שורה 76: |
שורה 76: |
| [[קובץ:Portrait of Robert Herman Koch (1843 - 1910) Wellcome M0000731.jpg|ממוזער|120px|רוברט קוך, ממובילי [[המהפכה המיקרוביולוגית]] במאה ה-19]] | | [[קובץ:Portrait of Robert Herman Koch (1843 - 1910) Wellcome M0000731.jpg|ממוזער|120px|רוברט קוך, ממובילי [[המהפכה המיקרוביולוגית]] במאה ה-19]] |
| * 1876 - '''רוברט קוך''' מציג ראיות חזקות על ידי סדרת ניסויים בעכברים, לקשר בין חיידקים לבין מחלות האדם, במקרה של חיידקי הגחלת (אנטראקס). הדבר גורם לפרסומו ולהד משמעותי בקהילת החוקרים הביולוגים. | | * 1876 - '''רוברט קוך''' מציג ראיות חזקות על ידי סדרת ניסויים בעכברים, לקשר בין חיידקים לבין מחלות האדם, במקרה של חיידקי הגחלת (אנטראקס). הדבר גורם לפרסומו ולהד משמעותי בקהילת החוקרים הביולוגים. |
− | * 1882 - קוך מוצא את '''חיידקי השחפת'''. פרסום עולמי לקוך, מהפכה בעולם הרפואה בהבנת הסיבות למחלות זיהומיות, ותחילה של קבלה הולכת וגדלה של '''[[תאוריית החיידקים כגורמי מחלות]]'''. דבר המביא בהמשך לזיהוי עוד ועוד פתוגנים כגורמי מחלות, וביכולת ללחום בגורם המוות העיקרי (עד למאה ה-20 - מחלות מדבקות) מהפכה עצומה בתחום הרפואה והתקדמות עצומה בביסוס הרפואה על מיקרו-ביולוגיה. | + | * 1882 - קוך מוצא את '''חיידקי השחפת'''. פרסום עולמי לקוך, מהפכה בעולם הרפואה בהבנת הסיבות למחלות זיהומיות, קבלה הולכת וגדלה של '''[[תאוריית החיידקים כגורמי מחלות]]''' שתלך ותגבר במהלך עשר השנים הבאות. הדבר המביא בהמשך לזיהוי עוד ועוד פתוגנים כגורמי מחלות, וביכולת ללחום בגורם המוות העיקרי (עד למאה ה-20 - מחלות מדבקות) מהפכה עצומה בתחום הרפואה והתקדמות עצומה בביסוס הרפואה על מיקרו-ביולוגיה. |
| * 1884 - פרסום '''"העיקרים של קוך"''' ארבעה קריטריונים שנועדו לקבוע קשר סיבתי בין גורם מיקרוביאלי למחלה כלשהי או לשינוי מטבולי/פיזיולוגי אחר. בנוסף קוך פיתח שיטות מחקר נוספות כמו צביעת חיידקים, יכולת בידוד חיידקים מסוגים שונים על ידי גידולם על מצע מוצק למחצה - תפוחי אדמה ואחר מצע אגר. המשך הגילויים של חיידקים ולפעמים גם גורמי מחלות ביניהם כלבת, קדחת צהובה, בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. | | * 1884 - פרסום '''"העיקרים של קוך"''' ארבעה קריטריונים שנועדו לקבוע קשר סיבתי בין גורם מיקרוביאלי למחלה כלשהי או לשינוי מטבולי/פיזיולוגי אחר. בנוסף קוך פיתח שיטות מחקר נוספות כמו צביעת חיידקים, יכולת בידוד חיידקים מסוגים שונים על ידי גידולם על מצע מוצק למחצה - תפוחי אדמה ואחר מצע אגר. המשך הגילויים של חיידקים ולפעמים גם גורמי מחלות ביניהם כלבת, קדחת צהובה, בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. |
| * 1889 - החוקר האמריקאי '''תאובלד סמית''' (Theobald Smith) הצליח להראות כי קדחת הבקר הטקסנית (Babesiosis) מועברת על ידי קרציות. זו הפעם הראשונה שבה מצאו מחלה שמועברת לבעלי חיים גדולים על ידי חרקים. הדבר מוביל בהמשך לגילוי חיידקים של מחלת השנה, מלריה, קדחת צהובה ועוד מחלות בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. | | * 1889 - החוקר האמריקאי '''תאובלד סמית''' (Theobald Smith) הצליח להראות כי קדחת הבקר הטקסנית (Babesiosis) מועברת על ידי קרציות. זו הפעם הראשונה שבה מצאו מחלה שמועברת לבעלי חיים גדולים על ידי חרקים. הדבר מוביל בהמשך לגילוי חיידקים של מחלת השנה, מלריה, קדחת צהובה ועוד מחלות בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. |