שינויים

הולכי רגל נחשבים משתמשי דרך פגיעים, ושיעור היפגעותם ב[[תאונות דרכים]] גבוה בהשוואה לשיעור היפגעותם של משתמשי דרך אחרים.  

הולכי רגל נחשבים משתמשי דרך פגיעים, ושיעור היפגעותם ב[[תאונות דרכים]] גבוה בהשוואה לשיעור היפגעותם של משתמשי דרך אחרים.  

השוואה בין מדינות מצביעה על קשר חזק בין תכנון [[הליכתיות]], ו[[תחבורה בת קיימא]], אימוץ של [[חזון אפס]] ושיעור גבוה של הולכי רגל במדד [[פיצול נסיעות]] לבין שיעור נמוך של הרוגים. באופן פרדוקסלי, אחוז נמוך של הולכי רגל בהקשר של פיצול נסיעות מתאים ל[[תכנון מוטה מכוניות]] שגם מקושר עם שיעור גבוה של הרוגים בתאונות דרכים.  

השוואה בין מדינות מצביעה על קשר חזק בין תכנון [[הליכתיות]], ו[[תחבורה בת קיימא]], אימוץ של [[חזון אפס]] ושיעור גבוה של הולכי רגל במדד [[פיצול נסיעות]] לבין שיעור נמוך של הרוגים. באופן פרדוקסלי, אחוז נמוך של הולכי רגל בהקשר של פיצול נסיעות מתאים ל[[תכנון מוטה מכוניות]] שגם מקושר עם שיעור גבוה של הרוגים בתאונות דרכים.  

בשנת 2016 [[הולכי רגל בישראל|נהרגו בישראל 103 הולכי רגל]], כך ששיעור ההרוגים הולכי הרגל בישראל עומד על 12 הרוגים למיליון תושבים. מכאן ששיעור הולכי הרגל שנהרגו בתאונות דרכים בישראל גבוה פי 4 לעומת הולנד. לו שיעור הולכי הרגל בישראל היה דומה לשיעורם בהולנד אבל הבטיחות היתה נותרת ללא שינוי, שיעור הנפגעים בקרב הולכי הרגל בישראל היה גבוה פי 8 לעומת הולנד.   

בשנת 2016 [[הולכי רגל בישראל|נהרגו בישראל 103 הולכי רגל]], כך ששיעור ההרוגים הולכי הרגל בישראל עומד על 12 הרוגים למיליון תושבים. מכאן ששיעור הולכי הרגל שנהרגו בתאונות דרכים בישראל גבוה פי 4 לעומת הולנד. לו שיעור הולכי הרגל בישראל היה דומה לשיעורם בהולנד אבל הבטיחות היתה נותרת ללא שינוי, שיעור הנפגעים בקרב הולכי הרגל בישראל היה גבוה פי 8 לעומת הולנד.   

בטיחות הולכי הרגל בארצות הברית הוא גרוע לעומת מדינות מערביות אחרות. נכון לשנת 2014 שיעור ההרוגים הולכי הרגל בתאונות דרכים עמד על 15 הרוגים למליון תושבים. זאת מרות ש[[נתונים על פיצול נסיעות בערים בעולם|נתוני פיצול נסיעות]] מראים  שיעור הולכי רגל שהוא נמוך בהרבה ערים מ-5%, ואחוז הולכי הרגל בארצות הברית כולה עומד על 2.8%.{{הערה|[https://www.bts.gov/content/commute-mode-share-2015 Commute Mode Share: 2015],BTS, United States Department of Transportation }} יש מדינות בארצות הברית שבהן המצב גרוע עוד יותר - נוודה עם 24 הרוגים למיליון תושבים, דלוואר עם 26 הרוגים למיליון, פלורידה עם  29 הרוגים למיליון, וניו-מקסיקו עם 35 הרוגים למיליון תושבים {{הערה|[http://www.ghsa.org/sites/default/files/2016-11/spotlight_ped2015.pdf Pedestrian Traffic Fatalities by State, (Spotlight on  Highway Safety) ], Governors Highway Safety Association,  nwww.ghsa.org , 2015, עמוד 8}} דבר זה קשור להיבטים כמו [[פרבור]], שימוש גבוה במכוניות ו[[תכנון מוטה מכוניות]] (כולל מהירות נסיעה גבוה בערים ובפרברים) שיש בארצות הברית.  

בטיחות הולכי הרגל בארצות הברית היא גרועה לעומת מדינות מערביות אחרות. נכון לשנת 2014 שיעור ההרוגים הולכי הרגל בתאונות דרכים עמד על 15 הרוגים למליון תושבים. זאת מרות ש[[נתונים על פיצול נסיעות בערים בעולם|נתוני פיצול נסיעות]] מראים  שיעור הולכי רגל שהוא נמוך בהרבה ערים מ-5%, ואחוז הולכי הרגל בארצות הברית כולה עומד על 2.8%.{{הערה|[https://www.bts.gov/content/commute-mode-share-2015 Commute Mode Share: 2015],BTS, United States Department of Transportation }} יש מדינות בארצות הברית שבהן המצב גרוע עוד יותר - נוודה עם 24 הרוגים למיליון תושבים, דלוואר עם 26 הרוגים למיליון, פלורידה עם  29 הרוגים למיליון, וניו-מקסיקו עם 35 הרוגים למיליון תושבים {{הערה|[http://www.ghsa.org/sites/default/files/2016-11/spotlight_ped2015.pdf Pedestrian Traffic Fatalities by State, (Spotlight on  Highway Safety) ], Governors Highway Safety Association,  nwww.ghsa.org , 2015, עמוד 8}} דבר זה קשור להיבטים כמו [[פרבור]], שימוש גבוה במכוניות ו[[תכנון מוטה מכוניות]] (כולל מהירות נסיעה גבוה בערים ובפרברים) שיש בארצות הברית.  

הולכי הרגל מהווים שליש מבין ההרוגים בתאונות הדרכים בישראל. בהשוואה למדינות ה-OECD ישראל בולטת לרעה בתחום זה, כאשר רק 3 מדינות נמצאות במצב גרוע ממנה. לשם השוואה בהולנד, בלגיה, קנדה ושווייץ אחוז ההרוגים מבין הולכי הרגל עומד על כ-10% מכלל ההרוגים בתאונות דרכים. דבר זה בולט במיוחד על רקע שיעור נמוך יחסית של הרוגים מתאונות דרכים שיש בישראל ביחס למדינות אחרות. [http://rsa.gov.il/MachkarimDoc/tastit2011.pdf]

הולכי הרגל מהווים שליש מבין ההרוגים בתאונות הדרכים בישראל. בהשוואה למדינות ה-OECD ישראל בולטת לרעה בתחום זה, כאשר רק 3 מדינות נמצאות במצב גרוע ממנה. לשם השוואה בהולנד, בלגיה, קנדה ושווייץ אחוז ההרוגים מבין הולכי הרגל עומד על כ-10% מכלל ההרוגים בתאונות דרכים. דבר זה בולט במיוחד על רקע שיעור נמוך יחסית של הרוגים מתאונות דרכים שיש בישראל ביחס למדינות אחרות. [http://rsa.gov.il/MachkarimDoc/tastit2011.pdf]

רוב הולכי הרגל ההרוגים (65%) נפגעו בתחום העירוני.  41% מהולכי הרגל שנהרגו לא חצו את הכביש כלל, אלא עמדו או הלכו בכביש, בשולי הכביש, על המדרכה או באי ההפרדה. שיעור זהה - 41% - חצו את הכביש שלא במעבר חצייה, ו-14% חצו במעבר חצייה.[http://rsa.gov.il/mishtamaheyderech/holcheiregel/Pages/default.aspx]  

רוב הולכי הרגל שנהרגו בתאונות דרכים בישראל (65%) נפגעו בתחום העירוני.  41% מהולכי הרגל שנהרגו לא חצו את הכביש כלל, אלא עמדו או הלכו בכביש, בשולי הכביש, על המדרכה או באי ההפרדה. שיעור זהה - 41% - חצו את הכביש שלא במעבר חצייה, ו-14% חצו במעבר חצייה.[http://rsa.gov.il/mishtamaheyderech/holcheiregel/Pages/default.aspx]  

אוכלוסיות פגיעות במיוחד כוללות ילדים (שמכירים פחות את כללי הבטיחות, מתקשים לאמוד את מהירות ומרחק המכונית ויש להם נראות נמוכה יותר)וקשישים (שמגיבים לאט יותר, שומעים ורואים פחות טוב, מתקשים יותר להגיע אל מעבר חצייה ובמקרה של תאונה הגוף שלהם פגיע יותר).  

אוכלוסיות פגיעות במיוחד כוללות ילדים (שמכירים פחות את כללי הבטיחות, מתקשים לאמוד את מהירות ומרחק המכונית ויש להם נראות נמוכה יותר)וקשישים (שמגיבים לאט יותר, שומעים ורואים פחות טוב, מתקשים יותר להגיע אל מעבר חצייה ובמקרה של תאונה הגוף שלהם פגיע יותר).  

הורדת מהירות התנועה של רכב ממונע בעיר מורידה בצורה דרסטית הן את הסיכוי לפגיעה בהולך רגל, והן את חומרת הפציעה והסיכוי למוות במקרה של התרחשות פגיעה בהולך הרגל. לפי משרד התחבורה הבריטי, בתאונה בה מכונית שנוסעת במהירות של 64 קמ"ש פוגעת בהולך רגל, הסיכוי שלו למות הוא 85%. במהירות של-48 קמ"ש יש סיכוי של 45% שהולך הרגל ימות מהתאונה.  מתחת ל-30 קמ"ש הסיכוי למוות יורד לפחות מ-5% מהמקרים. [http://www.economist.com/node/21528302]

הורדת מהירות התנועה של רכב ממונע בעיר מורידה בצורה דרסטית הן את הסיכוי לפגיעה בהולך רגל, והן את חומרת הפציעה והסיכוי למוות במקרה של התרחשות פגיעה בהולך הרגל. לפי משרד התחבורה הבריטי, בתאונה בה מכונית שנוסעת במהירות של 64 קמ"ש פוגעת בהולך רגל, הסיכוי שלו למות הוא 85%. במהירות של-48 קמ"ש יש סיכוי של 45% שהולך הרגל ימות מהתאונה.  מתחת ל-30 קמ"ש הסיכוי למוות יורד לפחות מ-5% מהמקרים. [http://www.economist.com/node/21528302]

מסיבות אלו, מקודמים כיום בעולם (בעיקר באירופה) ובערים מסויימות בישראל [[איזורי מיתון תנועה]], שבהן מוגבלת מהירות התנועה ל-30 קמ"ש על ידי אמצעים פיזיים כמו "אוזניים" בתחילת הרחוב, מעברי חצייה מוגבהים, במפרים, כיכרות ועוד. כמו כן יש ערים רבות שמתחילות ליישם [[מדרחוב|מדרחובים]] ו[[איזורים ללא מכוניות]] כדי להגביר את בטיחות הולכי הרגל. צעד נוסף הוא [[מיתון תנועה]] ברחובות מסחריים ל-40 קמ"ש.  

מסיבות אלו, מקודמים כיום בעולם (בעיקר באירופה) ובערים מסויימות בישראל [[איזורי מיתון תנועה]], שבהן מוגבלת מהירות התנועה ל-30 קמ"ש על ידי אמצעים פיזיים כמו "אוזניים" בתחילת הרחוב, מעברי חצייה מוגבהים, במפרים, כיכרות ועוד. כמו כן יש ערים רבות שמתחילות ליישם [[מדרחוב|מדרחובים]] ו[[איזורים ללא מכוניות]] כדי להגביר את בטיחות הולכי הרגל. צעד נוסף הוא [[מיתון תנועה]] ברחובות מסחריים ל-40 קמ"ש. היבט נוסף ומשלים הוא [[מעבר חציה בטוח]] - בעיצובים כמו מעברי חציה מוגבהים, הבלטת המדרכה אל תוך מעבר החציה ואיי תנועה מרכזיים.  

בישראל מוקדמת תשתית להפחתת תאונות דרכים של הולכי רגל, אך לפי מחקר מאת פרופ' דוד בלשה ואחרים יש צורך בשינוי מערכתי לשיפור בתשתיות להולכי הרגל ולמיתון תנועה כדי להביא לשינוי:

בישראל מקודמת תשתית להפחתת תאונות דרכים של הולכי רגל, אך לפי מחקר מאת פרופ' דוד בלשה ואחרים יש צורך בשינוי מערכתי לשיפור בתשתיות להולכי הרגל ולמיתון תנועה כדי להביא לשינוי. מסקנות דומות עולות מסיכום של הרלב"ד משנת 2017.

{{ציטוט|תוכן= על מנת לחולל שינוי מהותי במצב היפגעות הולכי הרגל בשטח עירוני נדרש שינוי גישה - מעבר מטיפול נקודתי לטיפול מערכתי בבעיה. יש מקום לבחינה ושינוי מערכתי של רשת הדרכים העירונית, במטרה למזער את אזורי החיכוך בין הולכי רגל וכלי הרכב ו/או למתן משמעותית את מהירויות הנסיעה של כלי הרכב באזורי הימצאות ופעילות של הולכי הרגל.|מקור= [http://rsa.gov.il/MachkarimDoc/tastit2011.pdf פתרונות תשתית לשיפור בטיחותם של הולכי הרגל בתנאי הארץ], פרופ' דורון בלשה ואחרים, המכון לחקר התחבורה ומרכז רן נאור לחקר הבטיחות בדרכים בטכניון עבור הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, 2011 }}

{{ציטוט|תוכן= על מנת לחולל שינוי מהותי במצב היפגעות הולכי הרגל בשטח עירוני נדרש שינוי גישה - מעבר מטיפול נקודתי לטיפול מערכתי בבעיה. יש מקום לבחינה ושינוי מערכתי של רשת הדרכים העירונית, במטרה למזער את אזורי החיכוך בין הולכי רגל וכלי הרכב ו/או למתן משמעותית את מהירויות הנסיעה של כלי הרכב באזורי הימצאות ופעילות של הולכי הרגל.|מקור= [http://rsa.gov.il/MachkarimDoc/tastit2011.pdf פתרונות תשתית לשיפור בטיחותם של הולכי הרגל בתנאי הארץ], פרופ' דורון בלשה ואחרים, המכון לחקר התחבורה ומרכז רן נאור לחקר הבטיחות בדרכים בטכניון עבור הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, 2011 }}