שינויים

* 1847 - הרופא '''איגנץ זמלווייס''' גילה כי רחצת ידיים בחומר מחטא בבתי יולדות מקטינה מאוד את הידבקות היולדות באלח דם (מחלה שכונתה באותה תקופה "קדחת הלידה" ונחשבה לקטלנית), וכונה בעקבות זאת "מציל האמהות". השערתו של זמלווייס לא הייתה פופולרית, שכן לא נתמכה על ידי התאוריות המדעיות דאז, ורמזה לקשר בין קדחת הלידה ובין גופות, רעיון שנתפס כדתי וכאמונה טפלה.  ב-1848 זמלווייס דרש לחטא את כל המכשירים שהסתייעו בהם בלידה, ובכך העלים לגמרי את קדחת הלידה ממחלקתו. למרות ההצלחה הדרמטית סירב זמלווייס לפרסם את שיטתו בכתובים, ופרדיננד פון אברה פרסם בשמו שני מאמרים, שלא זכו לתמיכה רבה למרות התרשמותם של הרופאים הבכירים בווינה. ב-1861 פרסם זמלווייס את תגליתו בספרו "Die Ätiologie, der Begriff und die Prophylaxis des Kindbettfiebers" ("קדחת הלידה - אטיולוגיה, עקרונות וטיפול מונע"), ושלח עותקים ממנו לרופאים בגרמניה, בצרפת ובאנגליה. מספר ביקורות צוננות גרמו לו לפרסם מכתבים בעיתונות, שלא סייעו לרעיונותיו להתקבל. דחיית הממסד הרפואי את ממצאיו של זמלווייס גרמה, במחדל, למותן של אלפי אמהות צעירות. הפרשה הפכה לדוגמה למצב שבו האינרציה של אנשי המקצוע הבכירים גורמת להאטת ההתפתחות המדעית.  

* 1847 - הרופא '''איגנץ זמלווייס''' גילה כי רחצת ידיים בחומר מחטא בבתי יולדות מקטינה מאוד את הידבקות היולדות באלח דם (מחלה שכונתה באותה תקופה "קדחת הלידה" ונחשבה לקטלנית), וכונה בעקבות זאת "מציל האמהות". השערתו של זמלווייס לא הייתה פופולרית, שכן לא נתמכה על ידי התאוריות המדעיות דאז, ורמזה לקשר בין קדחת הלידה ובין גופות, רעיון שנתפס כדתי וכאמונה טפלה.  ב-1848 זמלווייס דרש לחטא את כל המכשירים שהסתייעו בהם בלידה, ובכך העלים לגמרי את קדחת הלידה ממחלקתו. למרות ההצלחה הדרמטית סירב זמלווייס לפרסם את שיטתו בכתובים, ופרדיננד פון אברה פרסם בשמו שני מאמרים, שלא זכו לתמיכה רבה למרות התרשמותם של הרופאים הבכירים בווינה. ב-1861 פרסם זמלווייס את תגליתו בספרו "Die Ätiologie, der Begriff und die Prophylaxis des Kindbettfiebers" ("קדחת הלידה - אטיולוגיה, עקרונות וטיפול מונע"), ושלח עותקים ממנו לרופאים בגרמניה, בצרפת ובאנגליה. מספר ביקורות צוננות גרמו לו לפרסם מכתבים בעיתונות, שלא סייעו לרעיונותיו להתקבל. דחיית הממסד הרפואי את ממצאיו של זמלווייס גרמה, במחדל, למותן של אלפי אמהות צעירות. הפרשה הפכה לדוגמה למצב שבו האינרציה של אנשי המקצוע הבכירים גורמת להאטת ההתפתחות המדעית.  

* 1848 - [[אביב העמים]] - גל של התקוממויות ומהפכות לאומיות באירופה כנגד המלוכנים. בטווח הקצר מהלך זה נכשל. בטווח הארוך, אביב העמים גורר שינויים מהלך המחצית השנייה של המאה ה-19.

* 1848 - [[אביב העמים]] - גל של התקוממויות ומהפכות לאומיות באירופה כנגד המלוכנים. בטווח הקצר מהלך זה נכשל. בטווח הארוך, אביב העמים גורר שינויים מהלך המחצית השנייה של המאה ה-19.

* 1856-1854 '''לואי פסטר''' נוחל ניצחונות בלוחמה במחלות חקלאיות בתחומים כמו סלק סוכר, גידול תולעי משי, ויין. הדבר מדגים בפני הציבור הרחב את כוחה של המיקרוביולוגיה, ונותן אישושים לטענות של פסטר בויכוח על '''[[תאוריית החיידקים כגורמי מחלות]]'''.  

* 1856-1854 '''לואי פסטר''' נוחל ניצחונות בלוחמה במחלות חקלאיות בתחומים כמו סלק סוכר, גידול תולעי משי, ויין. הדבר מדגים בפני הציבור הרחב את כוחה של המיקרוביולוגיה, ומתחיל לבסס את '''[[תאוריית החיידקים כגורמי מחלות]]'''. תאוריה זו מתחרה עם התאוריה של הרופא היווני קלאודיוס גלנוס, תאוריית מיאזמה - לפיה "אוויר מזוהם" (למשל אדים רעילים) הם הגורם המרכזי לרוב המחלות.  

* 1859 - '''[[צ'ארלס דרווין]]''' מוציא לאור את הספר '''"[[מוצא המינים]]"''' ("על מוצא המינים בדרך הברירה הטבעית, או השתמרותם של גזעים מועדפים במאבק לחיים"). שבו הוא מפתח את [[תאוריית האבולוציה]].

* 1859 - '''[[צ'ארלס דרווין]]''' מוציא לאור את הספר '''"[[מוצא המינים]]"''' ("על מוצא המינים בדרך הברירה הטבעית, או השתמרותם של גזעים מועדפים במאבק לחיים"). שבו הוא מפתח את [[תאוריית האבולוציה]].

[[קובץ:Charles Darwin portrain by John Collier, 1883 copy.jpg|ממוזער|150px|תמונת דיוקן של צ'ארלס דארוויון, 1883]]

[[קובץ:Charles Darwin portrain by John Collier, 1883 copy.jpg|ממוזער|150px|תמונת דיוקן של צ'ארלס דארוויון, 1883]]

* 1864 - הפיזיקאי '''ג'יימס קלרק מקסוול''' מציג בפני החברה המלכותית את '''משוואות מקסוול'''. משוואות אלה (בתחילה 20 משוואות ובמהמשך הן צומצמו לארבע משוואות) מסבירות את הקשר בין השדה החשמלי והשדה המגנטי ואת הקשר ביניהם לבין מקורותיהם, צפיפות המטען וצפיפות הזרם בהתאמה. באמצעות משוואות אלה ניתן להראות גם כי האור הוא גל אלקטרומגנטי, ואף לגזור את משוואת הגל האלקטרומגנטי. ארבע משוואות מקסוול הן חוק גאוס, חוק גאוס למגנטיות, חוק פאראדיי וחוק אמפר (עם תיקון מקסוול). עם המשוואה של כוח לורנץ, משוואות מקסוול מהוות תיאור מתמטי שלם של חוקי תורת החשמל והמגנטיות הקלאסית. המשך התפתחות '''תורת החשמל''', המגנטיות והאלקרטומגנטיה במהלך המאה ה-19

* 1864 - הפיזיקאי '''ג'יימס קלרק מקסוול''' מציג בפני החברה המלכותית את '''משוואות מקסוול'''. משוואות אלה (בתחילה 20 משוואות ובמהמשך הן צומצמו לארבע משוואות) מסבירות את הקשר בין השדה החשמלי והשדה המגנטי ואת הקשר ביניהם לבין מקורותיהם, צפיפות המטען וצפיפות הזרם בהתאמה. באמצעות משוואות אלה ניתן להראות גם כי האור הוא גל אלקטרומגנטי, ואף לגזור את משוואת הגל האלקטרומגנטי. ארבע משוואות מקסוול הן חוק גאוס, חוק גאוס למגנטיות, חוק פאראדיי וחוק אמפר (עם תיקון מקסוול). עם המשוואה של כוח לורנץ, משוואות מקסוול מהוות תיאור מתמטי שלם של חוקי תורת החשמל והמגנטיות הקלאסית. המשך התפתחות '''תורת החשמל''', המגנטיות והאלקרטומגנטיקה במהלך המאה ה-19

* 1866 - הביולוג הגרמני '''ארנסט הקל''' מגדיר את המונח "[[אקולוגיה]]" כ"תחום מדע העוסק ביחסי גומלין בין יצורים לסביבתם". הוא ראה באקולוגיה תחום הקשור המיוחד לבוטניקה ולזואולוגיה, והוא התייחס לתורת האבולוציה של צ'ארלס דרווין כבסיס לפיתוח התחום.

* 1866 - הביולוג הגרמני '''ארנסט הקל''' מגדיר את המונח "[[אקולוגיה]]" כ"תחום מדע העוסק ביחסי גומלין בין יצורים לסביבתם". הוא ראה באקולוגיה תחום הקשור המיוחד לבוטניקה ולזואולוגיה, והוא התייחס לתורת האבולוציה של צ'ארלס דרווין כבסיס לפיתוח התחום.

* 1867 - המהנדס הכימי והיזם '''אלפרד נובל''' ממציא את ה'''דינמיט''' חומר נפץ בטוח. מכירת הדינמיט יחד עם המצאות נוספות הפכו את נובל למיליונר. נובל המציא את הדינמיט למטרות הנדסיות כמו כריית מנהרות לרכבות, סכירת נהרות, יצירת שבילים וכו'. עד מהרה החל שימוש צבאי בהמצאה לשם ייצור פצצות וכו' והדבר גרם מוות בקנה מידה רחב. כשגילה זאת נובל הוא נכנס ל[[דיכאון]] ממנו סבל עד מותו. בשנים האחרונות לחייו יצר נובל את קרן '''פרס נובל''' - פרס המוענק מדי שנה לאנשים בתחומים שונים על המצאה ייחודית או תרומה לאנושות. נובל ראה ביצירת הקרן מעין "מחילה" על הנזקים שגרם לאנושות. נובל, שהיה רווק ולא היו לו צאצאים, הורה בצוואתו להשקיע 94% מכספו (מוערך כיום במעל 100 מיליון דולר) בקרן שתעניק מדי שנה - מתשואת הריבית של השקעה סולידית - 5 פרסים לאנשים חלוציים בתחומים: פיזיקה, כימיה, פיזיולוגיה ורפואה, ספרות ושלום. פרס נובל הוענק לראשונה בשנת 1901, ועד היום ממשיכה הקרן להעניק פרסים למדענים ואישים שתרמו למדע או לטובת האנושות.  

* 1867 - המהנדס הכימי והיזם '''אלפרד נובל''' ממציא את ה'''דינמיט''' חומר נפץ בטוח. מכירת הדינמיט יחד עם המצאות נוספות הפכו את נובל למיליונר. נובל המציא את הדינמיט למטרות הנדסיות כמו כריית מנהרות לרכבות, סכירת נהרות, יצירת שבילים וכו'. עד מהרה החל שימוש צבאי בהמצאה לשם ייצור פצצות וכו' והדבר גרם מוות בקנה מידה רחב. כשגילה זאת נובל הוא נכנס ל[[דיכאון]] ממנו סבל עד מותו. בשנים האחרונות לחייו יצר נובל את קרן '''פרס נובל''' - פרס המוענק מדי שנה לאנשים בתחומים שונים על המצאה ייחודית או תרומה לאנושות. נובל ראה ביצירת הקרן מעין "מחילה" על הנזקים שגרם לאנושות. נובל, שהיה רווק ולא היו לו צאצאים, הורה בצוואתו להשקיע 94% מכספו (מוערך כיום במעל 100 מיליון דולר) בקרן שתעניק מדי שנה - מתשואת הריבית של השקעה סולידית - 5 פרסים לאנשים חלוציים בתחומים: פיזיקה, כימיה, פיזיולוגיה ורפואה, ספרות ושלום. פרס נובל הוענק לראשונה בשנת 1901, ועד היום ממשיכה הקרן להעניק פרסים למדענים ואישים שתרמו למדע או לטובת האנושות.  

[[קובץ:Portrait of Robert Herman Koch (1843 - 1910) Wellcome M0000731.jpg|ממוזער|120px|רוברט קוך, ממובילי [[המהפכה המיקרוביולוגית]] במאה ה-19]]

[[קובץ:Portrait of Robert Herman Koch (1843 - 1910) Wellcome M0000731.jpg|ממוזער|120px|רוברט קוך, ממובילי [[המהפכה המיקרוביולוגית]] במאה ה-19]]

* 1876 - '''רוברט קוך''' מציג ראיות חזקות על ידי סדרת ניסויים בעכברים, לקשר בין חיידקים לבין מחלות האדם, במקרה של חיידקי הגחלת (אנטראקס). הדבר גורם לפרסומו ולהד משמעותי בקהילת החוקרים הביולוגים.

* 1876 - '''רוברט קוך''' מציג ראיות חזקות על ידי סדרת ניסויים בעכברים, לקשר בין חיידקים לבין מחלות האדם, במקרה של חיידקי הגחלת (אנטראקס). הדבר גורם לפרסומו ולהד משמעותי בקהילת החוקרים הביולוגים.

* 1882 - קוך מוצא את '''חיידקי השחפת'''. פרסום עולמי לקוך, מהפכה בעולם הרפואה בהבנת הסיבות למחלות זיהומיות, קבלה הולכת וגדלה של '''[[תאוריית החיידקים כגורמי מחלות]]''' שתלך ותגבר במהלך עשר השנים הבאות. הדבר המביא בהמשך לזיהוי עוד ועוד פתוגנים כגורמי מחלות, וביכולת ללחום בגורם המוות העיקרי (עד למאה ה-20 - מחלות מדבקות) מהפכה עצומה בתחום הרפואה והתקדמות עצומה בביסוס הרפואה על מיקרו-ביולוגיה.

* 1882 - קוך מוצא את '''חיידקי השחפת'''. פרסום עולמי לקוך, מהפכה בעולם הרפואה בהבנת הסיבות למחלות זיהומיות, קבלה הולכת וגדלה של '''[[תאוריית החיידקים כגורמי מחלות]]''' שתלך ותגבר במהלך עשר השנים הבאות. הדבר המביא בהמשך לזיהוי עוד ועוד פתוגנים כגורמי מחלות, וביכולת ללחום בגורם המוות העיקרי (עד למאה ה-20 - מחלות מדבקות) מהפכה עצומה בתחום הרפואה והתקדמות עצומה בביסוס הרפואה על מיקרו-ביולוגיה. החל מתקופה זו יש ירידה משמעותית ומתמשכת בתמותת תינוקות מתחת לגיל 5, במדינות אירופה המערביות, דבר שגורם לעליה מתמדת ודרמטית ב[[תוחלת החיים]]. תהליך זה מגיע למדינות נוספות עם התקדמות המדע והטכנולוגיה.  

* 1884 - פרסום '''"העיקרים של קוך"''' ארבעה קריטריונים שנועדו לקבוע קשר סיבתי בין גורם מיקרוביאלי למחלה כלשהי או לשינוי מטבולי/פיזיולוגי אחר. בנוסף קוך פיתח שיטות מחקר נוספות כמו צביעת חיידקים, יכולת בידוד חיידקים מסוגים שונים על ידי גידולם על מצע מוצק למחצה - תפוחי אדמה ואחר מצע אגר. המשך הגילויים של חיידקים ולפעמים גם גורמי מחלות ביניהם כלבת, קדחת צהובה, בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.

* 1884 - פרסום '''"העיקרים של קוך"''' ארבעה קריטריונים שנועדו לקבוע קשר סיבתי בין גורם מיקרוביאלי למחלה כלשהי או לשינוי מטבולי/פיזיולוגי אחר. בנוסף קוך פיתח שיטות מחקר נוספות כמו צביעת חיידקים, יכולת בידוד חיידקים מסוגים שונים על ידי גידולם על מצע מוצק למחצה - תפוחי אדמה ואחר מצע אגר. המשך הגילויים של חיידקים ולפעמים גם גורמי מחלות ביניהם כלבת, קדחת צהובה, בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.

* 1889 - החוקר האמריקאי '''תאובלד סמית''' (Theobald Smith) הצליח להראות כי קדחת הבקר הטקסנית (Babesiosis) מועברת על ידי קרציות. זו הפעם הראשונה שבה מצאו מחלה שמועברת לבעלי חיים גדולים על ידי חרקים. הדבר מוביל בהמשך לגילוי חיידקים של מחלת השנה, מלריה, קדחת צהובה ועוד מחלות בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.

* 1889 - החוקר האמריקאי '''תאובלד סמית''' (Theobald Smith) הצליח להראות כי קדחת הבקר הטקסנית (Babesiosis) מועברת על ידי קרציות. זו הפעם הראשונה שבה מצאו מחלה שמועברת לבעלי חיים גדולים על ידי חרקים. הדבר מוביל בהמשך לגילוי חיידקים של מחלת השנה, מלריה, קדחת צהובה ועוד מחלות בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.