שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
שורה 38: שורה 38:  
'''מינכן''' היא העיר השלישית בגודלה בגרמניה, וגרים בה 1.3 מיליון תושבים. סקר [[פיצול נסיעות]] משנת 2005 מצא כי 14% מכלל העובדים בעיר מגיעים לעבודה באופניים. [http://www.epomm.eu/tems/result_city.phtml?city=309] סקר אחר העריך נתון זה ב-17% [http://www.bikecityguide.org/city/de/munich/]. במינכן יש רשת רציפה למדי של שבילי אופניים באורך כולל של 1200 קילומטרים.[http://www.bikecityguide.org/city/de/munich/]. [https://www.openstreetmap.org/#map=13/48.1565/11.5600&layers=C]
 
'''מינכן''' היא העיר השלישית בגודלה בגרמניה, וגרים בה 1.3 מיליון תושבים. סקר [[פיצול נסיעות]] משנת 2005 מצא כי 14% מכלל העובדים בעיר מגיעים לעבודה באופניים. [http://www.epomm.eu/tems/result_city.phtml?city=309] סקר אחר העריך נתון זה ב-17% [http://www.bikecityguide.org/city/de/munich/]. במינכן יש רשת רציפה למדי של שבילי אופניים באורך כולל של 1200 קילומטרים.[http://www.bikecityguide.org/city/de/munich/]. [https://www.openstreetmap.org/#map=13/48.1565/11.5600&layers=C]
   −
ניתן להשוות את הנתונים האלה למחוז תל אביב בישראל. במחוז זה גרים 1.3 מיליון תושבים בערים תל אביב-יפו, הרצליה, רמת השרון, רמת גן, בני ברק, גבעתיים, חולון ובת-ים. לפי הערכות בוצעו כ-3% מהנסיעות לעבודה באופניים או באופניים חשמליים, נכון לשנת 2016. {{הערה|[http://surveys.cbs.gov.il/Survey/survey.htm מחולל הלוחות של הסקר החברתי], לשכה מרכזית לסטטיסטיקה, 2016, - דפדפן אקספלורר, צריך לבחור תחבורה ויוממות , אמצעי הגעה לעבודה.  הנתונים על גודל האוכלוסייה וצפיפות לפי ויקיפדיה}} להשוואה, שבילי האופניים במחוז תל אביב הם בעיקר [[תחבורת אופניים בתל אביב|השבילים בתל אביב]] (120 ק"מ) ובהרצליה (35 ק"מ) - אורך כולל של כ-10% מסך השבילים במינכן. כמו שבילים אלה אינם מהווים רשת - לדוגמה אין חיבור בין השבילים בין הרצליה לבין השבילים בתל אביב, וגם השבילים בתוך תל אביב אינם מחוברים לרשת אחת (לדוגמה אין חיבור מעל איילון).  
+
ניתן להשוות את הנתונים האלה למחוז תל אביב בישראל. במחוז זה גרים 1.3 מיליון תושבים בערים תל אביב-יפו, הרצליה, רמת השרון, רמת גן, בני ברק, גבעתיים, חולון ובת-ים. לפי הערכות בוצעו כ-3% מהנסיעות לעבודה באופניים או באופניים חשמליים, נכון לשנת 2016. {{הערה|[http://surveys.cbs.gov.il/Survey/survey.htm מחולל הלוחות של הסקר החברתי], לשכה מרכזית לסטטיסטיקה, 2016, - דפדפן אקספלורר, צריך לבחור תחבורה ויוממות, אמצעי הגעה לעבודה.  הנתונים על גודל האוכלוסייה וצפיפות לפי ויקיפדיה}} להשוואה, שבילי האופניים במחוז תל אביב הם בעיקר [[תחבורת אופניים בתל אביב|השבילים בתל אביב]] (120 ק"מ) ובהרצליה (35 ק"מ) - אורך כולל של כ-10% מסך השבילים במינכן. כמו שבילים אלה אינם מהווים רשת - לדוגמה אין חיבור בין השבילים בין הרצליה לבין השבילים בתל אביב, וגם השבילים בתוך תל אביב אינם מחוברים לרשת אחת (לדוגמה אין חיבור מעל איילון).  
    
===תחבורת אופניים בקלן===
 
===תחבורת אופניים בקלן===
שורה 50: שורה 50:  
===תחבורת אופניים בדיסלדורף===
 
===תחבורת אופניים בדיסלדורף===
 
בעיר '''דיסלדורף''' גרים 620 אלף תושבים, והיא העיר השביעית בגודלה בגרמניה [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_cities_in_Germany_by_population]. לפי סקרי פיצול נסיעות,   
 
בעיר '''דיסלדורף''' גרים 620 אלף תושבים, והיא העיר השביעית בגודלה בגרמניה [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_cities_in_Germany_by_population]. לפי סקרי פיצול נסיעות,   
אחוז הרוכבים בעיר עלה משיעור של 6% נכון לשנת 2001 לשיעור של 11% נכון לשנת 2008. גם אחוז הולכי הרגל עלה כך שאחוז הנוסעים במכונית לעבודה ירד מ 53% ל-40%. [http://www.epomm.eu/tems/result_city.phtml?city=113]  
+
אחוז הרוכבים בעיר עלה משיעור של 6% נכון לשנת 2001 לשיעור של 11% נכון לשנת 2008. גם אחוז הולכי הרגל עלה כך שאחוז הנוסעים במכונית לעבודה ירד מ-53% ל-40%. [http://www.epomm.eu/tems/result_city.phtml?city=113]  
    
===תחבורת אופניים בברמן===
 
===תחבורת אופניים בברמן===
שורה 56: שורה 56:  
[http://www.bikecityguide.org/city/de/bremen/], לשם השוואה בתל אביב גרים 450 אלף תושבים ואחוז הרוכבים בה עומד על 11%. כלומר שיעור הרוכבי בברמן עומד על פי 2 יותר מזה של תל אביב.
 
[http://www.bikecityguide.org/city/de/bremen/], לשם השוואה בתל אביב גרים 450 אלף תושבים ואחוז הרוכבים בה עומד על 11%. כלומר שיעור הרוכבי בברמן עומד על פי 2 יותר מזה של תל אביב.
   −
חלק מהסיבה למספר הרב של רוכבים בברמן הוא שמדובר בעיר שטוחה וחלק מזה נובע מהיסטוריה ארוכה של [[תחבורת אופניים]] בעיר וגישה כללית של משיכה לאופניים מאז המצאת האופניים. {{הערה|שם=bremenize|[http://www.bremenize.com/en/fahrradfahren-in-bremen-die-erste-jahre/ Cycling in Bremen – The Early Years] bremenize.com}} קצת לאחר התערוכה בה הוצגו האופניים הראשונים ב 1867 הופיעו אופניים בברמן. מספר הרוכבים בעיר עלה במהירות, בשנת 1881 קם איגוד רוכבי האופניים שכינה את עצמו בשם אנגלי "Bremen Bicycle Club". {{הערה|Reiß: Bremer Fahrradgeschichte, P. 134. See also: Meyer, H.W.: Die Entwicklung des Radfahrsports in Bremen, in: Werner, Willy (Hrsg): Amtliche Festschrift zum XIV. Bundestage in Bremen vom 6. bis 9. August 1897, Leipzig 1897, P. 35}} בגלל שהכבישים היו באותה תקופה עשויים בצורה גבשושית ומלאים בגללים של סוסים, רוכבים רבים העדיפו לרכוב על המדרכות. בתחילה הדבר נאסר אבל בשנת 1886 הוצא חוק האופניים הראשון בברמן Velocipedenordnung, שהתיר רכיבה על המדרכות לאחר מעבר מבחן ולוחית רישוי. בשנת 1907 יושמה הרגלוציה של בית המחוקקים הגרמני וכתוצאה מכך בוטלו לוחות הרישוי לאופניים. {{הערה|שם=bremenize}}
+
חלק מהסיבה למספר הרב של רוכבים בברמן הוא שמדובר בעיר שטוחה וחלק מזה נובע מהיסטוריה ארוכה של [[תחבורת אופניים]] בעיר וגישה כללית של משיכה לאופניים מאז המצאת האופניים. {{הערה|שם=bremenize|[http://www.bremenize.com/en/fahrradfahren-in-bremen-die-erste-jahre/ Cycling in Bremen – The Early Years] bremenize.com}} קצת לאחר התערוכה בה הוצגו האופניים הראשונים ב 1867 הופיעו אופניים בברמן. מספר הרוכבים בעיר עלה במהירות, בשנת 1881 קם איגוד רוכבי האופניים שכינה את עצמו בשם אנגלי "Bremen Bicycle Club". {{הערה|Reiß: Bremer Fahrradgeschichte, P. 134. See also: Meyer, H.W.: Die Entwicklung des Radfahrsports in Bremen, in: Werner, Willy (Hrsg): Amtliche Festschrift zum XIV. Bundestage in Bremen vom 6. bis 9. August 1897, Leipzig 1897, P. 35}} בגלל שהכבישים היו באותה תקופה עשויים בצורה גבשושית ומלאים בגללים של סוסים, רוכבים רבים העדיפו לרכוב על המדרכות. בתחילה הדבר נאסר אבל בשנת 1886 הוצא חוק האופניים הראשון בברמן Velocipedenordnung, שהתיר רכיבה על המדרכות לאחר מעבר מבחן ולוחית רישוי. בשנת 1907 יושמה הרגולציה של בית המחוקקים הגרמני וכתוצאה מכך בוטלו לוחות הרישוי לאופניים. {{הערה|שם=bremenize}}
   −
ברמן היתה בין הערים הראשונות בגרמניה להקים [[שבילי אופניים]]. שבילים אלה מומנו תחילה על ידי הרוכבים עצמם. בשנת 1897 "הפדרציה הגרמנית לאופניים" (German Bicycle Federation) קיימה את המפגש הלאומי הראשון שלה בברמן. לפני האירוע, רוכבי האופניים של ברמן ארגנו מגבית כספים להשקעה במסלולי אופניים. גיוס סכום של 5,000 מארק, דבר אפשר סלילה שבילי אופניים מיוחדים ב-Bürgerpark. הסנאט של ברמן לא השתוקק למסלולים כאלה. בתוך שנה (על פי צו מיולי 1898) החלו בבדיקות של מסלולי אופניים - לאורך Bismarckstrasse סללו רצועות טובות ברוחב שלושים ס"מ רצועות באמצע הכביש, בעוד על Osterdeich  נסללו שני מסלולים בצד הדרך. ב- Holler Allee ופארק אלי, שני מסלולי רכיבה הוסבו לנתיבי אופניים{{הערה|שם=bremenize}} הסיבות להקמת שבילי האופניים היתה כדי למנוע רכיבה במדרכות מצד אחד ולהגן על הרוכבים ממרכבות שלא היו להן מעצורים טובים. {{הערה|שם=bremenize}} בתחילה היתה התלבטות אם לסלול שבילים בצידי הדרך או במרכז הדרך אבל בגלל חסימת שבילים על ידי עגלות היתה עדיפות לשבילים במרכז הדרך ושבילים נוצרו על ידי פס לבנים חלקות במיוחד. ברמן לא היתה רק אחת הערים הראשונות לסלול שבילים אלא גם סללה רשת נרחבת של שבילים, יותר מערים אחרות. עד שנת 1933 ב 20% מהמדרכות בעיר היו שבילי אופניים לצידן, בעוד שברוב הערים האחרות בגרמניה נתון זה לא הגיע ל-10%. {{הערה| Ebert, Anne-Katrin: Radelnde Nationen. Die Geschichte des Fahrrades in Deutschland und den Niederlanden bis 1940, Frankfurt am Main 2010, P. 407, FN 172}}{{הערה|שם=bremenize}}
+
ברמן היתה בין הערים הראשונות בגרמניה להקים [[שבילי אופניים]]. שבילים אלה מומנו תחילה על ידי הרוכבים עצמם. בשנת 1897 "הפדרציה הגרמנית לאופניים" (German Bicycle Federation) קיימה את המפגש הלאומי הראשון שלה בברמן. לפני האירוע, רוכבי האופניים של ברמן ארגנו מגבית כספים להשקעה במסלולי אופניים. גיוס סכום של 5,000 מארק, דבר אפשר סלילה שבילי אופניים מיוחדים ב-Bürgerpark. הסנאט של ברמן לא השתוקק למסלולים כאלה. בתוך שנה (על פי צו מיולי 1898) החלו בבדיקות של מסלולי אופניים - לאורך Bismarckstrasse סללו רצועות טובות ברוחב שלושים ס"מ רצועות באמצע הכביש, בעוד על Osterdeich  נסללו שני מסלולים בצד הדרך. ב-Holler Allee ופארק אלי, שני מסלולי רכיבה הוסבו לנתיבי אופניים{{הערה|שם=bremenize}} הסיבות להקמת שבילי האופניים הייתה כדי למנוע רכיבה במדרכות מצד אחד ולהגן על הרוכבים ממרכבות שלא היו להן מעצורים טובים. {{הערה|שם=bremenize}} בתחילה הייתה התלבטות אם לסלול שבילים בצידי הדרך או במרכז הדרך אבל בגלל חסימת שבילים על ידי עגלות הייתה עדיפות לשבילים במרכז הדרך ושבילים נוצרו על ידי פס לבנים חלקות במיוחד. ברמן לא הייתה רק אחת הערים הראשונות לסלול שבילים אלא גם סללה רשת נרחבת של שבילים, יותר מערים אחרות. עד שנת 1933 ב 20% מהמדרכות בעיר היו שבילי אופניים לצידן, בעוד שברוב הערים האחרות בגרמניה נתון זה לא הגיע ל-10%. {{הערה| Ebert, Anne-Katrin: Radelnde Nationen. Die Geschichte des Fahrrades in Deutschland und den Niederlanden bis 1940, Frankfurt am Main 2010, P. 407, FN 172}}{{הערה|שם=bremenize}}
    
===תחבורת אופניים במינסטר===
 
===תחבורת אופניים במינסטר===
 
בעיר '''מינסטר''' (Münster) גרים 310 אלף איש, זו העיר הגדולה ביותר בווסטפאליה אחד משלושת האזורים הגאוגרפיים המרכיבים את מדינת נורדריין-וסטפאליה שבגרמניה, והיא העיר ה-20 בגודלה בגרמניה. [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_cities_in_Germany_by_population] אחוז ניכר מתושבי העיר הם תלמידי אוניברסיטת מינסטר וקולג'ים נוספים - כ-58 אלף סטודנטים ועוד כ-13 אלף עובדי אוניברסיטה. בעיר תחבורת אופניים מפותחת -  שליש מכל הנסיעות בעיר מבוצעות באופניים.  {{הערה|[http://cyclingchristchurch.co.nz/2015/06/13/munster-germany-does-cycling-too/ Münster – Germany does Cycling too]}} לפי סקר [[פיצול נסיעות]] משנת 2007 אחוז הרוכבים עומד על 38% - מבין הגבוהים ביותר בגרמניה. [http://www.epomm.eu/tems/result_city.phtml?city=155]
 
בעיר '''מינסטר''' (Münster) גרים 310 אלף איש, זו העיר הגדולה ביותר בווסטפאליה אחד משלושת האזורים הגאוגרפיים המרכיבים את מדינת נורדריין-וסטפאליה שבגרמניה, והיא העיר ה-20 בגודלה בגרמניה. [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_cities_in_Germany_by_population] אחוז ניכר מתושבי העיר הם תלמידי אוניברסיטת מינסטר וקולג'ים נוספים - כ-58 אלף סטודנטים ועוד כ-13 אלף עובדי אוניברסיטה. בעיר תחבורת אופניים מפותחת -  שליש מכל הנסיעות בעיר מבוצעות באופניים.  {{הערה|[http://cyclingchristchurch.co.nz/2015/06/13/munster-germany-does-cycling-too/ Münster – Germany does Cycling too]}} לפי סקר [[פיצול נסיעות]] משנת 2007 אחוז הרוכבים עומד על 38% - מבין הגבוהים ביותר בגרמניה. [http://www.epomm.eu/tems/result_city.phtml?city=155]
   −
מעל 100 אלף מתושבי העיר משתמשים באופניים על בסיס יומיומי (“Leeze“ - התרגום בניב המקומי לאופניים), כדי להגיע לעבודה, לימודים ועוד. הערכה היא כי בעיר יש כ -500 אלף זוגות אופניים, כך שבאופן ממוצע כל תושב מחזיק כמעט שני זוגות אופניים. בעיר יש רשת שבילי אופניים באורך כולל של 450 קילומטרים, בנוסף ל-255 קילומטרים של נתיבי אופניים שנמצאים מחוץ לרשת הכבישים של המכוניות (שבילים בפארקים וכו'). [[תשתיות אופניים|תשתיות האופניים]] בעיר מושלמות על ידי פארקים לאופניים, נקודות [[השכרת אופניים]] וחנויות אופניים רבות.{{הערה|שם=muenster|[http://www.stadt-muenster.de/fileadmin/user_upload/stadt-muenster/en/pdf/welcome_to_ms.pdf Welcome to Münster], מתוך דף "[http://www.stadt-muenster.de/english/welcome-to-muenster.html ברוכים הבאים]" של העירייה}}
+
מעל 100 אלף מתושבי העיר משתמשים באופניים על בסיס יומיומי (“Leeze“ - התרגום בניב המקומי לאופניים), כדי להגיע לעבודה, לימודים ועוד. הערכה היא כי בעיר יש כ-500 אלף זוגות אופניים, כך שבאופן ממוצע כל תושב מחזיק כמעט שני זוגות אופניים. בעיר יש רשת שבילי אופניים באורך כולל של 450 קילומטרים, בנוסף ל-255 קילומטרים של נתיבי אופניים שנמצאים מחוץ לרשת הכבישים של המכוניות (שבילים בפארקים וכו'). [[תשתיות אופניים|תשתיות האופניים]] בעיר מושלמות על ידי פארקים לאופניים, נקודות [[השכרת אופניים]] וחנויות אופניים רבות.{{הערה|שם=muenster|[http://www.stadt-muenster.de/fileadmin/user_upload/stadt-muenster/en/pdf/welcome_to_ms.pdf Welcome to Münster], מתוך דף "[http://www.stadt-muenster.de/english/welcome-to-muenster.html ברוכים הבאים]" של העירייה}}
   −
מינסטר נבחרה כמה פעמים כ"עיר הידידותית ביותר לאופניים" בגרמניה מספר פעמים - על ידי ADAC (התאחדות המכוניות בגרמניה), על על ידי ADFC (פדרציית הרוכבים הגרמנית), וכן על ידי האגודה לבטיחות הצרכנים ”Stiftung Warentest”. מינסטר יושבת ב-ליבו של איזור Münsterland, שמציע שבילי אופניים באורך כולל של 4500 ק"מ ותשתיות רבות ל[[תיירות אופניים]].{{הערה|שם=muenster}}
+
מינסטר נבחרה כמה פעמים כ"עיר הידידותית ביותר לאופניים" בגרמניה מספר פעמים - על ידי ADAC (התאחדות המכוניות בגרמניה), על על ידי ADFC (פדרציית הרוכבים הגרמנית), וכן על ידי האגודה לבטיחות הצרכנים ”Stiftung Warentest”. מינסטר יושבת ב-ליבו של איזור Münsterland, שמציע שבילי אופניים באורך כולל של 4,500 ק"מ ותשתיות רבות ל[[תיירות אופניים]].{{הערה|שם=muenster}}
 
   
 
   
מינסטר נבחרה בשנת 2015 כ"בירת האופניים" של גרמניה בפעם השישית, עיר מספר 2 בגרמניה מבחינת [[קיימות|עיר בת קיימא]], ובו בזמן העיר המשגשגת ביותר בגרמניה (2012), שבה שיעור האנשים הגבוהים ביותר שמרכישים טוב (2012). היא השיגה דרוג "זהב" בפרס European Energy Award. העיר מתגאה גם במועדוני הלילה הקוליים שלה (2013). בשנת 2004 העיר היתה העיר הגרמנית הראשונה שזכתה במקום ראשון בתחרות הבינלאומית של "קהילות חיות" Liveable Communities (LivCom-Awards), שאורגנה על ידי תוכנית הסביבה של האומות המאוחדות UNEP. ועל ידי International Federation of Parks and Recreation Administration{{הערה|שם=muenster}}
+
מינסטר נבחרה בשנת 2015 כ"בירת האופניים" של גרמניה בפעם השישית, עיר מספר 2 בגרמניה מבחינת [[קיימות|עיר בת קיימא]], ובו בזמן העיר המשגשגת ביותר בגרמניה (2012), שבה שיעור האנשים הגבוהים ביותר שמרכישים טוב (2012). היא השיגה דירוג "זהב" בפרס European Energy Award. העיר מתגאה גם במועדוני הלילה הקוליים שלה (2013). בשנת 2004 העיר הייתה העיר הגרמנית הראשונה שזכתה במקום ראשון בתחרות הבינלאומית של "קהילות חיות" Liveable Communities (LivCom-Awards), שאורגנה על ידי תוכנית הסביבה של האומות המאוחדות UNEP. ועל ידי International Federation of Parks and Recreation Administration{{הערה|שם=muenster}}
    
===תחבורת אופניים בערים נוספות===
 
===תחבורת אופניים בערים נוספות===

תפריט ניווט