שינויים

נכון לינואר 2010, הגרסה האנגלית של הספר נמכרה ביותר מ-2 מיליון עותקים ותורגמה ל-31 שפות, בהן עברית. המהדורה העברית לספר, בתרגומה של עדי מרקוזה-הס יצאה לאור בשנת 2008 בהוצאת "ידיעות ספרים" ו"ספרי עליית הגג".

נכון לינואר 2010, הגרסה האנגלית של הספר נמכרה ביותר מ-2 מיליון עותקים ותורגמה ל-31 שפות, בהן עברית. המהדורה העברית לספר, בתרגומה של עדי מרקוזה-הס יצאה לאור בשנת 2008 בהוצאת "ידיעות ספרים" ו"ספרי עליית הגג".

הספר עורר ביקורות רבות וטענות לפיהן הבנתו של דוקינס את המונח העמום "אלוהים" צרה ותקפה בעיקר לצורות מסוימות של "תאיזם" או "אל תאיסטי" אך איממה רלוונטית לקונספטים של אל דאיסטי, אל אימפו-תאיסטי אל מלתאיסטי (רעיון אשר מסתדר עם "בעיית הרוע") או כל אל שבורא יקום שאביוגנזה ואבולוציה הן חלק בלתי נפרד ממנו ולמעשה "דרכיו של האל" לכונן חיים ושכר ועונש. כמו כן, יש שמתחו ביקורת על יכולתו לדון ברצינות בסוגיות פילוסופיות מורכבות כשלא התמחה בפילוסופיה ויש שזיהו את טענותיו על הדת ועל דתיים בספר כמכלילניות או מוגזמות.

הספר עורר ביקורות רבות וטענות לפיהן הבנתו של דוקינס את המונח העמום "אלוהים" צרה ותקפה בעיקר לצורות מסוימות של "תאיזם" או "אל תאיסטי" אך איננה רלוונטית לקונספטים של אל דאיסטי, אל אימפו-תאיסטי אל מלתאיסטי (רעיון אשר מסתדר עם "בעיית הרוע") או כל אל שבורא יקום שאביוגנזה ואבולוציה הן חלק בלתי נפרד ממנו ולמעשה "דרכיו של האל" לכונן חיים ושכר ועונש. כמו כן, יש שמתחו ביקורת על יכולתו לדון ברצינות בסוגיות פילוסופיות מורכבות כשלא התמחה בפילוסופיה ויש שזיהו את טענותיו על הדת ועל דתיים בספר כמכלילניות או מוגזמות.

== רקע ==

== רקע ==

בספריו הקודמים, שעסקו במגוון נושאים הקשורים ב[[אבולוציה]], טען דוקינס כנגד כל הסברי ה[[בריאתנות|בריאתנים]] להיווצרות החיים והתפתחותם; בין היתר הסביר, בספרו "[[השען העיוור]]", כיצד לדעתו יכולה האבולוציה להסביר בצורה המיטבית את מה שעלול להיתפס על ידי אנשים כ"[[תכנון תבוני]]".  הסדר שאנו רואים סביבנו בעולם החי לא נוצר לא עקב מקרה ולא בעקבות תכנון חיצוני כשלהו -  זוהי למעשה  דילמה כוזבת.  במקום זה האבולוציה פועלת על ידי שורה של אירועים שכל אחד מהן מונע הן על ידי מקרה והן על ידי [[ברירה טבעית]] שיכולה להגדיל שינויים קטנים ביכולות ההתאמה לסביבה - בדומה לטיפס הדרגתי על הר. ב"יש אלוהים?" מתמקד דוקינס במגוון רחב יותר של טיעונים התומכים בקיומו של [[אלוהים|האל]], או שוללים אותו, ובמהותה של ה[[דת]].

בספריו הקודמים, שעסקו במגוון נושאים הקשורים ב[[אבולוציה]], טען דוקינס כנגד כל הסברי ה[[בריאתנות|בריאתנים]] להיווצרות החיים והתפתחותם; בין היתר הסביר, בספרו "[[השען העיוור]]", כיצד לדעתו יכולה האבולוציה להסביר בצורה המיטבית את מה שעלול להיתפס על ידי אנשים כ"[[תכנון תבוני]]".  הסדר שאנו רואים סביבנו בעולם החי לא נוצר לא עקב מקרה ולא בעקבות תכנון חיצוני כלשהו -  זוהי למעשה  דילמה כוזבת.  במקום זה האבולוציה פועלת על ידי שורה של אירועים שכל אחד מהן מונע הן על ידי מקרה והן על ידי [[ברירה טבעית]] שיכולה להגדיל שינויים קטנים ביכולות ההתאמה לסביבה - בדומה לטיפס הדרגתי על הר. ב"יש אלוהים?" מתמקד דוקינס במגוון רחב יותר של טיעונים התומכים בקיומו של [[אלוהים|האל]], או שוללים אותו, ובמהותה של ה[[דת]].

דוקינס הסביר כי זה שנים אחדות רצה לכתוב ספר המבקר באופן גלוי את הדת, אבל המו"ל שלו נחרד מהרעיון, וידידים ב[[ארצות הברית]] יעצו לו כנגד כתיבת הספר, בטיעון כי בארצות הברית לא ניתן לבקר את הדת. בשנת 2006 השתנתה דעתו של המו"ל, שינוי אותו מייחס דוקינס לשנות שלטונו של [[ג'ורג' ווקר בוש]].

דוקינס הסביר כי זה שנים אחדות רצה לכתוב ספר המבקר באופן גלוי את הדת, אבל המו"ל שלו נחרד מהרעיון, וידידים ב[[ארצות הברית]] יעצו לו כנגד כתיבת הספר, בטיעון כי בארצות הברית לא ניתן לבקר את הדת. בשנת 2006 השתנתה דעתו של המו"ל, שינוי אותו מייחס דוקינס לשנות שלטונו של [[ג'ורג' ווקר בוש]].

דוקינס חוזר על הטענה שמופיעה בספר "סלמון הספק" של דאגלס אדמס, מדוע אנחנו יכולים להתווכח בלהט על עמדות פוליטיות של אדם, נניח בעד או נגד העלאת מיסים, אבל כאשר הוא אומר שהוא מאמין באמונה דתית כלשהי, אנחנו מקבלים עמדה זו ללא כל ערעור נוסף.  

דוקינס חוזר על הטענה שמופיעה בספר "סלמון הספק" של דאגלס אדמס, מדוע אנחנו יכולים להתווכח בלהט על עמדות פוליטיות של אדם, נניח בעד או נגד העלאת מיסים, אבל כאשר הוא אומר שהוא מאמין באמונה דתית כלשהי, אנחנו מקבלים עמדה זו ללא כל ערעור נוסף.  

הספר מתאר את כיצד לפחות חלק מהאבות המייסדים של ארצות הברית היו אנשים עם עמדות ספקניות כלפי הדת על גבול הדאיזם, אגנוסטיות או אתאיזם. הוא מציין כי בכל מקרה הם היו חילונים מאד. דבר זה קיים בניגוד לארצות הברית של היום שהיא מדינה דתית מאד ושחלק מההנהגה שלה - לדוגמה ג'ורג' בוש רואים באתאיסטים, אנשים לא מוסריים או שאינם ראוים להגנה פוליטית. הוא מתאר גם שוטרים בארצותה ברית שסרבו להגן על אדם אתיאסט שביקש להפגין נגד שרלטן רפואי.  

הספר מתאר את כיצד לפחות חלק מהאבות המייסדים של ארצות הברית היו אנשים עם עמדות ספקניות כלפי הדת על גבול הדאיזם, אגנוסטיות או אתאיזם. הוא מציין כי בכל מקרה הם היו חילונים מאד. דבר זה קיים בניגוד לארצות הברית של היום שהיא מדינה דתית מאד ושחלק מההנהגה שלה - לדוגמה ג'ורג' בוש רואים באתאיסטים, אנשים לא מוסריים או שאינם ראויים להגנה פוליטית. הוא מתאר גם שוטרים בארצות הברית שסירבו להגן על אדם אתיאסט שביקש להפגין נגד שרלטן רפואי.  

דוקינס מכיר בכך שאין ראיה מדעית כלשהי לשלילת קיומו של אלוהים כל שהוא, וטוען "שלעולם לא תהיה לנו אפשרות להוכיח את אי-קיומו של דבר כלשהו". אבל הוא מציין כי דבר זה נכון גם לגבי פיית השיניים. לא ניתן להוכיח את אי-קיומה של ישות כמו [[פיית השיניים]], או אי קיומה של מפלצת הספגטי המעופפת או קנקן התה השמיימי של ברנרד ראסל, ומצד שני לא הרבה אנשים יגידו שהסיכוי לקיומה של פיית השיניים הוא 50%, או שלא כלל לא ניתן לבחון דבר זה בכלים מדעיים. ולכן הנושא הוא האם יש סבירות וצורך בקיום אלוהים בעולם, וזה לטענתו ודאי עניין מדעי.  

דוקינס מכיר בכך שאין ראיה מדעית כלשהי לשלילת קיומו של אלוהים כל שהוא, וטוען "שלעולם לא תהיה לנו אפשרות להוכיח את אי-קיומו של דבר כלשהו". אבל הוא מציין כי דבר זה נכון גם לגבי פיית השיניים. לא ניתן להוכיח את אי-קיומה של ישות כמו [[פיית השיניים]], או אי קיומה של מפלצת הספגטי המעופפת או קנקן התה השמיימי של ברנרד ראסל, ומצד שני לא הרבה אנשים יגידו שהסיכוי לקיומה של פיית השיניים הוא 50%, או שלא כלל לא ניתן לבחון דבר זה בכלים מדעיים. ולכן הנושא הוא האם יש סבירות וצורך בקיום אלוהים בעולם, וזה לטענתו ודאי עניין מדעי.  

דוקינס יצא בספר גם נגד העמדה האגנוסטית כלפי אלוהים (אם כי לימים יחזור בו מכך ויגדיר עצמו [[אתאיזם-אגנוסטי|אגנוסטי-אתאיסטי]]). הוא טען בספר שעמדה אגנוסטית זמנית כלפי דברים היא תכונה רצויה למדען. לדוגמה אנחנו לא יודעים את הסיבה ל[[הכחדה המונית]] בסוף תקופת הפחם, ועמדה מדעית סבירה היא להגיד שאין לנו מספיק ראיות. לעומת זאת יש דברים שלגביהם לעולם לא נדע אם הם נכונים או לא. דוקינס מראה כיצד במדע היו דברים שחשבו שלעולם לא נדע לגביהם דבר אבל התבררו כדברים שניתן לברר אותם - לדוגמה בעבר חשבו פילוסופים שלעולם לא נדע את ההרכב הכימי של כוכבים מרוחקים. אבל כבר באותו זמן שהדברים נכתבו פותחה הספקטרוגרפיה - בחינת הרכב כימי על ידי ניתוח ספקטורם קווי בליעה של אור כוכבים.  

דוקינס יצא בספר גם נגד העמדה האגנוסטית כלפי אלוהים (אם כי לימים יחזור בו מכך ויגדיר עצמו [[אתאיזם-אגנוסטי|אגנוסטי-אתאיסטי]]). הוא טען בספר שעמדה אגנוסטית זמנית כלפי דברים היא תכונה רצויה למדען. לדוגמה אנחנו לא יודעים את הסיבה ל[[הכחדה המונית]] בסוף תקופת הפחם, ועמדה מדעית סבירה היא להגיד שאין לנו מספיק ראיות. לעומת זאת יש דברים שלגביהם לעולם לא נדע אם הם נכונים או לא. דוקינס מראה כיצד במדע היו דברים שחשבו שלעולם לא נדע לגביהם דבר אבל התבררו כדברים שניתן לברר אותם - לדוגמה בעבר חשבו פילוסופים שלעולם לא נדע את ההרכב הכימי של כוכבים מרוחקים. אבל כבר באותו זמן שהדברים נכתבו פותחה הספקטרוגרפיה - בחינת הרכב כימי על ידי ניתוח ספקטרום קווי בליעה של אור כוכבים.  

דוקינס טען בספר שניתן להחזיק ברצף של 7 עמדות - מתאיזם שטוען שמדובר בעובדה שאין כל צורך להוכיח, דרך אגנוסטיות נייטרלית לגמרי ועד אתאיזם שמניח שקיומו של אל הוא דבר שהוא עובדתי ולא נדרש להוכחה, הוא טוען שרוב התאיסטים נמצאים קרוב לעמדה 1 לפי קיומו של האל לא דורש כל הוכחה. לעומת זאת יש מעט אתאיסטים שטוענים שאי קיום האל הוא עובדה שלא דורשת כל הוכחה. הוא עצמו נמצא בדרגה 6 לפיה מאד לא סביר שאלוהים נמצא - כלומר בעמדה שקיומו של האל סביר בערך כמו קיומה של פיית הגינה. לדעתו אין זה הגיוני להניח שיש סיכוי של 50% 50% לכאן או לכאן כשם שרוב האנשים לא מרגישים באופן כזה לגבי קנקן התה השמיימי של ראסל או קיומו של חד קרן בלתי נראה.

דוקינס טען בספר שניתן להחזיק ברצף של 7 עמדות - מתאיזם שטוען שמדובר בעובדה שאין כל צורך להוכיח, דרך אגנוסטיות נייטרלית לגמרי ועד אתאיזם שמניח שקיומו של אל הוא דבר שהוא עובדתי ולא נדרש להוכחה, הוא טוען שרוב התאיסטים נמצאים קרוב לעמדה 1 לפי קיומו של האל לא דורש כל הוכחה. לעומת זאת יש מעט אתאיסטים שטוענים שאי קיום האל הוא עובדה שלא דורשת כל הוכחה. הוא עצמו נמצא בדרגה 6 לפיה מאד לא סביר שאלוהים נמצא - כלומר בעמדה שקיומו של האל סביר בערך כמו קיומה של פיית הגינה. לדעתו אין זה הגיוני להניח שיש סיכוי של 50% 50% לכאן או לכאן כשם שרוב האנשים לא מרגישים באופן כזה לגבי קנקן התה השמיימי של ראסל או קיומו של חד קרן בלתי נראה.

הפרק השלישי של הספר מוקדש להצגת טיעונים בזכות קיומו של אלוהים, והפרכות לטיעונים אלה מצד דוקינס ואחרים.  

הפרק השלישי של הספר מוקדש להצגת טיעונים בזכות קיומו של אלוהים, והפרכות לטיעונים אלה מצד דוקינס ואחרים.  

לדוגמה מוצג "ההימור של פסקל" - אם אלוהים אינו קיים ואתה מאמין בו - הנזק הוא קל, אבל אם הוא קיים ואתה לא מאמין בו - הנזק הוא כבד - נקמת זעמו של האל- מכאן שמשתלם יותר להאמין - דוקינס דוחה טיעון זה על בסיס כמה סיבות. אחת מהן היא שלא ניתן להאמין במשהו בכוח. לכל היותר ניתן להעמיד פנים שאתה מאמין - ולקוות שהאל הוא לא באמת יודע כל. הוא טוען כי ניתן פשוט להחליט להאמין במשהו כרעיון מגוחך - וכי הגיחוך הזה מופיע בספר "סוכנות הבילוש ההולסיטית של דירק ג'נטלי" של דוגאלס אדמס, בדמות נזיר רובוטי חשמלי שתפקידו להאמין במקומך. ובכלל עולה השאלה מדוע אלוהים כל כך מעריך תכונה של אמונה בו - האם הוא לא יעריך יותר תכונות כמו טוב לב, או צניעות או נדיבות? מדוע שאלוהים לא יתגמל אנשים על כנות? ברנד ראסל נשאל מה יעשה אם ימות ויפגוש את אלוהים שישאל אותו מדוע לא האמין בו - התשובה שלו היא - אין מספיק ראיות. מדוע שאלוהים לא יעריך את ראסל על הספקנות האמיצה שלו? ומה אם אלוהים הוא בכלל הבעל והוא אל קנאי? לדעת דוקינס פסקל התלוצץ כאשר הציע את ההימור הזה, כפי שדוקינס מתלוצץ כשהו דוחה אותו. הוא גם מערער על ההנחה לפי חיים עם אמונה באלוהים הם נטולי נזק בגלל בזבוז זמן או סיכון החיים במלחמות למען אלוהים הנכון.

לדוגמה מוצג "ההימור של פסקל" - אם אלוהים אינו קיים ואתה מאמין בו - הנזק הוא קל, אבל אם הוא קיים ואתה לא מאמין בו - הנזק הוא כבד - נקמת זעמו של האל- מכאן שמשתלם יותר להאמין - דוקינס דוחה טיעון זה על בסיס כמה סיבות. אחת מהן היא שלא ניתן להאמין במשהו בכוח. לכל היותר ניתן להעמיד פנים שאתה מאמין - ולקוות שהאל הוא לא באמת יודע כל. הוא טוען כי ניתן פשוט להחליט להאמין במשהו כרעיון מגוחך - וכי הגיחוך הזה מופיע בספר "סוכנות הבילוש ההוליסטית של דירק ג'נטלי" של דוגאלס אדמס, בדמות נזיר רובוטי חשמלי שתפקידו להאמין במקומך. ובכלל עולה השאלה מדוע אלוהים כל כך מעריך תכונה של אמונה בו - האם הוא לא יעריך יותר תכונות כמו טוב לב, או צניעות או נדיבות? מדוע שאלוהים לא יתגמל אנשים על כנות? ברנד ראסל נשאל מה יעשה אם ימות ויפגוש את אלוהים שישאל אותו מדוע לא האמין בו - התשובה שלו היא - אין מספיק ראיות. מדוע שאלוהים לא יעריך את ראסל על הספקנות האמיצה שלו? ומה אם אלוהים הוא בכלל הבעל והוא אל קנאי? לדעת דוקינס פסקל התלוצץ כאשר הציע את ההימור הזה, כפי שדוקינס מתלוצץ כשהוא דוחה אותו. הוא גם מערער על ההנחה לפי חיים עם אמונה באלוהים הם נטולי נזק בגלל בזבוז זמן או סיכון החיים במלחמות למען אלוהים הנכון.

==הסבר להופעתו של סדר==

==הסבר להופעתו של סדר==

ההסבר השני של הופעת סדר בטבע מתוך עקרונות פשוטים וצעדים הדרגתיים, הוא ליבה של תורת האבולוציה כפי שנוסחה לראשונה על ידי [[צ'ארלס דארווין]]. תחילה פוסל דוקינס דעות קדומות שונות לגבי תורה זו. לדוגמה הוא מבהיר שאבולוציה לא מניחה שיש שינוי רק תודות ליד-המקרה. אדרבה, בעוד ששינויים גנטיים שונים הם דבר מקרי, השרידה של חלק משינויים אלה והעלמות של שינויים אחרים אינה דבר מקרי כלל - היא מוכתבת על ידי מנגנונים קשוחים של ברירה טבעית. לכאורה הקושי באבולוציה הוא להסביר מבנים מורכבים כמו עין של אדם או כנף של שפירית. נראה ממבט ראשון שאין דרך לעשות זאת בצורה "טבעית" ווודאי שאין דרך לעשות זאת בצורה מקרית לגמרי.  

ההסבר השני של הופעת סדר בטבע מתוך עקרונות פשוטים וצעדים הדרגתיים, הוא ליבה של תורת האבולוציה כפי שנוסחה לראשונה על ידי [[צ'ארלס דארווין]]. תחילה פוסל דוקינס דעות קדומות שונות לגבי תורה זו. לדוגמה הוא מבהיר שאבולוציה לא מניחה שיש שינוי רק תודות ליד-המקרה. אדרבה, בעוד ששינויים גנטיים שונים הם דבר מקרי, השרידה של חלק משינויים אלה והעלמות של שינויים אחרים אינה דבר מקרי כלל - היא מוכתבת על ידי מנגנונים קשוחים של ברירה טבעית. לכאורה הקושי באבולוציה הוא להסביר מבנים מורכבים כמו עין של אדם או כנף של שפירית. נראה ממבט ראשון שאין דרך לעשות זאת בצורה "טבעית" ווודאי שאין דרך לעשות זאת בצורה מקרית לגמרי.  

דוקינס מדמה מבנים מורכבים שנוצרים על ידי האבולוציה להר. צידו האחד הוא צוק תלול ושטוח וצידו האחר הוא מדרון איטי שעולה בהדרגה. הטיעון הבריאתני רואה את הצד של הצוק וטוען שאין דרך להסביר את המבנה המורכב אלא בקפיצת דרך אחת מבסיס הצוק לראש ההר, דבר שהוא מאד לא סביר. לעומת זאת ההסבר הביולוגי לנושא הוא הליכה בדרך של צעדים קטנים, כל אחד מהם הוא שיפור קטן של האחר, וכל אחד מעניק מספיק יתרון ביולוגי של שרידה או הולדת או גידול צאצאים לעומת הצעדים הקודמים. איבר שמסוגל להבחין בין אור לחושך טוב בהרבה מאשר עיוורון מוחלט, והבחנה בדמות מטושטשת מאד עדיפה על פני תא זה וכן הלאה. הוא מדגים דבר זה גם כסוגי עיניים שקיימים בטבע וגם מול טיעון בריאתני לפיו העין היא "הכל או כלום" - אדם שאיבד חלקים מעינו בגלל ניתוח קטקרט לא יכול לראות בצורה טובה, אבל הוא הדבר יכול לסייע לו להמנע מנפילה מצוק או להתקע בעץ - זה הרבה יותר טוב מעיוורון מוחלט. {{הערה|להרחבה בנושא זה ראו [[השען העיוור]]}}  

דוקינס מדמה מבנים מורכבים שנוצרים על ידי האבולוציה להר. צידו האחד הוא צוק תלול ושטוח וצידו האחר הוא מדרון איטי שעולה בהדרגה. הטיעון הבריאתני רואה את הצד של הצוק וטוען שאין דרך להסביר את המבנה המורכב אלא בקפיצת דרך אחת מבסיס הצוק לראש ההר, דבר שהוא מאד לא סביר. לעומת זאת ההסבר הביולוגי לנושא הוא הליכה בדרך של צעדים קטנים, כל אחד מהם הוא שיפור קטן של האחר, וכל אחד מעניק מספיק יתרון ביולוגי של שרידה או הולדת או גידול צאצאים לעומת הצעדים הקודמים. איבר שמסוגל להבחין בין אור לחושך טוב בהרבה מאשר עיוורון מוחלט, והבחנה בדמות מטושטשת מאד עדיפה על פני תא זה וכן הלאה. הוא מדגים דבר זה גם כסוגי עיניים שקיימים בטבע וגם מול טיעון בריאתני לפיו העין היא "הכל או כלום" - אדם שאיבד חלקים מעינו בגלל ניתוח קטקרקט לא יכול לראות בצורה טובה, אבל הוא הדבר יכול לסייע לו להימנע מנפילה מצוק או להיתקע בעץ - זה הרבה יותר טוב מעיוורון מוחלט. {{הערה|להרחבה בנושא זה ראו [[השען העיוור]]}}  

בסוף פרק 4, הנקרא "מדוע כמעט ודאי אין אלוהים", דוקינס מסכם את טיעוניו. "הפיתוי (לייחס את העיצוב למראית עין לעיצוב אמיתי) הוא טעות, בגלל שהנחה שיש מעצב לטבע מעלה באופן אוטומטי את הבעיה הגדולה אף יותר של "מי עיצב את המעצב". הבעיה שהתחלנו אתה מלכתחילה הייתה הניסיון להסביר משהו שהוא לא מסתבר סטטיסטית. לכן זה לא הגיוני לשער משהו אפילו עוד יותר בלתי סביר כדי להסביר זאת".

בסוף פרק 4, הנקרא "מדוע כמעט ודאי אין אלוהים", דוקינס מסכם את טיעוניו. "הפיתוי (לייחס את העיצוב למראית עין לעיצוב אמיתי) הוא טעות, בגלל שהנחה שיש מעצב לטבע מעלה באופן אוטומטי את הבעיה הגדולה אף יותר של "מי עיצב את המעצב". הבעיה שהתחלנו אתה מלכתחילה הייתה הניסיון להסביר משהו שהוא לא מסתבר סטטיסטית. לכן זה לא הגיוני לשער משהו אפילו עוד יותר בלתי סביר כדי להסביר זאת".

==שורשי הדת==

==שורשי הדת==

פרק חמש של הספר שואל מאיין באה הדת, ולמה דתות קיימות בכל התרבויות בעולם. והחיפוש אחר ההסבר להופעה החוזרת שלה בקרב חברות אנושיות מרובות. דוקינס כמו הוגים אחרים שתומכים באבולוציה טוען כי הדת עצמה היא דבר נפוץ בגלל חוקים אבולוצונים.  

פרק חמש של הספר שואל מאיין באה הדת, ולמה דתות קיימות בכל התרבויות בעולם. והחיפוש אחר ההסבר להופעה החוזרת שלה בקרב חברות אנושיות מרובות. דוקינס כמו הוגים אחרים שתומכים באבולוציה טוען כי הדת עצמה היא דבר נפוץ בגלל חוקים אבולוצוניים.  

דוקינס בוחן תאוריות לפיהן דת היא דבר נפוץ בגלל היבטים כמו ברירת קבוצות - כמו הנחה לפיה קבוצות דתיות היו מוכנות להלחם באופן קיצוני ולהקריב חיילים באופן תוקפני יותר ודבר זה הקנה להן יתרון על פני חבורת אתאיסטיות או עם דתות שלוות יותר. דוקינס דוחה סוג כזה של הסברים משום שלדעתו ברירת קבוצות היא כוח לא מספיק חזק באבולוציה.   

דוקינס בוחן תאוריות לפיהן דת היא דבר נפוץ בגלל היבטים כמו ברירת קבוצות - כמו הנחה לפיה קבוצות דתיות היו מוכנות להלחם באופן קיצוני ולהקריב חיילים באופן תוקפני יותר ודבר זה הקנה להן יתרון על פני חבורת אתאיסטיות או עם דתות שלוות יותר. דוקינס דוחה סוג כזה של הסברים משום שלדעתו ברירת קבוצות היא כוח לא מספיק חזק באבולוציה.   

דוקינס מתאר את הדת כ"תוצר נלווה של משהו מועיל". הוא משווה את הדבר למגנון של עשים שעפים לתוך נר ובכך נשרפים. העשים אינם מתאבדים בכוונה. במשך מילוני שנה התפתח אצלם מגנון ניווט מול מקורות אור מרוחקים כמו הירח והכוכבים, שמאפשר להם לטוס ישר כמו מצפן. המנגנון הזה לא עובד טוב מול דבר מודרני כמו נרות שכן אז שמירה על זווית קבועה מול הנר הופכת למסלול ספיראלי שנכנס אליו. באופן דומה מתאר דוקינס, כיצד הקשבה לסיפורים והנחיות מצד ההורים היתה מנגנון מועיל מאד בחברות אנושיות קטנות. בחברות אלה יש תועלת רבה מכך שילדים יקשיבו לסכנות מנהר עם תנינים לדוגמה. הדת לפי דוקינס היא תוצר לוואי של מנגנונים אלה - ההקשבה להוראות המסורת , שהיא במשך רוב האבולוציה היתה דבר מועיל מאד, הולידה תופעת לוואי בדמות דת. דוקינס מציע שתאוריית ה[[מם|ממים]] (שאותה יצר בשנת 1976 בספרו "[[הגן האנוכי]]"), ורגישותם של בני אדם לממים דתיים, יכולים להסביר כיצד דתות מתפשטות בצורה שהגדיר "וירוס תודעתי" בין חברות.

דוקינס מתאר את הדת כ"תוצר נלווה של משהו מועיל". הוא משווה את הדבר למנגנון של עשים שעפים לתוך נר ובכך נשרפים. העשים אינם מתאבדים בכוונה. במשך מילוני שנה התפתח אצלם מגנון ניווט מול מקורות אור מרוחקים כמו הירח והכוכבים, שמאפשר להם לטוס ישר כמו מצפן. המנגנון הזה לא עובד טוב מול דבר מודרני כמו נרות שכן אז שמירה על זווית קבועה מול הנר הופכת למסלול ספיראלי שנכנס אליו. באופן דומה מתאר דוקינס, כיצד הקשבה לסיפורים והנחיות מצד ההורים היתה מנגנון מועיל מאד בחברות אנושיות קטנות. בחברות אלה יש תועלת רבה מכך שילדים יקשיבו לסכנות מנהר עם תנינים לדוגמה. הדת לפי דוקינס היא תוצר לוואי של מנגנונים אלה - ההקשבה להוראות המסורת, שהיא במשך רוב האבולוציה הייתה דבר מועיל מאד, הולידה תופעת לוואי בדמות דת. דוקינס מציע שתאוריית ה[[מם|ממים]] (שאותה יצר בשנת 1976 בספרו "[[הגן האנוכי]]"), ורגישותם של בני אדם לממים דתיים, יכולים להסביר כיצד דתות מתפשטות בצורה שהגדיר "וירוס תודעתי" בין חברות.

 

==שורשי המוסר - מדוע אנחנו טובים?==

==שורשי המוסר - מדוע אנחנו טובים?==

בפרק השישי של הספר דוקינס מעלה שאלות שאלות ביחס ל[[מוסר]], ובשאלה מאיפה המוסר מגיע. הוא מעיר כי רתיעה של מדענים מלעסוק בנושא זה ולהפנות אותו לתחום הדת היא לא הגיונית. מדוע דווקא לכהני דת יש הסבר יותר טוב ביחס למוסר מאשר למקצועות אחרים כמו גנן או טבח?  

בפרק השישי של הספר דוקינס מעלה שאלות שאלות ביחס ל[[מוסר]], ובשאלה מאיפה המוסר מגיע. הוא מעיר כי רתיעה של מדענים מלעסוק בנושא זה ולהפנות אותו לתחום הדת היא לא הגיונית. מדוע דווקא לכהני דת יש הסבר יותר טוב ביחס למוסר מאשר למקצועות אחרים כמו גנן או טבח?  

דוקינס שואל איך אפשר להסביר את קיומו של המוסר בהנתן תהליך האבולוציה. הוא מסביר כי תהליך אבולוציה אין פירשו אנוכיות מוחלטת של הפרט. אדרבה, הוא מבהיר כי גם בספר "[[הגן האנוכי]], הטענה היא כי היחידה שפועלת לפי עקרון האנוכיות היא הגן עצמו, ולכן יחידות גדולות יותר, כמו האורגניזם השלם, או קבוצה של בעלי חיים לא נוקטים באסטרטגיה של אנוכיות מוחלטת.  

דוקינס שואל איך אפשר להסביר את קיומו של המוסר בהינתן תהליך האבולוציה. הוא מסביר כי תהליך אבולוציה אין פירשו אנוכיות מוחלטת של הפרט. אדרבה, הוא מבהיר כי גם בספר "[[הגן האנוכי]], הטענה היא כי היחידה שפועלת לפי עקרון האנוכיות היא הגן עצמו, ולכן יחידות גדולות יותר, כמו האורגניזם השלם, או קבוצה של בעלי חיים לא נוקטים באסטרטגיה של אנוכיות מוחלטת.  

דוקינס מתאר קיומם של ארבעה מנגנונים שונים לקיומו של אלטרואיזם של היצורים החיים. מנגנון אחד של אלטרואיזם כלפי צאצאים וקרובי משפחה. דבר זה מוסבר בספר [[הגן האנוכי]] כיצר סיוע לקרובים לשרוד משפר את סיכוי השרידה של הגן. מנגנון שני הוא אלטרואיזם של שיווי משקל של "גרד את הגב שלי ואגרד את הגב שלך" סוג כזה של יחסים הוא בדרך כלל [[סמביוזה]] בין צורים עם תכונות שונות - סיוע של ציפור לגירית למצוא דבש לדוגמה. בשיווי משקל זה יש גם אפשרות לרמות אבל עם ענישה לרמאים נוצר שווי משקל שבו לרוב לא מרמים ומשתפים פעולה. לשיתופי פעולה אלה יש ערך משמעותי בקרב יצורים רבים - יותר מאשר אנוכיות סתמית. שני הסברים אפשריים נוספים נובעים מהסברים אלה. מנגנון אחד הוא שמירה על שם טוב. הן בחברות אנושיות והן בקרב בעלי חיים (דג נקאי) יש חשיבות למוניטין. מנגנון רביעי נוגע למנגנון אפשרי של קיומו של [[אפקט ההכבדה]] לפיה במצבים מסוימים, פרטים מסוימים יהנו מיתרון אבולוציוני על ידי מתן אות אמין של איכות על ידי סיוע לאחרים - אם במזון או על ידי שמירה בעמדה מסוכנת.  מנגנונים אלה באים לידי ביטוי ביצורים חיים שונים  - לא רק בקרב בני אדם על ידי תכונות כמו [[אמפתיה]].  

דוקינס מתאר קיומם של ארבעה מנגנונים שונים לקיומו של אלטרואיזם של היצורים החיים. מנגנון אחד של אלטרואיזם כלפי צאצאים וקרובי משפחה. דבר זה מוסבר בספר [[הגן האנוכי]] כיצר סיוע לקרובים לשרוד משפר את סיכוי השרידה של הגן. מנגנון שני הוא אלטרואיזם של שיווי משקל של "גרד את הגב שלי ואגרד את הגב שלך" סוג כזה של יחסים הוא בדרך כלל [[סימביוזה]] בין צורים עם תכונות שונות - סיוע של ציפור לגירית למצוא דבש לדוגמה. בשיווי משקל זה יש גם אפשרות לרמות אבל עם ענישה לרמאים נוצר שווי משקל שבו לרוב לא מרמים ומשתפים פעולה. לשיתופי פעולה אלה יש ערך משמעותי בקרב יצורים רבים - יותר מאשר אנוכיות סתמית. שני הסברים אפשריים נוספים נובעים מהסברים אלה. מנגנון אחד הוא שמירה על שם טוב. הן בחברות אנושיות והן בקרב בעלי חיים (דג נקאי) יש חשיבות למוניטין. מנגנון רביעי נוגע למנגנון אפשרי של קיומו של [[אפקט ההכבדה]] לפיה במצבים מסוימים, פרטים מסוימים יהנו מיתרון אבולוציוני על ידי מתן אות אמין של איכות על ידי סיוע לאחרים - אם במזון או על ידי שמירה בעמדה מסוכנת.  מנגנונים אלה באים לידי ביטוי ביצורים חיים שונים  - לא רק בקרב בני אדם על ידי תכונות כמו [[אמפתיה]].  

דוקינס ממשיך וטוען כי חלק מהתנהגויות אלטרואיסטיות אלה , הן הגיוניות יותר בקרב חברות קטנות של [[ציידים לקטים]], שבהן עזרה הדדית , והגנה על שארים היא דבר חשוב לשרידה עוד יותר מאשר היום. החשיבות של מנגנונים אלה טבועה בנו גם היום, גם כאשר יש להן הגיון אבולוציוני חלש יותר. זוהי שוב "תופעת לוואי" של תכונות אבולוציונית. ניתן לראות דבר דומה גם בהתנהגויות אחרות של בני אדם - אנחנו יכולים להתאהב באדם עקר, אף שהמטרה האבולוציונית של מין ואהבה היא לשם הולדה וגידול צאצאים, ההנאה ממין שהיא שוב דבר שנובע מהגיון אבולוציוני, לא מונעת מזוג לקיים יחסים תוך כדי לקיחת [[גלולות למניעת הריון]].  

דוקינס ממשיך וטוען כי חלק מהתנהגויות אלטרואיסטיות אלה, הן הגיוניות יותר בקרב חברות קטנות של [[ציידים לקטים]], שבהן עזרה הדדית, והגנה על שארים היא דבר חשוב לשרידה עוד יותר מאשר היום. החשיבות של מנגנונים אלה טבועה בנו גם היום, גם כאשר יש להן הגיון אבולוציוני חלש יותר. זוהי שוב "תופעת לוואי" של תכונות אבולוציונית. ניתן לראות דבר דומה גם בהתנהגויות אחרות של בני אדם - אנחנו יכולים להתאהב באדם עקר, אף שהמטרה האבולוציונית של מין ואהבה היא לשם הולדה וגידול צאצאים, ההנאה ממין שהיא שוב דבר שנובע מהגיון אבולוציוני, לא מונעת מזוג לקיים יחסים תוך כדי לקיחת [[גלולות למניעת הריון]].  

דוקינס מביא מחקרים של חוקרים אחרים המצביעים על כך שמוסר בנוסח "כלל הזהב" הוא דבר אוניברסלי בתרבויות שונות. לפי עמדה זו עקרונות המוסר טבועים בדרך כלל במוח האנושי באופן דומה לקיומה של מנגנון לימוד השפה. למרות קיומן של שפות שונות, שהפרטים לומדים אותן במהלך חייהם, הדבר מבוסס על מבנים מוחיים משותפים שקיימים כמעט בקרב כל בני האדם. באופן דומה עקרונות רבים של מוסר קיימים בקרב בני אדם מתרבויות שונות. הוא מזכיר קיומן דילמות שונות במוסר - כמו האם כדי להציל חמישה אנשים ממוות על ידי דריסה בקרונית, ניתן להסית אותה כך שתדרוס אדם אחר. רוב האנשים חושבים שכן, לעומת זאת רוב גדול של האנשים חושבים שלא מוסרי לזרוק אדם שיושב על גשר מעל המסילה כדי להציל חמישה אנשים אחרים, כמו שלא מוסרי להרוג אדם בריא שמחכה בחדר המתנה ולתרום את איבריו כדי להציל חמישה אנשים אחרים. קיימות דילמות שונות ברמות סיבוך עולות, ויש תשובות דומות לדילמות אלה בקרב רוב האנשים, גם כאשר הם מרקעים שונים.  עקרונות אלה שבים ומופיעים בתרבויות שונות ומשונות כולל בשבטים שחיים ביערות הגשם, מנותקים משאר התרבות האנושית.  

דוקינס מביא מחקרים של חוקרים אחרים המצביעים על כך שמוסר בנוסח "כלל הזהב" הוא דבר אוניברסלי בתרבויות שונות. לפי עמדה זו עקרונות המוסר טבועים בדרך כלל במוח האנושי באופן דומה לקיומה של מנגנון לימוד השפה. למרות קיומן של שפות שונות, שהפרטים לומדים אותן במהלך חייהם, הדבר מבוסס על מבנים מוחיים משותפים שקיימים כמעט בקרב כל בני האדם. באופן דומה עקרונות רבים של מוסר קיימים בקרב בני אדם מתרבויות שונות. הוא מזכיר קיומן דילמות שונות במוסר - כמו האם כדי להציל חמישה אנשים ממוות על ידי דריסה בקרונית, ניתן להסית אותה כך שתדרוס אדם אחר. רוב האנשים חושבים שכן, לעומת זאת רוב גדול של האנשים חושבים שלא מוסרי לזרוק אדם שיושב על גשר מעל המסילה כדי להציל חמישה אנשים אחרים, כמו שלא מוסרי להרוג אדם בריא שמחכה בחדר המתנה ולתרום את איבריו כדי להציל חמישה אנשים אחרים. קיימות דילמות שונות ברמות סיבוך עולות, ויש תשובות דומות לדילמות אלה בקרב רוב האנשים, גם כאשר הם מרקעים שונים.  עקרונות אלה שבים ומופיעים בתרבויות שונות ומשונות כולל בשבטים שחיים ביערות הגשם, מנותקים משאר התרבות האנושית.  

דוקינס יחד עם הוגים אחרים, טוען שהטיעון לפיו אנשים צריכים את אלוהים כדי לנהוג באופן מוסרי אינו נכון. ראשית הוא מעיר כי איסטים רבים מניחים שאתאיזם הוא לא מוסרי, או מוביל למעשים לא מוסריים, וכי הדבר מעודד מכתבים שטנה ואיומים שונים נגד אתאיסתים. למרות ערכי הנצרות המטיפים לאי אלימות הדבר גם מוביל למעשי אלימות. הוא טוען כי הנחה לפי אנשים חייבים קיומו של אלוהים כדי לשמור על כללי מוסר היא טענה מוזרה שמציגה את התאיסטים כאילו הם מאמינים שלולי קיומו של "שוטר בשמיים" הם היו מתחילים לרצוח ולאנוס ולגנוב באופן חופשי. זהו מוסר חלש יותר שמציג את שמירת המוסר רק כדבר שתלוי במנגנון של שכר ועונש.  

דוקינס יחד עם הוגים אחרים, טוען שהטיעון לפיו אנשים צריכים את אלוהים כדי לנהוג באופן מוסרי אינו נכון. ראשית הוא מעיר כי איסטים רבים מניחים שאתאיזם הוא לא מוסרי, או מוביל למעשים לא מוסריים, וכי הדבר מעודד מכתבים שטנה ואיומים שונים נגד אתאיסתים. למרות ערכי הנצרות המטיפים לאי אלימות הדבר גם מוביל למעשי אלימות. הוא טוען כי הנחה לפי אנשים חייבים קיומו של אלוהים כדי לשמור על כללי מוסר היא טענה מוזרה שמציגה את התאיסטים כאילו הם מאמינים שלולי קיומו של "שוטר בשמיים" הם היו מתחילים לרצוח ולאנוס ולגנוב באופן חופשי. זהו מוסר חלש יותר שמציג את שמירת המוסר רק כדבר שתלוי במנגנון של שכר ועונש.  

כמו כן דוקינס מצביע על מחקרים שהשוו בין מדינות עם רוב רפובליקני (שהן יותר דתיות) לעומת מדינות דמוקרטיות יותר (יותר חילונים).  לפי התאוריה שאמונה באלוהים שומרת על מוסר, היינו מצפים לשיעורי פשיעה נמוכים יותר בקרב מדינות מאמינות, המחקרים מצביעים על שיעורי פשיעה בתחומים שונים דווקא במדינות הרפובלקניות.  

כמו כן דוקינס מצביע על מחקרים שהשוו בין מדינות עם רוב רפובליקני (שהן יותר דתיות) לעומת מדינות דמוקרטיות יותר (יותר חילונים).  לפי התאוריה שאמונה באלוהים שומרת על מוסר, היינו מצפים לשיעורי פשיעה נמוכים יותר בקרב מדינות מאמינות, המחקרים מצביעים על שיעורי פשיעה בתחומים שונים דווקא במדינות הרפובליקניות.  

דוקינס טוען שאיננו זקוקים לדת על מנת להיות טובים. במקום זאת, למוסר שלנו יש הסבר דארוויניסטי: גנים אלטרואיסטים, שנבררו במהלך תהליך האבולוציה, מעניקים לבני אדם יכולת [[אמפתיה|אמפתית]] טבעית. הוא שואל, "האם היית יכול לקיים [[רצח]], [[אונס]] או [[שוד]], לוּ ידעת שאלוהים אינו קיים?" הוא טוען כי מעט מאוד אנשים היו עונים "כן" לשאלה זו, ומפריך את הטענה שאנו זקוקים לדת על מנת להתנהג באופן מוסרי. כדי לתמוך בטענתו הוא סוקר את ההיסטוריה של המוסר האנושי, וטוען שישנו סולם ערכים שמתפתח באופן תדיר בתוך חברה. ככל שהוא מתפתח, מוסר זה משפיע על האופן בו מנהיגים דתיים מפרשים את [[כתבי הקודש]] שלהם. לכן, אומר דוקינס, המוסר אינו נובע מן ה[[תנ"ך]], אלא מהתקדמות מוסרית המאפשרת לנו לדעת אילו חלקים אנו מאמצים מתוך כתבי הקודש, ואת אילו אנו זונחים.

דוקינס טוען שאיננו זקוקים לדת על מנת להיות טובים. במקום זאת, למוסר שלנו יש הסבר דארוויניסטי: גנים אלטרואיסטים, שנבררו במהלך תהליך האבולוציה, מעניקים לבני אדם יכולת [[אמפתיה|אמפתית]] טבעית. הוא שואל, "האם היית יכול לקיים [[רצח]], [[אונס]] או [[שוד]], לוּ ידעת שאלוהים אינו קיים?" הוא טוען כי מעט מאוד אנשים היו עונים "כן" לשאלה זו, ומפריך את הטענה שאנו זקוקים לדת על מנת להתנהג באופן מוסרי. כדי לתמוך בטענתו הוא סוקר את ההיסטוריה של המוסר האנושי, וטוען שישנו סולם ערכים שמתפתח באופן תדיר בתוך חברה. ככל שהוא מתפתח, מוסר זה משפיע על האופן בו מנהיגים דתיים מפרשים את [[כתבי הקודש]] שלהם. לכן, אומר דוקינס, המוסר אינו נובע מן ה[[תנ"ך]], אלא מהתקדמות מוסרית המאפשרת לנו לדעת אילו חלקים אנו מאמצים מתוך כתבי הקודש, ואת אילו אנו זונחים.

דוקינס טוען כי דת מהווה בסיס נוח לפעילות טרור. לפי דוקינס מעשי טרור בשם הדת - כמו פיגועי מגדלי התאומים -יסודם לא רק בקיצונים דתיים, אלא נטועה בהסברים דתיים פופולאריים שקיימים גם בקרב דתיים מתונים. לדוגמה האמונה שאם תמות לאחר שעשית את הדבר הנכון בעיני אלוהים - תגיע לגן עדן. רוב הדתיים לא יהפכו לטרוריסטים, אבל לפי דוקינס החינוך הדתי, גם החינוך הדתי המתון, מכין יסודות שעליהם ניתן לקדם ביתר קלות פעילות אלימה נגד "כופרים", נגד דתות אחרות וסיבות אחרות. הדת מעודדת את האנשים לחשוב כי זה לגיטימי לא לערער על הנחות מסוימות. זה לא בסדר להטיל ספק. סוג כזה של מחשבה לפי דוקניס הוא בעייתי.  

דוקינס טוען כי דת מהווה בסיס נוח לפעילות טרור. לפי דוקינס מעשי טרור בשם הדת - כמו פיגועי מגדלי התאומים -יסודם לא רק בקיצונים דתיים, אלא נטועה בהסברים דתיים פופולאריים שקיימים גם בקרב דתיים מתונים. לדוגמה האמונה שאם תמות לאחר שעשית את הדבר הנכון בעיני אלוהים - תגיע לגן עדן. רוב הדתיים לא יהפכו לטרוריסטים, אבל לפי דוקינס החינוך הדתי, גם החינוך הדתי המתון, מכין יסודות שעליהם ניתן לקדם ביתר קלות פעילות אלימה נגד "כופרים", נגד דתות אחרות וסיבות אחרות. הדת מעודדת את האנשים לחשוב כי זה לגיטימי לא לערער על הנחות מסוימות. זה לא בסדר להטיל ספק. סוג כזה של מחשבה לפי דוקניס הוא בעייתי.  

==ילדות התעללות ומפלט מן הדת==

==ילדות התעללות ומפלט מן הדת==

פרק תשע של הספר עוסק בסוגיות הנוגעות לגידול ילדים בצל הדתות. דוקינס מציין את הפרשה של חטיפת הילד אדגרדו מורטארה מידי הוריו היהודים, על ידי מוסדות נוצריים באיטליה של המאה ה-19. לפי דוקינס סיפור זה מדגים את הבעיות שיש גם בקרב דתיים מתונים - שכן הדת מאפשרת לאנשים כאלה לעשות מעשים איומים, בלי שיש להם כוונת מרושעות. למורטארה הייתה מטפלת נוצרית. בשלב מסוים הילד חלה והמטפלת חששה שהוא ימות ויגיע לגיהינום. מסיבה זו היא הטבילה אותו לנצרות בחשאי וללא הסכמת הוריו. לפי הלוגיקה הקתולית באופן זה הילד הפך להיות נוצרי, וכאשר נודע הדבר הוא הוצא מידי הוריו בכוח על ידי המשטרה. לא עזרו לחצים של יהודים ושל גורמים נוספים מחוץ לאיטליה - הילד לא הושב להוריו. דוקינס מראה את הבעית בסוג כזה של חשיבה - לדוגמה כיצד אקט סמלי של שפיכת מים על ראש של אדם ומלמול כמה מילים הופכת להיות דבר חשוב שמשנה את הזהות של אדם, דבר שני הוא שראשי הכנסייה ואף נוצרים קתולים רבים באותה תקופה, לא הצליחו להבין כלל את הבעיה במעשיהם. הדת אפשרה להם להצדיק מעשה נפשע של הפרדת ילד מהוריו. בעיה שלישית שדוקינס מזהה בדת בעקבות סיפור זה הוא האמונה היוקדת שדווקא האמונה והדת שלך הם הנכונות וכל השאר מוטעות. דבר זה מוביל לפטרונות – חלק מהנוצרים טענו שבעצם עשו לילד טובה, בכך שהוציאו אותו מבית יהודי , שהרי היהודים הם מיעוט נרדף ש"נושא כתם" מוסרי עקב רצח ישו.  

פרק תשע של הספר עוסק בסוגיות הנוגעות לגידול ילדים בצל הדתות. דוקינס מציין את הפרשה של חטיפת הילד אדגרדו מורטארה מידי הוריו היהודים, על ידי מוסדות נוצריים באיטליה של המאה ה-19. לפי דוקינס סיפור זה מדגים את הבעיות שיש גם בקרב דתיים מתונים - שכן הדת מאפשרת לאנשים כאלה לעשות מעשים איומים, בלי שיש להם כוונת מרושעות. למורטארה הייתה מטפלת נוצרית. בשלב מסוים הילד חלה והמטפלת חששה שהוא ימות ויגיע לגיהינום. מסיבה זו היא הטבילה אותו לנצרות בחשאי וללא הסכמת הוריו. לפי הלוגיקה הקתולית באופן זה הילד הפך להיות נוצרי, וכאשר נודע הדבר הוא הוצא מידי הוריו בכוח על ידי המשטרה. לא עזרו לחצים של יהודים ושל גורמים נוספים מחוץ לאיטליה - הילד לא הושב להוריו. דוקינס מראה את הבעית בסוג כזה של חשיבה - לדוגמה כיצד אקט סמלי של שפיכת מים על ראש של אדם ומלמול כמה מילים הופכת להיות דבר חשוב שמשנה את הזהות של אדם, דבר שני הוא שראשי הכנסייה ואף נוצרים קתולים רבים באותה תקופה, לא הצליחו להבין כלל את הבעיה במעשיהם. הדת אפשרה להם להצדיק מעשה נפשע של הפרדת ילד מהוריו. בעיה שלישית שדוקינס מזהה בדת בעקבות סיפור זה הוא האמונה היוקדת שדווקא האמונה והדת שלך הם הנכונות וכל השאר מוטעות. דבר זה מוביל לפטרונות – חלק מהנוצרים טענו שבעצם עשו לילד טובה, בכך שהוציאו אותו מבית יהודי, שהרי היהודים הם מיעוט נרדף ש"נושא כתם" מוסרי עקב רצח ישו.  

דוקינס מתייחס לפרשיות של התעללות מינית של נזירים בילדים ומקרים של אלימות פיזית של אחיות בילדות - כמו שמתואר לדוגמה בסרט "האחיות מגדלנה". לדעת דוקינס בעיה לא פחות חמורה מהתעללות מינית כזו היא דוגמאות של התעללות נפשית בגלל לדוגמה סיפורי זוועה על גיהינום המצפה לנוצרים. הוא מזכיר עדות של אשה אשר בהיותה ילדה עברה ניצול מיני בידי כומר , אבל טענה כי הדבר כמעט לא השפיע עליה, לעומת זאת היא מעידה כי היא חוותה מצוקה נפשית גדולה על רקע זה שגרמו לה להאמין בעודה ילדה קטנה כי חברתה שהייתה פרוטסטנטית ומתה כילדה, נידונה לעיוניים תמידיים באש התופת. דוקינס מביא דוגמאות לשיטות של הפחדת ילדים על ידי נוצרים כדרך לחנך אותם – לדוגמה "חדרי גיהינום".  

דוקינס מתייחס לפרשיות של התעללות מינית של נזירים בילדים ומקרים של אלימות פיזית של אחיות בילדות - כמו שמתואר לדוגמה בסרט "האחיות מגדלנה". לדעת דוקינס בעיה לא פחות חמורה מהתעללות מינית כזו היא דוגמאות של התעללות נפשית בגלל לדוגמה סיפורי זוועה על גיהינום המצפה לנוצרים. הוא מזכיר עדות של אשה אשר בהיותה ילדה עברה ניצול מיני בידי כומר, אבל טענה כי הדבר כמעט לא השפיע עליה, לעומת זאת היא מעידה כי היא חוותה מצוקה נפשית גדולה על רקע זה שגרמו לה להאמין בעודה ילדה קטנה כי חברתה שהייתה פרוטסטנטית ומתה כילדה, נידונה לעיוניים תמידיים באש התופת. דוקינס מביא דוגמאות לשיטות של הפחדת ילדים על ידי נוצרים כדרך לחנך אותם – לדוגמה "חדרי גיהינום".  

דוקינס מציין את ההמרה האוטומטית של ילדים לדת הוריהם, ומתייחס להטמעה זו הנעשית על ידי ההורים או מוסדות הדת כסוג של התעללות נפשית. דוקינס רואה את התוויות "ילד מוסלמי", או "ילד קתולי" לא הגיוניות ממש כהגדרות "ילד מרקסיסט" או "ילד אתאיסט". לטענת דוקינס, ילדים הם צעירים מדי מכדי לגבש תובנות שכאלה על היקום שסובב אותם ועל מיקום האנושות בו.  

דוקינס מציין את ההמרה האוטומטית של ילדים לדת הוריהם, ומתייחס להטמעה זו הנעשית על ידי ההורים או מוסדות הדת כסוג של התעללות נפשית. דוקינס רואה את התוויות "ילד מוסלמי", או "ילד קתולי" לא הגיוניות ממש כהגדרות "ילד מרקסיסט" או "ילד אתאיסט". לטענת דוקינס, ילדים הם צעירים מדי מכדי לגבש תובנות שכאלה על היקום שסובב אותם ועל מיקום האנושות בו.  

התאולוג [[אליסטר מקגארת']], שכתב את הספרים "דילוזיית הדוקינס" ו"האלוהים של דוקינס", טוען שדוקינס הוא בור בכל הנוגע ל[[תאולוגיה נוצרית]], ועל כן איננו ראוי לעסוק בנושאי דת ואמונה בצורה אינטליגנטית. בתגובה שאל דוקינס: "האם קראת על לפריקונולוגיה לפני שפסלת את האמונה ב[[לפריקון|לפריקונים]]?". הפילוסוף הנוצרי קיית' וארד בספרו "האם הדת מסוכנת?" טוען כנגד אמירתו של דוקינס שהדת מסוכנת לחברה, ופילוסופית המוסר מרגרט סאמרוויל ציינה שדוקינס מגזים בהתקפה שלו על הדת, במיוחד בתיאורו את תפקידה של הדת בעימותים אנושיים ופוליטיים.

התאולוג [[אליסטר מקגארת']], שכתב את הספרים "דילוזיית הדוקינס" ו"האלוהים של דוקינס", טוען שדוקינס הוא בור בכל הנוגע ל[[תאולוגיה נוצרית]], ועל כן איננו ראוי לעסוק בנושאי דת ואמונה בצורה אינטליגנטית. בתגובה שאל דוקינס: "האם קראת על לפריקונולוגיה לפני שפסלת את האמונה ב[[לפריקון|לפריקונים]]?". הפילוסוף הנוצרי קיית' וארד בספרו "האם הדת מסוכנת?" טוען כנגד אמירתו של דוקינס שהדת מסוכנת לחברה, ופילוסופית המוסר מרגרט סאמרוויל ציינה שדוקינס מגזים בהתקפה שלו על הדת, במיוחד בתיאורו את תפקידה של הדת בעימותים אנושיים ופוליטיים.

הרב ד"ר [[מיכאל אברהם]], בספרו "[[אלוהים משחק בקוביות]]" התייחס בהרחבה לספרו של דוקינס וסוקר את טיעוניו כנגד התאיזם ואת השגיאות הלוגיות שהוא מצא בהם. כמו דוקינס הוא איננו בא לעסוק באל או דת מסוימת אלא להראות את הסבירות לקיומה של ישות אלוהית. טענתו העיקרית היא שההתקפה מהמדע על הדת בכלל, והתקפתו של דוקינס את הדת על ידי ה[[אבולוציה בפרט]], נובעת מפרשנות שגויה של המדע וכשלים הנובעים מבלבול בין המישור הפילוסופי לזה המדעי. הוא כותב שדוקינס הוא אכן ביולוג מוכשר, אך חסר את המיומנות הפילוסופית הדרושה לטיפול בטיעונים הלוגיים בהם הוא עוסק. לטענתו אין כל ספק שהאבולוציה כעובדה מדעית אכן קרתה, אך הטענה שקיומה של האבולוציה מפחית את הסבירות לקיומו של אלוהים, שהיא טענה פילוסופית, היא טענה שגויה, ודווקא ההפך הוא הנכון. אברהם מביא בספרו את מה שהוא מכנה "ההוכחה מן האבולוציה לקיומו של אלוהים", וטוען שהתהליך האבולוציוני הוא כמעט בלתי אפשרי מבחינה סטטיסטית. בהנחה שכך הדבר - הדבר לא מצביעה על כך שהוא לא קרה, שהרי הוא קרה, ואנחנו הראיה החיה לכך, אלא שהעובדה שדבר כה בלתי סביר קרה היא שאמורה להצביע על קיומה של יד מכוונת. טענה זו חוזרת בעצם על טענה נפוצה על ידי בריאתנים, לפיה התהליך האבלוציוני אינו סביר כתופעה מקרית. נושא זה נידון בהרחבה על ידי דוקינס בספר [[השען העיוור]] ומוסברת גם בספר הנוכחי. דוקינס מצביע על כך שתהליך הדרגתי של אבולוציה של שיפורים הדרגתיים בשילוב הניפוי האכזרי של הברירה הטבעית הוא דווקא דבר שמוביל לסדר באופן סביר למדי.

הרב ד"ר [[מיכאל אברהם]], בספרו "[[אלוהים משחק בקוביות]]" התייחס בהרחבה לספרו של דוקינס וסוקר את טיעוניו כנגד התאיזם ואת השגיאות הלוגיות שהוא מצא בהם. כמו דוקינס הוא איננו בא לעסוק באל או דת מסוימת אלא להראות את הסבירות לקיומה של ישות אלוהית. טענתו העיקרית היא שההתקפה מהמדע על הדת בכלל, והתקפתו של דוקינס את הדת על ידי ה[[אבולוציה בפרט]], נובעת מפרשנות שגויה של המדע וכשלים הנובעים מבלבול בין המישור הפילוסופי לזה המדעי. הוא כותב שדוקינס הוא אכן ביולוג מוכשר, אך חסר את המיומנות הפילוסופית הדרושה לטיפול בטיעונים הלוגיים בהם הוא עוסק. לטענתו אין כל ספק שהאבולוציה כעובדה מדעית אכן קרתה, אך הטענה שקיומה של האבולוציה מפחית את הסבירות לקיומו של אלוהים, שהיא טענה פילוסופית, היא טענה שגויה, ודווקא ההפך הוא הנכון. אברהם מביא בספרו את מה שהוא מכנה "ההוכחה מן האבולוציה לקיומו של אלוהים", וטוען שהתהליך האבולוציוני הוא כמעט בלתי אפשרי מבחינה סטטיסטית. בהנחה שכך הדבר - הדבר לא מצביעה על כך שהוא לא קרה, שהרי הוא קרה, ואנחנו הראיה החיה לכך, אלא שהעובדה שדבר כה בלתי סביר קרה היא שאמורה להצביע על קיומה של יד מכוונת. טענה זו חוזרת בעצם על טענה נפוצה על ידי בריאתנים, לפיה התהליך האבולוציוני אינו סביר כתופעה מקרית. נושא זה נידון בהרחבה על ידי דוקינס בספר [[השען העיוור]] ומוסברת גם בספר הנוכחי. דוקינס מצביע על כך שתהליך הדרגתי של אבולוציה של שיפורים הדרגתיים בשילוב הניפוי האכזרי של הברירה הטבעית הוא דווקא דבר שמוביל לסדר באופן סביר למדי.

==ראו גם==

==ראו גם==

* רז קולר, [http://www.e-mago.co.il/Editor/hagut-2359.htm יש אלוהים? – הטעות של ריצ'רד דוקינס], באתר [[אימגו]]

* רז קולר, [http://www.e-mago.co.il/Editor/hagut-2359.htm יש אלוהים? – הטעות של ריצ'רד דוקינס], באתר [[אימגו]]

* [http://www.aish.co.il/sp/ph/48870657.html מסע הצלב האתיאיסטי], מאמר נגד ספרו של ריצ'רד דוקינס, באתר AISH

* [http://www.aish.co.il/sp/ph/48870657.html מסע הצלב האתיאיסטי], מאמר נגד ספרו של ריצ'רד דוקינס, באתר AISH

*{{ynet|[[מיכאל אברהם]]|האם איינשטיין טעה? "אלוהים משחק בקוביות"|4086098|23 ביוני 2011}}

* {{ynet|[[מיכאל אברהם]]|האם איינשטיין טעה? "אלוהים משחק בקוביות"|4086098|23 ביוני 2011}}

 

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}