שינויים

בספר "[[האמת על באמת]]" מדגים הכלכלן ההתנהגותי [[דן אריאלי]] כי הגישה הרציונלית לא עובדת בצורה טובה. לפי גישה זו חומרת הענישה, גודל הפרס ממעשה הרמייה או הפשיעה והסיכוי שיתפסו אותך הם משתנים חשובים במניעת הפשיעה. אריאלי מדגים כי על רוב האנשים פרמטרים אלה אינם רלוונטיים לפחות לסוגי ה"עבירות" שהוא חקר. לעומת זאת משתנה שכן משפיע על התנהגות מוסרית של אנשים או התנהגות לא מוסרית מושפע מהיכולת של אנשים לראות את עצמם כבני אדם מוסריים, גם כאשר הם מרמים או גורמים לפגיעה אפשרית במישהו. דבר זה נכון לגבי כ-90% מהציבור - כאשר יש קצוות של אנשים - כאלה שלא ירמו לעולם וכאלה שירמו גם בתנאים קשים.

בספר "[[האמת על באמת]]" מדגים הכלכלן ההתנהגותי [[דן אריאלי]] כי הגישה הרציונלית לא עובדת בצורה טובה. לפי גישה זו חומרת הענישה, גודל הפרס ממעשה הרמייה או הפשיעה והסיכוי שיתפסו אותך הם משתנים חשובים במניעת הפשיעה. אריאלי מדגים כי על רוב האנשים פרמטרים אלה אינם רלוונטיים לפחות לסוגי ה"עבירות" שהוא חקר. לעומת זאת משתנה שכן משפיע על התנהגות מוסרית של אנשים או התנהגות לא מוסרית מושפע מהיכולת של אנשים לראות את עצמם כבני אדם מוסריים, גם כאשר הם מרמים או גורמים לפגיעה אפשרית במישהו. דבר זה נכון לגבי כ-90% מהציבור - כאשר יש קצוות של אנשים - כאלה שלא ירמו לעולם וכאלה שירמו גם בתנאים קשים.

==דוגמאות==

==דוגמאות למניעת פשיעה==

דוגמאות למניעת פשיעה הן:  

דוגמאות למניעת פשיעה הן:  

* '''אי-הפללה או לגליזציה של סמים קלים''' - כמו מריחואנה - מתוך התפיסה שצרכנים של סמים כאלה לא גורמים נזקים חמורים לאנשים סביבם. ולכן ענישה פלילית היא מיותרת ואף מזיקה.  

* '''אי-הפללה או לגליזציה של סמים קלים''' - כמו מריחואנה - מתוך התפיסה שצרכנים של סמים כאלה לא גורמים נזקים חמורים לאנשים סביבם. ולכן ענישה פלילית היא מיותרת ואף מזיקה.  

* '''[[מניעת פשיעה באמצעות תכנון סביבתי]]''' - גישה רב-תחומית לקטנת כמות התנהגות קרימינלית על ידי תכנון עירוני סביבתי. הגישה מסתמכת על היכולת להשפיע על החלטות שמקבל התוקפן לפני ביצוע של מעשה פלילי. לדוגמה חזיתות של חנויות שפונות אל הרחוב יוצרות מרחב "ציבורי-פרטי" שבו בעל החנות וכן הקונים שלו מונעים הזנחה של הרחוב לפני החנות. הספקת שפע של חלונות ומרפסות שפונים לרחוב מגדילים את הסיכוי לעדי ראיה ומפחיתים רצון לבצע ברחוב פשיעה ועוד.  

* '''[[מניעת פשיעה באמצעות תכנון סביבתי]]''' - גישה רב-תחומית לקטנת כמות התנהגות קרימינלית על ידי תכנון עירוני סביבתי. הגישה מסתמכת על היכולת להשפיע על החלטות שמקבל התוקפן לפני ביצוע של מעשה פלילי. לדוגמה חזיתות של חנויות שפונות אל הרחוב יוצרות מרחב "ציבורי-פרטי" שבו בעל החנות וכן הקונים שלו מונעים הזנחה של הרחוב לפני החנות. הספקת שפע של חלונות ומרפסות שפונים לרחוב מגדילים את הסיכוי לעדי ראיה ומפחיתים רצון לבצע ברחוב פשיעה ועוד.  

* '''מניעת אלימות במשפחה''' תפיסה לפיה [[רצח נשים בידי בני זוג וקרובי משפחה]] לא נובעת רק מתוך תפיסות שמרניות ופטריאכליות (שמתקיימת בחלק מהרציחות) אלא גם על כתופעת קצה של תופעה רחבה יותר והיא [[אלימות במשפחה בין בני זוג]] - אלימות שכוללת קללות, איומים, התעללות נפשית וכו'. הטענה היא שאלימות זו יכולה להיות מוזנת על ידי שני בני הזוג והיא אינה נחלתם של גברים בלבד. כדי למנוע סוג כזה של רציחות יש להתייחס בצורה כוללנית יותר לתופעה ולא רק לסופה.

* '''מניעת אלימות במשפחה''' תפיסה לפיה [[רצח נשים בידי בני זוג וקרובי משפחה]] לא נובעת רק מתוך תפיסות שמרניות ופטריאכליות (שמתקיימת בחלק מהרציחות) אלא גם על כתופעת קצה של תופעה רחבה יותר והיא [[אלימות במשפחה בין בני זוג]] - אלימות שכוללת קללות, איומים, התעללות נפשית וכו'. הטענה היא שאלימות זו יכולה להיות מוזנת על ידי שני בני הזוג והיא אינה נחלתם של גברים בלבד. כדי למנוע סוג כזה של רציחות יש להתייחס בצורה כוללנית יותר לתופעה ולא רק לסופה.

* '''מניעת פשיעה כלכלית''' - כמו גניבות, הונאות, מעשי שוד, חטיפות לשם לקיחת כופר, סחיטה ועוד - על ידי שינוי עיצובים של [[כסף]], מערכות מוניטריות ומערכות [[בנקאיות]] - לדוגמה פחות שימוש בפחות כסף מזומן מקל על מעקב אחר מסלולי כספים ומקשה על פעילויות כמו שוד באיומי אקדח. מניעת פשיעה אחרת היא על ידי הפחתת הסודיות והגברת השקיפות במערכת הבנקאית -כדי למנוע עבירות של הלבנת הון, להקשות על עבירות סמים, תשלום לזונות או על רכוש גנוב, על מעשי שוד, להקשות על מימון טרור, ועל העברת כספים שמוצאם בפעילות לא חוקית להגיע לאנשים. {{הערה ראו גם [https://www.themarker.com/magazine/1.2368442]}}

* '''מניעת פשיעה כלכלית''' - כמו גניבות, הונאות, מעשי שוד, חטיפות לשם לקיחת כופר, סחיטה ועוד - על ידי שינוי עיצובים של [[כסף]], מערכות מוניטריות ומערכות [[בנקאיות]] - לדוגמה פחות שימוש בפחות כסף מזומן מקל על מעקב אחר מסלולי כספים ומקשה על פעילויות כמו שוד באיומי אקדח. מניעת פשיעה אחרת היא על ידי הפחתת הסודיות והגברת השקיפות במערכת הבנקאית -כדי למנוע עבירות של הלבנת הון, להקשות על עבירות סמים, תשלום לזונות או על רכוש גנוב, על מעשי שוד, להקשות על מימון טרור, ועל העברת כספים שמוצאם בפעילות לא חוקית להגיע לאנשים. {{הערה |ראו גם איתן אבריאל, [https://www.themarker.com/magazine/1.2368442 לעבר עולם 
ללא מזומן], דה מרקר, 09.07.2014}}

* [[חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים]] - גישה להפחתת הרוגים ופצועים קשים ב[[תאונות דרכים]] על ידי עיצובים של ערים, דרכים, מכוניות, מעברי חצייה. לדוגמה במקום לשים מכמונות מהירות ושוטרים בעיר כדי להגן על הולכי רגל אפשר לבצע [[מיתון תנועה]].  

* [[חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים]] - גישה להפחתת הרוגים ופצועים קשים ב[[תאונות דרכים]] על ידי עיצובים של ערים, דרכים, מכוניות, מעברי חצייה. לדוגמה במקום לשים מכמונות מהירות ושוטרים בעיר כדי להגן על הולכי רגל אפשר לבצע [[מיתון תנועה]].  

* הפחתת "מערכות אקולוגיות" שמעודדות גורמי סיכון לפשיעה - לדוגמה מניעת [[עישון טבק]] והפחתת צריכת [[אלכוהול]] והדגשה של [[אורח חיים בריא]] בקרב הנוער. לדוגמה תכנית באיסלנד להפחתת צריכת סיגריות אלכוהול וסמים והגברת פעילות עם ההורים, ספורט, אומנות, רכיבה ועוד על מנת להפעיל את המתבגרים בקבוצות, ושירגישו משמעות בחיים; החשיבות של יצירת אקלים טוב יותר עבור הילדים, שהחיים יפים, ושיש מגוון של נושאים מהם ניתן להפיק הנאה ובמיוחד השילוב והדגש על התרומה של המשפחה. כתוצאה מהפרוייקט ירדו שיעורי העישון, צריכת האלכוהול וצריכת הסמים בשני גלים - אחד בשנים 1996-2002 ואחד ב-2006-2012, כך שאחוז בני הנוער שעשנו סיגריות באופן קבוע, יום יומי, ירד מ-23% ל-3%. נרשמה ירידה חדה גם בצריכת קנביס ואלכוהול. {{הערה|ד"ר אבי ברוכמן, פרופ' יעקב ברג, [http://www.xn--7dbl2a.com/2017/01/23/%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%9E%D7%9F-%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%92-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%99-%D7%A9%D7%94%D7%A4%D7%97%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%AA-%D7%A4/#sthash.p3u5NFuT.vVbjCoPO.dpbs ברוכמן וברג: המודל האיסלנדי שהפחית את פשיעת בני הנוער], אתר "יצור ידע", 23 בינואר 2017}}

* הפחתת "מערכות אקולוגיות" שמעודדות גורמי סיכון לפשיעה - לדוגמה מניעת [[עישון טבק]] והפחתת צריכת [[אלכוהול]] והדגשה של [[אורח חיים בריא]] בקרב הנוער. לדוגמה תכנית באיסלנד להפחתת צריכת סיגריות אלכוהול וסמים והגברת פעילות עם ההורים, ספורט, אומנות, רכיבה ועוד על מנת להפעיל את המתבגרים בקבוצות, ושירגישו משמעות בחיים; החשיבות של יצירת אקלים טוב יותר עבור הילדים, שהחיים יפים, ושיש מגוון של נושאים מהם ניתן להפיק הנאה ובמיוחד השילוב והדגש על התרומה של המשפחה. כתוצאה מהפרוייקט ירדו שיעורי העישון, צריכת האלכוהול וצריכת הסמים בשני גלים - אחד בשנים 1996-2002 ואחד ב-2006-2012, כך שאחוז בני הנוער שעשנו סיגריות באופן קבוע, יום יומי, ירד מ-23% ל-3%. נרשמה ירידה חדה גם בצריכת קנביס ואלכוהול. {{הערה|ד"ר אבי ברוכמן, פרופ' יעקב ברג, [http://www.xn--7dbl2a.com/2017/01/23/%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%9E%D7%9F-%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%92-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%99-%D7%A9%D7%94%D7%A4%D7%97%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%AA-%D7%A4/#sthash.p3u5NFuT.vVbjCoPO.dpbs ברוכמן וברג: המודל האיסלנדי שהפחית את פשיעת בני הנוער], אתר "יצור ידע", 23 בינואר 2017}}