שינויים

דוקינס מציין את ההמרה האוטומטית של ילדים לדת הוריהם, ומתייחס להטמעה זו הנעשית על ידי ההורים או מוסדות הדת כסוג של התעללות נפשית. דוקינס רואה את התוויות "ילד מוסלמי", או "ילד קתולי" לא הגיוניות ממש כהגדרות "ילד מרקסיסט" או "ילד אתאיסט". לטענת דוקינס, ילדים הם צעירים מדי מכדי לגבש תובנות שכאלה על היקום שסובב אותם ועל מיקום האנושות בו.  

דוקינס מציין את ההמרה האוטומטית של ילדים לדת הוריהם, ומתייחס להטמעה זו הנעשית על ידי ההורים או מוסדות הדת כסוג של התעללות נפשית. דוקינס רואה את התוויות "ילד מוסלמי", או "ילד קתולי" לא הגיוניות ממש כהגדרות "ילד מרקסיסט" או "ילד אתאיסט". לטענת דוקינס, ילדים הם צעירים מדי מכדי לגבש תובנות שכאלה על היקום שסובב אותם ועל מיקום האנושות בו.  

==פער נחוץ מאד==

==פער נחוץ מאד==

הפרק העשירי והאחרון בספר עוסק בשאלה מדוע דת, למרות חסרונותיה הרבים, ממלאת "חסר בסיסי", ומעניקה נחמה והשראה לאנשים שזקוקים לה. לדברי דוקינס, צרכים אלה ממולאים בצורה טובה יותר בדרכים "לא דתיות" כגון [[פילוסופיה]] או מדע. הוא טוען שהשקפת עולם אתאיסטית היא מלאה, מעניקה משמעות, ומרוממת נפש יותר מכל דת, על כלל "תשובותיה" הבלתי מתקבלות על הדעת למסתורי החיים.

הפרק העשירי והאחרון בספר עוסק בשאלה מדוע דת, למרות החסרונות הרבים שדוקינס זיהה בה, ממלאת "תפקיד בסיסי" בחברות אנושיות ולפי תפישתו גם מעניקה נחמה והשראה לאנשים שזקוקים לה.{{ש}}

לדברי דוקינס, צרכים אלה ממולאים בצורה טובה יותר בדרכים "לא דתיות" כגון [[פילוסופיה]] או מדע. הוא טען שהשקפת עולם אתאיסטית היא מלאה, מעניקה משמעות, ומרוממת נפש יותר מכל דת, על כלל תשובותיה הבלתי מתקבלות על דעתו למסתורי החיים.

==ביקורת על הספר==

==ביקורת על הספר==