שינויים

'''הצעדים שישראל נוקטת כדי להיאבק בשינויי האקלים''' בינתיים, ישראל לא נקטה בצעדים משמעותיים ברמה הבין לאומית כמו שעושים מדינות אחרות הרגישות לשינויי אקלים כמו מדינות איים באוקיינוס השקט. בתוך המדינה נעשו צעדים מסוימים להפחתת פליטות והסתגלות לשינויי אקלים, למרות שרוב ארגוני הסביבה מסכימים שהצעדים האלה לא מספיקים כדי לפתור את הבעיה והרבה פחות ממה שישראל יכולה לעשות. כדי להשפיע על הממשלה כך שתעשה את הדרוש כדי לעצור את משבר האקלים עושים ארגוני הסביבה פעולות רבות בין היתר מארגנות [[מצעד האקלים|מצעדי אקלים]].

'''הצעדים שישראל נוקטת כדי להיאבק בשינויי האקלים''' בינתיים, ישראל לא נקטה בצעדים משמעותיים ברמה הבין לאומית כמו שעושים מדינות אחרות הרגישות לשינויי אקלים כמו מדינות איים באוקיינוס השקט. בתוך המדינה נעשו צעדים מסוימים להפחתת פליטות והסתגלות לשינויי אקלים, למרות שרוב ארגוני הסביבה מסכימים שהצעדים האלה לא מספיקים כדי לפתור את הבעיה והרבה פחות ממה שישראל יכולה לעשות. כדי להשפיע על הממשלה כך שתעשה את הדרוש כדי לעצור את משבר האקלים עושים ארגוני הסביבה פעולות רבות בין היתר מארגנות [[מצעד האקלים|מצעדי אקלים]].

==השפעת ישראל על התחממות העולמית==

==השפעת ישראל על התחממות העולמית==

כמדינה קטנה, ההשפעה הישירה של ישראל על ההתחממות העולמית היא קטנה למדי. [[אוכלוסיית ישראל]] מונה כ-8 מיליון בני אדם שהם כפרומיל אחד (עשירית האחוז) מ[[אוכלוסיית העולם]]. לפי הנתונים שמסרה ישראל לארגון האומות המאוחדות בהתחייבויות שלה בהסכם פריז היא אחראית על כ-0.2% מפליטות גזי החממה בעולם{{הערה|מדינת ישראל [http://www4.unfccc.int/ndcregistry/PublishedDocuments/Israel%20First/Israel%20INDC.pdf ISRAEL'S INTENDED NATIONALLY DETERMINED CONTRIBUTION (INDC)] 29.09.2015, interim NDC Registry}}, זה גם הנתון מ 2010 {{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_greenhouse_gas_emissions List of countries by greenhouse gas emissions]}}. [[טביעת רגל פחמנית|טביעת הרגל הפחמנית]] לנפש של תושבי ישראל גבוה ביחס לממוצע העולמי ודומה לטביעת רגל של אזרחי מדינות מערביות אחרות. לפי נתוני המכון למשאבי העולם בוושינגטון, פליטות גזי החממה לנפש בישראל ב 2013 היו כ-1 1.46, באקוויוולנט של טונות [[פחמן דו חמצני]], ולכן ישראל הייתה במקום ה-29 בעולם במדד הזה, כאשר הממוצע הוא 6.27 - נתון זה לא כולל פליטות מכריתת יערות וחקלאות {{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_greenhouse_gas_emissions_per_capita List of countries by greenhouse gas emissions per capita]}}. לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה בישראל ב 2006 הפליטות לנפש בישראל היו כ-9 .15 טון גזי חממה כאשר ספרה זו יחסית גבוהה ביחס למדינות הפולטות הכי הרבה באופן אבסולוטי{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib2/Publications/P0501-P0600/P0519.pdf פליטות גזי חממה בישראל

כמדינה קטנה, ההשפעה הישירה של ישראל על ההתחממות העולמית היא קטנה למדי. [[אוכלוסיית ישראל]] מונה כ-8 מיליון בני אדם שהם כפרומיל אחד (עשירית האחוז) מ[[אוכלוסיית העולם]]. לפי הנתונים שמסרה ישראל לארגון האומות המאוחדות בהתחייבויות שלה בהסכם פריז היא אחראית על כ-0.2% מפליטות גזי החממה בעולם{{הערה|מדינת ישראל [http://www4.unfccc.int/ndcregistry/PublishedDocuments/Israel%20First/Israel%20INDC.pdf ISRAEL'S INTENDED NATIONALLY DETERMINED CONTRIBUTION (INDC)] 29.09.2015, interim NDC Registry}}, זה גם הנתון מ 2010 {{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_greenhouse_gas_emissions List of countries by greenhouse gas emissions]}}. [[טביעת רגל פחמנית|טביעת הרגל הפחמנית]] לנפש של תושבי ישראל גבוה ביחס לממוצע העולמי ודומה לטביעת רגל של אזרחי מדינות מערביות אחרות. לפי נתוני המכון למשאבי העולם בוושינגטון, פליטות גזי החממה לנפש בישראל ב-2013 היו כ-1 1.46, באקוויוולנט של טונות [[פחמן דו חמצני]], ולכן ישראל הייתה במקום ה-29 בעולם במדד הזה, כאשר הממוצע הוא 6.27 - נתון זה לא כולל פליטות מכריתת יערות וחקלאות {{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_greenhouse_gas_emissions_per_capita List of countries by greenhouse gas emissions per capita]}}. לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה בישראל ב-2006 הפליטות לנפש בישראל היו כ-9 .15 טון גזי חממה כאשר ספרה זו יחסית גבוהה ביחס למדינות הפולטות הכי הרבה באופן אבסולוטי{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib2/Publications/P0501-P0600/P0519.pdf פליטות גזי חממה בישראל

סקירת המצב הקיים ובחינת אמצעים להפחתה] ינואר 2009}}. ב 2014 לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה הפליטות לנפש בישראל היו כ-9 .3 טון באקוויולנט של טונות פחמן דו חמצני{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/infoservices/reservoirinfo/doclib2/publications/p0801-p0900/p0856.pdf הפחתת פליטות

סקירת המצב הקיים ובחינת אמצעים להפחתה] ינואר 2009}}. ב-2014 לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה הפליטות לנפש בישראל היו כ-9 .3 טון באקוויולנט של טונות פחמן דו חמצני{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/infoservices/reservoirinfo/doclib2/publications/p0801-p0900/p0856.pdf הפחתת פליטות

גזי חממה בישראל] מאי 2017}}. ישראל שונה ממדינות מערביות אחרות בכך שהן טביעת הרגל האישית והן [[גידול אוכלוסיית ישראל|גודל האוכלוסייה עולה]]. עד כה הממשלה נקטה בצעדים מסוימים בהקטנת פלמיטות גזי החממה של שישראל במחיוחד בתחום התחבורה(ראו בהמשך), אבל מצד שני מקדמת קידוחי גז ונפט בים התיכון במאגרים שונים, אשר יכולים להעלות משמעותית את הפליטות.  

גזי חממה בישראל] מאי 2017}}. ישראל שונה ממדינות מערביות אחרות בכך שהן טביעת הרגל האישית והן [[גידול אוכלוסיית ישראל|גודל האוכלוסייה עולה]]. עד כה הממשלה נקטה בצעדים מסוימים בהקטנת פלמיטות גזי החממה של שישראל במחיוחד בתחום התחבורה(ראו בהמשך), אבל מצד שני מקדמת קידוחי גז ונפט בים התיכון במאגרים שונים, אשר יכולים להעלות משמעותית את הפליטות.  

[[תמונה:Climate Change HEB 2017 Figure1.jpg|left|thumb|400px|השתנות הטמפרטורות בישראל בשנים 1950-2016. ניתן לראות ירידה קלה משנות ה-50 ועד לשנות ה-70 ואחר כך עלייה. '''הגרף לא מראה את השתנות הטמפרטורה במעלות צלזיוס - הוא מראה את ההפרש מהטמפרטורות הממוצעות בשנות ה-70 שמוצגות כ-1 .''' טמפרטורת המינימום (בלילה) עלתה יותר מטמפרטורת המקסימום(ביום) ולכן הקו שמייצג אותה גבוה יותר בשנים האחרונות. לחצו על התמונה כדי לראות בהגדלה. מקור: השרות המטאורולוגי הישראלי.]]

[[תמונה:Climate Change HEB 2017 Figure1.jpg|left|thumb|400px|השתנות הטמפרטורות בישראל בשנים 1950-2016. ניתן לראות ירידה קלה משנות ה-50 ועד לשנות ה-70 ואחר כך עלייה. '''הגרף לא מראה את השתנות הטמפרטורה במעלות צלזיוס - הוא מראה את ההפרש מהטמפרטורות הממוצעות בשנות ה-70 שמוצגות כ-1 .''' טמפרטורת המינימום (בלילה) עלתה יותר מטמפרטורת המקסימום(ביום) ולכן הקו שמייצג אותה גבוה יותר בשנים האחרונות. לחצו על התמונה כדי לראות בהגדלה. מקור: השרות המטאורולוגי הישראלי.]]

סדרת מחקרים שנעשו על-ידי השירות המטאורולוגי הישראלי מראים כי הטמפרטורות הממוצעות מאז שנת 2000 גבוהות בהרבה מהטמפרטורות הממוצעות שנמדדו בשנות החמישים, השישים והשבעים של המאה העשרים. הבדלי טמפרטורה אלה משמעותיים אף יותר כאשר בוחנים את הטמפרטורות המינימליות שנמדדו בקיץ (בחודשים יוני, יולי ואוגוסט). על-פי מדידות אלה, יוני 2016 היה החודש החם ביותר שנמדד, עם טמפרטורה מקסימלית יומית גבוהה יותר מהטמפרטורה המקסימלית היומית הממוצעת שנמדדה בשנים 2009-1995 ב 2.5 עד 3.5 מעלות.  

סדרת מחקרים שנעשו על-ידי השירות המטאורולוגי הישראלי מראים כי הטמפרטורות הממוצעות מאז שנת 2000 גבוהות בהרבה מהטמפרטורות הממוצעות שנמדדו בשנות החמישים, השישים והשבעים של המאה העשרים. הבדלי טמפרטורה אלה משמעותיים אף יותר כאשר בוחנים את הטמפרטורות המינימליות שנמדדו בקיץ (בחודשים יוני, יולי ואוגוסט). על-פי מדידות אלה, יוני 2016 היה החודש החם ביותר שנמדד, עם טמפרטורה מקסימלית יומית גבוהה יותר מהטמפרטורה המקסימלית היומית הממוצעת שנמדדה בשנים 2009-1995 ב-2.5 עד 3.5 מעלות.  

על פי הדו"ח שמסרה ישראל לאו"ם בשנת 2015, סביב [[הסכם פריז]], כאשר משווים את הטמפרטורות בשנים 1981-2000 עם השנים 1995-2009 רואים עלייה כמעט בכל הערים ב-0.5-0.7 מעלות בינואר ו ב-0.9-1.1 מעלות ביולי{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/infoservices/reservoirinfo/doclib2/publications/p0801-p0900/p0826.pdf ISRAEL’S FIRST BIENNIAL

על פי הדו"ח שמסרה ישראל לאו"ם בשנת 2015, סביב [[הסכם פריז]], כאשר משווים את הטמפרטורות בשנים 1981-2000 עם השנים 1995-2009 רואים עלייה כמעט בכל הערים ב-0.5-0.7 מעלות בינואר ו ב-0.9-1.1 מעלות ביולי{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/infoservices/reservoirinfo/doclib2/publications/p0801-p0900/p0826.pdf ISRAEL’S FIRST BIENNIAL

אם משווים את הטמפרטורה בשנים 2002-2017 לטמפרטורה בשנות ה-50 העלייה היא של 0.3 מעלות. בהשוואה לממוצע בשנות 1961-1990 העלייה היא של  1.2 מעלות. בסך הכל העלייה בטמפרטורה השנתית הממוצעת גורמת לעלייה בכמות גלי החום בעונה החמה ויכולה לגרום ליותר בצורות וגם ליותר שיטפונות (כי יש יותר אידוי מהאוקיינוסים, האטמוספרה החמה יותר יכולה להכיל יותר לחות, והקרקע אחרי בצורת פחות קולטת מים). היא יכולה להשפיע על אורח החיים.{{הערה|שם=globs0817|1=שחר סמוחה, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?fbdid=1001201438 אסונות טבע, רעב ומלחמות: דוח האקלים החדש מטריד במיוחד] 19.08.2017, גלובס}}.

אם משווים את הטמפרטורה בשנים 2002-2017 לטמפרטורה בשנות ה-50 העלייה היא של 0.3 מעלות. בהשוואה לממוצע בשנות 1961-1990 העלייה היא של  1.2 מעלות. בסך הכל העלייה בטמפרטורה השנתית הממוצעת גורמת לעלייה בכמות גלי החום בעונה החמה ויכולה לגרום ליותר בצורות וגם ליותר שיטפונות (כי יש יותר אידוי מהאוקיינוסים, האטמוספרה החמה יותר יכולה להכיל יותר לחות, והקרקע אחרי בצורת פחות קולטת מים). היא יכולה להשפיע על אורח החיים.{{הערה|שם=globs0817|1=שחר סמוחה, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?fbdid=1001201438 אסונות טבע, רעב ומלחמות: דוח האקלים החדש מטריד במיוחד] 19.08.2017, גלובס}}.

עלייה בטמפרטורה בגלל [[התחממות גלובאלית|שינויי אקלים]], מורגשת יותר בערים הגדולות בגלל [[אי החום העירוני]]-מחסור בצל, בשטחי אספלט ובטון, העדר רוח, פליטת חום מכלי רכב, מכשירי חשמל. בבאר שבע הטמפרטורה היומית עלתה ב 2.6 מעלות ובסביבה הכפרית שלה רק ב-1.5 מעלת צלזיוס{{הערה|פרופסור פנחס אלפרט, דוקטור עודד פוצ'טר, בית הספר ללימודי הסביבה על שם פורטר, אוניברסיטת תל אביב [http://www.sviva.gov.il/infoservices/reservoirinfo/doclib4/r0301-r0400/r0320.pdf ההשפעה המשולבת של שינויי האקלים ואי החום העירוני על מגמת עומס החום בישובים עירוניים - מגמות נוכחיות ותחזית לעתיד] המשרד לאיכות הסביבה}}. בטמפרטורה של 30 מעלות העומס התרמי בתנאי שמש מלאים יכול להגיע ל 45-55 מעלות. לדוגמה בתל אביב הטמפרטורה הממוצעת היא 22 מעלות. בתנאי שמש מלאים מדד העומס התרמי מגיע ל 45 מעלות. מצד שני צל ורוח בעיר יכולים להוריד את העומס התרמי ב 50-60%. בתל אביב בתנאי צל חלקיים-מדד העומס התרמי הוא 32.1 מעלות. בתנאי צל מלאים-24.1 מעלות. הרוח יכולה להוריד את העומס התרמי בתל אביב עוד יותר-ב 63%{{הערה|אלינה ארביטמן [http://www.zavit.org.il/%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A1-%D7%AA%D7%A8%D7%9E%D7%99-%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9F/ עומס תרמי כבד] 22.09.2017, זווית-סוכנות ידיעות למדע ולסביבה}}.

עלייה בטמפרטורה בגלל [[התחממות גלובאלית|שינויי אקלים]], מורגשת יותר בערים הגדולות בגלל [[אי החום העירוני]]-מחסור בצל, בשטחי אספלט ובטון, העדר רוח, פליטת חום מכלי רכב, מכשירי חשמל. בבאר שבע הטמפרטורה היומית עלתה ב-2.6 מעלות ובסביבה הכפרית שלה רק ב-1.5 מעלת צלזיוס{{הערה|פרופסור פנחס אלפרט, דוקטור עודד פוצ'טר, בית הספר ללימודי הסביבה על שם פורטר, אוניברסיטת תל אביב [http://www.sviva.gov.il/infoservices/reservoirinfo/doclib4/r0301-r0400/r0320.pdf ההשפעה המשולבת של שינויי האקלים ואי החום העירוני על מגמת עומס החום בישובים עירוניים - מגמות נוכחיות ותחזית לעתיד] המשרד לאיכות הסביבה}}. בטמפרטורה של 30 מעלות העומס התרמי בתנאי שמש מלאים יכול להגיע ל 45-55 מעלות. לדוגמה בתל אביב הטמפרטורה הממוצעת היא 22 מעלות. בתנאי שמש מלאים מדד העומס התרמי מגיע ל 45 מעלות. מצד שני צל ורוח בעיר יכולים להוריד את העומס התרמי ב 50-60%. בתל אביב בתנאי צל חלקיים-מדד העומס התרמי הוא 32.1 מעלות. בתנאי צל מלאים-24.1 מעלות. הרוח יכולה להוריד את העומס התרמי בתל אביב עוד יותר-ב 63%{{הערה|אלינה ארביטמן [http://www.zavit.org.il/%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A1-%D7%AA%D7%A8%D7%9E%D7%99-%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9F/ עומס תרמי כבד] 22.09.2017, זווית-סוכנות ידיעות למדע ולסביבה}}.

[[תמונה:Climate Change HEB 2017 Figure2.jpg|left|thumb|250px|מספר גלי החום בירושלים בשנים 1920-2015. רוראים שהחל משנות ה-2,000 יש עלייה בכמות גלי החום. לחצו על התמונה כדי לראות בהגדלה. מקור: השרות המטאורולוגי הישראלי.]]

[[תמונה:Climate Change HEB 2017 Figure2.jpg|left|thumb|250px|מספר גלי החום בירושלים בשנים 1920-2015. רוראים שהחל משנות ה-2,000 יש עלייה בכמות גלי החום. לחצו על התמונה כדי לראות בהגדלה. מקור: השרות המטאורולוגי הישראלי.]]

יש לציין, כי שינויי אקלים אינם מתרחשים בצורה מונוטונית. כלומר אם העולם הולך ומתחמם בממוצע רב-שנתי, אין זה אומר שכל שנה הופכת להיות חמה יותר מהשנה הקודמת. זאת בגלל שיש מספר [[קלימטולוגיה|מחזורי אקלים]] שיכולים לשנות את הטמפרטורה של האוויר. לדוגמה אירועי [[אל-ניניו]] ואל-נינה מזרימים כמות גדולה של חום בין האוקיינוס לבין האטמוספירה, וגורמים לתקופות חמות וקרות יותר מדי כמה שנים. שינויי האקלים עקב [[התחממות עולמית]] מתרחשים כ[[תהליך ארוך טווח]] של התחממות שבה יש מחזורים שונים (כמו קיץ וחורף, אל ניניו ועוד). דבר זה גורם לבלבול בקרב חלק מהאנשים ומנוצל לעיתים קרובות לצורכי [[הכחשת אקלים]].  

יש לציין, כי שינויי אקלים אינם מתרחשים בצורה מונוטונית. כלומר אם העולם הולך ומתחמם בממוצע רב-שנתי, אין זה אומר שכל שנה הופכת להיות חמה יותר מהשנה הקודמת. זאת בגלל שיש מספר [[קלימטולוגיה|מחזורי אקלים]] שיכולים לשנות את הטמפרטורה של האוויר. לדוגמה אירועי [[אל-ניניו]] ואל-נינה מזרימים כמות גדולה של חום בין האוקיינוס לבין האטמוספירה, וגורמים לתקופות חמות וקרות יותר מדי כמה שנים. שינויי האקלים עקב [[התחממות עולמית]] מתרחשים כ[[תהליך ארוך טווח]] של התחממות שבה יש מחזורים שונים (כמו קיץ וחורף, אל ניניו ועוד). דבר זה גורם לבלבול בקרב חלק מהאנשים ומנוצל לעיתים קרובות לצורכי [[הכחשת אקלים]].  

[[תמונה:מפת המשקעים 2013-2018.jpg|left|thumb|350px|מפת הבצורת בישראל ב 2013 - 2018. התמונה מראה את יחס המשקעים בשנים האלה לממוצע באזורים השונים: האם הם היו מעל לממוצע(ירוק), מתחת לממוצע(אדום) או ממוצעים(לבן). לחצו על התמונה כדי לראות אותה בהגדלה. מקור: השרות המטאורולוגי הישראלי.]]

[[תמונה:מפת המשקעים 2013-2018.jpg|left|thumb|350px|מפת הבצורת בישראל ב-2013 - 2018. התמונה מראה את יחס המשקעים בשנים האלה לממוצע באזורים השונים: האם הם היו מעל לממוצע(ירוק), מתחת לממוצע(אדום) או ממוצעים(לבן). לחצו על התמונה כדי לראות אותה בהגדלה. מקור: השרות המטאורולוגי הישראלי.]]

במאה ה-21  בישראל נרשמו שמונה שנות בצורת ברצף בשנים 2004-2011 - שיא מאז תחלית המדידות.{{הערה|1=[http://www.israelweather.co.il/page2.asp?topic_id=76&topic2_id=225&sub_topic_id=1 נתונים אקלימיים - שנות בצורת בישראל], אתר  israelweather תחזית מזג האוויר מאת בועז דיין}}. בצורת חמורה של 5 שנים נרשמה בשנים 2013-2018. כלומר שנתיים לאחר מכן. כתוצאה מכך באגן ההקוות של הכינרת נוצר מחסור שלא היה כמותו מאז החלו המדידות בשנות ה-20 של המאה ה-20. במרכז הארץ גם יש גרעון מים אבל פחות מרשים-היו בעבר מקרים כאלה. בדרום מערב הארץ יש עודף קל של משקעים. בהודעה נכללה גם מפה בה רואים את התפלגות המשקעים בשנים האלה(ראה משמאל){{הערה|השרות המטאורולוגי הישראלי[http://ims.gov.il/IMS/CLIMATE/SPI/2018/spi4june2018.htm

במאה ה-21  בישראל נרשמו שמונה שנות בצורת ברצף בשנים 2004-2011 - שיא מאז תחלית המדידות.{{הערה|1=[http://www.israelweather.co.il/page2.asp?topic_id=76&topic2_id=225&sub_topic_id=1 נתונים אקלימיים - שנות בצורת בישראל], אתר  israelweather תחזית מזג האוויר מאת בועז דיין}}. בצורת חמורה של 5 שנים נרשמה בשנים 2013-2018. כלומר שנתיים לאחר מכן. כתוצאה מכך באגן ההקוות של הכינרת נוצר מחסור שלא היה כמותו מאז החלו המדידות בשנות ה-20 של המאה ה-20. במרכז הארץ גם יש גרעון מים אבל פחות מרשים-היו בעבר מקרים כאלה. בדרום מערב הארץ יש עודף קל של משקעים. בהודעה נכללה גם מפה בה רואים את התפלגות המשקעים בשנים האלה(ראה משמאל){{הערה|השרות המטאורולוגי הישראלי[http://ims.gov.il/IMS/CLIMATE/SPI/2018/spi4june2018.htm

'''המצב עם השרפות בישראל מוחמר בגלל הסכסוך הישראלי - פלסטיני:''' במקרים מסוימים יש חשד להצתות על רקע לאומני ובמקרים אחרים כמו באזור עוטף עזה, מבוצעים הצטות כאלה באופן גלוי. כך לגבי גל השרפות ב 2016 רשות הכבאות הכריזה כי רוב השרפות התחילו כתוצאה מהצתות(אשר לא היו מתפתחות לשרפות כה גדולות עם לא היה את החום, היובש והרוח) למרות שיש האומרים כי ההוכחות שהיא הציגה אינן מספיקות לקביעה זו. כל החשודים בהצתות שנעצרו שוחררו כנראה כי לא היו הוכחות מספיקות למשפט{{הערה|מערכת גלצ [http://glz.co.il/1087-100153-he/Galatz.aspx נציב הכבאות הראשי: "רוב הדלקות בנובמבר - הצתות"] 04.05.2017, גלי צה"ל}}{{הערה|ג'קי חורי, ניר חסון [http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.3231457 תושב אום אל-פחם שהואשם בהצתה בגל השרפות שוחרר לאחר חודש וחצי] 12.01.2017 הארץ}}{{הערה|יוסי מזרחי[http://www.mako.co.il/news-israel/local-q4_2016/Article-cfc65cbd306c851004.htm גל השרפות: מה נשאר מההצהרות?] 03.12.2016, מאקו}}{{הערה|ניר חסון [http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.3419619 עשן בלי אש בדוח הכבאות על גל השרפות, אין ראיות להצתות המוניות]19.01.2017, הארץ}} .למרות זאת גל השרפות גרם גם להרבה גילויים של שיתוף פעולה ועזרה הדדית באזור כאשר 8 כבאיות פלסטיניות וכמה מירדן ומטוסי כיבוי מטורקיה, מצרים השתתפו במאמצי הכיבוי ואילו כוחות צה"ל השתתפו במאמצי הכיבוי בשטחי הרשות. נוסף על כך השתתפו במאמצי הכיבוי מטוסים מהרבה מדינות נוספות. שיתוף פעולה זה סייע רבות להיאבק עם גל השרפות. [http://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-4884740,00.html][https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C_%D7%94%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_(2016)#cite_note-17][http://news.walla.co.il/item/3016662][http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4884262,00.html].

'''המצב עם השרפות בישראל מוחמר בגלל הסכסוך הישראלי - פלסטיני:''' במקרים מסוימים יש חשד להצתות על רקע לאומני ובמקרים אחרים כמו באזור עוטף עזה, מבוצעים הצטות כאלה באופן גלוי. כך לגבי גל השרפות ב-2016 רשות הכבאות הכריזה כי רוב השרפות התחילו כתוצאה מהצתות(אשר לא היו מתפתחות לשרפות כה גדולות עם לא היה את החום, היובש והרוח) למרות שיש האומרים כי ההוכחות שהיא הציגה אינן מספיקות לקביעה זו. כל החשודים בהצתות שנעצרו שוחררו כנראה כי לא היו הוכחות מספיקות למשפט{{הערה|מערכת גלצ [http://glz.co.il/1087-100153-he/Galatz.aspx נציב הכבאות הראשי: "רוב הדלקות בנובמבר - הצתות"] 04.05.2017, גלי צה"ל}}{{הערה|ג'קי חורי, ניר חסון [http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.3231457 תושב אום אל-פחם שהואשם בהצתה בגל השרפות שוחרר לאחר חודש וחצי] 12.01.2017 הארץ}}{{הערה|יוסי מזרחי[http://www.mako.co.il/news-israel/local-q4_2016/Article-cfc65cbd306c851004.htm גל השרפות: מה נשאר מההצהרות?] 03.12.2016, מאקו}}{{הערה|ניר חסון [http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.3419619 עשן בלי אש בדוח הכבאות על גל השרפות, אין ראיות להצתות המוניות]19.01.2017, הארץ}} .למרות זאת גל השרפות גרם גם להרבה גילויים של שיתוף פעולה ועזרה הדדית באזור כאשר 8 כבאיות פלסטיניות וכמה מירדן ומטוסי כיבוי מטורקיה, מצרים השתתפו במאמצי הכיבוי ואילו כוחות צה"ל השתתפו במאמצי הכיבוי בשטחי הרשות. נוסף על כך השתתפו במאמצי הכיבוי מטוסים מהרבה מדינות נוספות. שיתוף פעולה זה סייע רבות להיאבק עם גל השרפות. [http://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-4884740,00.html][https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C_%D7%94%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_(2016)#cite_note-17][http://news.walla.co.il/item/3016662][http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4884262,00.html].

יש לציין שהצתות על רקע לאומני הם מעשה שלילי כי העלמות היערות מקטינה את האפשרות לחיות באזור גם לאוכלוסייה היהודית וגם לערבית. העלמות היערות גורמת ל[[מדבור]], עלייה בטמפרטורות, סופות חול, [[אובדן קרקע]], התייבשות. היא גם מקטינה את הסיכויים להצלחה של אמצעים כמו זריעת עננים שמתבצעת בישראל כבר כמה עשורים{{הערה|1=בועז דיין [https://www.israelweather.co.il/page2.asp?topic_id=72&topic2_id=570&sub_topic_id=1 זריעת עננים בישראל ושינויי האקלים]}}. היערות מביאים לחות לאוויר, גם בנשימה שלהם וגם בעזרת שינוי לחצים באטמוספרה שגורם להסעת עננים מהים. אם לא תהיה לחות באוויר, זריעת חלקיקים שמסביבם אמורים להיווצר העננים לא תעזור. ראו מידע על כך בערך [[יער]].  כנראה שאחד התנאים העיקריים כדי להחדיר למוח האנשים את העובדות האלה, היא הפסקת הסכסוך הישראלי - פלסטיני.

יש לציין שהצתות על רקע לאומני הם מעשה שלילי כי העלמות היערות מקטינה את האפשרות לחיות באזור גם לאוכלוסייה היהודית וגם לערבית. העלמות היערות גורמת ל[[מדבור]], עלייה בטמפרטורות, סופות חול, [[אובדן קרקע]], התייבשות. היא גם מקטינה את הסיכויים להצלחה של אמצעים כמו זריעת עננים שמתבצעת בישראל כבר כמה עשורים{{הערה|1=בועז דיין [https://www.israelweather.co.il/page2.asp?topic_id=72&topic2_id=570&sub_topic_id=1 זריעת עננים בישראל ושינויי האקלים]}}. היערות מביאים לחות לאוויר, גם בנשימה שלהם וגם בעזרת שינוי לחצים באטמוספרה שגורם להסעת עננים מהים. אם לא תהיה לחות באוויר, זריעת חלקיקים שמסביבם אמורים להיווצר העננים לא תעזור. ראו מידע על כך בערך [[יער]].  כנראה שאחד התנאים העיקריים כדי להחדיר למוח האנשים את העובדות האלה, היא הפסקת הסכסוך הישראלי - פלסטיני.

עקב שינויי האקלים חלה עלייה במספר אירועי הקור החמורים, במיוחד בשנים 2015-2017. הדבר פוגע בין השאר בענף גידול האבוקדו הנזק נאמד בעשרות מיליוני שקלים ומאיים על הענף כולו. החקלאים מפתחים אמצעים שונים להתגוננות אשר הצליחו לצמצם את הנזק ב 50%{{הערה|ערוץ 7 [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/342016 הצלחה בהצלת מטעי אבוקדו מנזקי הקרה]13.03.2017}}.

עקב שינויי האקלים חלה עלייה במספר אירועי הקור החמורים, במיוחד בשנים 2015-2017. הדבר פוגע בין השאר בענף גידול האבוקדו הנזק נאמד בעשרות מיליוני שקלים ומאיים על הענף כולו. החקלאים מפתחים אמצעים שונים להתגוננות אשר הצליחו לצמצם את הנזק ב 50%{{הערה|ערוץ 7 [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/342016 הצלחה בהצלת מטעי אבוקדו מנזקי הקרה]13.03.2017}}.

החודשים דצמבר, ינואר ופברואר בחורף 2016-2016 היו בישראל קרים מהממוצע כאשר בפברואר הטמפרטורה הייתה הנמוכה ב 20 השנים האחרונות. זאת למרות מגמת ההתחממות הכללית בעולם: מבחינה גלובלית, ינואר 2017 היה חם ב-0.88 מעלות צלזיוס מהממוצע של המאה ה-20. מדובר בחודש ינואר השלישי החם ביותר מאז החלו המדידות ב-1880 (ינואר 2016 היה הכי חם, וינואר 2007 השני הכי חם). פברואר 2017 היה חם ב-0.98 מעלות צלזיוס מהממוצע וזה החודש ה-386 ברציפות שבו הטמפרטורה העולמית גבוהה מהממוצע של המאה ה-20{{הערה|דוקטור דניאל מדר [http://www.mako.co.il/hix-nature/environment/Article-3bd3986a9333b51006.htm למרות הלילות הקרים, העולם עדיין מתחמם] 06.04.2017, זווית, מאקו}}

החודשים דצמבר, ינואר ופברואר בחורף 2016-2016 היו בישראל קרים מהממוצע כאשר בפברואר הטמפרטורה הייתה הנמוכה ב-20 השנים האחרונות. זאת למרות מגמת ההתחממות הכללית בעולם: מבחינה גלובלית, ינואר 2017 היה חם ב-0.88 מעלות צלזיוס מהממוצע של המאה ה-20. מדובר בחודש ינואר השלישי החם ביותר מאז החלו המדידות ב-1880 (ינואר 2016 היה הכי חם, וינואר 2007 השני הכי חם). פברואר 2017 היה חם ב-0.98 מעלות צלזיוס מהממוצע וזה החודש ה-386 ברציפות שבו הטמפרטורה העולמית גבוהה מהממוצע של המאה ה-20{{הערה|דוקטור דניאל מדר [http://www.mako.co.il/hix-nature/environment/Article-3bd3986a9333b51006.htm למרות הלילות הקרים, העולם עדיין מתחמם] 06.04.2017, זווית, מאקו}}

=== פליטים ===

=== פליטים ===

{{הפניה לערך מורחב|פליטים סביבתיים}}

{{הפניה לערך מורחב|פליטים סביבתיים}}

{{הפניה לערך מורחב|השפעות בריאותיות של שינויי אקלים}}

{{הפניה לערך מורחב|השפעות בריאותיות של שינויי אקלים}}

=== עלייה בכמות הברקים ===

=== עלייה בכמות הברקים ===

עלייה של מעלה אחת בטמפרטורה העולמית גורמת לעלייה ב-12% בכמות הברקים{{הערה|David M. Romps1,, Jacob T. Seeley, David Vollaro, John Molinari [http://science.sciencemag.org/content/346/6211/851 Projected increase in lightning strikes in the United States due to global warming] 14.11.2014, Science }}. ההשפעות העקיפות יכולות להיות יותר אוזון באוויר שהוא גז חממה ומזהם אוויר, כאשר הוא בגובה קרקע ומצד שני פחות מתאן שהוא גם גז חממה{{הערה|Jane J. Lee [https://news.nationalgeographic.com/news/2014/11/141113-climate-change-lightning-atmosphere-science/ Climate Change May Spark More Lightning Strikes, Igniting Wildfires] 15.11.2014, National Geographic}}. הברקים עלולים לגרום לשרפות יער וגם לשרפות במתקנים כמו מכלי דלק. ב 2015 היתה בישראל סופה עם 17,000 ברקים בעוד שהממוצע השנתי הוא 14,000. ראו בסרטון עם ההרצאה של הפרופסור יואב יאיר דקות 43-44{{הערה|1=יואב יאיר [https://www.youtube.com/watch?v=4Se1RA3f2Ec&list=PL_-Fkk0lPgomzv5MLxpLbgfnZxzY4S8DB&index=15 שינויים אקלימיים במזרח התיכון" עם פרופ' יואב יאיר] 23.03.2017, אקדמיה ברשת}}

עלייה של מעלה אחת בטמפרטורה העולמית גורמת לעלייה ב-12% בכמות הברקים{{הערה|David M. Romps1,, Jacob T. Seeley, David Vollaro, John Molinari [http://science.sciencemag.org/content/346/6211/851 Projected increase in lightning strikes in the United States due to global warming] 14.11.2014, Science }}. ההשפעות העקיפות יכולות להיות יותר אוזון באוויר שהוא גז חממה ומזהם אוויר, כאשר הוא בגובה קרקע ומצד שני פחות מתאן שהוא גם גז חממה{{הערה|Jane J. Lee [https://news.nationalgeographic.com/news/2014/11/141113-climate-change-lightning-atmosphere-science/ Climate Change May Spark More Lightning Strikes, Igniting Wildfires] 15.11.2014, National Geographic}}. הברקים עלולים לגרום לשרפות יער וגם לשרפות במתקנים כמו מכלי דלק. ב-2015 היתה בישראל סופה עם 17,000 ברקים בעוד שהממוצע השנתי הוא 14,000. ראו בסרטון עם ההרצאה של הפרופסור יואב יאיר דקות 43-44{{הערה|1=יואב יאיר [https://www.youtube.com/watch?v=4Se1RA3f2Ec&list=PL_-Fkk0lPgomzv5MLxpLbgfnZxzY4S8DB&index=15 שינויים אקלימיים במזרח התיכון" עם פרופ' יואב יאיר] 23.03.2017, אקדמיה ברשת}}

== השפעות עתידיות של התחממות עולמית על ישראל ==

== השפעות עתידיות של התחממות עולמית על ישראל ==

==== אנרגיות מתחדשות וחסכון באנרגיה====

==== אנרגיות מתחדשות וחסכון באנרגיה====

{{הפניה לערך מורחב|אנרגיה מתחדשת בישראל}}

{{הפניה לערך מורחב|אנרגיה מתחדשת בישראל}}

בתחילת שנת 2016 כ-2.6% מהחשמל בישראל הופק [[אנרגיה מתחדשת בישראל|ממקורות מתחדשים]][http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3690726,00.html]. לפי ההערכות בישראל יש פוטנציאל להפקת 600-1,200 מגאוואט מ[[אנרגיית רוח]]. הוקמו מספר מתקנים כאלה בגולן אבל חוששים להרחיבם בין השאר בגלל שטוענים שהם  פוגעים בציפורים. המשאב הזמין ביותר בישראל להפקת אנרגיות מתחדשות היא [[אנרגיה סולארית בישראל|אנרגיה סולארית]]. בספטמבר 2016 הסתיימה בניית מתקן סולארי בנאות חובב, בעוצמה של 37.5 מגוואט, המסוגל לספק חשמל לכ-40,000 בתי אב[http://www.globes.co.il/news/docview.aspx?did=1001152176] ופורסם מכרז לבניית שדות סולאריים ליד דימונה המתוכננים לספק כ-500 מגוואט שהם כ-5% מצריכת החשמל בישראל. באוקטובר פרסמה חברת החשמל מכרז לעוד 1,000 מגוואט, שזה חצי מעוצמת תחנת הכח בחדרה[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3699733,00.html][http://www.eilateilot.org/he/1000-%D7%9E%D7%92%D7%94-%D7%95%D7%95%D7%90%D7%98-%D7%91%D7%9E%D7%9B%D7%A1%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/] ב 2016 החלה הקמת מצרף שדות סולאריים גדול מסביב לאשלים בנגב שאמור לספר כ-250 מגוואט-2.5 אחוז מצריכת החשמל בישראל[http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/839/965.html]  בנובמבר 2016 אושר החוק לפטור ממס על מתקנים להפקת חשמל מאנרגיה סולארית על גגות הבתים[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001159745]

בתחילת שנת 2016 כ-2.6% מהחשמל בישראל הופק [[אנרגיה מתחדשת בישראל|ממקורות מתחדשים]][http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3690726,00.html]. לפי ההערכות בישראל יש פוטנציאל להפקת 600-1,200 מגאוואט מ[[אנרגיית רוח]]. הוקמו מספר מתקנים כאלה בגולן אבל חוששים להרחיבם בין השאר בגלל שטוענים שהם  פוגעים בציפורים. המשאב הזמין ביותר בישראל להפקת אנרגיות מתחדשות היא [[אנרגיה סולארית בישראל|אנרגיה סולארית]]. בספטמבר 2016 הסתיימה בניית מתקן סולארי בנאות חובב, בעוצמה של 37.5 מגוואט, המסוגל לספק חשמל לכ-40,000 בתי אב[http://www.globes.co.il/news/docview.aspx?did=1001152176] ופורסם מכרז לבניית שדות סולאריים ליד דימונה המתוכננים לספק כ-500 מגוואט שהם כ-5% מצריכת החשמל בישראל. באוקטובר פרסמה חברת החשמל מכרז לעוד 1,000 מגוואט, שזה חצי מעוצמת תחנת הכח בחדרה[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3699733,00.html][http://www.eilateilot.org/he/1000-%D7%9E%D7%92%D7%94-%D7%95%D7%95%D7%90%D7%98-%D7%91%D7%9E%D7%9B%D7%A1%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/] ב-2016 החלה הקמת מצרף שדות סולאריים גדול מסביב לאשלים בנגב שאמור לספר כ-250 מגוואט-2.5 אחוז מצריכת החשמל בישראל[http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/839/965.html]  בנובמבר 2016 אושר החוק לפטור ממס על מתקנים להפקת חשמל מאנרגיה סולארית על גגות הבתים[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001159745]

היבט נוסף שמשרד האנרגיה קידם ההוא [[התייעלות אנרגטית]] - חסכון באנרגיה על ידי שיטות שונות - [[בנייה ירוקה]] כדי לעודד פחות חימום וקירור מיותר של בתים ובאופן כללי להקטין את צריכה האנרגיה של בתים. בנוסף המשרד סייע על ידי קרן מיוחדת לאנשים להחליף מכשירים ישנים וזוללי חשמל כמו מקררים, מזגנים ישנים וכו'. משרד הגנת הסביבה יזם מעבר לנורות פלורסנט חסכוניות יותר בחשמל.  

היבט נוסף שמשרד האנרגיה קידם ההוא [[התייעלות אנרגטית]] - חסכון באנרגיה על ידי שיטות שונות - [[בנייה ירוקה]] כדי לעודד פחות חימום וקירור מיותר של בתים ובאופן כללי להקטין את צריכה האנרגיה של בתים. בנוסף המשרד סייע על ידי קרן מיוחדת לאנשים להחליף מכשירים ישנים וזוללי חשמל כמו מקררים, מזגנים ישנים וכו'. משרד הגנת הסביבה יזם מעבר לנורות פלורסנט חסכוניות יותר בחשמל.