שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2 בתים ,  11:38, 24 ביוני 2019
מ
החלפת טקסט – "מאד," ב־"מאוד,"
שורה 25: שורה 25:     
===מגבלות אופטימליות התנאים ואיכות השטח החקלאי===
 
===מגבלות אופטימליות התנאים ואיכות השטח החקלאי===
כדי לקבל את כמות המזון הכוללת, צריך לכאורה לכפול את ההספק או הפריון של שטח חקלאי בכמות השטח החקלאי. למעשה יש מגבלה נוספת היות וכדי להגיע לפריון מקסימלי יש צורך תמיד בתנאים מסויימים מאד, והגעה לתנאים אלה בכל השטח היא לא אפשרית או דורשת השקעה נוספת של אנרגיה. השטח החקלאי הוא הטרוגני. לדוגמה הספק אור השמש הוא מקסימלי בשטח הנמצא בזנית (קרני השמש פוגעות בכדור הארץ בזווית ישרה) בכל מקום אחר ההספק הוא בהכרח נמוך יותר. מגבלות אחרות נוגעות להספקת מים, לכמות שעות האור ביום, לזמינות של חומרי הזנה ועוד. לכן תמיד יהיו שטחים בעלי פריון נמוך יותר מהפריון המקסימלי והגדלת הפריון שלהם תדרוש עוד משאבים. באופן טבעי בדרך כלל קודם כל מעבדים את השטחים בעלי הפריון הטבעי הגבוה ורק לאחר מכן פונים לעבד שטחים פחות פוריים שצריך להשקיע בהם יותר כסף ואנרגיה והם מניבים פחות.   
+
כדי לקבל את כמות המזון הכוללת, צריך לכאורה לכפול את ההספק או הפריון של שטח חקלאי בכמות השטח החקלאי. למעשה יש מגבלה נוספת היות וכדי להגיע לפריון מקסימלי יש צורך תמיד בתנאים מסויימים מאוד, והגעה לתנאים אלה בכל השטח היא לא אפשרית או דורשת השקעה נוספת של אנרגיה. השטח החקלאי הוא הטרוגני. לדוגמה הספק אור השמש הוא מקסימלי בשטח הנמצא בזנית (קרני השמש פוגעות בכדור הארץ בזווית ישרה) בכל מקום אחר ההספק הוא בהכרח נמוך יותר. מגבלות אחרות נוגעות להספקת מים, לכמות שעות האור ביום, לזמינות של חומרי הזנה ועוד. לכן תמיד יהיו שטחים בעלי פריון נמוך יותר מהפריון המקסימלי והגדלת הפריון שלהם תדרוש עוד משאבים. באופן טבעי בדרך כלל קודם כל מעבדים את השטחים בעלי הפריון הטבעי הגבוה ורק לאחר מכן פונים לעבד שטחים פחות פוריים שצריך להשקיע בהם יותר כסף ואנרגיה והם מניבים פחות.   
    
השטח המירבי הנתון לנו כיום הוא שטחו של כדור הארץ כולו. שטח מצומצם יותר וראלי יותר הוא השטח היבשתי ומזה, רק [[שימושי קרקע|השטחים המתאימים לשמש לחקלאות]] - בשל מגבלות קרקע, אקלים ועוד. בעקרון ניתן להגדיל את השטח בצורה משמעותית - עד כדי [[כדור דייסון]] - אבל הגדלה כזו היא בגדר מדע בדיוני פרוע עם בעיות תאורטיות קשות. אפשרות תאורטית נוספת להגדיל את השטח היא גידול מזון סביב שמשות אחרות. גם כאן יש מגבלות תאורטית קשות (כמו כמות אנרגיה עצומה לשם שינוע הסחורה, זמני טיסה של מאות אלפי שנים לכל כיוון).  גם גידול מתון יותר של השטח מחוץ לשטחו של כדור הארץ (כמו גידול גידולים על אסטרואידים, על הירח או על מאדים) הוא אופציה יקרה מאוד ולא ריאלית כיום - זול הרבה יותר לטפל במגבלות מעשיות אחרות כמו לדוגמה זיהום מים או זיהום אוויר שפוגעי ביבולים.
 
השטח המירבי הנתון לנו כיום הוא שטחו של כדור הארץ כולו. שטח מצומצם יותר וראלי יותר הוא השטח היבשתי ומזה, רק [[שימושי קרקע|השטחים המתאימים לשמש לחקלאות]] - בשל מגבלות קרקע, אקלים ועוד. בעקרון ניתן להגדיל את השטח בצורה משמעותית - עד כדי [[כדור דייסון]] - אבל הגדלה כזו היא בגדר מדע בדיוני פרוע עם בעיות תאורטיות קשות. אפשרות תאורטית נוספת להגדיל את השטח היא גידול מזון סביב שמשות אחרות. גם כאן יש מגבלות תאורטית קשות (כמו כמות אנרגיה עצומה לשם שינוע הסחורה, זמני טיסה של מאות אלפי שנים לכל כיוון).  גם גידול מתון יותר של השטח מחוץ לשטחו של כדור הארץ (כמו גידול גידולים על אסטרואידים, על הירח או על מאדים) הוא אופציה יקרה מאוד ולא ריאלית כיום - זול הרבה יותר לטפל במגבלות מעשיות אחרות כמו לדוגמה זיהום מים או זיהום אוויר שפוגעי ביבולים.

תפריט ניווט