שינויים

'''משבר המוצרים הציבוריים''' היא תאוריה ב[[חקר הכלכלה]] לפיה ככל שהחברה הופכת ל[[חברת שוק]] עם [[ערך חברתי|ערכים חברתיים]] ו[[תרבות צריכה]] [[קפיטליזם|קפיטליסטיים]] כך יש מצד אחד יותר ויותר [[מוצר פרטי|מוצרים פרטיים]] איכותיים ורבים יותר אבל מצד שני מחסור וכרסום ב[[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] שונים כמו ניקיון ברשות הרבים, קיום של [[מערכות אקולוגיות]], [[קיימות]], [[תכנון ארוך טווח]], [[אמון]] (הדדי וב[[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] שונים), [[אמת כמוצר ציבורי|אמת]], [[בטחון]] (במרחב הציבורי או כתחושה), [[סביבה טבעית]] בריאה ועוד. וכתוצאה משילוב של פגיעה במוצרים ציבוריים אלה - פגיעה חזקה בהיבטים של איכות החיים ואף [[סיכוני אסון עולמיים|איומים על כלל עתיד האנושות]] כמו [[התחממות עולמית]] או איומים על [[משק המים העולמי]] או [[חקלאות בת קיימא]].  

'''משבר המוצרים הציבוריים''' היא תאוריה ב[[חקר הכלכלה]] לפיה ככל שהחברה הופכת ל[[חברת שוק]] עם [[ערך חברתי|ערכים חברתיים]] ו[[תרבות צריכה]] [[קפיטליזם|קפיטליסטיים]] כך יש מצד אחד יותר ויותר [[מוצר פרטי|מוצרים פרטיים]] איכותיים ורבים יותר אבל מצד שני מחסור וכרסום ב[[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] שונים כמו ניקיון ברשות הרבים, קיום של [[מערכות אקולוגיות]], [[קיימות]], [[תכנון ארוך טווח]], [[אמון]] (הדדי וב[[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] שונים), [[אמת כמוצר ציבורי|אמת]], [[בטחון]] (במרחב הציבורי או כתחושה), [[סביבה טבעית]] בריאה ועוד. וכתוצאה משילוב של פגיעה במוצרים ציבוריים אלה - פגיעה חזקה בהיבטים של איכות החיים ואף [[סיכוני אסון עולמיים|איומים על כלל עתיד האנושות]] כמו [[התחממות עולמית]] או איומים על [[משק המים העולמי]] או [[חקלאות בת קיימא]].  

'''[[מוצר ציבורי]]''' היא [[חקר הכלכלה|הגדרה כלכלית]] למוצר או שירות שיש לו שתי תכונות- קל להנות ממנו גם אם לא משלמים עליו ([[מוצר בלבדי|מוצר לא בלבדי]]), ואם אדם אחד נהנה ממנו זה לא מפחית את ההנאה מהמוצר עבור אנשים אחרים ([[מוצר יריבי|מוצר לא יריבי]]). הרעיון לפיו [[שוק]] מתקשה לספק מוצר ציבורי, הוצא כבר על ידי [[אדם סמית]] ומורו [[דיוויד יום]]. עם השנים יש טענה של הוגים שונים לפיה מוצרים ציבוריים נוגעים להיבטים בסיסיים בתפקוד החברתי כמו [[אמת כמוצר ציבורי]], [[אמון]] ו[[שלום כמוצר ציבורי]] כגורמים שהם חיוניים לקיומו של [[שוק]], [[זכויות קניין]], דמוקרטיה ולמעשה [[חברה]] אנושית כלשהי. באופן דומה [[שירותי המערכת האקולוגית]] מאפשרים קיום הן של כלל המינים בכדור הארץ והן של [[האדם]] בכלל והמערכת הכלכלית בפרט, שירותים אלה מהווים גם כן מוצר ציבורי. הספקה או הגנה על מוצר ציבורי על ידי שוק אינה עסק משתלם ליזם, בניגוד ל[[מוצר פרטי]] שניתן למכור אותו לציבור. במערכת שבה יש יותר ויותר מוצרים כאלה וגם חשיבות פוליטית, כלכלית ותרבותית למכירת וצריכת מוצרים, ויש חשיבה, ערכים וזהות קפיטליסטיים, אין בעצם שום הגנה למוצרים הציבוריים, מלבד הגנות שמסופקות לפעמים על ידי הממשלה, נוהג, מסורת או [[נורמה חברתית]] כשלהי או בגלל שהמוצר הציבורי עצמו הוא גדול מאד ונשחק בקצב איטי (לדוגמה [[שינויי אקלים]] שמתרחשים בקצב איטי - [[תהליך ארוך טווח]].)

'''[[מוצר ציבורי]]''' היא [[חקר הכלכלה|הגדרה כלכלית]] למוצר או שירות שיש לו שתי תכונות- קל להנות ממנו גם אם לא משלמים עליו ([[מוצר בלבדי|מוצר לא בלבדי]]), ואם אדם אחד נהנה ממנו זה לא מפחית את ההנאה מהמוצר עבור אנשים אחרים ([[מוצר יריבי|מוצר לא יריבי]]). הרעיון לפיו [[שוק]] מתקשה לספק מוצר ציבורי, הוצע כבר על ידי [[אדם סמית]] ומורו [[דיוויד יום]]. עם השנים יש טענה של הוגים שונים לפיה מוצרים ציבוריים נוגעים להיבטים בסיסיים בתפקוד החברתי כמו [[אמת כמוצר ציבורי]], [[אמון]] ו[[שלום כמוצר ציבורי]] כגורמים שהם חיוניים לקיומו של [[שוק]], [[זכויות קניין]], דמוקרטיה ולמעשה [[חברה]] אנושית כלשהי. באופן דומה [[שירותי המערכת האקולוגית]] מאפשרים קיום הן של כלל המינים בכדור הארץ והן של [[האדם]] בכלל והמערכת הכלכלית בפרט, שירותים אלה מהווים גם כן מוצר ציבורי. הספקה או הגנה על מוצר ציבורי על ידי שוק אינה עסק משתלם ליזם, בניגוד ל[[מוצר פרטי]] שניתן למכור אותו לציבור. במערכת שבה יש יותר ויותר מוצרים כאלה וגם חשיבות פוליטית, כלכלית ותרבותית למכירת וצריכת מוצרים, ויש חשיבה, ערכים וזהות קפיטליסטיים, אין בעצם שום הגנה למוצרים הציבוריים, מלבד הגנות שמסופקות לפעמים על ידי הממשלה, נוהג, מסורת או [[נורמה חברתית]] כשלהי או בגלל שהמוצר הציבורי עצמו הוא גדול מאד ונשחק בקצב איטי (לדוגמה [[שינויי אקלים]] שמתרחשים בקצב איטי - [[תהליך ארוך טווח]].)

הקושי לממן הקמה או תחזוקה של מוצר ציבורי הוצג לראשונה על ידי [[אדם סמית]] בספרו "[[עושר העמים]]. בהמשך [[ג'ון קנת גלבריית]] בספרו [[חברת השפע (ספר)|חברת השפע]] בשנת 1959 הציג את הרעיון לפיו בחברה מודרנית יש שפע של [[מוצר פרטי|מוצרים פרטיים]] שהשוק הוא מנגנון טוב לספק אותם, מול מחסור הולך וגדל ואיכות יורדת של מוצרים ציבוריים (כמו נקיון הרחוב או תחזוקת דרכים ציבוריות). למרות שהספר היה רב-מכר בשעתו, רעיון זה נשכח על ידי חלק גדול מהתנועות החברתיות וכן על ידי כלכלנים. בהמשך פותח הרעיון של הקושי לתת מענה ראוי למוצרים ציבוריים בספר [[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)|הלוגיקה של פעולה קבוצתית]] שהדגיש את בעיית הטמרפיסטט. בהמשך הדבר פותח על ידי [[דייוויד בוליר]] ו[[קייט ראוורת']]

הקושי לממן הקמה או תחזוקה של מוצר ציבורי הוצג לראשונה על ידי [[אדם סמית]] בספרו "[[עושר העמים]]. בהמשך [[ג'ון קנת גלבריית]] בספרו [[חברת השפע (ספר)|חברת השפע]] בשנת 1959 הציג את הרעיון לפיו בחברה מודרנית יש שפע של [[מוצר פרטי|מוצרים פרטיים]] שהשוק הוא מנגנון טוב לספק אותם, מול מחסור הולך וגדל ואיכות יורדת של מוצרים ציבוריים (כמו נקיון הרחוב או תחזוקת דרכים ציבוריות). למרות שהספר היה רב-מכר בשעתו, רעיון זה נשכח על ידי חלק גדול מהתנועות החברתיות וכן על ידי כלכלנים. בהמשך פותח הרעיון של הקושי לתת מענה ראוי למוצרים ציבוריים בספר [[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)|הלוגיקה של פעולה קבוצתית]] שהדגיש את בעיית הטמרפיסטט. בהמשך הדבר פותח על ידי [[דייוויד בוליר]] ו[[קייט ראוורת']]

* פגיעה בהיבטים שונים של [[בריאות הציבור]] כולל [[קידום בריאות]] והיבטים של [[רפואה מונעת]], בעיקר היבטים הנוגעים למסירת מידע אמין, אמון וכן עיצוב של מרחבים ציבוריים (לדוגמה רחובות בטוחים מפני [[תאונות דרכים]]- במסגרת [[חזון אפס]]), וכן [[נטיעת ספק]] והפצת [[דיסאינפורמציה]] כדי למנוע הפצה של [[קידום בריאות]] ו[[רפואה מונעת]].  

* פגיעה בהיבטים שונים של [[בריאות הציבור]] כולל [[קידום בריאות]] והיבטים של [[רפואה מונעת]], בעיקר היבטים הנוגעים למסירת מידע אמין, אמון וכן עיצוב של מרחבים ציבוריים (לדוגמה רחובות בטוחים מפני [[תאונות דרכים]]- במסגרת [[חזון אפס]]), וכן [[נטיעת ספק]] והפצת [[דיסאינפורמציה]] כדי למנוע הפצה של [[קידום בריאות]] ו[[רפואה מונעת]].  

* פגיעה באמון ביחסי רופא -מטופל - כתוצאה מכך ריבוי של תביעות משפטיות וכתוצאה מכך ריבוי של [[רפואה מתגוננת]] ונזקים הנגרמים בשל כך.  

* פגיעה באמון ביחסי רופא -מטופל - כתוצאה מכך ריבוי של תביעות משפטיות וכתוצאה מכך ריבוי של [[רפואה מתגוננת]] ונזקים הנגרמים בשל כך.  

==ראו גם ==

==ראו גם ==

* [[כלכלה מוסדית]]

* [[כלכלה מוסדית]]

* [[תכנון ארוך טווח]]

* [[תכנון ארוך טווח]]

{{מוצרים ציבוריים}}

{{מוצרים ציבוריים}}