שינויים

'''משבר המוצרים הציבוריים''' היא תאוריה ב[[חקר הכלכלה]] לפיה ככל שהחברה הופכת ל[[חברת שוק]] עם [[ערך חברתי|ערכים חברתיים]] ו[[תרבות צריכה]] [[קפיטליזם|קפיטליסטיים]] כך יש מצד אחד יותר ויותר [[מוצר פרטי|מוצרים פרטיים]] איכותיים ורבים יותר אבל מצד שני מחסור וכרסום ב[[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] שונים כמו ניקיון ברשות הרבים, קיום של [[מערכות אקולוגיות]], [[קיימות]], [[תכנון ארוך טווח]], [[אמון]] (הדדי וב[[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] שונים), [[אמת כמוצר ציבורי|אמת]], [[בטחון]] (במרחב הציבורי או כתחושה), [[סביבה טבעית]] בריאה ועוד. וכתוצאה משילוב של פגיעה במוצרים ציבוריים אלה - פגיעה חזקה בהיבטים של איכות החיים ואף [[סיכוני אסון עולמיים|איומים על כלל עתיד האנושות]] כמו [[התחממות עולמית]] או איומים על [[משק המים העולמי]] או [[חקלאות בת קיימא]].  

'''משבר המוצרים הציבוריים''' היא תאוריה ב[[חקר הכלכלה]] לפיה ככל שהחברה הופכת ל[[חברת שוק]] עם [[ערך חברתי|ערכים חברתיים]] ו[[תרבות צריכה]] [[קפיטליזם|קפיטליסטיים]] כך יש מצד אחד יותר ויותר [[מוצר פרטי|מוצרים פרטיים]] איכותיים ורבים יותר אבל מצד שני מחסור וכרסום ב[[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] שונים כמו ניקיון ברשות הרבים, קיום של [[מערכות אקולוגיות]], [[קיימות]], [[תכנון ארוך טווח]], [[אמון]] (הדדי וב[[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] שונים), [[אמת כמוצר ציבורי|אמת]], [[בטחון]] (במרחב הציבורי או כתחושה), [[סביבה טבעית]] בריאה ועוד. וכתוצאה משילוב של פגיעה במוצרים ציבוריים אלה - פגיעה חזקה בהיבטים של איכות החיים ואף [[סיכוני אסון עולמיים|איומים על כלל עתיד האנושות]] כמו [[התחממות עולמית]] או איומים על [[משק המים העולמי]] או [[חקלאות בת קיימא]].  

[[מוצר ציבורי]] היא הגדרה כלכלית למוצר או שירות שיש לו שתי תכונות- קל להנות ממנו גם אם לא משלמים עליו ([[מוצר בלבדי|לא בלבדי]]), ואם אדם אחד נהנה ממנו זה לא מפחית הנאה מהמוצר עבור אנשים אחרים ([[מוצר יריבי|מוצר לא יריבי]]). הרעיון לפיו [[שוק]] מתקשה לספק מוצר ציבורי, הוצא כבר על ידי [[אדם סמית]] ומורו [[דיוויד יום]]. עם השנים יש טענה של הוגים שונים לפיה מוצרים ציבוריים נוגעים להיבטים בסיסיים בתפקוד החברתי כמו [[אמת כמוצר ציבורי]], [[אמון]] ו[[שלום כמוצר ציבורי]] כגורמים שהם חיוניים לקיומו של [[שוק]], [[זכויות קניין]], דמוקרטיה ולמעשה [[חברה]] אנושית כלשהי. באופן דומה [[שירותי המערכת האקולוגית]] מאפשרים קיום הן של כלל המינים בכדור הארץ והן של [[האדם]] בכלל והמערכת הכלכלית בפרט, שירותים אלה מהווים גם כן מוצר ציבורי. הספקה או הגנה על מוצר ציבורי על ידי שוק אינה עסק משתלם ליזם, בניגוד ל[[מוצר פרטי]] שניתן למכור אותו לציבור. במערכת שבה יש יותר ויותר מוצרים כאלה וגם חשיבות פוליטית, כלכלית ותרבותית למכירת וצריכת מוצרים, ויש חשיבה, ערכים וזהות קפיטליסטיים, אין בעצם שום הגנה למוצרים הציבוריים, מלבד הגנות שמסופקות לפעמים על ידי הממשלה, נוהג, מסורת או [[נורמה חברתית]] כשלהי או בגלל שהמוצר הציבורי עצמו הוא גדול מאד ונשחק בקצב איטי (לדוגמה [[שינויי אקלים]] שמתרחשים בקצב איטי - [[תהליך ארוך טווח]].)

'''[[מוצר ציבורי]]''' היא [[חקר הכלכלה|הגדרה כלכלית]] למוצר או שירות שיש לו שתי תכונות- קל להנות ממנו גם אם לא משלמים עליו ([[מוצר בלבדי|מוצר לא בלבדי]]), ואם אדם אחד נהנה ממנו זה לא מפחית את ההנאה מהמוצר עבור אנשים אחרים ([[מוצר יריבי|מוצר לא יריבי]]). הרעיון לפיו [[שוק]] מתקשה לספק מוצר ציבורי, הוצא כבר על ידי [[אדם סמית]] ומורו [[דיוויד יום]]. עם השנים יש טענה של הוגים שונים לפיה מוצרים ציבוריים נוגעים להיבטים בסיסיים בתפקוד החברתי כמו [[אמת כמוצר ציבורי]], [[אמון]] ו[[שלום כמוצר ציבורי]] כגורמים שהם חיוניים לקיומו של [[שוק]], [[זכויות קניין]], דמוקרטיה ולמעשה [[חברה]] אנושית כלשהי. באופן דומה [[שירותי המערכת האקולוגית]] מאפשרים קיום הן של כלל המינים בכדור הארץ והן של [[האדם]] בכלל והמערכת הכלכלית בפרט, שירותים אלה מהווים גם כן מוצר ציבורי. הספקה או הגנה על מוצר ציבורי על ידי שוק אינה עסק משתלם ליזם, בניגוד ל[[מוצר פרטי]] שניתן למכור אותו לציבור. במערכת שבה יש יותר ויותר מוצרים כאלה וגם חשיבות פוליטית, כלכלית ותרבותית למכירת וצריכת מוצרים, ויש חשיבה, ערכים וזהות קפיטליסטיים, אין בעצם שום הגנה למוצרים הציבוריים, מלבד הגנות שמסופקות לפעמים על ידי הממשלה, נוהג, מסורת או [[נורמה חברתית]] כשלהי או בגלל שהמוצר הציבורי עצמו הוא גדול מאד ונשחק בקצב איטי (לדוגמה [[שינויי אקלים]] שמתרחשים בקצב איטי - [[תהליך ארוך טווח]].)

רעיון זה הוצג לראשונה על ידי [[ג'ון קנת גלבריית]] בספרו [[חברת השפע (ספר)|חברת השפע]] בשנת 1959.  

רעיון זה הוצג לראשונה על ידי [[ג'ון קנת גלבריית]] בספרו [[חברת השפע (ספר)|חברת השפע]] בשנת 1959. למרות שהספר היה רב-מכר בשעתו, רעיון זה נשכח על ידי חלק גדול מהתנועות החברתיות.  

ניתן להדגים את התאוריה באמצעות מגוון תהליכים במאה ה-20 וה-21.  

ניתן להדגים את התאוריה של משבר המוצרים הציבוריים באמצעות מגוון תהליכים במאה ה-20 וה-21.  

* [[השפעות סביבתיות]] שונות לדוגמה [[זיהום אוויר]] פוגעות במוצר ציבורי של "אוויר נקי". עם חלק מסוגי הזיהום יש התמודדות על ידי [[רגולציה]].

* [[השפעות סביבתיות]] שונות לדוגמה [[זיהום אוויר]] פוגעות במוצר ציבורי של "אוויר נקי". עם חלק מסוגי הזיהום יש התמודדות על ידי [[רגולציה]].

* אי התמודדות עולמית עם [[התחממות עולמית]] (המוצר הציבורי הוא אקלים יציב) ואף ניסיון להכחיש את קיומה של התחממות כזו ([[הכחשת אקלים]]).  

* אי התמודדות עולמית עם [[התחממות עולמית]] (המוצר הציבורי הוא אקלים יציב) ואף ניסיון להכחיש את קיומה של התחממות כזו ([[הכחשת אקלים]]).  

* [[אירוע ההכחדה בהולוקן]] - הכחדה עצומה של בעלי חיים, צמחים ועוד בגלל מגוון של [[השפעות סביבתיות]]. המוצר הציבורי הוא [[מגוון גנטי]] כמו גם מוצרים אחרים כמו תפקוד תקין של מערכות אקולוגיות, הנאה מצפייה בבעלי חיים וצמחים, ואיים על המשך קיומה של האנושות (ראו [[גבולות פלנטריים]])

* [[אירוע ההכחדה בהולוקן]] - הכחדה עצומה של בעלי חיים, צמחים ועוד בגלל מגוון של [[השפעות סביבתיות]]. המוצר הציבורי הוא [[מגוון גנטי]] כמו גם מוצרים אחרים כמו תפקוד תקין של [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] המספקות את [[שירותי המערכת האקולוגית]], הנאה מצפייה בבעלי חיים וצמחים, ואיים על המשך קיומה של האנושות (ראו [[גבולות פלנטריים]])

* הרס של בתי גידול ימיים על ידי [[דיג יתר]] ופגיעה נוספת באוקיינוסים כמו [[החמצת אוקיינוסים]].  

* הרס של בתי גידול ימיים על ידי [[דיג יתר]] ופגיעה נוספת באוקיינוסים כמו [[החמצת אוקיינוסים]] זיהום מים וזיהום מ[[מיקרו-פלסטיק]].  

* איומי [[קיימות]] בהקשר של קיימות אקולוגית - איומים על [[מערכות אקולוגיות]], כילוי של [[משאבים מתכלים]] והרס של [[משאבים מתחדשים]] בגלל מגוון השפעות סביבתיות. ראו [[גבולות לצמיחה]] ו[[גבולות פלנטריים]] לפרטים נוספים.  

* איומי [[קיימות]] בהקשר של קיימות אקולוגית - איומים על [[מערכות אקולוגיות]], כילוי של [[משאבים מתכלים]] והרס של [[משאבים מתחדשים]] בגלל מגוון השפעות סביבתיות. ראו [[גבולות לצמיחה]] ו[[גבולות פלנטריים]] לפרטים נוספים.  

* אובדן [[אמון]] ב[[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] פוליטיים דמוקרטיים כמו מפלגות, בתי משפט, חברי קונגרס. הדבר בא לידי ביטוי הן בסקרים המראים ירידה באמון במוסדות אלה והן בהיבטים אחרים כמו הפסקת פרסום מצעים על ידי מפלגות, הצבעה לפוליטיקאים שלא מקיימים הבטחות לציבור, חשיבות עולה לתדמית של מועמדים מבחינה חיצונית, ועוד. המוצר הציבורי שנפגע הוא יושרה של פוליטיקאים, ואמונה כי הם יתפקדו לא עקב שיקולים של [[שחיתות]].  

* אובדן [[אמון]] ב[[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] פוליטיים דמוקרטיים כמו מפלגות, בתי משפט, חברי קונגרס. הדבר בא לידי ביטוי הן בסקרים המראים ירידה באמון במוסדות אלה והן בהיבטים אחרים כמו הפסקת פרסום מצעים על ידי מפלגות, הצבעה לפוליטיקאים שלא מקיימים הבטחות לציבור, חשיבות עולה לתדמית של מועמדים מבחינה חיצונית, ועוד. המוצר הציבורי שנפגע הוא יושרה של פוליטיקאים, ואמונה כי הם יתפקדו לא עקב שיקולים של [[שחיתות]].  

* אובדן [[אמון]] בבתי משפט, שופטים ועוד וכן עלות גדלה של ייצוג משפטי וחשיבות גדולה יותר של כסף לתוצאת ההליך המשפטי.  

* אובדן [[אמון]] בבתי משפט, שופטים ועוד וכן עלות גדלה של ייצוג משפטי וחשיבות גדולה יותר של כסף לתוצאת ההליך המשפטי.  

* אובדן אמון בתקשורת (מסחרית, ממשלתית ובכלל), יצירה וצריכה של "פייק ניוז" בכמויות גדולות, הפצה ויצירה של [[תאוריות קונספירציה]] המוצרים הציבוריים שהולכים לאיבוד הם [[אמת כמוצר ציבורי]] ו[[אמון]].  

* אובדן אמון בתקשורת (מסחרית, ממשלתית ובכלל), יצירה וצריכה של "פייק ניוז" בכמויות גדולות, בעיית [[עומס מידע]]. הפצה ויצירה של [[תאוריות קונספירציה]] המוצרים הציבוריים שהולכים לאיבוד הם [[אמת כמוצר ציבורי]] ו[[אמון]], הולך לאיבוד גם [[ידע מושתף]] - ידע שכולם יודעים על קיומו ועל כך שכל שאר האנשים יודעים גם כן עליו ומסייע לתאם ציפיות ולקיים נורמות.  

* פגיעה ב[[הון חברתי]] קהילתי - פחות [[אמון הדדי]] של אנשים באנשים אחרים מסביבתם הקרובה, כולל שכנים ומשפחה, יצירת תרבות של ניכור.  

* פגיעה ב[[הון חברתי]] קהילתי - פחות [[אמון הדדי]] של אנשים באנשים אחרים מסביבתם הקרובה, כולל שכנים ומשפחה, יצירת תרבות של ניכור.  

* הגברת תחושות של [[בדידות]] - על ידי מנגנונים שונים הפוגעים בקשרים חברתיים כמו הגברת כמות הנסיעות, הגברת [[עומס מידע]], [[התמכרות למסכים]] ועוד.  

* הגברת תחושות של [[בדידות]] - על ידי מנגנונים שונים הפוגעים בקשרים חברתיים כמו הגברת כמות הנסיעות ביום, הגברת מעברי דירות, הגברת [[עומס מידע]], [[התמכרות למסכים]] ועוד.  

* פגיעות ביכולת ריכוז ועיבוד - בין היתר עקב [[עומס מידע]], [[זיהום אוויר]], [[תזונה בריאה|תזונה לקויה]], [[זיהום רעש]] וסוגי [[התמכרות|התמכרויות]] שונים.

* פגיעות ביכולת ריכוז ועיבוד - בין היתר עקב [[עומס מידע]], [[תזונה בריאה|תזונה לקויה]], [[חסור שינה]], [[מתח נפשי]], [[זיהום אוויר]], [[זיהום רעש]] וסוגי [[התמכרות|התמכרויות]] שונים.  

* פגיעה בביטחון האישי ובחופש התנועה - הן בגלל הפצה של [[סמי פנאי]] שונים שחלקם גורמים להתנהגות מסוכנת - כמו [[אלכוהול]], הן בגלל פשיעה הקשורה בהיבטים אלה והן בגלל תפוצה של [[נשק קל]] כמו רובים ואקדחים. הדבר מייצר [[תרבות של פחד]] שמעודדת קניה של עוד נשק.  

* פגיעה בביטחון האישי ובחופש התנועה - הן בגלל הפצה של [[סמי פנאי]] שונים שחלקם גורמים להתנהגות מסוכנת - כמו [[אלכוהול]], הן בגלל פשיעה הקשורה בהיבטים אלה והן בגלל תפוצה של [[נשק קל]] כמו רובים ואקדחים. הדבר מייצר [[תרבות של פחד]] שמעודדת קניה של עוד נשק.  

* יצירת [[התמכרויות]] למוצרים שונים כולל [[סם פנאי|סמי פנאי]] או [[התמכרות חברתית]] כמו [[התמכרות להימורים]]. בעוד התגוננות אישית מפני התמכרות כזו יכולה להיות מוצר פרטי, התגוננות מפני סביבה חברתית או פיזית המשווקת את המוצר, ובמיוחד שיווק שלו לילדים ולבני נוער היא בעלת מאפיינים של מוצר ציבורי.  

* [[כלכלת התמכרות]] - יצירת [[התמכרות|התמכרויות]] למוצרים שונים כולל [[סם פנאי|סמי פנאי]], [[התמכרות למשככי כאבים]] וכן [[התמכרות חברתית]] כמו [[התמכרות להימורים]]. בעוד התגוננות אישית מפני התמכרות כזו יכולה להיות מוצר פרטי, התגוננות מפני סביבה חברתית או פיזית המשווקת את המוצר, ובמיוחד שיווק שלו לילדים ולבני נוער היא בעלת מאפיינים של מוצר ציבורי.  

* היבטים שונים של [[בריאות הציבור]] כולל [[קידום בריאות]] והיבטים של [[רפואה מונעת]], בעיקר היבטים הנוגעים למסירת מידע אמין, אמון וכן עיצוב של מרחבים ציבוריים (לדוגמה רחובות בטוחים מפני [[תאונות דרכים]]), וכן [[נטיעת ספק]] והפצת [[דיסאינפורמציה]] כדי למנוע הפצה של [[קידום בריאות]] ו[[רפואה מונעת]].  

* פגיעה בהיבטים שונים של [[בריאות הציבור]] כולל [[קידום בריאות]] והיבטים של [[רפואה מונעת]], בעיקר היבטים הנוגעים למסירת מידע אמין, אמון וכן עיצוב של מרחבים ציבוריים (לדוגמה רחובות בטוחים מפני [[תאונות דרכים]]- במסגרת [[חזון אפס]]), וכן [[נטיעת ספק]] והפצת [[דיסאינפורמציה]] כדי למנוע הפצה של [[קידום בריאות]] ו[[רפואה מונעת]].  

* פגיעה באמון ביחסי רופא -מטופל - כתוצאה מכך ריבוי של תביעות משפטיות וכתוצאה מכך ריבוי של [[רפואה מתגוננת]] ונזקים הנגרמים בשל כך.  

* פגיעה באמון ביחסי רופא -מטופל - כתוצאה מכך ריבוי של תביעות משפטיות וכתוצאה מכך ריבוי של [[רפואה מתגוננת]] ונזקים הנגרמים בשל כך.  

==ראו גם ==

==ראו גם ==

* [[קפיטליזם]], [[שוק חופשי]]

* [[קפיטליזם]], [[שוק חופשי]]

* [[כלכלה מוסדית]]

* [[כלכלה מוסדית]]

{{מוצרים ציבוריים}}

{{מוצרים ציבוריים}}