שורה 42: |
שורה 42: |
| ==שיבוש המערכת ההורמונלית== | | ==שיבוש המערכת ההורמונלית== |
| {{הפניה לערך מורחב|משבש אנדוקריני}} | | {{הפניה לערך מורחב|משבש אנדוקריני}} |
− | [[משבשים אנדוקריניים]] הם חומרים חוץ-גופיים המשבשים את פעולות המערכת האנדוקרינית, ומפריעים לתפקוד הפיזיולוגי של ההורמונים ובכך עלולים לגרור בעיות בהתפתחות עוברים - [[טרטוגן|חומרים טרטוגניים]]. הדבר רלוונטי בעיקר בהקשר של איברי המין ומערכת הרבייה, המערכת החיסונית והתפתחות המוח. גם בריכוזים קטנים מאד (הרבה מתחת לריכוז שעלול להוביל ל[[סרטן]]) חומרים אלה עלולים לגרור נזק חמור. נכון לשנת 2011, ניתן לזהות 105 חומרי הדברה כ[[משבש אנדוקריני|משבשים אנדוקריניים]]. מתוכם 46% הם חומרים להדברת חרקים, 21 מדבירי עשבים ו-31% מדבירים פטריות. חלק מחומרים אלה הוצאו משימוש כללי לפני שנים רבות, אבל שאריות שלהם ממשיכות להתקיים ב[[הסביבה הטבעית|סביבה הטבעית]] ומשם הם עלולים לזלוג ל[[זיהום קרקע|קרקע]] ל[[זיהום מים|מים]] או למזון. דוגמאות לחומרים אלה הם [[די די טי]] ו[[אטרזין]]. | + | [[משבשים אנדוקריניים]] הם חומרים חוץ-גופיים המשבשים את פעולות המערכת האנדוקרינית, ומפריעים לתפקוד הפיזיולוגי של ההורמונים ובכך עלולים לגרור בעיות בהתפתחות עוברים - [[טרטוגן|חומרים טרטוגניים]]. הדבר רלוונטי בעיקר בהקשר של איברי המין ומערכת הרבייה, המערכת החיסונית והתפתחות המוח. גם בריכוזים קטנים מאוד (הרבה מתחת לריכוז שעלול להוביל ל[[סרטן]]) חומרים אלה עלולים לגרור נזק חמור. נכון לשנת 2011, ניתן לזהות 105 חומרי הדברה כ[[משבש אנדוקריני|משבשים אנדוקריניים]]. מתוכם 46% הם חומרים להדברת חרקים, 21 מדבירי עשבים ו-31% מדבירים פטריות. חלק מחומרים אלה הוצאו משימוש כללי לפני שנים רבות, אבל שאריות שלהם ממשיכות להתקיים ב[[הסביבה הטבעית|סביבה הטבעית]] ומשם הם עלולים לזלוג ל[[זיהום קרקע|קרקע]] ל[[זיהום מים|מים]] או למזון. דוגמאות לחומרים אלה הם [[די די טי]] ו[[אטרזין]]. |
| | | |
| חומרי-הדברה שהם '''[[משבש אנדוקריני|כימיקלים משבשים-אנדוקרינים]]''',(Endocrine disrupting chemicals EDC) משפיעים על הגוף על ידי הפוטנציאל החזק שיש להם להקשר לקולטנים של הורמונים מסוג אסטרוגן ואנדרוגן. בכך EDC יכולים לגרום לחיקוי פעולת ההורמון. פעולה אחרת היא היקשרות לקולטן מבלי לגרום להפעלתו, ובכל לגרום לחסימת הקולטנים. חומרי ההדברה משבשי הורמונים יכולים גם לגרום לשיבושים בסינתוז, העברה, המטבוליזם וההסרה של הורמונים ובכך להחליש או להגביר את הריכוז של ההורמונים הטבעיים. לדוגמה כ-10 חומרי הדברה שונים יכולים לפגוע בייצור ההורמון thyroid אלו כוללים את amitrole, cyhalothrin, fipronil, ioxynil, maneb, mancozeb, pentachloronitro-benzene, prodiamine, pyrimethanil, thiazopyr, ziram, zineb. [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3138025/] [http://www.pan-uk.org/pestnews/Actives/endocrin.htm] ידועים מקרים לשיבושים במערכות הרביה של בעלי חיים בטבע שנחשפו לשאריות של חומרי הדברה. [http://www.nrdc.org/health/effects/bendrep.asp] | | חומרי-הדברה שהם '''[[משבש אנדוקריני|כימיקלים משבשים-אנדוקרינים]]''',(Endocrine disrupting chemicals EDC) משפיעים על הגוף על ידי הפוטנציאל החזק שיש להם להקשר לקולטנים של הורמונים מסוג אסטרוגן ואנדרוגן. בכך EDC יכולים לגרום לחיקוי פעולת ההורמון. פעולה אחרת היא היקשרות לקולטן מבלי לגרום להפעלתו, ובכל לגרום לחסימת הקולטנים. חומרי ההדברה משבשי הורמונים יכולים גם לגרום לשיבושים בסינתוז, העברה, המטבוליזם וההסרה של הורמונים ובכך להחליש או להגביר את הריכוז של ההורמונים הטבעיים. לדוגמה כ-10 חומרי הדברה שונים יכולים לפגוע בייצור ההורמון thyroid אלו כוללים את amitrole, cyhalothrin, fipronil, ioxynil, maneb, mancozeb, pentachloronitro-benzene, prodiamine, pyrimethanil, thiazopyr, ziram, zineb. [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3138025/] [http://www.pan-uk.org/pestnews/Actives/endocrin.htm] ידועים מקרים לשיבושים במערכות הרביה של בעלי חיים בטבע שנחשפו לשאריות של חומרי הדברה. [http://www.nrdc.org/health/effects/bendrep.asp] |
שורה 76: |
שורה 76: |
| מחקר משנת 2015 בדק אם יש קשר בין נוכחות של 27 כימיקלים חשודים שנמצאו באבק הבית לבין תחלואה ב-NHL ב-4 ערים בארצות הברית כדי לנסות לבדוק השפעה של [[זיהום צולב]] (השפעה משותפת של מזהמים - מזהם אחד יכול לחזק את ההשפעה של מזהמים אחרים) המחקר בדק קשר בין צירוף משוכלל של 5 תרכובות [[PCB]], יחד עם 7 תרכובות PAHs, ו-15 [[חומרי הדברה]]. נמצא קשר סטטיסטי מובהק ב-3 מתוך 4 הערים שנבדקו, ובאתר הרביעי הקשר היה קיים אך לא מובהק. באופן כללי אינדקס המזהמים המשותף היה קשור לסיכון תחלואה מוגבר ב-30% בקרב הרבעון שנחשף לזיהום הגבוה. בעיר אחת הסיכון היה גבוה ב-70%. בערים שונות הייתה השפעה בגודל שונה לכימיקלים שונים. PCBs היו גורם משמעותי בדטרויט ואילו באיווה הגורם המשמעותי היה חומרי הדברה. החוקרים טוענים כי המחקר מדגיש את החשיבות של בדיקת השפעה משותפת של כימיקלים ולא רק בדיקות של כימיקלים בודדים. {{הערה|Czarnota J et al, [https://ehp.niehs.nih.gov/1408630/ Analysis of Environmental Chemical Mixtures and Non-Hodgkin Lymphoma Risk in the NCI-SEER NHL Study], Environ Health Perspect; 2015 Oct;123(10):965-70. DOI:10.1289/ehp.1408630}} | | מחקר משנת 2015 בדק אם יש קשר בין נוכחות של 27 כימיקלים חשודים שנמצאו באבק הבית לבין תחלואה ב-NHL ב-4 ערים בארצות הברית כדי לנסות לבדוק השפעה של [[זיהום צולב]] (השפעה משותפת של מזהמים - מזהם אחד יכול לחזק את ההשפעה של מזהמים אחרים) המחקר בדק קשר בין צירוף משוכלל של 5 תרכובות [[PCB]], יחד עם 7 תרכובות PAHs, ו-15 [[חומרי הדברה]]. נמצא קשר סטטיסטי מובהק ב-3 מתוך 4 הערים שנבדקו, ובאתר הרביעי הקשר היה קיים אך לא מובהק. באופן כללי אינדקס המזהמים המשותף היה קשור לסיכון תחלואה מוגבר ב-30% בקרב הרבעון שנחשף לזיהום הגבוה. בעיר אחת הסיכון היה גבוה ב-70%. בערים שונות הייתה השפעה בגודל שונה לכימיקלים שונים. PCBs היו גורם משמעותי בדטרויט ואילו באיווה הגורם המשמעותי היה חומרי הדברה. החוקרים טוענים כי המחקר מדגיש את החשיבות של בדיקת השפעה משותפת של כימיקלים ולא רק בדיקות של כימיקלים בודדים. {{הערה|Czarnota J et al, [https://ehp.niehs.nih.gov/1408630/ Analysis of Environmental Chemical Mixtures and Non-Hodgkin Lymphoma Risk in the NCI-SEER NHL Study], Environ Health Perspect; 2015 Oct;123(10):965-70. DOI:10.1289/ehp.1408630}} |
| | | |
− | בשנת 2015 פרסמו משרד הבריאות ו[[האגודה למלחמה בסרטן]] כי [[סרטן בישראל|ישראל]] היא המדינה המובילה בעולם מבחינת תחלואה בסרטן מסוג [[לימפומה שאינה הודג'קין]], ובמקום השני בתמותה עקב המחלה. יש עליה בתחלואה בקרב גברים יהודים ונשים ערביות. פרופ' אורה פלטיאל-קלרפילד, המטולוגית בכירה ופרופסורית לאפידמיולוגיה מהמחלקה להמטולוגיה בהדסה עין כרם, ובית הספר לבריאות הציבור, באוניברסיטה העברית בירושלים, טוענת שיש שתי השערות לכך שישראל היא המובילה בעולם בתחלואה בלימפומה שאינה הודג'קין. אחת מהן היא המרכיב הגנטי, שכן יש מחקרים שמראים שיהודים נמצאים בסיכון גבוה יותר. ההשערה השנייה היא חשיפה לחומרי הדברה. לטענתה ישראל היא מדינה קטנה מאד ואין בה הפרדה בין [[חקלאות בישראל|שטחי חקלאות]] לאיזורים לא חקלאיים, ולכן החשיפה בישראל לחומרי הדברה גבוהה יותר. לטענתה חשיפה לחומרי הדברה מעלה את התחלואה ב-35%. {{הערה| | + | בשנת 2015 פרסמו משרד הבריאות ו[[האגודה למלחמה בסרטן]] כי [[סרטן בישראל|ישראל]] היא המדינה המובילה בעולם מבחינת תחלואה בסרטן מסוג [[לימפומה שאינה הודג'קין]], ובמקום השני בתמותה עקב המחלה. יש עליה בתחלואה בקרב גברים יהודים ונשים ערביות. פרופ' אורה פלטיאל-קלרפילד, המטולוגית בכירה ופרופסורית לאפידמיולוגיה מהמחלקה להמטולוגיה בהדסה עין כרם, ובית הספר לבריאות הציבור, באוניברסיטה העברית בירושלים, טוענת שיש שתי השערות לכך שישראל היא המובילה בעולם בתחלואה בלימפומה שאינה הודג'קין. אחת מהן היא המרכיב הגנטי, שכן יש מחקרים שמראים שיהודים נמצאים בסיכון גבוה יותר. ההשערה השנייה היא חשיפה לחומרי הדברה. לטענתה ישראל היא מדינה קטנה מאוד ואין בה הפרדה בין [[חקלאות בישראל|שטחי חקלאות]] לאיזורים לא חקלאיים, ולכן החשיפה בישראל לחומרי הדברה גבוהה יותר. לטענתה חשיפה לחומרי הדברה מעלה את התחלואה ב-35%. {{הערה| |
| ירון קלנר, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4622862,00.html ישראל ראשונה בתחלואת סרטן הלימפומה; שנייה בתמותה] , ynet, 04.02.2015}} בשנת 2016 פורסם כי בישראל יש שיעור גבוה של [[לימפומה|לימפומה מסוג הודג'קין]] ביחס למדינות אחרות. באותה שנה גם פורסם מחקר מטעם חוקרים ישראלים שמצא כי שיעורי מחלה זו גבוהים ב-60% בקרב ילידי ישראל לעומת עולים מחוץ לארץ או ילדי חו"ל. כמו כן יש עליה עם השנים בעוצמת ההבדל בין ילדי הארץ לבין עולים. דבר זה הוביל את החוקרים לחשוד ב[[זיהום סביבתי]] שקיים בארץ - אחד הגורמים החשודים הוא זיהום עקב חומרי הדברה. {{הערה|רותם אליזרע, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4846527,00.html למה דווקא ילידי הארץ חולים יותר בהודג'קין לימפומה], ynet, 26.8.2016 | | ירון קלנר, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4622862,00.html ישראל ראשונה בתחלואת סרטן הלימפומה; שנייה בתמותה] , ynet, 04.02.2015}} בשנת 2016 פורסם כי בישראל יש שיעור גבוה של [[לימפומה|לימפומה מסוג הודג'קין]] ביחס למדינות אחרות. באותה שנה גם פורסם מחקר מטעם חוקרים ישראלים שמצא כי שיעורי מחלה זו גבוהים ב-60% בקרב ילידי ישראל לעומת עולים מחוץ לארץ או ילדי חו"ל. כמו כן יש עליה עם השנים בעוצמת ההבדל בין ילדי הארץ לבין עולים. דבר זה הוביל את החוקרים לחשוד ב[[זיהום סביבתי]] שקיים בארץ - אחד הגורמים החשודים הוא זיהום עקב חומרי הדברה. {{הערה|רותם אליזרע, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4846527,00.html למה דווקא ילידי הארץ חולים יותר בהודג'קין לימפומה], ynet, 26.8.2016 |
| }} | | }} |