שינויים

'''הצעדים שישראל נוקטת כדי להיאבק בשינויי האקלים''' בינתיים, ישראל לא נקטה בצעדים משמעותיים ברמה הבין לאומית כמו שעושים מדינות אחרות הרגישות לשינויי אקלים כמו מדינות איים באוקיינוס השקט. בתוך המדינה נעשו צעדים מסוימים להפחתת פליטות והסתגלות לשינויי אקלים, למרות שרוב ארגוני הסביבה מסכימים שהצעדים האלה לא מספיקים כדי לפתור את הבעיה והרבה פחות ממה שישראל יכולה לעשות. כדי להשפיע על הממשלה כך שתעשה את הדרוש כדי לעצור את משבר האקלים עושים ארגוני הסביבה פעולות רבות בין היתר מארגנות [[מצעד האקלים|מצעדי אקלים]].

'''הצעדים שישראל נוקטת כדי להיאבק בשינויי האקלים''' בינתיים, ישראל לא נקטה בצעדים משמעותיים ברמה הבין לאומית כמו שעושים מדינות אחרות הרגישות לשינויי אקלים כמו מדינות איים באוקיינוס השקט. בתוך המדינה נעשו צעדים מסוימים להפחתת פליטות והסתגלות לשינויי אקלים, למרות שרוב ארגוני הסביבה מסכימים שהצעדים האלה לא מספיקים כדי לפתור את הבעיה והרבה פחות ממה שישראל יכולה לעשות. כדי להשפיע על הממשלה כך שתעשה את הדרוש כדי לעצור את משבר האקלים עושים ארגוני הסביבה פעולות רבות בין היתר מארגנות [[מצעד האקלים|מצעדי אקלים]].

==השפעת ישראל על התחממות העולמית==

==השפעת ישראל על התחממות העולמית==

כמדינה קטנה, ההשפעה הישירה של ישראל על ההתחממות העולמית היא קטנה למדי. [[אוכלוסיית ישראל]] מונה כ-8 מיליון בני אדם שהם כפרומיל אחד (עשירית האחוז) מ[[אוכלוסיית העולם]]. לפי הנתונים שמסרה ישראל לארגון האומות המאוחדות בהתחייבויות שלה בהסכם פריז היא אחראית על כ-0.2% מפליטות גזי החממה בעולם{{הערה|מדינת ישראל [http://www4.unfccc.int/ndcregistry/PublishedDocuments/Israel%20First/Israel%20INDC.pdf ISRAEL'S INTENDED NATIONALLY DETERMINED CONTRIBUTION (INDC)] 29.09.2015, interim NDC Registry}}, זה גם הנתון מ 2010 {{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_greenhouse_gas_emissions List of countries by greenhouse gas emissions]}}. [[טביעת רגל פחמנית|טביעת הרגל הפחמנית]] לנפש של תושבי ישראל גבוה ביחס לממוצע העולמי ודומה לטביעת רגל של אזרחי מדינות מערביות אחרות. לפי נתוני המכון למשאבי העולם בוושינגטון, פליטות גזי החממה לנפש בישראל ב 2013 היו כ 11.46, באקוויוולנט של טונות [[פחמן דו חמצני]], ולכן ישראל הייתה במקום ה 29 בעולם במדד הזה, כאשר הממוצע הוא 6.27 - נתון זה לא כולל פליטות מכריתת יערות וחקלאות {{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_greenhouse_gas_emissions_per_capita List of countries by greenhouse gas emissions per capita]}}. לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה בישראל ב 2006 הפליטות לנפש בישראל היו כ 9.15 טון גזי חממה כאשר ספרה זו יחסית גבוהה ביחס למדינות הפולטות הכי הרבה באופן אבסולוטי{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib2/Publications/P0501-P0600/P0519.pdf פליטות גזי חממה בישראל

כמדינה קטנה, ההשפעה הישירה של ישראל על ההתחממות העולמית היא קטנה למדי. [[אוכלוסיית ישראל]] מונה כ-8 מיליון בני אדם שהם כפרומיל אחד (עשירית האחוז) מ[[אוכלוסיית העולם]]. לפי הנתונים שמסרה ישראל לארגון האומות המאוחדות בהתחייבויות שלה בהסכם פריז היא אחראית על כ-0.2% מפליטות גזי החממה בעולם{{הערה|מדינת ישראל [http://www4.unfccc.int/ndcregistry/PublishedDocuments/Israel%20First/Israel%20INDC.pdf ISRAEL'S INTENDED NATIONALLY DETERMINED CONTRIBUTION (INDC)] 29.09.2015, interim NDC Registry}}, זה גם הנתון מ 2010 {{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_greenhouse_gas_emissions List of countries by greenhouse gas emissions]}}. [[טביעת רגל פחמנית|טביעת הרגל הפחמנית]] לנפש של תושבי ישראל גבוה ביחס לממוצע העולמי ודומה לטביעת רגל של אזרחי מדינות מערביות אחרות. לפי נתוני המכון למשאבי העולם בוושינגטון, פליטות גזי החממה לנפש בישראל ב 2013 היו כ 11.46, באקוויוולנט של טונות [[פחמן דו חמצני]], ולכן ישראל הייתה במקום ה-29 בעולם במדד הזה, כאשר הממוצע הוא 6.27 - נתון זה לא כולל פליטות מכריתת יערות וחקלאות {{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_greenhouse_gas_emissions_per_capita List of countries by greenhouse gas emissions per capita]}}. לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה בישראל ב 2006 הפליטות לנפש בישראל היו כ 9.15 טון גזי חממה כאשר ספרה זו יחסית גבוהה ביחס למדינות הפולטות הכי הרבה באופן אבסולוטי{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib2/Publications/P0501-P0600/P0519.pdf פליטות גזי חממה בישראל

סקירת המצב הקיים ובחינת אמצעים להפחתה] ינואר 2009}}. ב 2014 לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה הפליטות לנפש בישראל היו כ 9.3 טון באקוויולנט של טונות פחמן דו חמצני{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/infoservices/reservoirinfo/doclib2/publications/p0801-p0900/p0856.pdf הפחתת פליטות

סקירת המצב הקיים ובחינת אמצעים להפחתה] ינואר 2009}}. ב 2014 לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה הפליטות לנפש בישראל היו כ 9.3 טון באקוויולנט של טונות פחמן דו חמצני{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/infoservices/reservoirinfo/doclib2/publications/p0801-p0900/p0856.pdf הפחתת פליטות

גזי חממה בישראל] מאי 2017}}. ישראל שונה ממדינות מערביות אחרות בכך שהן טביעת הרגל האישית והן [[גידול אוכלוסיית ישראל|גודל האוכלוסייה עולה]]. עד כה הממשלה נקטה בצעדים מסוימים בהקטנת פלמיטות גזי החממה של שישראל במחיוחד בתחום התחבורה(ראו בהמשך), אבל מצד שני מקדמת קידוחי גז ונפט בים התיכון במאגרים שונים, אשר יכולים להעלות משמעותית את הפליטות.  

גזי חממה בישראל] מאי 2017}}. ישראל שונה ממדינות מערביות אחרות בכך שהן טביעת הרגל האישית והן [[גידול אוכלוסיית ישראל|גודל האוכלוסייה עולה]]. עד כה הממשלה נקטה בצעדים מסוימים בהקטנת פלמיטות גזי החממה של שישראל במחיוחד בתחום התחבורה(ראו בהמשך), אבל מצד שני מקדמת קידוחי גז ונפט בים התיכון במאגרים שונים, אשר יכולים להעלות משמעותית את הפליטות.  

'''העלייה בעומס החום עקב שינויי אקלים'''

'''העלייה בעומס החום עקב שינויי אקלים'''

בדוח שפרסם מרכז הידע הישראלי להערכות לשינויי אקלים בשנת 2012, מובאים נתונים על השתנות הטמפרטורות בישראל [[תהליך ארוך טווח|בטווח הארוך]]. מתוך דוח השמ"ט (שינויים אקלימיים. הנתונים הנוגעים לממוצע הרב שנתי של הטמפרטורה הממוצעת (הקו השחור באיור 3 בעמוד 16) מראים ירידה של 0.3-0.4 מעלת צלזיוס משנות ה 50 ועד שנות ה 70 ואז עלייה של כ 1.2 מעלה עד שנות ה 2000{{הערה|1=מרכז הידע הישראלי להערכות לשינויי אקלים [http://www.iccic.org.il/ICCIC/userdata/SendFile.asp?DBID=1&LNGID=2&GID=10 דו"ח מס' 2, המלצות מדיניות בתחומי מרכז הידע, שיווק בינלאומי של תוצרי מרכז הידע] אוגוסט 2012}}.  

בדוח שפרסם מרכז הידע הישראלי להערכות לשינויי אקלים בשנת 2012, מובאים נתונים על השתנות הטמפרטורות בישראל [[תהליך ארוך טווח|בטווח הארוך]]. מתוך דוח השמ"ט (שינויים אקלימיים. הנתונים הנוגעים לממוצע הרב שנתי של הטמפרטורה הממוצעת (הקו השחור באיור 3 בעמוד 16) מראים ירידה של 0.3-0.4 מעלת צלזיוס משנות ה 50 ועד שנות ה 70 ואז עלייה של כ 1.2 מעלה עד שנות ה-2000{{הערה|1=מרכז הידע הישראלי להערכות לשינויי אקלים [http://www.iccic.org.il/ICCIC/userdata/SendFile.asp?DBID=1&LNGID=2&GID=10 דו"ח מס' 2, המלצות מדיניות בתחומי מרכז הידע, שיווק בינלאומי של תוצרי מרכז הידע] אוגוסט 2012}}.  

[[תמונה:Climate Change HEB 2017 Figure1.jpg|left|thumb|400px|השתנות הטמפרטורות בישראל בשנים 1950-2016. ניתן לראות ירידה קלה משנות ה-50 ועד לשנות ה 70 ואחר כך עלייה. '''הגרף לא מראה את השתנות הטמפרטורה במעלות צלזיוס - הוא מראה את ההפרש מהטמפרטורות הממוצעות בשנות ה 70 שמוצגות כ 1.''' טמפרטורת המינימום (בלילה) עלתה יותר מטמפרטורת המקסימום(ביום) ולכן הקו שמייצג אותה גבוה יותר בשנים האחרונות. לחצו על התמונה כדי לראות בהגדלה. מקור: השרות המטאורולוגי הישראלי.]]

[[תמונה:Climate Change HEB 2017 Figure1.jpg|left|thumb|400px|השתנות הטמפרטורות בישראל בשנים 1950-2016. ניתן לראות ירידה קלה משנות ה-50 ועד לשנות ה 70 ואחר כך עלייה. '''הגרף לא מראה את השתנות הטמפרטורה במעלות צלזיוס - הוא מראה את ההפרש מהטמפרטורות הממוצעות בשנות ה 70 שמוצגות כ 1.''' טמפרטורת המינימום (בלילה) עלתה יותר מטמפרטורת המקסימום(ביום) ולכן הקו שמייצג אותה גבוה יותר בשנים האחרונות. לחצו על התמונה כדי לראות בהגדלה. מקור: השרות המטאורולוגי הישראלי.]]

עלייה בטמפרטורה בגלל [[התחממות גלובאלית|שינויי אקלים]], מורגשת יותר בערים הגדולות בגלל [[אי החום העירוני]]-מחסור בצל, בשטחי אספלט ובטון, העדר רוח, פליטת חום מכלי רכב, מכשירי חשמל. בבאר שבע הטמפרטורה היומית עלתה ב 2.6 מעלות ובסביבה הכפרית שלה רק ב 1.5 מעלת צלזיוס{{הערה|פרופסור פנחס אלפרט, דוקטור עודד פוצ'טר, בית הספר ללימודי הסביבה על שם פורטר, אוניברסיטת תל אביב [http://www.sviva.gov.il/infoservices/reservoirinfo/doclib4/r0301-r0400/r0320.pdf ההשפעה המשולבת של שינויי האקלים ואי החום העירוני על מגמת עומס החום בישובים עירוניים - מגמות נוכחיות ותחזית לעתיד] המשרד לאיכות הסביבה}}. בטמפרטורה של 30 מעלות העומס התרמי בתנאי שמש מלאים יכול להגיע ל 45-55 מעלות. לדוגמה בתל אביב הטמפרטורה הממוצעת היא 22 מעלות. בתנאי שמש מלאים מדד העומס התרמי מגיע ל 45 מעלות. מצד שני צל ורוח בעיר יכולים להוריד את העומס התרמי ב 50-60%. בתל אביב בתנאי צל חלקיים-מדד העומס התרמי הוא 32.1 מעלות. בתנאי צל מלאים-24.1 מעלות. הרוח יכולה להוריד את העומס התרמי בתל אביב עוד יותר-ב 63%{{הערה|אלינה ארביטמן [http://www.zavit.org.il/%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A1-%D7%AA%D7%A8%D7%9E%D7%99-%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9F/ עומס תרמי כבד] 22.09.2017, זווית-סוכנות ידיעות למדע ולסביבה}}.

עלייה בטמפרטורה בגלל [[התחממות גלובאלית|שינויי אקלים]], מורגשת יותר בערים הגדולות בגלל [[אי החום העירוני]]-מחסור בצל, בשטחי אספלט ובטון, העדר רוח, פליטת חום מכלי רכב, מכשירי חשמל. בבאר שבע הטמפרטורה היומית עלתה ב 2.6 מעלות ובסביבה הכפרית שלה רק ב 1.5 מעלת צלזיוס{{הערה|פרופסור פנחס אלפרט, דוקטור עודד פוצ'טר, בית הספר ללימודי הסביבה על שם פורטר, אוניברסיטת תל אביב [http://www.sviva.gov.il/infoservices/reservoirinfo/doclib4/r0301-r0400/r0320.pdf ההשפעה המשולבת של שינויי האקלים ואי החום העירוני על מגמת עומס החום בישובים עירוניים - מגמות נוכחיות ותחזית לעתיד] המשרד לאיכות הסביבה}}. בטמפרטורה של 30 מעלות העומס התרמי בתנאי שמש מלאים יכול להגיע ל 45-55 מעלות. לדוגמה בתל אביב הטמפרטורה הממוצעת היא 22 מעלות. בתנאי שמש מלאים מדד העומס התרמי מגיע ל 45 מעלות. מצד שני צל ורוח בעיר יכולים להוריד את העומס התרמי ב 50-60%. בתל אביב בתנאי צל חלקיים-מדד העומס התרמי הוא 32.1 מעלות. בתנאי צל מלאים-24.1 מעלות. הרוח יכולה להוריד את העומס התרמי בתל אביב עוד יותר-ב 63%{{הערה|אלינה ארביטמן [http://www.zavit.org.il/%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A1-%D7%AA%D7%A8%D7%9E%D7%99-%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9F/ עומס תרמי כבד] 22.09.2017, זווית-סוכנות ידיעות למדע ולסביבה}}.

[[תמונה:Climate Change HEB 2017 Figure2.jpg|left|thumb|250px|מספר גלי החום בירושלים בשנים 1920-2015. רוראים שהחל משנות ה 2,000 יש עלייה בכמות גלי החום. לחצו על התמונה כדי לראות בהגדלה. מקור: השרות המטאורולוגי הישראלי.]]

[[תמונה:Climate Change HEB 2017 Figure2.jpg|left|thumb|250px|מספר גלי החום בירושלים בשנים 1920-2015. רוראים שהחל משנות ה-2,000 יש עלייה בכמות גלי החום. לחצו על התמונה כדי לראות בהגדלה. מקור: השרות המטאורולוגי הישראלי.]]

על-פי דו"ח השירות המטאורולוגי הישראלי משנת 2016, חלה בשני העשורים האחרונים עלייה מובהקת סטטיסטית בתדירות גלי החום- אירועים שבהם הטמפרטורה היומית הממוצעת גבוהה מהממוצע ב- בשש מעלות צלזיוס במשך שלושה ימים רצופים. עלייה זו בשכיחות גלי החום נמצאת בהתאמה למגמה הכללית של העלייה בטמפרטורה הממוצעת באותה תקופה. נוסף על כך נצפתה ירידה מובהקת סטטיסטית בפרקי הזמן שבין גלי חום{{הערה|הקרן לבריאות וסביבה, משרד הבריאות [https://www.ehf.org.il/he/climate_change שינויי אקלים] שנת 2017}}.

על-פי דו"ח השירות המטאורולוגי הישראלי משנת 2016, חלה בשני העשורים האחרונים עלייה מובהקת סטטיסטית בתדירות גלי החום- אירועים שבהם הטמפרטורה היומית הממוצעת גבוהה מהממוצע ב- בשש מעלות צלזיוס במשך שלושה ימים רצופים. עלייה זו בשכיחות גלי החום נמצאת בהתאמה למגמה הכללית של העלייה בטמפרטורה הממוצעת באותה תקופה. נוסף על כך נצפתה ירידה מובהקת סטטיסטית בפרקי הזמן שבין גלי חום{{הערה|הקרן לבריאות וסביבה, משרד הבריאות [https://www.ehf.org.il/he/climate_change שינויי אקלים] שנת 2017}}.

ב שנת 2018 שר התשתיות והאנרגיה יובל שטייניץ דיבר על התגברות הבצורת בישראל בשנים האכרונות והכריז: "הגענו למסקנה שהבצורת הוא כתוצאה מהתחממות גלובלית. מצוקת המים הטבעיים - זו בעיה שכנראה תישאר איתנו הרבה זמן, וכדי שמצב החירום לא יפגע באזרחים והפגיעה באוצרות הטבע תמוזער - חייבים להתחיל לחסוך במים"{{הערה|הדר קנה [https://www.themarker.com/wwwMobileSite/dynamo/1.6111448 רשות המים קוראת לציבור: קצרו את המקלחות בשתי דקות] 22.05.2018, TheMarker}}

ב שנת 2018 שר התשתיות והאנרגיה יובל שטייניץ דיבר על התגברות הבצורת בישראל בשנים האכרונות והכריז: "הגענו למסקנה שהבצורת הוא כתוצאה מהתחממות גלובלית. מצוקת המים הטבעיים - זו בעיה שכנראה תישאר איתנו הרבה זמן, וכדי שמצב החירום לא יפגע באזרחים והפגיעה באוצרות הטבע תמוזער - חייבים להתחיל לחסוך במים"{{הערה|הדר קנה [https://www.themarker.com/wwwMobileSite/dynamo/1.6111448 רשות המים קוראת לציבור: קצרו את המקלחות בשתי דקות] 22.05.2018, TheMarker}}

בסך הכל המדבר בחצי הכדור הצפוני זז צפונה במהירות של כ 1.5 קילומטר בשנה נכון ל 2011. התזוזה שלו צפונה החלה בסוף שנות ה 80 של המאה ה 20.

בסך הכל המדבר בחצי הכדור הצפוני זז צפונה במהירות של כ 1.5 קילומטר בשנה נכון ל 2011. התזוזה שלו צפונה החלה בסוף שנות ה 80 של המאה ה-20.

{{הערה|1=ערוץ מזג האוויר בישראל [https://www.israelweather.co.il/news-weatherview.asp?id=7920 קו המדבר נע צפונה במהירות של כ 1.5 קילומטר בשנה] 14.12.2011, Israel Weather.co.il}}

{{הערה|1=ערוץ מזג האוויר בישראל [https://www.israelweather.co.il/news-weatherview.asp?id=7920 קו המדבר נע צפונה במהירות של כ 1.5 קילומטר בשנה] 14.12.2011, Israel Weather.co.il}}

[[תמונה:מפת המשקעים 2013-2018.jpg|left|thumb|350px|מפת הבצורת בישראל ב 2013 - 2018. התמונה מראה את יחס המשקעים בשנים האלה לממוצע באזורים השונים: האם הם היו מעל לממוצע(ירוק), מתחת לממוצע(אדום) או ממוצעים(לבן). לחצו על התמונה כדי לראות אותה בהגדלה. מקור: השרות המטאורולוגי הישראלי.]]

[[תמונה:מפת המשקעים 2013-2018.jpg|left|thumb|350px|מפת הבצורת בישראל ב 2013 - 2018. התמונה מראה את יחס המשקעים בשנים האלה לממוצע באזורים השונים: האם הם היו מעל לממוצע(ירוק), מתחת לממוצע(אדום) או ממוצעים(לבן). לחצו על התמונה כדי לראות אותה בהגדלה. מקור: השרות המטאורולוגי הישראלי.]]

במאה ה-21  בישראל נרשמו שמונה שנות בצורת ברצף בשנים 2004-2011 - שיא מאז תחלית המדידות.{{הערה|1=[http://www.israelweather.co.il/page2.asp?topic_id=76&topic2_id=225&sub_topic_id=1 נתונים אקלימיים - שנות בצורת בישראל], אתר  israelweather תחזית מזג האוויר מאת בועז דיין}}. בצורת חמורה של 5 שנים נרשמה בשנים 2013-2018. כלומר שנתיים לאחר מכן. כתוצאה מכך באגן ההקוות של הכינרת נוצר מחסור שלא היה כמותו מאז החלו המדידות בשנות ה 20 של המאה ה 20. במרכז הארץ גם יש גרעון מים אבל פחות מרשים-היו בעבר מקרים כאלה. בדרום מערב הארץ יש עודף קל של משקעים. בהודעה נכללה גם מפה בה רואים את התפלגות המשקעים בשנים האלה(ראה משמאל){{הערה|השרות המטאורולוגי הישראלי[http://ims.gov.il/IMS/CLIMATE/SPI/2018/spi4june2018.htm

במאה ה-21  בישראל נרשמו שמונה שנות בצורת ברצף בשנים 2004-2011 - שיא מאז תחלית המדידות.{{הערה|1=[http://www.israelweather.co.il/page2.asp?topic_id=76&topic2_id=225&sub_topic_id=1 נתונים אקלימיים - שנות בצורת בישראל], אתר  israelweather תחזית מזג האוויר מאת בועז דיין}}. בצורת חמורה של 5 שנים נרשמה בשנים 2013-2018. כלומר שנתיים לאחר מכן. כתוצאה מכך באגן ההקוות של הכינרת נוצר מחסור שלא היה כמותו מאז החלו המדידות בשנות ה-20 של המאה ה-20. במרכז הארץ גם יש גרעון מים אבל פחות מרשים-היו בעבר מקרים כאלה. בדרום מערב הארץ יש עודף קל של משקעים. בהודעה נכללה גם מפה בה רואים את התפלגות המשקעים בשנים האלה(ראה משמאל){{הערה|השרות המטאורולוגי הישראלי[http://ims.gov.il/IMS/CLIMATE/SPI/2018/spi4june2018.htm

SPI מפת מדד הבצורת - עדכון 4 ביוני 2018]4 ביוני 2018}}.  

SPI מפת מדד הבצורת - עדכון 4 ביוני 2018]4 ביוני 2018}}.  

קשה למצוא נתונים מדויקים על רוחב החופים הממוצע בישראל.  חוף זבולון בהרצלייה ברוחב של כ-20 מטר.{{הערה|1=מצילים את חוף זבולון [http://savezvulun.com/?p=370 אז מהו רוחב החוף?] 7.8.2012}}. לעומת זאת לפי טענת עיריית ראשון לציון רוחב החוף שם הוא 80 מטר{{הערה|עיריית ראשון לציון[http://www.rishonlezion.muni.il/tarbut/Pages/the_beach.aspx חוף הים]}}.

קשה למצוא נתונים מדויקים על רוחב החופים הממוצע בישראל.  חוף זבולון בהרצלייה ברוחב של כ-20 מטר.{{הערה|1=מצילים את חוף זבולון [http://savezvulun.com/?p=370 אז מהו רוחב החוף?] 7.8.2012}}. לעומת זאת לפי טענת עיריית ראשון לציון רוחב החוף שם הוא 80 מטר{{הערה|עיריית ראשון לציון[http://www.rishonlezion.muni.il/tarbut/Pages/the_beach.aspx חוף הים]}}.

בסה"כ לפי הנתונים המצויים, בהתחשב בכך שעליית פני הים מתרחשת כבר מהמאה ה-19, ניתן לשער כי עליית פני הים לקחה חלק ניכר מחופי הים של ישראל, מה שכנראה השפיע בצורה משמעותית על בעיית הצפיפות בחופים. אם העלייה תימשך לפי תסריט [[הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים]], ישראל עלולה לאבד את רוב החופים שלה עד סוף המאה ה 21. עם העלייה תימשך לפי התרחיש של הנסן מדינת ישראל עלולה להישאר ללא חופים תוך 10-20 שנה.

בסה"כ לפי הנתונים המצויים, בהתחשב בכך שעליית פני הים מתרחשת כבר מהמאה ה-19, ניתן לשער כי עליית פני הים לקחה חלק ניכר מחופי הים של ישראל, מה שכנראה השפיע בצורה משמעותית על בעיית הצפיפות בחופים. אם העלייה תימשך לפי תסריט [[הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים]], ישראל עלולה לאבד את רוב החופים שלה עד סוף המאה ה-21. עם העלייה תימשך לפי התרחיש של הנסן מדינת ישראל עלולה להישאר ללא חופים תוך 10-20 שנה.

'''המלחת מי תהום כתוצאה מעליית פני הים'''

'''המלחת מי תהום כתוצאה מעליית פני הים'''

באקלים נורמלי, כלומר, ללא שינויי אקלים אמורה מדינת ישראל לקבל גשם בכמות של כ 10 מיליארד מטר קוב מים, בגשם, כל שנה. הכמות השנתית שניתנת באופן תיאורטי לניצול אינה עולה בהרבה על 1.8 מיליארד קוב לשנה, כי חלק מהגשם מתאדה וחלק חייבים להשאיר בטבע כדי לא להפוך למדבר. {{הערה|1=פרופסור דן זסלבסקי [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1197 משק המים בישראל] 1998, המרכז לטכנולוגיה חינוכית}}. עקב גידול האוכלוסיה בישראל, גידול הצריכה לנפש גדלה צריכת המים משנה לשנה. לעומת זאת בעקבות שינויי האקלים משק המים של ישראל נפגע - כמויות המים נמוכות יותר, האידוי גבוה יותר ויש גם השלכות נוספות עקב בעיות המלחת מים התהום באקוויפר החוף.  

באקלים נורמלי, כלומר, ללא שינויי אקלים אמורה מדינת ישראל לקבל גשם בכמות של כ 10 מיליארד מטר קוב מים, בגשם, כל שנה. הכמות השנתית שניתנת באופן תיאורטי לניצול אינה עולה בהרבה על 1.8 מיליארד קוב לשנה, כי חלק מהגשם מתאדה וחלק חייבים להשאיר בטבע כדי לא להפוך למדבר. {{הערה|1=פרופסור דן זסלבסקי [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1197 משק המים בישראל] 1998, המרכז לטכנולוגיה חינוכית}}. עקב גידול האוכלוסיה בישראל, גידול הצריכה לנפש גדלה צריכת המים משנה לשנה. לעומת זאת בעקבות שינויי האקלים משק המים של ישראל נפגע - כמויות המים נמוכות יותר, האידוי גבוה יותר ויש גם השלכות נוספות עקב בעיות המלחת מים התהום באקוויפר החוף.  

===== חסכון במים =====

===== חסכון במים =====

בעשור הראשון של המאה ה 21, הקמפיין התקשורתי "ישראל מתייבשת"{{הערה|1=לפמ - לשכת הפרסום הממשלתית [https://www.youtube.com/watch?v=oJKeqzg4Vn0. קמפיין ישראל מתייבשת- מים כטיפות יהלומים] Yutube}} גרם לירידה בצריכה של כ 14%{{הערה|1=יובל ארבל ודניאל בן יהודה [http://magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=76 השפעתם של מסע ההסברה והיטל הבצורת על ביקושי מים בישראל 2009-2007] אוקטובר 2010 אקולוגיה וסביבה, גיליון 3}}.  [[התפלת מים בישראל]] יצרה מצב של שאננות, בו לכאורה נפתרו כל בעיות המים של ישראל.  

בעשור הראשון של המאה ה-21, הקמפיין התקשורתי "ישראל מתייבשת"{{הערה|1=לפמ - לשכת הפרסום הממשלתית [https://www.youtube.com/watch?v=oJKeqzg4Vn0. קמפיין ישראל מתייבשת- מים כטיפות יהלומים] Yutube}} גרם לירידה בצריכה של כ 14%{{הערה|1=יובל ארבל ודניאל בן יהודה [http://magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=76 השפעתם של מסע ההסברה והיטל הבצורת על ביקושי מים בישראל 2009-2007] אוקטובר 2010 אקולוגיה וסביבה, גיליון 3}}.  [[התפלת מים בישראל]] יצרה מצב של שאננות, בו לכאורה נפתרו כל בעיות המים של ישראל.  

בשנת 2017 לאחר כמה שנות בצורת בצפון, החליטו לחדש את הקמפיין לחסכון במים{{הערה|1=אדריאן פילוט [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3729719,00.html?ref=facebook ברשות המים התריעו בפני שטייניץ: "מחסור חסר תקדים במים בשנה הבאה"]16.01.2018, כלכליסט}}{{הערה|1=גיא ורון [https://www.mako.co.il/news-israel/health-q4_2017/Article-ff9258421fe1f51004.htm מחדל המים: בקרוב כולנו נתבקש לסגור את הברז]15.10.2017, מאקו}} {{הערה|1=לפמ - לשכת הפרסום הממשלתית [https://www.youtube.com/watch?v=oJKeqzg4Vn0. קמפיין ישראל מתייבשת- מים כטיפות יהלומים] Yutube}}. הרקע לכך הוא הוא החשש שלאחר 4 שנות בצורת ברצף, גם שנת 2018 תהיה שנת בצורת ולכן יפגעו באופן קשה מקורות המים בישראל כולל הכנרת. אם זה יימשך, בשנת 2019 עלולה להפגע גם אספקת המים לבתים. השר שטייניץ הכריז על מספר צעדים בתגובה לידיעות אלה: החזרת הקמפיין לחסכון במים, עידוד מחזור מים, הקמת עוד 2 מתקני התפלה, טיוב בארות ותמיכה כלכלית בחקלאים{{הערה|1=אדריאן פילוט [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3729719,00.html?ref=facebook ברשות המים התריעו בפני שטייניץ: "מחסור חסר תקדים במים בשנה הבאה"]16.01.2018, כלכליסט}}{{הערה|אורה קורן [https://www.themarker.com/news/macro/1.5742302 כשהמים בברזים שלנו יפסיקו לזרום: "היו שני אסונות כאלה ב-100 שנה - אנחנו בדרך לפעם השלישית"]17.01.2018, דה מרקר}}{{הערה|1=סוניה גורודיסקי [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001219701 שטייניץ: ''משק המים במצב חירום, נקדם הקמת מתקני התפלה"] 16.01.2018, גלובס}}. שטייניץ הסביר כי "הגענו למסקנה שהבצורת הוא כתוצאה מהתחממות גלובלית. מצוקת המים הטבעיים - זו בעיה שכנראה תישאר איתנו הרבה זמן, וכדי שמצב החירום לא יפגע באזרחים והפגיעה באוצרות הטבע תמוזער - חייבים להתחיל לחסוך במים"{{הערה|הדר קנה [https://www.themarker.com/wwwMobileSite/dynamo/1.6111448 רשות המים קוראת לציבור: קצרו את המקלחות בשתי דקות] 22.05.2018, TheMarker}}. לפי הקמפיין  "ההתפלה, וירידת תעריפי המים יצרו מצב מדאיג בו יש החשים כי "בעיית המים" באזורנו נפתרה. אבל שינויי האקלים הגלובלי משפיעים גם עלינו, ובמדינת ישראל, השוכנת על ספר המדבר, אנו מחוייבים לתרבות צריכת מים נכונה – תמיד!" ההמלצות העיקריות של הקמפיין כוללות חסכון מים בשרותים, קיצור המלקחת, סגירת ברזים מטפטפים והשקיה פחותה של גינות. {{הערה|רשות המים [http://watersaving.co.il/ ישראל שוב מתייבשת]}}.

בשנת 2017 לאחר כמה שנות בצורת בצפון, החליטו לחדש את הקמפיין לחסכון במים{{הערה|1=אדריאן פילוט [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3729719,00.html?ref=facebook ברשות המים התריעו בפני שטייניץ: "מחסור חסר תקדים במים בשנה הבאה"]16.01.2018, כלכליסט}}{{הערה|1=גיא ורון [https://www.mako.co.il/news-israel/health-q4_2017/Article-ff9258421fe1f51004.htm מחדל המים: בקרוב כולנו נתבקש לסגור את הברז]15.10.2017, מאקו}} {{הערה|1=לפמ - לשכת הפרסום הממשלתית [https://www.youtube.com/watch?v=oJKeqzg4Vn0. קמפיין ישראל מתייבשת- מים כטיפות יהלומים] Yutube}}. הרקע לכך הוא הוא החשש שלאחר 4 שנות בצורת ברצף, גם שנת 2018 תהיה שנת בצורת ולכן יפגעו באופן קשה מקורות המים בישראל כולל הכנרת. אם זה יימשך, בשנת 2019 עלולה להפגע גם אספקת המים לבתים. השר שטייניץ הכריז על מספר צעדים בתגובה לידיעות אלה: החזרת הקמפיין לחסכון במים, עידוד מחזור מים, הקמת עוד 2 מתקני התפלה, טיוב בארות ותמיכה כלכלית בחקלאים{{הערה|1=אדריאן פילוט [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3729719,00.html?ref=facebook ברשות המים התריעו בפני שטייניץ: "מחסור חסר תקדים במים בשנה הבאה"]16.01.2018, כלכליסט}}{{הערה|אורה קורן [https://www.themarker.com/news/macro/1.5742302 כשהמים בברזים שלנו יפסיקו לזרום: "היו שני אסונות כאלה ב-100 שנה - אנחנו בדרך לפעם השלישית"]17.01.2018, דה מרקר}}{{הערה|1=סוניה גורודיסקי [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001219701 שטייניץ: ''משק המים במצב חירום, נקדם הקמת מתקני התפלה"] 16.01.2018, גלובס}}. שטייניץ הסביר כי "הגענו למסקנה שהבצורת הוא כתוצאה מהתחממות גלובלית. מצוקת המים הטבעיים - זו בעיה שכנראה תישאר איתנו הרבה זמן, וכדי שמצב החירום לא יפגע באזרחים והפגיעה באוצרות הטבע תמוזער - חייבים להתחיל לחסוך במים"{{הערה|הדר קנה [https://www.themarker.com/wwwMobileSite/dynamo/1.6111448 רשות המים קוראת לציבור: קצרו את המקלחות בשתי דקות] 22.05.2018, TheMarker}}. לפי הקמפיין  "ההתפלה, וירידת תעריפי המים יצרו מצב מדאיג בו יש החשים כי "בעיית המים" באזורנו נפתרה. אבל שינויי האקלים הגלובלי משפיעים גם עלינו, ובמדינת ישראל, השוכנת על ספר המדבר, אנו מחוייבים לתרבות צריכת מים נכונה – תמיד!" ההמלצות העיקריות של הקמפיין כוללות חסכון מים בשרותים, קיצור המלקחת, סגירת ברזים מטפטפים והשקיה פחותה של גינות. {{הערה|רשות המים [http://watersaving.co.il/ ישראל שוב מתייבשת]}}.