שינויים

עם ביות החיות, מופיעות מגמות אחרות. נוודים-רועים יכולים לחוות את האדמה כמקום נדודים במקום כמקום מגורים. היא נשארת חשובה, אבל הם לא חלק מהאדמה באותו אופן שבו שייכים  אליה שבטים של ציידים-לקטים. עקרון הפעולה בטבע יכול להיות משוייך לגשם ולשמש. האדמה מקבלת יותר מאשר היא נותנת. לפעולות האדם יש יותר משקל, והן מובנות במסגרת של אלי שמיים יותר מאשר אלים שוכני אדמה.  

עם ביות החיות, מופיעות מגמות אחרות. נוודים-רועים יכולים לחוות את האדמה כמקום נדודים במקום כמקום מגורים. היא נשארת חשובה, אבל הם לא חלק מהאדמה באותו אופן שבו שייכים  אליה שבטים של ציידים-לקטים. עקרון הפעולה בטבע יכול להיות משוייך לגשם ולשמש. האדמה מקבלת יותר מאשר היא נותנת. לפעולות האדם יש יותר משקל, והן מובנות במסגרת של אלי שמיים יותר מאשר אלים שוכני אדמה.  

עם  ביות הצמחים [[המהפכה החקלאית|והמהפכה החקלאית]], אנשים קשורים יותר ליחידות קטנות יותר של אדמה. כמו בקרב ציידים-לקטים האדמה מקבלת את התפקיד העיקרי, למרות שגם לשמש ולגשם יש משמעות גדולה. מעל הכל, תשומת הלב ממוקדת ב[[פריון חקלאית|פוריות]]. התוספת שהטבע מעניק, הפיכת הזרע לצמח, שמפיק זרעים רבים, או ההבאה לעולם של עוד ועוד חיות משק, נתפסת כנס גדול. המיניות בכלל, והמיניות האנושית בפרט, מקבלות חשיבות דתית כסמל של פריון.  

עם  ביות הצמחים [[המהפכה החקלאית|והמהפכה החקלאית]], אנשים קשורים יותר ליחידות קטנות יותר של אדמה. כמו בקרב ציידים-לקטים האדמה מקבלת את התפקיד העיקרי, למרות שגם לשמש ולגשם יש משמעות גדולה. מעל הכל, תשומת הלב ממוקדת ב[[פריון חקלאי|פוריות]]. התוספת שהטבע מעניק, הפיכת הזרע לצמח, שמפיק זרעים רבים, או ההבאה לעולם של עוד ועוד חיות משק, נתפסת כנס גדול. המיניות בכלל, והמיניות האנושית בפרט, מקבלות חשיבות דתית כסמל של פריון.

===היחס לאדמה ולטבע ביהדות המקראית===

===היחס לאדמה ולטבע ביהדות המקראית===