70 ואז עלייה של כ-1.2 מעלה עד שנות ה-2000{{הערה|1=מרכז הידע הישראלי להערכות לשינויי אקלים [http://www.iccic.org.il/ICCIC/userdata/SendFile.asp?DBID=1&LNGID=2&GID=10 דו"ח מס' 2, המלצות מדיניות בתחומי מרכז הידע, שיווק בינלאומי של תוצרי מרכז הידע] אוגוסט 2012}}.
סדרת מחקרים שנעשו על-ידי השירות המטאורולוגי הישראלי מראים כי הטמפרטורות הממוצעות מאז שנת 2000 גבוהות בהרבה מהטמפרטורות הממוצעות שנמדדו בשנות החמישים, השישים והשבעים של המאה העשרים. הבדלי טמפרטורה אלה משמעותיים אף יותר כאשר בוחנים את הטמפרטורות המינימליות שנמדדו בקיץ (בחודשים יוני, יולי ואוגוסט). על-פי מדידות אלה, יוני 2016 היה החודש החם ביותר שנמדד, עם טמפרטורה מקסימלית יומית גבוהה יותר מהטמפרטורה המקסימלית היומית הממוצעת שנמדדה בשנים 2009-1995 ב-2.5 עד 3.5 מעלות.
סדרת מחקרים שנעשו על-ידי השירות המטאורולוגי הישראלי מראים כי הטמפרטורות הממוצעות מאז שנת 2000 גבוהות בהרבה מהטמפרטורות הממוצעות שנמדדו בשנות החמישים, השישים והשבעים של המאה העשרים. הבדלי טמפרטורה אלה משמעותיים אף יותר כאשר בוחנים את הטמפרטורות המינימליות שנמדדו בקיץ (בחודשים יוני, יולי ואוגוסט). על-פי מדידות אלה, יוני 2016 היה החודש החם ביותר שנמדד, עם טמפרטורה מקסימלית יומית גבוהה יותר מהטמפרטורה המקסימלית היומית הממוצעת שנמדדה בשנים 2009-1995 ב-2.5 עד 3.5 מעלות.
את התפלגות הטמפרטורות בישראל, לפי חודשים, בשנים 2009-2018 (האם הטמפרטורה היתה מתחת לממוצע, ממוצעת, או גבוהה מהממוצע ובכמה מעלות) אפשר לראות באתר תחזית מזג האוויר בישראל של בועז דיין. ההשוואה היא לממוצע הטמפרטורות בשנים 1981-2005. יש לציין שבשנות ה-70 הטמפרטורה היתה נמוכה יותר גם מהממוצע הזה, ולפני המהפכה התעשייתית עוד יותר נמוכה{{הערה|בועז דיין [https://www.israelweather.co.il/forecast/avgYearTemp.html שינויי אקלים בישראל 2009-2018] אתר מזג האוויר בישראל}}.
את התפלגות הטמפרטורות בישראל, לפי חודשים, בשנים 2009-2018 (האם הטמפרטורה היתה מתחת לממוצע, ממוצעת, או גבוהה מהממוצע ובכמה מעלות) אפשר לראות באתר תחזית מזג האוויר בישראל של בועז דיין. ההשוואה היא לממוצע הטמפרטורות בשנים 1981-2005. יש לציין שבשנות ה-70 הטמפרטורה היתה נמוכה יותר גם מהממוצע הזה, ולפני המהפכה התעשייתית עוד יותר נמוכה{{הערה|בועז דיין [https://www.israelweather.co.il/forecast/avgYearTemp.html שינויי אקלים בישראל 2009-2018] אתר מזג האוויר בישראל}}.
את העלייה בטמפרטורות לא מראים בתחזית מזג האוויר כי כל כמה שנים מעדכנים את הממוצע. מכיוון שהטמפרטורעולה מעלים גם את הממוצע ולכן גם כאשר הטמפרטורה חריגה מאוד ביחס למה שהיה לפני שינויי האקלים (שהחלו בערך בשנת 1830), זה תמיד ממוצע או קצת מעל הממוצע. בשנת 2019 הטמפרטור בישראל הגיעה לשיא שכמוהולא יה מאז 1948{{הערה|מיטל לוקוף [https://www.the7eye.org.il/339092?fbclid=IwAR2F4hgeOLe2BHhdcusM3LiMhO2MdEbOTScgCEmADgl5ej1Czk74qczS0BM אין דבר כזה "יחסית לעונה"] 30 ליולי 2017, העין השביעית}}.
יחד עם העלייה בטמפרטורה קיימת גם עלייה בלחות. שתי תופעות אלה יחד מגבירות את עומס החום בקיץ בישראל{{הערה|פרופסור פנחס אלפרט, דוקטור עודד פוצ'טר, בית הספר ללימודי הסביבה על שם פורטר, אוניברסיטת תל אביב [http://www.sviva.gov.il/infoservices/reservoirinfo/doclib4/r0301-r0400/r0320.pdf ההשפעה המשולבת של שינויי האקלים ואי החום העירוני על מגמת עומס החום בישובים עירוניים - מגמות נוכחיות ותחזית לעתיד] המשרד להגנת הסביבה}}.
יחד עם העלייה בטמפרטורה קיימת גם עלייה בלחות. שתי תופעות אלה יחד מגבירות את עומס החום בקיץ בישראל{{הערה|פרופסור פנחס אלפרט, דוקטור עודד פוצ'טר, בית הספר ללימודי הסביבה על שם פורטר, אוניברסיטת תל אביב [http://www.sviva.gov.il/infoservices/reservoirinfo/doclib4/r0301-r0400/r0320.pdf ההשפעה המשולבת של שינויי האקלים ואי החום העירוני על מגמת עומס החום בישובים עירוניים - מגמות נוכחיות ותחזית לעתיד] המשרד להגנת הסביבה}}.
על פי הנתונים של מרכז הידע הלאומי להערכת השלכות שינויי האקלים על ישראל, שהביא אבנר פורשפן מהשירות המטאורולוגי בשנת 2012, ב-15 השנים בין 1997 לבין 2012 היו החמות ביותר שידעה ישראל מאז התחלת המדידות.{{הערה|אבי בליזובסקי, [http://www.hayadan.org.il/last-hot-15-years-in-israel-010312 "התקופה של 15 השנים האחרונות בישראל היא התקופה החמה ביותר משנת 1951"], הידען, 1 במרץ 2012}} יש עלייה גם ברצף השנים החמות במספר הימים החמים במשך השנה, בתדירות גלי החום. בעבר הקיץ הלך והתחמם ואילו בתקופה האחרונה גם החורף בישראל התחמם.
על פי הנתונים של מרכז הידע הלאומי להערכת השלכות שינויי האקלים על ישראל, שהביא אבנר פורשפן מהשירות המטאורולוגי בשנת 2012, ב-15 השנים בין 1997 לבין 2012 היו החמות ביותר שידעה ישראל מאז התחלת המדידות.{{הערה|אבי בליזובסקי, [http://www.hayadan.org.il/last-hot-15-years-in-israel-010312 "התקופה של 15 השנים האחרונות בישראל היא התקופה החמה ביותר משנת 1951"], הידען, 1 במרץ 2012}} יש עלייה גם ברצף השנים החמות במספר הימים החמים במשך השנה, בתדירות גלי החום. בעבר הקיץ הלך והתחמם ואילו בתקופה האחרונה גם החורף בישראל התחמם.
עלייה בטמפרטורה בגלל [[התחממות גלובלית|שינויי אקלים]], מורגשת יותר בערים הגדולות בגלל [[אי החום העירוני]]-מחסור בצל, בשטחי אספלט ובטון, העדר רוח, פליטת חום מכלי רכב, מכשירי חשמל. בבאר שבע הטמפרטורה היומית עלתה ב-2.6 מעלות ובסביבה הכפרית שלה רק ב-1.5 מעלת צלזיוס{{הערה|פרופסור פנחס אלפרט, דוקטור עודד פוצ'טר, בית הספר ללימודי הסביבה על שם פורטר, אוניברסיטת תל אביב [http://www.sviva.gov.il/infoservices/reservoirinfo/doclib4/r0301-r0400/r0320.pdf ההשפעה המשולבת של שינויי האקלים ואי החום העירוני על מגמת עומס החום בישובים עירוניים - מגמות נוכחיות ותחזית לעתיד] המשרד לאיכות הסביבה}}. בטמפרטורה של 30 מעלות העומס התרמי בתנאי שמש מלאים יכול להגיע ל-45-55 מעלות. לדוגמה בתל אביב הטמפרטורה הממוצעת היא 22 מעלות. בתנאי שמש מלאים מדד העומס התרמי מגיע ל-45 מעלות. מצד שני צל ורוח בעיר יכולים להוריד את העומס התרמי ב-50%-60%. בתל אביב בתנאי צל חלקיים-מדד העומס התרמי הוא 32.1 מעלות. בתנאי צל מלאים-24.1 מעלות. הרוח יכולה להוריד את העומס התרמי בתל אביב עוד יותר-ב-63%{{הערה|אלינה ארביטמן [http://www.zavit.org.il/%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A1-%D7%AA%D7%A8%D7%9E%D7%99-%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9F/ עומס תרמי כבד] 22.09.2017, זווית-סוכנות ידיעות למדע ולסביבה}}.
עלייה בטמפרטורה בגלל [[התחממות גלובלית|שינויי אקלים]], מורגשת יותר בערים הגדולות בגלל [[אי החום העירוני]]-מחסור בצל, בשטחי אספלט ובטון, העדר רוח, פליטת חום מכלי רכב, מכשירי חשמל. בבאר שבע הטמפרטורה היומית עלתה ב-2.6 מעלות ובסביבה הכפרית שלה רק ב-1.5 מעלת צלזיוס{{הערה|פרופסור פנחס אלפרט, דוקטור עודד פוצ'טר, בית הספר ללימודי הסביבה על שם פורטר, אוניברסיטת תל אביב [http://www.sviva.gov.il/infoservices/reservoirinfo/doclib4/r0301-r0400/r0320.pdf ההשפעה המשולבת של שינויי האקלים ואי החום העירוני על מגמת עומס החום בישובים עירוניים - מגמות נוכחיות ותחזית לעתיד] המשרד לאיכות הסביבה}}. בטמפרטורה של 30 מעלות העומס התרמי בתנאי שמש מלאים יכול להגיע ל-45-55 מעלות. לדוגמה בתל אביב הטמפרטורה הממוצעת היא 22 מעלות. בתנאי שמש מלאים מדד העומס התרמי מגיע ל-45 מעלות. מצד שני צל ורוח בעיר יכולים להוריד את העומס התרמי ב-50%-60%. בתל אביב בתנאי צל חלקיים-מדד העומס התרמי הוא 32.1 מעלות. בתנאי צל מלאים-24.1 מעלות. הרוח יכולה להוריד את העומס התרמי בתל אביב עוד יותר-ב-63%{{הערה|אלינה ארביטמן [http://www.zavit.org.il/%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A1-%D7%AA%D7%A8%D7%9E%D7%99-%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9F/ עומס תרמי כבד] 22.09.2017, זווית-סוכנות ידיעות למדע ולסביבה}}.