שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
שורה 71: שורה 71:  
לפי דיילי וקוב, ראיית העולם הנוצרית של דקארט סיפקה את הקשר ואוסף ההנחות לחשיבה הכלכלית. עבור התאוריה הכלכלית, ערך יכול להימצא רק בסיפוק תאוות אנושיות. תורת הערך הסובייקטיבי החליפה לגמרי תאוריות קודמות, "ריאליות", של ערך שראו באדמה או בעבודה מקור הערך. היות ובעקבות דקארט, רק בני האדם החזיקו באישיות, נובע מכך שרק בני האדם הם מקום הערך. שאר הטבע נתפס כאדמה או כשיפור או כמוצר.  
 
לפי דיילי וקוב, ראיית העולם הנוצרית של דקארט סיפקה את הקשר ואוסף ההנחות לחשיבה הכלכלית. עבור התאוריה הכלכלית, ערך יכול להימצא רק בסיפוק תאוות אנושיות. תורת הערך הסובייקטיבי החליפה לגמרי תאוריות קודמות, "ריאליות", של ערך שראו באדמה או בעבודה מקור הערך. היות ובעקבות דקארט, רק בני האדם החזיקו באישיות, נובע מכך שרק בני האדם הם מקום הערך. שאר הטבע נתפס כאדמה או כשיפור או כמוצר.  
   −
האדמה מייצגת את כל המשאבים הטבעיים וכוללת את כל הדברים החיים שהאדמה תומכת בהם, למעט העבודה שמושקעת בגידולם. עבודה תכלול את העבודה שמושקעת על ידי בני האדם כדי לגדל את המזון שהסוסים אוכלים. עבודה לא תכלול כל ערך שניתן לייחס לתרומה של עבודת הסוס. למטרות הכלכלה, מתייחסים לסוס, כפי שדקארט עושה, כמכונה (חסרת כל זכויות פוליטיות או ערך בפני עצמה). הערך שלו הוא הערך שיש לו עבור בני האדם, שנקבע בסופו של דבר על ידי [[השוק]].  
+
האדמה מייצגת את כל המשאבים הטבעיים וכוללת את כל הדברים החיים שהאדמה תומכת בהם, למעט העבודה שמושקעת בגידולם. עבודה תכלול את העבודה שמושקעת על ידי בני האדם כדי לגדל את המזון שהסוסים אוכלים. עבודה לא תכלול כל ערך שניתן לייחס לתרומה של עבודת הסוס. למטרות הכלכלה, מתייחסים לסוס, כפי שדקארט עושה, כמכונה (חסרת כל זכויות פוליטיות או ערך בפני עצמה). הערך שלו הוא הערך שיש לו עבור בני האדם, שנקבע בסופו של דבר על ידי ה[[שוק]].  
    
הדואליזם המודרני הטיפוסי מופיעה מחדש [[חקר הכלכלה|בתאוריה הכלכלית]] מ[[אדם סמית]] ועד ימינו. מצד אחד ישנם בני אדם, שסיפוק רצונותיהם הוא המטרה היחידה של הפעילות הכלכלית. מצד שני יש את כל השאר, שכול כולו נכנס למשוואה כאמצעים לסיפוק רצונות האדם. אפשר להתייחס לחשיבה המודרנית כאל דואליזם של דקראט אבל כותרת מתאימה יותר היא כנראה ראיה "אנטרופוצנטריות" (התמקדות סביב האדם) שכן בחשיבה זו התפקיד היחיד של הטבע הוא לשרת את האדם.  
 
הדואליזם המודרני הטיפוסי מופיעה מחדש [[חקר הכלכלה|בתאוריה הכלכלית]] מ[[אדם סמית]] ועד ימינו. מצד אחד ישנם בני אדם, שסיפוק רצונותיהם הוא המטרה היחידה של הפעילות הכלכלית. מצד שני יש את כל השאר, שכול כולו נכנס למשוואה כאמצעים לסיפוק רצונות האדם. אפשר להתייחס לחשיבה המודרנית כאל דואליזם של דקראט אבל כותרת מתאימה יותר היא כנראה ראיה "אנטרופוצנטריות" (התמקדות סביב האדם) שכן בחשיבה זו התפקיד היחיד של הטבע הוא לשרת את האדם.  
שורה 77: שורה 77:  
אדם סמית לוקח ברצינות את המציאות הפיזית של אדמה, כאחד מגורמי הייצור, אבל בדומה לחומר היא נשארת פאסיבית. הייצור שלה תלוי לחלוטין בעבודת אדם.  
 
אדם סמית לוקח ברצינות את המציאות הפיזית של אדמה, כאחד מגורמי הייצור, אבל בדומה לחומר היא נשארת פאסיבית. הייצור שלה תלוי לחלוטין בעבודת אדם.  
   −
אין לבקר את הכלכלנים על כי השתתפו בדיונים הנוגעים לפילוסופיה. עם זאת דיילי וקוב טוענים שיש לבקש מהם להצטרף לביקורת על מגבלות הראיה המודרנית הן בוורסיה הדואלית והן בוורסיה האידאליסטית שלה.  
+
אין לבקר את הכלכלנים על כי השתתפו בדיונים הנוגעים לפילוסופיה. עם זאת דיילי וקוב טוענים שיש לבקש מהם להצטרף לביקורת על מגבלות הראיה המודרנית הן בוורסיה הדואלית והן בוורסיה האידאליסטית שלה.  
    
ישנן סיבות מעשיות לקחת ברצינות את הממשיות של העולם הפיסי. לדוגמא, האיום של מלחמה גרעינית וההרס הנלווה של רוב המין האנושי לא יכול להיות מובן בצורה הולמת במונחים אידאליסטיים. מלחמה כזאת תבצע שינויים אמיתיים בעולם הפיסי הממשי ללא תלות בצורה שבה אנשים יחשבו על כך. בצורה דומה, [[זיהום אוויר]] או עליית מפלס הימים נראים כדברים לא תלויים בדרך שבה אנשים חושבים על דברים אלו.  
 
ישנן סיבות מעשיות לקחת ברצינות את הממשיות של העולם הפיסי. לדוגמא, האיום של מלחמה גרעינית וההרס הנלווה של רוב המין האנושי לא יכול להיות מובן בצורה הולמת במונחים אידאליסטיים. מלחמה כזאת תבצע שינויים אמיתיים בעולם הפיסי הממשי ללא תלות בצורה שבה אנשים יחשבו על כך. בצורה דומה, [[זיהום אוויר]] או עליית מפלס הימים נראים כדברים לא תלויים בדרך שבה אנשים חושבים על דברים אלו.  
שורה 83: שורה 83:  
ברמה התאורטית, [[אבולוציה|הקירבה האבולוציונית]] בין [[המין האנושי]] למינים אחרים (קופי אדם או מיני אדם שהיו בעבר ונכחדו) הופכת את הדואליזם המטאפיזי להבל, ומעוררת חשד לגבי כל המסקנות שהועלו על ידי העוסקים באתיקה שנובעת מאותו דואליזם. נראה שאין דרך לקחת ברצינות את ההוכחות המדעיות ואת הניסיון האוניברסלי, ללא הצהרה על ממשיותו של העולם הטבעי ועל מקומו של האדם כחלק ממנו.  
 
ברמה התאורטית, [[אבולוציה|הקירבה האבולוציונית]] בין [[המין האנושי]] למינים אחרים (קופי אדם או מיני אדם שהיו בעבר ונכחדו) הופכת את הדואליזם המטאפיזי להבל, ומעוררת חשד לגבי כל המסקנות שהועלו על ידי העוסקים באתיקה שנובעת מאותו דואליזם. נראה שאין דרך לקחת ברצינות את ההוכחות המדעיות ואת הניסיון האוניברסלי, ללא הצהרה על ממשיותו של העולם הטבעי ועל מקומו של האדם כחלק ממנו.  
   −
ברמה הפוליטית, מעטים יכחישו נקודות אלו מכל וכל. יחד עם זאת, תאוריות אידאליסטיות עומדות בבסיס הרבה מהדיספלינות האקדמיות וממקדות את תשומת הלב הרחק מאירועים טבעיים למען שלומותן העצמית. בזמנים שונים, תאוריות אלו הובילו מלומדים, כולל כלכלנים, להצהרות קיצוניות.
+
ברמה הפוליטית, מעטים יכחישו נקודות אלו מכל וכל. יחד עם זאת, תאוריות אידאליסטיות עומדות בבסיס הרבה מהדיספלינות האקדמיות וממקדות את תשומת הלב הרחק מאירועים טבעיים למען שלמותן העצמית. בזמנים שונים, תאוריות אלו הובילו מלומדים, כולל כלכלנים, להצהרות קיצוניות.
    
==הערות שוליים==
 
==הערות שוליים==

תפריט ניווט