שינויים

==מקורות חשיפה לחומרי הדברה בקרב בני אדם ==

==מקורות חשיפה לחומרי הדברה בקרב בני אדם ==

חשיפה ל[[חומרי הדברה]] יכולה להתרחש באפיקים שונים - על ידי בליעת חומרי הדברה במזון, במים או באבק, שאיפה כמות חומר הדברה כ[[זיהום אוויר]], או מגע בעור. החשיפה שונה בין אוכלוסיות שונות - יש אוכלוסייה קטנה שחשופה לחומרי הדברה בכמות גדולה ואוכלוסייה גדולה יותר שיש לה חשיפה נמוכה ומתמשכת יותר.

חשיפה ל[[חומרי הדברה]] יכולה להתרחש באפיקים שונים - על ידי בליעת חומרי הדברה במזון, במים או באבק, שאיפה כמות חומר הדברה כ[[זיהום אוויר]], או מגע בעור. החשיפה שונה בין אוכלוסיות שונות - יש אוכלוסייה קטנה שחשופה לחומרי הדברה בכמות גדולה ואוכלוסייה גדולה יותר שיש לה חשיפה נמוכה ומתמשכת יותר.

עובדים חקלאיים ועובדי הדברה חשופים ל[[חומרי הדברה]] עקב המגע הממושך שלהם עם החומרים ודליפת החומרים לאוויר ו/או במגע עם גוף העובד. גורם חשיפה אחר הוא בקרב תושבים שחיים ליד מפעלים המייצרים חומרי הדברה שיכולים לדלוף לסביבת המפעל. חקלאים יכולים להיחשף לחומרי הדברה עקב טיפולים שהם עצמם מעבירים, או עקב חומרי הדברה שנותרו בשדה. [[נדידת חומרי הדברה]] יכולה להוביל לכך שתושבי ישובים סמוכים לאתרי חומרי הדברה יהיו חשופים יותר מהאוכלוסייה הכללית.  

עובדים חקלאיים ועובדי הדברה חשופים ל[[חומרי הדברה]] עקב המגע הממושך שלהם עם החומרים ודליפת החומרים לאוויר ו/או במגע עם גוף העובד. גורם חשיפה אחר הוא בקרב תושבים שחיים ליד מפעלים המייצרים חומרי הדברה שיכולים לדלוף לסביבת המפעל. חקלאים יכולים להיחשף לחומרי הדברה עקב טיפולים שהם עצמם מעבירים, או עקב חומרי הדברה שנותרו בשדה. [[נדידת חומרי הדברה]] יכולה להוביל לכך שתושבי ישובים סמוכים לאתרי חומרי הדברה יהיו חשופים יותר מהאוכלוסייה הכללית.  

חשיפה לחומרי הדברה יכולה להתרחש גם בסביבה הביתית עקב שימוש עצמי בהם, עקב טיפול נגד חרקים בבית וטיפולים במוסדות חינוך. שימוש בחומרי הדברה מקובל גם בגינות עירוניות ואף באיי-תנועה מגוננים. ילדים חשופים לסכנת בליעת חומרי הדברה, בעיקר אם אלה הונחו כפיתיונות לחיות בסביבה הביתית.  

חשיפה לחומרי הדברה יכולה להתרחש גם בסביבה הביתית עקב שימוש עצמי בהם, עקב טיפול נגד חרקים בבית וטיפולים במוסדות חינוך. שימוש בחומרי הדברה מקובל גם בגינות עירוניות ואף באיי-תנועה מגוננים. ילדים חשופים לסכנת בליעת חומרי הדברה, בעיקר אם אלה הונחו כפיתיונות לחיות בסביבה הביתית.  

החשיפה לחומרי הדברה בקרב האוכלוסייה הכללית יכולה להיות דרך [[זיהום במזון|שאריות של חומרי הדברה במזון]], בעיקר שאריות ריסוס בירקות ובפירות. עם זאת, קיימים גם אפיקי [[זיהום]] אחרים. חלק מחומרי ההדברה הם [[מזהמים אורגניים עמידים]] ולכן הם יכולים [[זיהום מי תהום|למי התהום]] ודרכם למי השתייה ולמים שנכנסים אל המזון (במסגרת בישול ואפייה), דבר זה יכול להתקיים גם עשרות שנים לאחר קיום הריסוס המקורי.  

החשיפה לחומרי הדברה בקרב האוכלוסייה הכללית יכולה להיות דרך [[זיהום במזון|שאריות של חומרי הדברה במזון]], בעיקר שאריות ריסוס בירקות ובפירות. עם זאת, קיימים גם אפיקי [[זיהום]] אחרים. חלק מחומרי ההדברה הם [[מזהמים אורגניים עמידים]] ולכן הם יכולים [[זיהום מי תהום|למי התהום]] ודרכם למי השתייה ולמים שנכנסים אל המזון (במסגרת בישול ואפייה), דבר זה יכול להתקיים גם עשרות שנים לאחר קיום הריסוס המקורי.  

חלק מחומרי ההדברה יכולים [[הצטברות ביולוגית|להצטבר במעלה שרשרת המזון]] ולהשפיע על בני אדם שאוכלים [[מזון מחי]]. סוגי חומרים שונים יכולים להצטבר בגוף של יונקים, עופות או דגים שאכלו צמחיה, מזון חקלאי או שתו מים שהיו בהם חומרי הדברה, חומרים אלה יכולים לעבור למי שאוכל בעלי חיים אלה או מוצרי חלב וביצים. חלק מחומרי ההדברה יכול [[טרטוגן|להשפיע גם על עוברים ותינוקות]] דרך תזונת האם לפני ההריון, במהלך ההריון ובמשך תקופת ההנקה.

חלק מחומרי ההדברה יכולים [[הצטברות ביולוגית|להצטבר במעלה שרשרת המזון]] ולהשפיע על בני אדם שאוכלים [[מזון מחי]]. סוגי חומרים שונים יכולים להצטבר בגוף של יונקים, עופות או דגים שאכלו צמחיה, מזון חקלאי או שתו מים שהיו בהם חומרי הדברה, חומרים אלה יכולים לעבור למי שאוכל בעלי חיים אלה או מוצרי חלב וביצים. חלק מחומרי ההדברה יכול [[טרטוגן|להשפיע גם על עוברים ותינוקות]] דרך תזונת האם לפני ההריון, במהלך ההריון ובמשך תקופת ההנקה.

בית החרושת Anaversa לייצור חומרי הדברה ממוקם בעיר Cordoba, ורקרוז, מקסיקו. המפעל מוקם בקרבת מרכז העיר שמונה 300 אלף איש. בליל ה-3 במאי 1991 התרחש פיצוץ ששיחרר 38 אלף טונות של חומרי הדברה שזיהמו מספר שכונות בעיר. חומרי ההדברה כללו Methyl parathion, Paraquat ועוד. מכבי האש כיבו את השריפה שפרצה עם מים שזרמו לנהר Blanco הסמוך ולבארות שהיו באיזור וגרמו לזיהום שלהם. באסון זה לא היו מקרי מוות מיידים, אבל סמוך לו החלו תושבים לחלות במחלות אופייניות לזיהום הנגרם מחומרי הדברה מקבוצת זרחנים אורגנים כמו פגיעה במערכת העצבים המרכזית, גידולים סרטניים ולידת ילדים בעלי מומים. [[הכחשת זיהום|הרשויות מתכחשות לקשר בין הדברים]].[http://www.panna.org/legacy/panups/panup_20010601.dv.html] [http://www.getipm.com/articles/mexico.html]

בית החרושת Anaversa לייצור חומרי הדברה ממוקם בעיר Cordoba, ורקרוז, מקסיקו. המפעל מוקם בקרבת מרכז העיר שמונה 300 אלף איש. בליל ה-3 במאי 1991 התרחש פיצוץ ששיחרר 38 אלף טונות של חומרי הדברה שזיהמו מספר שכונות בעיר. חומרי ההדברה כללו Methyl parathion, Paraquat ועוד. מכבי האש כיבו את השריפה שפרצה עם מים שזרמו לנהר Blanco הסמוך ולבארות שהיו באיזור וגרמו לזיהום שלהם. באסון זה לא היו מקרי מוות מיידים, אבל סמוך לו החלו תושבים לחלות במחלות אופייניות לזיהום הנגרם מחומרי הדברה מקבוצת זרחנים אורגנים כמו פגיעה במערכת העצבים המרכזית, גידולים סרטניים ולידת ילדים בעלי מומים. [[הכחשת זיהום|הרשויות מתכחשות לקשר בין הדברים]].[http://www.panna.org/legacy/panups/panup_20010601.dv.html] [http://www.getipm.com/articles/mexico.html]

מדי פעם מתרחשים אסונות ביתיים הקשורים בהרעלה אקוטית מחומרי הדברה. בשנת 2014 מתו שתי ילדות בירושלים, אביגיל ויעל ממשפחת גרוס, כתוצאה מחשיפה לחומר הדברה מסוג פוספין שהושאר בביתן על ידי מדביר.[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4479727,00.html] על המדביר נגזרו במסגרת עסקת טיעון 3 שנות מאסר בפועל ופיצוי למשפחה בסך של 200 אלף ש"ח. [http://reshet.tv/item/news/domestic/law/masar-hariga-130823/]

מדי פעם מתרחשים אסונות ביתיים הקשורים בהרעלה אקוטית מחומרי הדברה. בשנת 2014 מתו שתי ילדות בירושלים, אביגיל ויעל ממשפחת גרוס, כתוצאה מחשיפה לחומר הדברה מסוג פוספין שהושאר בביתן על ידי מדביר.[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4479727,00.html] על המדביר נגזרו במסגרת עסקת טיעון 3 שנות מאסר בפועל ופיצוי למשפחה בסך של 200 אלף ש"ח. [http://reshet.tv/item/news/domestic/law/masar-hariga-130823/]

==הרעלה ארוכת טווח==

==הרעלה ארוכת טווח==

חשיפה תעסוקתית או סביבתית לחומרי הדברה מקושרת לאיכות זרע נמוכה יותר. {{הערה|שם=Chiu}} פרוש הדבר חשיפה של עובדים בחקלאות, עובדים שעוסקים בייצור או ביישום שם חומרי הדברה. חשיפה סביבתית לחומרי הדברה עלולה להתרחש עקב [[נדידת חומרי הדברה]] - בעיקר באיזורים סמוכים לשדות חקלאיים או עקב [[זיהום מים]] או [[זיהום קרקע]] בחומרי הדברה.  

חשיפה תעסוקתית או סביבתית לחומרי הדברה מקושרת לאיכות זרע נמוכה יותר. {{הערה|שם=Chiu}} פרוש הדבר חשיפה של עובדים בחקלאות, עובדים שעוסקים בייצור או ביישום שם חומרי הדברה. חשיפה סביבתית לחומרי הדברה עלולה להתרחש עקב [[נדידת חומרי הדברה]] - בעיקר באיזורים סמוכים לשדות חקלאיים או עקב [[זיהום מים]] או [[זיהום קרקע]] בחומרי הדברה.  

[[חומרי הדברה|חומר ההדברה]] DBCP (קיצור של 1,2-Dibromo-3-chloropropane) שהוא המרכיב הפעיל במוצר ההדברה Nemagon, הוא חומר נגד פטריות  

[[חומרי הדברה|חומר ההדברה]] DBCP (קיצור של 1,2-Dibromo-3-chloropropane) שהוא המרכיב הפעיל במוצר ההדברה Nemagon, הוא חומר נגד פטריות שהיה בו שימוש בעבר בחקלאות ביבשות אמריקה. החומר יוצר על ידי חברות הכימיקלים [[דאו כימיקלים]] ו[[של כימיקלים]]. לפי  Kaitlyn Moore, הן החברות והן ממשלת ארצות הברית ידעו על כך שהחומר גורם למחלות סרטן ולעקרות כבר בשנות ה-50 של המאה ה-20. [https://www.naturalnews.com/032794_Dole_bananas.html]

שהיה בו שימוש בעבר בחקלאות ביבשות אמריקה. החומר יוצר על ידי חברות הכימיקלים [[דאו כימיקלים]] ו[[של כימיקלים]]. לפי  Kaitlyn Moore, הן החברות והן ממשלת ארצות הברית ידעו על כך שהחומר גורם למחלות סרטן ולעקרות כבר בשנות ה-50. [https://www.naturalnews.com/032794_Dole_bananas.html]

בחשיפה גבוהה לחומר הוא גורם לעקרות בקרב זכרים ממחלקת היונקים. לאחר גילוי סכנות הבריאות שלו לבני אדם, אסרה [[סוכנות הסביבה של האו"ם]] על שימוש בחומר בשנת 1979.[http://www.epa.gov/ttn/atw/hlthef/dibromo-.html] עם זאת החומר גורם ל[[זיהום קרקע]] ו[[זיהום מי תהום]] גם לאחר שנים רבות. לדוגמה באיזורים חקלאיים באיזור Turlock בקליפורניה היה שימוש בחומר בשנות ה-1970. נכון לשנת 1989 היה צורך לסגור בארות באזור עקב נוכחות של החומר במים. {{הערה|"Environmental Screening Analysis, Tully Road Properties, Turlock, California". - Earth Metrics Incorporated. - Report 7826, San Mateo, California. - March, 1989}}  

בחשיפה גבוהה לחומר הוא גורם לעקרות בקרב זכרים ממחלקת היונקים. לאחר גילוי סכנות הבריאות שלו לבני אדם, אסרה [[סוכנות הסביבה של האו"ם]] על שימוש בחומר בשנת 1979.[http://www.epa.gov/ttn/atw/hlthef/dibromo-.html] עם זאת החומר גורם ל[[זיהום קרקע]] ו[[זיהום מי תהום]] גם לאחר שנים רבות. לדוגמה באיזורים חקלאיים באיזור Turlock בקליפורניה היה שימוש בחומר בשנות ה-70 של המאה ה-20. נכון לשנת 1989 היה צורך לסגור בארות באזור עקב נוכחות של החומר במים. {{הערה|"Environmental Screening Analysis, Tully Road Properties, Turlock, California". - Earth Metrics Incorporated. - Report 7826, San Mateo, California. - March, 1989}}  

עובדים בתאגיד [[דאו כימיקלים]] שייצר את החומר הפכו לעקרים עקב חשיפה ל-DBCP. העקרות הזו הייתה עקבית עם ניסויים בבעלי חיים שהעידו כי החומר גרם לעקרות בקרב ארנבות ממין זכר. עובד קבלן אחד תבע את החברה וזכה. רוב העובדים נשארו בחברה והיא סבסדה עבורם תוכנית רפואית עד לסגירת המפעל ב 1987. בזמן זה חלק מהעובדים תבעו את החברה, אבל התביעה נדחתה. רוב השימוש המקומי בארצות הברית נאסר בשנת 1977, דאו הפסיקה לייצר את החומר עקב חשש מתביעות וביקשה ממשתמשים להחזיר בחזרה משלוחים של החומר. עם זאת חברת הפירות הגדולה דול איימה בתביעה על דאו אם זו תפסיק לספק לה את החומר והמשיכה להשתמש בחומר מחוץ לארצות הברית, במשך מספר שנים גם לאחר איסור השימוש בחומר. התקיימו מספר תביעות של עובדים נגד החברה ונגד דאו - חלק מהתביעות זכו וחלקן הפסידו.

עובדים בתאגיד [[דאו כימיקלים]] שייצר את החומר הפכו לעקרים עקב חשיפה ל-DBCP. העקרות הזו הייתה עקבית עם ניסויים בבעלי חיים שהעידו כי החומר גרם לעקרות בקרב ארנבות ממין זכר. עובד קבלן אחד תבע את החברה וזכה. רוב העובדים נשארו בחברה והיא סבסדה עבורם תוכנית רפואית עד לסגירת המפעל ב-1987. בזמן זה חלק מהעובדים תבעו את החברה, אבל התביעה נדחתה. רוב השימוש המקומי בארצות הברית נאסר בשנת 1977, דאו הפסיקה לייצר את החומר עקב חשש מתביעות וביקשה ממשתמשים להחזיר בחזרה משלוחים של החומר. עם זאת חברת הפירות הגדולה דול איימה בתביעה על דאו אם זו תפסיק לספק לה את החומר והמשיכה להשתמש בחומר מחוץ לארצות הברית, במשך מספר שנים גם לאחר איסור השימוש בחומר. התקיימו מספר תביעות של עובדים נגד החברה ונגד דאו - חלק מהתביעות זכו וחלקן הפסידו.

==ירידה בריכוז הזרע ==

==ירידה בריכוז הזרע ==

{{הפניה לערך מורחב|ירידה בפוריות גברים}}

{{הפניה לערך מורחב|ירידה בפוריות גברים}}

חוקרים חושבים שחומרי הדברה שונים עלולים להיות אחד הגורמים ל[[ירידה בפוריות גברים|ירידה באיכות הזרע]] שקיימת בקרב גברים במדינות המערביות ואולי גם ברחבי העולם. קשה לבדוק היבט זה כי חשיפה נמוכה לחומרי הדברה כאלה היא דבר נפוץ למדי.

חוקרים חושבים שחומרי הדברה שונים עלולים להיות אחד הגורמים ל[[ירידה בפוריות גברים|ירידה באיכות הזרע]] שקיימת בקרב גברים במדינות המערביות ואולי גם ברחבי העולם. קשה לבדוק היבט זה כי חשיפה נמוכה לחומרי הדברה כאלה היא דבר נפוץ למדי.

בשנת 2015 בדקו מספר חוקרים מבוסטון האם יש קשר בין צריכת פירות עשירים בחומרי הדברה לבין ירידה באיכות הזרע. 155 גברים תרמו דוגמאות זרע במשך 18 חודשים. החוקרים חילקו פירות וירקות שונים לקבוצה המכילה כמות גבוהה של שאריות חומרי הדברה וקבוצה המכילה כמות נמוכה או בינונית, על בסיס תכנית הנתונים על חומרי הדברה של משרד החקלאות של ארצות הברית (Pesticide Data Program). כמות החשיפה לחומרי הדברה אצל הנבדקים הוערכה על בסיס חלוקה זו ועל סמך תשאול תזונה שלהם. החוקרים מצאו כי סך הצריכה של פירות וירקות לא הייתה קשורה לאיכות הזרע. עם זאת, צריכה גבוהה של פירות וירקות שהכילו כמות גבוהה של חומרי הדברה, הייתה קשורה לאיכות זרע נמוכה יותר. בממוצע גברים ברבעון הגבוה של צריכת שאריות חומרי הדברה (מעל מנה וחצי ליום) היו בעלי ספירת זרע כללית נמוכה ב-49% ובעלי מורפולוגיה נורמלית של זרע נמוכה ב-32% לעומת גברים בעלי הצריכה הנמוכה ביותר של פירות וירקות בעלי ריסוס. (פחות מחצי מנה ביום). צריכה נמוכה עד מתונה של פירת וירקות מרוססים קשורה סטטיסטית לזרע עם מורפולוגיה בריאה יותר. החוקרים קראו לביצוע מחקר נוסף בתחום {{הערה|שם=Chiu|Chiu, Y.H. et al. “[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4447887/ Fruit and Vegetable Intake and Their Pesticide Residues in Relation to Semen Quality among Men from a Fertility Clinic.]”, Human Reproduction (Oxford, England) 30.6 (2015): 1342–1351. PMC. Web. 21 Nov. 2017.}}

בשנת 2015 בדקו מספר חוקרים מבוסטון האם יש קשר בין צריכת פירות עשירים בחומרי הדברה לבין ירידה באיכות הזרע. 155 גברים תרמו דוגמאות זרע במשך 18 חודשים. החוקרים חילקו פירות וירקות שונים לקבוצה המכילה כמות גבוהה של שאריות חומרי הדברה וקבוצה המכילה כמות נמוכה או בינונית, על בסיס תכנית הנתונים על חומרי הדברה של משרד החקלאות של ארצות הברית (Pesticide Data Program). כמות החשיפה לחומרי הדברה אצל הנבדקים הוערכה על בסיס חלוקה זו ועל סמך תשאול תזונה שלהם. החוקרים מצאו כי סך הצריכה של פירות וירקות לא הייתה קשורה לאיכות הזרע. עם זאת, צריכה גבוהה של פירות וירקות שהכילו כמות גבוהה של חומרי הדברה, הייתה קשורה לאיכות זרע נמוכה יותר. בממוצע גברים ברבעון הגבוה של צריכת שאריות חומרי הדברה (מעל מנה וחצי ליום) היו בעלי ספירת זרע כללית נמוכה ב-49% ובעלי מורפולוגיה נורמלית של זרע נמוכה ב-32% לעומת גברים בעלי הצריכה הנמוכה ביותר של פירות וירקות בעלי ריסוס. (פחות מחצי מנה ביום). צריכה נמוכה עד מתונה של פירת וירקות מרוססים קשורה סטטיסטית לזרע עם מורפולוגיה בריאה יותר. החוקרים קראו לביצוע מחקר נוסף בתחום {{הערה|שם=Chiu|Chiu, Y.H. et al. “[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4447887/ Fruit and Vegetable Intake and Their Pesticide Residues in Relation to Semen Quality among Men from a Fertility Clinic.]”, Human Reproduction (Oxford, England) 30.6 (2015): 1342–1351. PMC. Web. 21 Nov. 2017.}}

==מחלות סרטניות==

==מחלות סרטניות==

===לימפומה שאינה הודג'קין===

===לימפומה שאינה הודג'קין===

{{הפניה לערך מורחב|לימפומה שאינה הודג'קין}}

{{הפניה לערך מורחב|לימפומה שאינה הודג'קין}}

מחקר משנת 2015 בדק אם יש קשר בין נוכחות של 27 כימיקלים חשודים שנמצאו באבק הבית לבין תחלואה ב-NHL ב-4 ערים בארצות הברית כדי לנסות לבדוק השפעה של [[זיהום צולב]] (השפעה משותפת של מזהמים - מזהם אחד יכול לחזק את ההשפעה של מזהמים אחרים) המחקר בדק קשר בין צירוף משוכלל של 5 תרכובות [[PCB]], יחד עם 7 תרכובות PAHs, ו-15 [[חומרי הדברה]]. נמצא קשר סטטיסטי מובהק ב-3 מתוך 4 הערים שנבדקו, ובאתר הרביעי הקשר היה קיים אך לא מובהק. באופן כללי אינדקס המזהמים המשותף היה קשור לסיכון תחלואה מוגבר ב 30% בקרב הרבעון שנחשף לזיהום הגבוה. בעיר אחת הסיכון היה גבוה ב-70%. בערים שונות הייתה השפעה בגודל שונה לכימיקלים שונים. PCBs היו גורם משמעותי בדטרויט ואילו באיווה הגורם המשמעותי היה חומרי הדברה. החוקרים טוענים כי המחקר מדגיש את החשיבות של בדיקת השפעה משותפת של כימיקלים ולא רק בדיקות של כימיקלים בודדים. {{הערה|Czarnota J et al, [https://ehp.niehs.nih.gov/1408630/ Analysis of Environmental Chemical Mixtures and Non-Hodgkin Lymphoma Risk in the NCI-SEER NHL Study], Environ Health Perspect; 2015 Oct;123(10):965-70. DOI:10.1289/ehp.1408630}}

מחקר משנת 2015 בדק אם יש קשר בין נוכחות של 27 כימיקלים חשודים שנמצאו באבק הבית לבין תחלואה ב-NHL ב-4 ערים בארצות הברית כדי לנסות לבדוק השפעה של [[זיהום צולב]] (השפעה משותפת של מזהמים - מזהם אחד יכול לחזק את ההשפעה של מזהמים אחרים) המחקר בדק קשר בין צירוף משוכלל של 5 תרכובות [[PCB]], יחד עם 7 תרכובות PAHs, ו-15 [[חומרי הדברה]]. נמצא קשר סטטיסטי מובהק ב-3 מתוך 4 הערים שנבדקו, ובאתר הרביעי הקשר היה קיים אך לא מובהק. באופן כללי אינדקס המזהמים המשותף היה קשור לסיכון תחלואה מוגבר ב-30% בקרב הרבעון שנחשף לזיהום הגבוה. בעיר אחת הסיכון היה גבוה ב-70%. בערים שונות הייתה השפעה בגודל שונה לכימיקלים שונים. PCBs היו גורם משמעותי בדטרויט ואילו באיווה הגורם המשמעותי היה חומרי הדברה. החוקרים טוענים כי המחקר מדגיש את החשיבות של בדיקת השפעה משותפת של כימיקלים ולא רק בדיקות של כימיקלים בודדים. {{הערה|Czarnota J et al, [https://ehp.niehs.nih.gov/1408630/ Analysis of Environmental Chemical Mixtures and Non-Hodgkin Lymphoma Risk in the NCI-SEER NHL Study], Environ Health Perspect; 2015 Oct;123(10):965-70. DOI:10.1289/ehp.1408630}}

בשנת 2015 פרסמו משרד הבריאות ו[[האגודה למלחמה בסרטן]] כי [[סרטן בישראל|ישראל]] היא המדינה המובילה בעולם מבחינת תחלואה בסרטן מסוג [[לימפומה שאינה הודג'קין]], ובמקום השני בתמותה עקב המחלה. יש עליה בתחלואה בקרב גברים יהודים ונשים ערביות. פרופ' אורה פלטיאל-קלרפילד, המטולוגית בכירה ופרופסורית לאפידמיולוגיה מהמחלקה להמטולוגיה בהדסה עין כרם, ובית הספר לבריאות הציבור, באוניברסיטה העברית בירושלים, טוענת שיש שתי השערות לכך שישראל היא המובילה בעולם בתחלואה בלימפומה שאינה הודג'קין. אחת מהן היא המרכיב הגנטי, שכן יש מחקרים שמראים שיהודים נמצאים בסיכון גבוה יותר. ההשערה השנייה היא חשיפה לחומרי הדברה. לטענתה ישראל היא מדינה קטנה מאד ואין בה הפרדה בין [[חקלאות בישראל|שטחי חקלאות]] לאיזורים לא חקלאיים, ולכן החשיפה בישראל לחומרי הדברה גבוהה יותר. לטענתה חשיפה לחומרי הדברה מעלה את התחלואה ב-35%. {{הערה|

בשנת 2015 פרסמו משרד הבריאות ו[[האגודה למלחמה בסרטן]] כי [[סרטן בישראל|ישראל]] היא המדינה המובילה בעולם מבחינת תחלואה בסרטן מסוג [[לימפומה שאינה הודג'קין]], ובמקום השני בתמותה עקב המחלה. יש עליה בתחלואה בקרב גברים יהודים ונשים ערביות. פרופ' אורה פלטיאל-קלרפילד, המטולוגית בכירה ופרופסורית לאפידמיולוגיה מהמחלקה להמטולוגיה בהדסה עין כרם, ובית הספר לבריאות הציבור, באוניברסיטה העברית בירושלים, טוענת שיש שתי השערות לכך שישראל היא המובילה בעולם בתחלואה בלימפומה שאינה הודג'קין. אחת מהן היא המרכיב הגנטי, שכן יש מחקרים שמראים שיהודים נמצאים בסיכון גבוה יותר. ההשערה השנייה היא חשיפה לחומרי הדברה. לטענתה ישראל היא מדינה קטנה מאד ואין בה הפרדה בין [[חקלאות בישראל|שטחי חקלאות]] לאיזורים לא חקלאיים, ולכן החשיפה בישראל לחומרי הדברה גבוהה יותר. לטענתה חשיפה לחומרי הדברה מעלה את התחלואה ב-35%. {{הערה|

ירון קלנר, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4622862,00.html ישראל ראשונה בתחלואת סרטן הלימפומה; שנייה בתמותה] , ynet, 04.02.2015}} בשנת 2016 פורסם כי בישראל יש שיעור גבוה של [[לימפומה|לימפומה מסוג הודג'קין]] ביחס למדינות אחרות. באותה שנה גם פורסם מחקר מטעם חוקרים ישראלים שמצא כי שיעורי מחלה זו גבוהים ב-60% בקרב ילידי ישראל לעומת עולים מחוץ לארץ או ילדי חו"ל. כמו כן יש עליה עם השנים בעוצמת ההבדל בין ילדי הארץ לבין עולים. דבר זה הוביל את החוקרים לחשוד ב[[זיהום סביבתי]] שקיים בארץ - אחד הגורמים החשודים הוא זיהום עקב חומרי הדברה. {{הערה|רותם אליזרע, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4846527,00.html למה דווקא ילידי הארץ חולים יותר בהודג'קין לימפומה],  ynet, 26.8.2016

ירון קלנר, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4622862,00.html ישראל ראשונה בתחלואת סרטן הלימפומה; שנייה בתמותה] , ynet, 04.02.2015}} בשנת 2016 פורסם כי בישראל יש שיעור גבוה של [[לימפומה|לימפומה מסוג הודג'קין]] ביחס למדינות אחרות. באותה שנה גם פורסם מחקר מטעם חוקרים ישראלים שמצא כי שיעורי מחלה זו גבוהים ב-60% בקרב ילידי ישראל לעומת עולים מחוץ לארץ או ילדי חו"ל. כמו כן יש עליה עם השנים בעוצמת ההבדל בין ילדי הארץ לבין עולים. דבר זה הוביל את החוקרים לחשוד ב[[זיהום סביבתי]] שקיים בארץ - אחד הגורמים החשודים הוא זיהום עקב חומרי הדברה. {{הערה|רותם אליזרע, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4846527,00.html למה דווקא ילידי הארץ חולים יותר בהודג'קין לימפומה],  ynet, 26.8.2016

}}

}}

חוקרים ישראלים בראשות פרופ' יורם פינקלשטיין, מנהל היחידה והשירות לנוירולוגיה ולטוקסיקולוגיה במרכז הרפואי שערי צדק, עורכים מעקב ארוך טווח שנמשך 30 שנה בקרב ילדים באיזורים כפריים. בשנת 2009 החוקרים פרסמו כי יש קשר אפשרי בין [[הפרעות קשב וריכוז]] לבין חשיפה לחומרי הדברה. החוקרים מצאו קשר גבוה של הפרעות אלה בקרב ילדים בישובים חקלאיים. הסבר פיזיולוגי אפשרי הוא שפעילות חומרי הדברה הפועלים על תאי עצבים גורמים לשיבושים בפעילות המוח הגורמים להפרעות קשב וריכוז.[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3727282,00.html][http://osh.org.il/uploadfiles/nl_0906_gershon_hadbara.htm]

חוקרים ישראלים בראשות פרופ' יורם פינקלשטיין, מנהל היחידה והשירות לנוירולוגיה ולטוקסיקולוגיה במרכז הרפואי שערי צדק, עורכים מעקב ארוך טווח שנמשך 30 שנה בקרב ילדים באיזורים כפריים. בשנת 2009 החוקרים פרסמו כי יש קשר אפשרי בין [[הפרעות קשב וריכוז]] לבין חשיפה לחומרי הדברה. החוקרים מצאו קשר גבוה של הפרעות אלה בקרב ילדים בישובים חקלאיים. הסבר פיזיולוגי אפשרי הוא שפעילות חומרי הדברה הפועלים על תאי עצבים גורמים לשיבושים בפעילות המוח הגורמים להפרעות קשב וריכוז.[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3727282,00.html][http://osh.org.il/uploadfiles/nl_0906_gershon_hadbara.htm]

מחקר של פינקלשטיין שפורסם באפריל 2015, בדק את השפעת חומרי ההדברה, ובהם זרחן אורגני, על תושבי עמק החולה. המחקר מצא כי ילדים שנבדקו ושהיו חשופים לריסוסים החקלאיים סובלים מפגיעה במערכת העצבים, במוטוריקה ופגיעה ביכולת הקוגניטיבית. התסמינים של פגיעות אלה הם פגיעה ביכולת הבנת הנקרא, פגיעה במיומנות הידנית וביכולת לבצע מספר פעולות בו זמנית. לטענת יורם פינקלשטיין, אצל הורי הילדים שנבדקו בשנת 2014 יש שינויים קלים במערכת העצבים ושינויים התנהגותיים שחלפו לאחר תקופת הריסוס, אך בקרב הדור השני השינויים הם דרמטיים, בהשוואה לילדים מאזורים אחרים בארץ שלא נחשפו לחומרי הריסוס.<ref name="varon2015">[http://www.mako.co.il/news-israel/health-q2_2015/Article-df502e292d6fc41004.htm חומרי ההדברה בחקלאות פוגעים בבריאות ילדי הצפון] גיא ורון, חדשות ערוץ 2, 26/04/15</ref>

מחקר של פינקלשטיין שפורסם באפריל 2015, בדק את השפעת חומרי ההדברה, ובהם זרחן אורגני, על תושבי עמק החולה. המחקר מצא כי ילדים שנבדקו ושהיו חשופים לריסוסים החקלאיים סובלים מפגיעה במערכת העצבים, במוטוריקה ופגיעה ביכולת הקוגניטיבית. התסמינים של פגיעות אלה הם פגיעה ביכולת הבנת הנקרא, פגיעה במיומנות הידנית וביכולת לבצע מספר פעולות בו זמנית. לטענת יורם פינקלשטיין, אצל הורי הילדים שנבדקו בשנת 2014 יש שינויים קלים במערכת העצבים ושינויים התנהגותיים שחלפו לאחר תקופת הריסוס, אך בקרב הדור השני השינויים הם דרמטיים, בהשוואה לילדים מאזורים אחרים בארץ שלא נחשפו לחומרי הריסוס.<ref name="varon2015">[http://www.mako.co.il/news-israel/health-q2_2015/Article-df502e292d6fc41004.htm חומרי ההדברה בחקלאות פוגעים בבריאות ילדי הצפון] גיא ורון, חדשות ערוץ 2, 26/04/15</ref>

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[חומרי הדברה]], [[נדידת חומרי הדברה]]

* [[חומרי הדברה]], [[נדידת חומרי הדברה]]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Health_effects_of_pesticides השפעות בריאותיות של חומרי הדברה] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Health_effects_of_pesticides השפעות בריאותיות של חומרי הדברה] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Pesticide חומרי הדברה] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Pesticide חומרי הדברה] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://www.toxipedia.org/display/toxipedia/Pesticides חומרי הדברה] טוקסיפדיה

* [http://www.toxipedia.org/display/toxipedia/Pesticides חומרי הדברה] טוקסיפדיה

* ד"ר תמר ברמן, [http://www.adamteva.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/tamarberman.pdf השפעות בריאותיות של חומרי הדברה], המחלקה לבריאות וסביבה, משרד הבריאות, כנס "מדברים הדברה" 2014

* ד"ר תמר ברמן, [http://www.adamteva.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/tamarberman.pdf השפעות בריאותיות של חומרי הדברה], המחלקה לבריאות וסביבה, משרד הבריאות, כנס "מדברים הדברה" 2014