− | בשנים 1961 עד 1985, ניתן לראות עליה ממוצעת של 13% בפריון על פני 5 שנים. בשנים 1986 עד 2000 רואים עליה ממוצעת בפריון של 10% בחמש שנים, ואילו בתקופה של 2000 עד 2016 הפריון בכל חמש שנים עלה בממוצע 2%. במונחים של גידול פריון ממוצע בשנה: בין 1961 ל- 1985 יש גידול שנתי ממוצע של 4.3%, עד לשנת 2000 הפריון גדל בממוצע ב 1.6% בשנה, ואילו משנת 2000 ועד 2016 הפריון גדל בקצב שנתי ממוצע של 0.3% - פחות מאשר עשירית מהגידול השנתי הממוצע בפריון במהלך 25 השנים הראשונות. | + | בשנים 1961 עד 1985, ניתן לראות עליה ממוצעת של 13% בפריון על פני 5 שנים. בשנים 1986 עד 2000 רואים עליה ממוצעת בפריון של 10% בחמש שנים, ואילו בתקופה של 2000 עד 2016 הפריון בכל חמש שנים עלה בממוצע 2%. במונחים של גידול פריון ממוצע בשנה: בין 1961 ל- 1985 יש גידול שנתי ממוצע של 4.3%, עד לשנת 2000 הפריון גדל בממוצע ב-1.6% בשנה, ואילו משנת 2000 ועד 2016 הפריון גדל בקצב שנתי ממוצע של 0.3% - פחות מאשר עשירית מהגידול השנתי הממוצע בפריון במהלך 25 השנים הראשונות. |
| היבט נוסף הוא שהפריון ב[[מדינות עניות]] כמו [[הודו]] עבר מזמן את הפריון בחלק מהמדינות העשירות כמו ארצות הברית ואוסטרליה. דבר זה מצביע על כך שלפחות בחלק מהמקומות בעולם - במדינות עשירות כמו ארצות הברית ואוסטרליה - תנאי גידול לא נוחים לחיטה או גורמים אחרים כמו מחסור במים, מהווים חסם גדול יותר יחסית לחסמים אחרים כמון גישה ל[[הון תעשייתי]] או [[שינוי טכנולוגי|שכלולים בטכנולוגיה]]. [[הודו]] [[עוני|ענייה]] בהרבה מאוסטרליה, אבל היא הצליחה להשיג את הפריון באוסטרליה כבר בסוף שנות ה-60. מאז 1979 הפריון באוסטרליה ובהודו המשיך לגדול, אבל חרף היתרון של האוסטרלים בגישה למשאבים, [[הון תעשייתי]], [[הון אנושי]], מחקר חקלאי, ושימוש בטכנולוגיות כמו [[דשן כימי]], טרקטורים, חומרי הדברה, הנדסה גנטית ועוד, האוסטרלים לא הצליחו להגיע לפריון של ההודים מאז שנה זו. מגמה דומה מתרחשת כיום בין הודו לבין ארצות הברית.{{הערה|1=ראו פרוט בגרף הבא [[:קובץ:Wheat yield.PNG]]}} | | היבט נוסף הוא שהפריון ב[[מדינות עניות]] כמו [[הודו]] עבר מזמן את הפריון בחלק מהמדינות העשירות כמו ארצות הברית ואוסטרליה. דבר זה מצביע על כך שלפחות בחלק מהמקומות בעולם - במדינות עשירות כמו ארצות הברית ואוסטרליה - תנאי גידול לא נוחים לחיטה או גורמים אחרים כמו מחסור במים, מהווים חסם גדול יותר יחסית לחסמים אחרים כמון גישה ל[[הון תעשייתי]] או [[שינוי טכנולוגי|שכלולים בטכנולוגיה]]. [[הודו]] [[עוני|ענייה]] בהרבה מאוסטרליה, אבל היא הצליחה להשיג את הפריון באוסטרליה כבר בסוף שנות ה-60. מאז 1979 הפריון באוסטרליה ובהודו המשיך לגדול, אבל חרף היתרון של האוסטרלים בגישה למשאבים, [[הון תעשייתי]], [[הון אנושי]], מחקר חקלאי, ושימוש בטכנולוגיות כמו [[דשן כימי]], טרקטורים, חומרי הדברה, הנדסה גנטית ועוד, האוסטרלים לא הצליחו להגיע לפריון של ההודים מאז שנה זו. מגמה דומה מתרחשת כיום בין הודו לבין ארצות הברית.{{הערה|1=ראו פרוט בגרף הבא [[:קובץ:Wheat yield.PNG]]}} |